אגף התקשוב וההגנה בסייבר הינו מפקדה עשירית להפעלת כוח במטה הכללי. בתפקידו, אחראי האגף על הפעלת ופיתוח מערכות התקשוב, על הטמעת הלוחמה מבוססת הרשת (הלומ”ר) ועל ההגנה בסייבר. באמתחתו שלוש חטיבות: חטיבת ההגנה, חיל התקשוב וחטיבת ההתעצמות- יחידת לוט”ם האמונה על בניין הכוח התקשובי לכלל זרועות צה”ל. כיחידה טכנולוגית הגדולה בצה”ל, אחראית לוט”ם בין היתר על מערכות תקשורת אלחוטיות, מערכות תקשורת סלולארית ליישומים מבצעיים, רשתות תקשורת נייחות כלל צה”ליות ועוד.
ייעוד היחידה הינו ייזום, פיתוח, הקמה, תפעול ותחזוקה של מערכי תקשוב אינטגרטיביים כלל צה”ליים וגיבוש תקנים טכנולוגיים תקשוביים עבור כלל הצבא – באוויר, בים, ביבשה, בחלל ובסייבר.
חלק מתחומי האחריות של היחידה הינם תפעול מערכות שליטה ובקרה. בנוסף, מהווה לוט”ם בית לפיתוח תוכנות ומערכות מבצעיות, למערכות הנדסיות רחבות היקף, לתפעול תקשורת, מחשוב ואבטחת מערכות מידע.
תחת היחידה יושבות מספר מחלקות:
מרכז חושן – הינו מרכז התקשורת הצה”לי. היחידה אחראית על הפעלת שירותי הטלפון, תקשורת נתונים רחבת סרט, וידאו ותשתיות תקשורת אופטיות.
מצפ”ן (מערכות צבאיות לפיקוד שליטה וניהול) – בית התוכנה המטכ”לי וגוף התוכנה הגדול בצה”ל. כמחלקה, אחראית לפיתוח מערכות המידע המרכזיות של צה”ל עבור אגפי המטה הכללי השונים, מערכות ההגנה על העורף והתיאום בין זרועות צה”ל השונות.
ממר”ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע)- הינה יחידת המחשוב הראשונה בצה”ל ולמעשה עיצבה את מערך המחשוב בצבא, במקביל לפיתוח של אנשי מקצוע, מפתחים ויזמים שהפכו אותה ליחידה טכנולוגית מובילה.
תוכניות ואמל”ח – מתכללת את כלל הפרויקטים והפיתוחים הטכנולוגים לפי הדרישות המבצעיות בצה”ל.
מנהלת מעבר דרומה – אחראית על פרויקט ה-IT הגדול ביותר שצה”ל מוביל מאז הקמתו: הקמת קמפוס התקשוב בבאר שבע, זאת כחלק מתכנית המעבר דרומה. נוסף על כך, אחראית המנהלת על הקמת מוצבי שליטה מתקדמים למטה הכללי.
מנהלת 2020 – יצירת שפה משותפת בין כלל הגופים בצבא כדי לפתח את כלל המערכות הניהוליות ותומכות הלחימה.
תחת יחידת לוט”ם קיימת מחלקה נוספת בשם “מעוף”, האמונה על המערכות והפרויקטים. בין תחומי אחריותה: ייזום, אפיון טכני, פיתוח ויישום תשתיות ומערכות תקשורת ורשת צה”ליות, המאפשרות את פעולות המטה הכללי והשילוביות בין גופי צה”ל השונים. המחלקה מלווה פרויקטים שונים של פיתוח מערכות תקשורת ורשת משלב הייזום ועד ההטמעה ביחידות המיועדות, בהתאם לדרישות המבצעיות אותן היא מקבלת מהגופים הרלוונטיים. המחלקה מלווה כיום פיתוח אמצעים בתחום התקשורת הלוויינית, תקשורת סלולארית, מוצבי שליטה, מערכות מודיעין, ומערכות מסווגות רבות.
ב”מעוף” פועלים מספר גופים העוסקים בתחום תקשורת לוויינית. למעשה, תקשורת מסוג שכזה הינה תקשורת שאינה תלויה במיקום גיאוגרפי. “כל עוד השמיים פתוחים והלוויין בטווח ראייה, ניתן לשדר ולקלוט אותות ללא חיבור קרקעי”, מסביר קצין המדור, סרן דוד חסין. “אנשי המדור עובדים על מספר פרויקטים, במרכזו עומד פרויקט “טרמינל נייד”. בצמוד לאלוף הפיקוד קיים החפ”ק (חבורת פיקוד קדמי) המשמש את המפקד לניהול לחימה ואירועי חירום. יכולת התפקוד של חבורות אלו תלויה במעטפת תקשובית המאפשרת הנגשת מידע מסוגים שונים ותקשורת בין דרגים כפופים, ממונים וכוחות מסייעים. מתוך הבנת הצורך המבצעי והאתגרים הניצבים בפני המפקדים והלוחמים בשטח, התקבלה ההחלטה לשלב בפיקודים המרחביים יכולת תקשובית עצמאית, רחבת סרט, בלתי תלויה בתשתיות קרקעיות, אשר תתבסס אך רק על תקשורת לוויינית.”
הטרמינל בנוי מתיבת אלומיניום על בסיס פלדה קשיחה, אשר מכילה את כלל ציוד התקשורת המעביר מידע בין יחידות הקצה הנמצאות בחפ”ק לבין הפיקוד הנפרס. לטרמינל אנטנה המתכווננת באופן אוטומטי אל הלוויין המאפשר עבודה בקצב נתונים גבוה להפעלת כלל יחידות הקצה בחפ”ק. המערכת אינה תלויה במערכות אחרות, ובכך מסוגלת לספק את כל הנדרש להפעלתה באופן עצמאי לחלוטין, החל מגנראטור המאפשר הפעלה רציפה במשך למעלה מ-24 שעות ללא תדלוק ועד למיזוג פנים מערכתי אשר מספק סביבת עבודה ראויה לציוד התקשורת.
חידוש נוסף הינו זמן הפעלת המערכות. הטרמינל דורש הפעלה פשוטה המאפשרת הקמה מלאה של המערכת תוך פחות מרבע שעה ומצמצמת את המקום לטעויות אנוש. טכנאי הקשר מחוברים לגדוד קשר ספציפי ופועלים כיחידת קשר לוויינית המביאה את הבשורה לפיקודים ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות התקשורת הלוויינית של צה”ל בכלל ושל הפיקודים בפרט. “כל המערכות המפותחות על ידי המדור מספקות מענה לא רק באגף התקשוב וההגנה בסייבר, אלא לכלל הזרועות והפיקודים בצה”ל”, מציין סרן חסין. “יש לנו הזכות לתרום את חלקינו למערך הגדול ששמו צבא ההגנה לישראל. נמשיך לפעול ולעשות את הטוב ביותר בשירות שלנו ולספק תקשורת איכותית ומתקדמת.”