“אנחנו רואים כאן… אדוני, כמה טיפשי כשחייל סוחב איתו כל מיני דברים מיותרים. זה מטיל עליו עומס מיותר. הוא מתעייף ללא צורך, וכשהוא סוחב משקל כזה איתו, הוא לא יכול להילחם בקלות. (מתוך ספרו של ירוסלב האשק, החייל האמיץ שווייק)
משקל ציוד לוחמי החי״ר הוא נושא המעסיק מאד צבאות מודרניים בעולם, כולל את צה״ל. לאחרונה גנז פיקוד המארינס האמריקני פרויקט ענק של רובוטים דמויי בעלי חיים לנשיאת ציוד , שהיו אמורים לצעוד יחד עם הלוחמים. הפרויקט נזנח בשל חוסר תאימות בין אופי המשימה לתפקוד הרובוט בכל הקשור לתנועה שקטה, ומעבר בתנאי שטח קשים. במקביל לפיתוח פלטפורמות מתקדמות לנשיאת ציוד, מתנהל מאמץ טכנולוגי להוריד עד כמה שניתן את משקל הציוד שאותו חייבים לשאת חיילי חי״ר בשטח. זו הייתה אחת המסקנות מהלחימה הארוכה של הצבא האמריקני והרוסי באפגניסטאן. לאחרונה יצאו ה-army והמארינס האמריקניים לפרויקט מחקר משותף, שבו נבחנות דרכים לשפר את ציוד המיגון האישי של החייל, בכל הקשור להורדת משקל. על פי המחקרים המשותפים , סך כל המשקל שנושא חייל אמריקני עומד על כ 118 פאונד, 53 (ק״ג). המלצת מחלקת המחקר של הפנטגון בעניין זה עומדת על משקל מטרה של 48 פאונד (22 ק״ג) , כלומר הפחתה של יותר ממחצית המשקל המקסימלי שנושאים חיילי החי״ר האמריקניים כיום.
במאמר נרחב שפרסם אלוף משנה טל בראון במגזין ״מערכות״ מספר 463, הוא סוקר בהרחבה את עניין נשיאת המשקל על ידי חיילי החי״ר בסביבת הלחימה הא-סימטרית, כלומר מול אוייב נעלם. במאמר הוא מביא כדוגמא את הלחימה הרוסית בצ׳צ׳ניה באמצע שנות ה 90.
תמונת כותרת ולעיל:שלד חיצוני exoskeleton
צילום : לוקהיד מרטין
“הציוד האישי של הלוחם הרוסי תרם לאבדות בקרב החיילים. תפיסת ההפעלה של החי”ר הממוכן הרוסי הייתה כי החייל יפעל ברדיוס של כ- מטרים מהנגמ”ש. לכן אפודי הקרב ואפודי המגן היו כבדים (אפוד המגן התקני של חייל החי”ר הרוסי שקל 13 ק”ג). כבר בלחימה ההררית הקשה באפגניסטן הובן שהמשקל העודף הגביל מאוד את החיילים בתנועה מחוץ לכלים המשוריינים והפך למכשול אמיתי. כך גם בשטח בנוי, כשנדרשו לדלג מעל מכשולים, כגון גדרות, או לטפס במהירות בגרם מדרגות לקומות העליונות. בתחילת הקרבות דוּוח כי לוחמים צ’צ’נים רבים השתדלו להשיג לעצמם אפודי מגן רוסיים. במהרה הבינו כי אפוד המגן מגביל את תנועתם ומקשה אותה עליהם, ויתרונו כמגן מפני כדורים מתבטל משום שהוא הופך את התנועה לאיטית יותר, ורובם זרקו אותם״.
בתוכנית המשך של ה army האמריקני לתכנית המשותפת עם המארינס, נבחנים כיום מספר פתרונות מתקדמים להורדת משקל לוחות המיגון האישיים ( שכפ״צים קרמיים) ב-2 פאונד (בערך קילו). השאיפה היא להוריד את משקל האפוד ב-7-6 פאונד (בערך 3 קילו).
גם הצבא הרוסי נמצא בימים אלה בתהליך מואץ של שיפור יכולות חייל החי״ר ובמיוחד בכל הקשור להורדת משקל. ביום עיון של האוניברסיטה הטכנולוגית של מוסקבה (national university of science and technology in Moscow) הוצג דגם ראשוני של חייל החי״ר הרוסי. הדגם כלל קסדה המזכירה קסדת אופנוע עם צג קדמי, חסין כדורים בעל יכולת הקרנת נתונים. בנוסף מצויד חייל החי״ר במיגון מתקדם ובשלד חיצוני קל המאפשר תנועה עם משקלים כבדים. הפיתוח נעשה בשיתוף משרד ההגנה הרוסי, ועל פי ולדימיר צ׳יקרב, סגן מנהל התכנית מטעם ממשלת רוסיה, זהו אבטיפוס שיהיה מבצעי בתוך שנתיים. על פי דיווח ב ״daily mail” הבריטי, חלק מהציוד הזה נוסה כבר בלחימה בסוריה. הכותרת שניתן לכתבה, Stormtrooper, בשל הדמיון הרב לדמות הלוחם בסדרת הסרטים, ״מלחמת הכוכבים״.
נראה שמי שמתקדם מאד בבניית שלד חיצוני לנשיאת משקלים היא חברת לוקהיד מרטין האמריקנית שכבר הציגה בעבר דגם ראשוני של המערכת שנקרא Exoskeleton. אתר הטכנולוגיה new atlas דיווח בחודש שעבר כי לוקהיד ממשיכה בפיתוח המערכת, והציגה לאחרונה דגם משופר של ה-Exoskeleton. ההתקן שהוצג הפעם קרוי Knee Stress Relief Device . בסקירה הטכנולוגית של משרד הבטחון נכתב כי ההתקן הנוכחי כולל שיפור בתחום החיישנים המודדים את מהירות תנועת החייל, יחד עם כיוון וזווית הנעת הרגליים. המדידות האלה, על פי לוקהיד מרטין, מוזנות למעבד המפעיל התקנים אלקטרו-מכאניים שתומכים בתנועת הגוף של החייל. לפי הצהרת החברה, המערכת מספקת באופן מדויק את המומנט המתאים ובזמן המתאים, כדי להקטין את האנרגיה הנדרשת מהחייל להתמודדות במצבי הליכה, כריעה או זחילה. השפעת המערכת ניכרת במיוחד בזמן טיפוס במדרון תלול, או במדרגות, תוך נשיאה של מטען כבד. על פי קייט מאקסוול, מנהל תכנית, , בלוקהיד מרטין, המערכת מונעת על ידי אנרגיה חשמלית המתקבלת מסוללות תקניות, עתירות אנרגיה המאושרות לשימוש על ידי לוחמי חי״ר. לדבריו בתכנית בוצעו שיפורים רבים לפי המשוב שהתקבל מחיילים אמריקניים שהשתתפו בניסויים הקודמים.
בהשוואה למערכת המקבילה שהוצגה ברוסיה ניתן לראות כי שני הפתרונות מתמקדים בפלג הגוף התחתון של החייל. כלומר, פלג הגוף העליון עדיין יהיה חייב לשאת את המשקל, בינתיים ללא עזרה חיצונית. אחד הסיבות לכך היא ככל הנראה הצורך בתפעול הנשק, שמצריך חופש תנועה מלא של המפרקים.
