UWB: רקע ויישומים חדשים
גלי רדיו על פס רחב במיוחד (UWB) מוגדרים כטכנולוגיה של תדר רדיו (ת”ר – RF) שמשתמשת ברוחב פס רחב יותר מרבע התדירות המרכזית או ברוחב פס רחב מ- 500 מגה הרץ [1] [2]. על אף שהשימוש ב-UWB נחשב לטכנולוגיה מוכרת כבר מסוף המאה התשע עשרה, מגבלות על השידור שנועדו למנוע הפרעות עם אותות גלים רציפים ברוחב פס צר, הגבילו את היישומים בטכנולוגיה זו לתחום הצבאי ולמפעילים ספורים באופן יחסי, שהיו צריכים רשיון מיוחד [1]. בשנת 2002, ועדת התקשורת הפדראלית האמריקנית פתחה את השימוש בפס ברוחב 3.1 עד 10.6 ג’יגה הרץ ליישומים מסחריים של טכנולוגיה ברוחב פס רחב במיוחד (UWB), ומאז פס הרוחב UWB הפך להיות במוקד של מחקרים אקדמיים ומחקרים תעשייתיים שהניבו מבחר מבטיח של יישומים חדשים. כדי למנוע הפרעות עם הקצאות של טווחי ספקטרום שכנים, כגון GPS ב-1.6 ג’יגה הרץ, ועדת FCC העמידה כללים ייחודיים עבור שידור של אותות UWB שמתנהל בתוך מבנה ושידור שמתנהל מחוץ למבנה, אשר מגבילים את השידורים לטווח תדרים מותר, על מנת לדחוף רמות של -41 dBm / MHZ או פחות.
מחקר עדכני גילה יישומים רבים, אשר באופן פוטנציאלי יש להם ערך רב ביותר עבור טכנולוגיית UWB. למשל, רוחב הפס הרחב של UWB מספק קיבולת ערוץ גבוהה ומאפשר בכך העברת נתונים במהירות גבוהה מאוד ובהספק נמוך ביותר. אמנם תבנית ההספק של FCC מגבילה את שידור ה-UWB לטווח של 10 מטרים בערך, אך המאפיינים שלה, הכוללים מהירות גבוהה והספק נמוך, הפכו את פס השידור UWB לטכנולוגיה רצויה ביותר עבור יישומי תקשורת M2M מסוימים לטווח קצר, כמו למשל, רשתות אישיות אלחוטיות (Wireless Personal Area Networking – WPAN) או רשתות חיישנים בהספק נמוך. [1]
טכנולוגית UWB הוכיחה את עצמה כטכנולוגיה מתאימה עבור יישומים חדשים של גילוי, מיצוב ודימות. ריבוב אותות UWB באמצעות אותות דופק (פולסים) קצרים במיוחד מסדר גודל של ננו שנייה, מאפשר הצבה מדויקת במיקום וקביעת טווח ברמת סנטימטר [1] [6]. ליכולת זו יש פוטנציאל שימושי עבור מערכות מעקב צבאיות ויישומים אחרים הכרוכים במיקום וגילוי בדיוק גבוה. אותן תכונות של רזולוציה גבוהה וחדירות גבוהה היו רצויות מאוד גם עבור מחקר בתחום הרפואה וכמה יישומי דימות בתחום הרפואי הראו תוצאות מוצלחות מאוד. מערכות UWB משמשות לצורך ביצוע גילוי מדויק ולא פולשני של תנועות הלב ודימות באמינות גבוהה שמשתמשת בקרינה בטוחה בלתי מייננת כבחלופה לדימות בקרני רנטגן המזיקים יותר, בהרבה. [3]
התאמה או מסננים ללא החזרות עבור ממשקי חזית בת”ר, בטכנולוגיית UWB
בזמן שטכנולוגיית UWB מציגה פוטנציאל רב, עדיין קיימים אתגרי תכנון רבים בהבאה של הטכנולוגיה לשלב שבו תחומי תעשייה רחבים יותר יאמצו אותה ובהפיכתה למסחרית. אחד האתגרים האלו הוא פיתוח מסנני ת”ר שיהיו בעלי רוחב פס רחב מספיק, תגובה שטוחה על פני הפס כולו וברירות מספיקה, כדי לעמוד במפרט הטכני של ועדת FCC. כמה גישות נחקרו מתוך מטרה להשיג את התגובה הרצויה, תוך כדי שימוש בטכנולוגית מעגלי מיקרו-סטריפ [2] [4] [5]. אמנם גישות אלו השיגו רמות שונות של הצלחה, אך בכל אחת מהן קיימים חסרונות. תכנונים של מסנני UWB במעגלי מיקרו-סטריפ תופסים בדרך כלל מקום שהוא יותר מאשר 6.5 סמ”ר על המעגל המודפס, ויש להם נטייה להיות יקרים יותר מדי, על מנת שיהיו מעשיים בייצור המוני.
המסננים ללא החזרות של חברת Mini-Circuits מציגים חלופה טובה לגישות הקיימות עבור מסנני UWB. מאחר שמסננים ללא החזרות בולעים את האותות שבפס החסימה ומהווים סיומת של אותות אלו במקום להחזיר אותם למקור, הם מעניקים למתכננים את היכולת לחבר ריבוי של דרגות מסננים על פני מקטעים מרובים, מבלי שיווצרו גלים עומדים בשל אי תיאום עכבות (אימפדאנס) בין הדרגות וללא תופעות בלתי רצויות אחרות. תכונה זו מאפשרת שילוב של מסננים מעבירי נמוכים ומסננים מעבירי גבוהים כדי ליצור תגובה של מסנן מעביר פס, טכניקה שהופכת להיות שימושית לצורך תכנון מסנני UWB.
בנוסף ליכולת הפנימית של חיבור ריבוי של דרגות, מסננים ללא החזרות מתאימים באופן ייחודי לתכנונים של מסנני UWB בשל שלוש סיבות לפחות. הראשונה, למסננים מעבירי גבוהים ללא החזרות יש רוחב פס רחב דיו כדי שיוכלו להגיע אל רוחבי הפס הרצויים עבור UWB, שאין לרוב טכנולוגיות המסננים האחרות. שנית, המסננים המעבירים נמוכים מציעים תדירויות קיטעון גבוהות מספיק כדי לקבל רוחבי פס של 3dB הרבה מעבר ל-100%. ולבסוף, תיאום העכבה הטוב בשולי פס הרוחב מאפשר לחבר ריבוי של דרגות מסננים בטור מבלי לגרום עיוות של צורת פס המעבר, לעומת מסננים קונבנציונליים שמחוברים בריבוי דרגות, העלולים לעתים קרובות ליצור גלים עומדים בין הדרגות ולגרום לאדוות בפס הרוחב ולחוסר יציבות במופע (פאזה).
יתר על כן, בזמן שבגישות אחרות משתמשים בקווי תמסורת, טופולוגיות של מסננים ללא החזרים מבוססות על יחידות צבורות (lumped elements) והן מיוצרות בעזרת טכנולוגית MMIC שמאפשרת ממדים קטנים יותר, עלות נמוכה והדירות (repeatability) מעולה, והופכות בכך למועמדים מתאימים לייצור המוני. הדגמים מתקבלים בגדלי מארז קטנים, החל מ-2×2 מ”מ ובתבנית של שבב חשוף (bare die) לצורך שילוב של שבבים וחיווט.
מתוך ידיעת היתרונות האלו, מאמר זה בא לחקור את אפשרויות השימוש במסננים ללא החזרות בתכנון מסנן UWB. המאמר יציג חמישה מקרים לדוגמה בעזרת דגמים סטנדרטיים של מסננים ללא החזרות שניתן להשיג אותם מהמדף, תוצרת חברת Mini-Circuits. התוצאות של ההדמיה והנתונים שנמדדו יוצגו על מנת להדגים את היתרונות השונים שיש לשימוש במסננים ללא החזרות ביישומי UWB. לסיכום, נציג תכנון שעונה על דרישות רוחב פס UWB ותואם לדרישות המפרט הטכני של “התבנית הספקטראלית” לפי ועדת FCC.
מקרה לדוגמה 1: הוכחה כללית של עיקרון הפעולה
על מנת להדגים את הטכניקה, שילבנו שני מסננים ללא החזרות כדי ליצור תגובה של מעביר פס. במקרה זה, השתמשנו בדגם מעביר גבוהים ובדגם מעביר נמוכים XLF-73+. ההדמיה הראשונית שנראית באיור 1 מציגה פס מעבר 3dB בטווח שבין 2.3 ג’יגה הרץ ל- 9.7 ג’יגה הרץ (רוחב פס של או 123%).
על מנת לאמת את התוצאות האלו, הרכבנו את המסננים על מעגל בדיקה כפי שנראה באיור 2. הפסדי המעבר (insertion loss) והפסדי ההחזרה (return loss) בכניסה / ביציאה נבדקו 
בטווח מ-0.1 ג’יגה הרץ עד ל-40 ג’יגה הרץ, ושוב, מ-45 ג’יגה הרץ עד ל-2 ג’יגה הרץ, האחרונים עם רזולוציה חדה, כדי להכיל את הפרטים של התדר הנמוך. לאחר מכן, בוצע תיקון של המדידה עבור הציוד על ידי הפחתה של ההפסדים שנמדדו בקו עובר ישיר1.
הנתונים שנמדדו עבור מסנן זה שורטטו באיור 3, כאשר הפסדי המעבר מצוינים בשחור. התגובה תואמת את תוצאות ההדמיה ומציגה רוחב פס 3dB של בערך 2.4 ג’יגה הרץ עד 9.7 ג’יגה הרץ (121% או יחס של 4:1). כפי שהיה צפוי, חיבור ריבוי של היחידות לא גרם להשפעה על השטיחות של פס המעבר. החסימה הגבוהה יותר שבקצה הנמוך נגרמה בשל תכנון בשני חלקים של המסנן מעביר הגבוהים אשר שימש במקרה הזה. הפסדי ההחזרה בכניסה וביציאה שורטטו גם הם באדום ובכחול, בהתאמה, פשוט כדי להדגיש את התיאום הטוב בפס המעבר ובפס החסימה, שמהווים את התכונה המבדילה של תכנוני המסננים האלו.
מקרה 2: הרחבת רוחב הפס עד למקסימום
מקרה 1 ביסס את הקיום של הטכניקה על ידי שילוב של מסננים מעברי גבוהים ללא החזרות ומסננים מעבירי נמוכים ללא החזרות, על מנת ליצור תגובה של מעביר פס בפס רחב במיוחד. כעת, על ידי יישום אותה טכניקה, אנו יכולים לנסות דגמים שונים כדי לעצב את התגובה ולקבל את המאפיינים הרצויים. במקרה זה, אנו מבקשים ליצור את פס המעבר הרחב ביותר שאפשר לקבל עם הדגמים הקיימים, על ידי שילוב של הדגם מעביר הגבוהים בשני מקטעים עם הדגם מעביר הנמוכים בשלושה מקטעים . בנוסף על רוחב הפס הרחב, מאחר שהמסנן הזה משלב מסננים של שני מקטעים ושלושה מקטעים, אנו מצפים לראות דחייה גבוהה מאוד בפס החסימה העליון ובפס החסימה התחתון.
הדמיה שמשלבת את שני הדגמים האלו בטור, נראית באיור 4 ומציגה פס מעבר 3dB בטווח שבין 450 מגה הרץ ל- 5.7 ג’יגה הרץ (רוחב פס ביחס או 171%). שים לב שאנו משתמשים בקנה מידה לוגריתמי בציר התדר כדי להציג טוב יותר את הצורה של התגובה. ודבר נוסף, הדחייה בפס החסימה התחתון גדולה מ- 30dB והדחייה בפס החסימה העליון מגיעה לטווח שבין 50dB עד
ל- 60dB, שוב, גם במקרה זה כפונקציה של התכנון בשני מקטעים ובשלושה מקטעים.
המסננים הורכבו על מעגל הבדיקה שנראה באיור 5, ושוב, בדיקת הפסדי המעבר, הפסדי ההחזרה בכניסה וביציאה נעשתה בטווח מ-0.1 ג’יגה הרץ עד 40 ג’יגה הרץ ובטווח שבין 450 מגה הרץ ל-2 ג’יגה הרץ ברזולוציה חדה, כדי להכיל יותר פרטים בתדירות נמוכה. המדידות עברו תיקון עבור הציוד, על ידי הפחתה של הפסדי החיבור בקו עובר ישיר.
את תרשימי המדידה אפשר לראות באיור 6. גם כאן יש לשים לב לקנה המידה הלוגריתמי של ציר התדר ששימש כדי להציג בצורה טובה יותר את התנהגות המסנן. המסנן הגיע לרוחב פס 3dB בתחום של 500 מגה הרץ עד 5.2 ג’יגה הרץ (רוחב פס ביחס של 10:1 או 165%) בקירוב. נתוני המדידה מציגים פס מעבר צר יותר במעט מזה שבהדמיה, אך עדיין מתקבלת דקדה שלמה של רוחב פס. כפי שהיה צפוי, הדחייה בפס החסימה התחתון היא בין 30dB ל-40dB, והדחייה בפס החסימה העליון היא בטווח מ-40dB עד יותר מאשר 60dB. פס המעבר מראה שטיחות מצוינת ללא עיוותים שיכולים להיגרם מהפרעות מנוגדות בין דרגות המסנן.
מקרה 3: אישור הדחייה בפס החסימה עד ל-40 ג’יגה הרץ ללא חדירה חזרה
אפשר לראות בבירור מהמקרה לדוגמה 1 ומהמקרה לדוגמה 2 ששילוב של מסננים ללא החזרות יכול להשיג רוחבי פס רחבים ביותר, לאפשר רוחב פס של דקדה שלמה לפחות ולתמוך ברווחה בדרישות רוחב הפס של יישומי UWB. בעיה נוספת העומדת בפני מתכנני מערכות המתכננים משדרי UWB היא האפשרות של “חדירה חזרה” (Re-Entry) של אותות מחוץ לפס הרוחב בתדירויות גבוהות יותר. קרינה לא מכוונת כזו עלולה להוות הפרעה לאותות בתדירויות קרובות ולהפר את כללי ועדת FCC. לכן, מסנני UWB חייבים להציג דחייה טובה בפס החסימה ללא כל חדירה חזרה, עד לתדירויות גבוהות מאוד.
מסננים ללא החזרות מציעים יתרונות בהקשר זה. באופן חלקי בזכות העובדה שהם מיוצרים בטכנולוגית מעגלי MMIC, המסננים מעבירי נמוכים ללא החזרות מספקים דחייה בפס החסימה שמגיעה עד 40 ג’יגה הרץ. גישות רגילות רבות של תכנון מסננים היו עלולות לסבול מחדירה חזרה עד לרוחב פס זה. מאפיין זה מאפשר לנו ליצור תגובה של מסנן UWB שעומדת בתבנית ההספקים לפי ועדת FCC עד 40 ג’יגה הרץ ללא חדירה חזרה.
במקרה זה שילבנו מסננים מעבירי נמוכים מהדגמים XHF-23+ ו-XLF-73+, שניהם בתכנון של מקטע יחיד. הדמיית פרמטרי S של דגמים אלו מופיעה באיור 7 ומציגה פס מעבר 3dB מ- 1.6 ג’יגה הרץ עד 10 ג’יגה הרץ (רוחב פס ביחס של או 145%). הדחייה בפס העצירה נשארת טובה יותר מ-15dB עד 40 ג’יגה הרץ, ללא חדירה חזרה.
באיור 9 מופיעים הערכים של הפסדי המעבר והפסדי ההחזרה בכניסות וביציאות שנמדדו עבור שני המסננים על מעגל הבדיקה שבאיור 8. כאן שימשה שיטת מדידה זהה לזו ששימשה במקרים הקודמים. התגובה שנמדדה הציגה פס מעבר 3dB מ-1.7 עד 9.3 ג’יגה הרץ בקירוב (רוחב פס ביחס של 5.5:1 או 138%) עם דחייה בפס החסימה הרבה מעבר ל- 15dB עד 40 ג’יגה הרץ. תוצאה זו מאשרת את ההשערה לפיה, טכניקה זו יכולה לשמש ביישומי UWB ללא פליטה בלתי מכוונת מחוץ לפס הרוחב שנגרמת כתוצאה מחדירה חזרה.
מקרה 4: שילוב מסננים ללא החזרות במסנני LTCC על מנת לחדד את הברירות
הראינו שאפשר לשלב מסננים ללא החזרות על מנת לקבל פסי מעבר רחבים ביותר ושגישה זו סיפקה דחייה מצוינת בפס החסימה עד 40 ג’יגה הרץ ללא חדירה חזרה. על מנת להתקרב עוד לדרישות של העולם הממשי העומדות בפני מערכת UWB במסגרת מפרטי ועדת FCC, ייתכן שיהיה צורך לחדד את נקודת המעבר כדי להתאים לתבנית הספקטרלית של ועדת FCC.
משמעות מאפייני הבליעה של מסננים ללא החזרות היא שלא רק שניתן לחבר ריבוי של מסננים כאלו עם מסננים אחרים ללא החזרות, אלא ניתן יהיה לחבר אותם גם עם מסננים רגילים מכל צורה. גישה היברידית זו מאפשרת לנו לקבל את התגובה רחבת הפס הרצויה, וגם לשלב את הברירות של טכנולוגית מסננים אחרת. במקרה זה, שילבנו מסנן מעביר גבוהים ללא החזרות בשני מקטעים עם מסנן LTCC מעביר נמוכים (LFCW-1062+) על מנת לנצל את הברירות הטובה יותר של המסנן האחרון. תוצאות ההדמיה של שילוב זה מוצגות באיור 10 עם התבנית הספקטרלית של ועדת FCC לשידורי UWB בתוך מבנה (הקו המקווקו והציר הימני).
שילוב זה מציג פס מעבר מ-2.4 עד 10.9 ג’יגה הרץ (פס רוחב ביחס של 4.5:1 או 128%). הדחייה העמוקה בפס החסימה התחתון, מתחת ל- 2.4 ג’יגה הרץ, שומרת שהשידורים בתדירויות הסמוכות, למשל GPS ב- 1.6 ג’יגה הרץ יהיו נקיים מהפרעות של פליטה. שים לב שעל אף שהנתונים של מסנן LTCC מפסיקים להופיע ב- 15 ג’יגה הרץ, ברור שיש בנקודה זו התקרבות מסוימת למצב של חדירה חזרה. זו פשרה שמקורה בשילוב של טכנולוגית מסננים שונה.
מעגל הבדיקה של שילוב מסננים זה מוצג באיור 11, והנתונים שנמדדו עבור הפסדי מעבר והפסדי החזרה בכניסה וביציאה מוצגים באיור 12. למסנן יש פס מעבר 3dB מ-2.45 ג’יגה הרץ בקירוב עד 10.9 ג’יגה הרץ (רוחב פס ביחס של 4.5:1 או 127%), נתון שהוא עקבי ביותר עם ההדמיה. השילוב עם מסנן LTCC מציג כמה הבדלים ראויים לציון לעומת המקרים הקודמים. ראשית, בהפסדי המעבר יש פגיעה מסוימת כתוצאה מחדירה חזרה סביב 25 ג’יגה הרץ, בדיוק מספיק כדי לעבור את המגבלות של ועדת FCC. כמו כן, הפסדי ההחזרה בפס החסימה מתקלקלים באופן ברור מאחר שמסנן LTCC מחזיר באופן מלא בפס החסימה שלו.
באופן כללי, המסנן מתקרב לתגובה הרצויה לשידור UWB בעולם הממשי אבל הוא עדיין רחב מדי במעט מהמצב האידיאלי. גישה דומה עם השילוב הנכון של מסננים תוכל אולי להתקרב עוד להתנהגות האידיאלית של המסנן.
מקרה 5: מסנן UWB שעומד בתבנית הפליטה לפי ועדת FCC עבור שידורי UWB בתוך מבנה.
על מנת לממש תגובה של מסנן קרובה יותר לתגובה האידיאלית לשידורי UWB בעולם הממשי, הובילה אותנו בחירה קפדנית של המודל לשילוב של מסנן מעביר גבוהים ללא החזרות בשלושה מקטעים, עם מסנן LTCC מעביר נמוכים, LFCN-8400+. הדמיה של מסננים אלו מוצגת באיור 13 עם תבנית ועדת FCC לשידורי UWB בתוך מבנה (קו מקווקו והציר הימני). הדמיית פס המעבר 3dB נמצאת בטווח מ-3.9 ל-9.4 ג’יגה הרץ (רוחב פס ביחס של 2.4:1 או 83%). על אף שמסנן LTCC אינו מציג החדרה חזרה בפס החסימה העליון, אין הוא בעל משמעות מספיקה כדי להפוך להיות פס מעבר משני, והוא נשאר הרבה מתחת לתבנית של ועדת FCC.
מעגל הבדיקה של שילוב מסננים זה מוצג באיור 14 והנתונים שנמדדו עבור הפסדי מעבר והפסדי החזרה בכניסה וביציאה מוצגים באיור 15. תגובת המסנן מציגה פס מעבר 3dB בטווח שבין 4.25 לבין 9.15 ג’יגה הרץ (2.2:1 או 73%), והיא מתאימה היטב לתבנית הספקטרלית של ועדת FCC. שוב, לגישה ההיברידית של מסנן ללא החזרות עם LTCC יש כמה פשרות ראויות לציון. ראשית, כפי שצפוי, המסנן מציג התנהגות של החזרה בפס החסימה העליון, כפי שאפשר לראות מתרשימי S11 ו-S22 מעל 9 ג’יגה הרץ. שנית, בעוד שפס החסימה העליון מגיע לדחייה מצוינת עד 25 ג’יגה הרץ, יש חדירה חזרה מסוימת לא צפויה בתחום שבין 30 ג’יגה הרץ עד 35 ג’יגה הרץ. ייתכן שדגם שונה של מסנן מעביר נמוכים היה מדכא את החדירה חזרה הזו בתדירויות העליונות, אך בכל זאת, דוגמה זו מדגימה כיצד אפשר לחבר ריבוי של מסננים ללא החזרות, עם תכנונים אחרים של מסננים, במטרה לקבל את צורת פס המעבר הרצויה עבור תקשורת UWB.
מסקנות
הניסיונות שבוצעו במסגרת מאמר זה מראים כיצד מסננים ללא החזרות מספקים גישה חדשנית עם יכולת קיום עבור יישומים של ממשק החזית של שידורי UWB. הדוגמאות שהוצגו משתמשות כולן בדגמים סטנדרטיים שמופיעים בקטלוג ושאפשר לקבלם מהמדף מחברת Mini-Circuits. חברת Mini-Circuits מציעה כיום 50 דגמים של מסננים ללא החזרות ואפשר לקבל תכנונים בהתאמה אישית ללקוח לפי בקשה כדי שיעמדו בדרישות מדויקות של יישומים.
הגישה המודגמת כאן מספקת למתכננים כמה יתרונות מעשיים לעומת גישות שנחקרו בעבר. מעבר לתכונות החשמליות שהופכות את המסננים ללא החזרות למתאימים במיוחד לדרישות של יישומי UWB, המסננים קטנים יותר, עלותם נמוכה יותר והיצור שלהם הדיר יותר בהשוואה לטכנולוגיות מתחרות, עובדה שהופכת אותם למועמדים מתאימים לשימוש ביישומים שבהם יכולת הייצור ההמוני יכולה לעמוד כדרישה.
בנוסף לכך שמאמר זה מדגיש את ההתאמה הייחודית של מסננים ללא החזרות ליישומי UWB, הוא אמור גם להעמיק את ההערכה של הקורא למוצרים חדשניים אלו כאל אבני בנייה עם יתרונות רבי ערך רבים בתכנון של מערכות בתחום הת”ר (RF), שרבים מביניהם יש עוד לחקור.
שאילתות בנוגע למאמר זה ולמסננים ללא החזרות של Mini-Circuits יש להפנות אל apps@minicircuits.com.
לעיון נוסף
[1] Wilson, Intel Corporation, “Ultra-Wideband: A Disruptive RF Technology?” גרסה 1.3, 2002
[2] C. Hsu, F. Hsu, and J. Kuo, “Microstrip Bandpass Filters for Ultra-Wideband (UWB) Wireless Communications,” 2005IEEE MTT-S International Microwave Symposium Digest אוקטובר 2005
[3] J. Pan, “Medical Applications of Ultra-Wideband (UWB),” Washington University St. Louis אפריל 2008, שחזור מתוך http://www.cse.wustl.edu/~jain/cse574-08/ftp/uwb/index.html
[4] L. Zhu, S. Sun and W. Menzel, “Ultra-Wideband (UWB) Bandpass Filters Using Multiple-Mode Resonator,” IEEE Microwave and Wireless Components Letters כרך 15 מס’ 11 עמודים 796 – 798 נובמבר 2005
[5] A. Sheta and I. Elshafley, “Microstrip Ultra-Wide-Band Filter,” PIERS Proceedings, Marrakesh Morocco עמודים 198 – 200 מרס 20-23, 2011
[6] C. Cansever, “Design of a Microstrip Bandpass Filter for 3.1 to 10.6 GHz UWB systems,” Syracuse University, 2013
