“השתנות אופי המערכה, בעשורים האחרונים הצריך את התעשיות הביטחוניות לחפש פתרונות חדשים״, כך פותח נטע כרם, ראש מנהל שיווק של מפעל להב בתעשייה האווירית את השיחה שלנו על: ״יסעורון ירוק״, המוצר החדש של התעשייה האווירית. ה״יסעורון ירוק״ הוא מסוק קל ללא טייס, לצרכים לוגיסטיים ופינוי פצועים. ״בעבר כאשר המלחמות היו צבאות מול צבאות, מפת האיומים הייתה ברורה, שטח ששלטת בו היה יחסית נקי מאיומים. כיום, כאשר הלחימה היא א-סימטרית, בתוך שטחים אורבניים צפופים, האיום מסתתר ומשתנה כל העת, ולכן זה מצריך אופי פעילות שונה. הדוגמא הטובה ביותר היא הלמידה האמריקנית בלחימה בעיראק ואפגינסטאן. רק אחרי כמה שנים הבין הצבא האמריקני את הסכנה בתנועה בצירים, למרות שהם כביכול שלטו בשטח, ומכאן החלו להתפתח פלטפורמות לא מאוישות לצרכים לוגיסטיים״.
ה״יסעורון ירוק״, שהוצג לתקשורת בתחילת אוקטובר האחרון , הוא מסל”ט (מסוק ללא טייס), הנועד להעברה מהירה של אספקה לוגיסטית למקומות אליהם קשה או מסוכן להגיע קרקעית או עם מסוק גדול מאויש. ה״יסעורון ירוק״, פותח בהתבסס על מסוק מאויש קטן, המסוגל לשאת מטענים שמשקלם נע בין 100 ל 180 ק”ג (תלוי בדגם). המסוק נחשב לבעל יכולות מגוונות והוא יכול לטוס במשך שעתיים רצופות, במהירות של עד 120 קמ”ש. מנוע ה ״יסעורון ירוק״ הוא מנוע בעירה פנימית הצורך דלק מסוג 95 אוקטן רגיל, ומחירו נמוך משמעותית ממחיר של מסוק תובלה מאויש. הנתון הזה משמעותי מאד, שכן בהשוואה לפלטפורמות אווירות אחרות, הוא מאפשר הצטיידות במספר גדול של מסוקים לא מאוישים. הנחת העבודה של התעשייה האווירית בפיתוח ה ״יסעורון ירוק״ היא כי צי גדול וזול מגדיל את הגמישות הלוגיסטית. המשמעות היא אספקה סדירה לחזית הלחימה במחיר נמוך, תוך הפחתה משמעותית בסיכון לחיי אדם.
״הדרישה המבצעית הבסיסית של מסוק היא מסוכנת״, אומר כרם. ״להבדיל ממטוס ללא טייס שנע מהר יותר וגבוה יותר, מסוק צריך לטוס בגובה נמוך, לאט ולנחות אנכית בשטח הלחימה. כל הנתונים הללו חושפים אותו להרבה סכנות, וזו אחת הסיבות שפיתוח מסוקים לא מאוישים, נמצא הרחק מאחור בהשוואה למטוסים ללא טייס״.
יוזמת הפיתוח של פרויקט המסוק הלא מאויש החלה בדרישה מבצעית שהוציאה מפא״ת, במשרד הביטחון. הדרישה הזו הגיעה אחרי מלחמת לבנון השנייה, שבה נתקל צה״ל לא אחת בבעיות לוגיסטיות, בעיקר בכל הקשור להעברת אספקה לכוחות בעומק השטח. בהדגמה שערכה התעשייה האווירית לצה״ל הוצגו שתי יכולות של ה״יסעורון ירוק״: העברת אספקה באופן אוטונומי לכוח בשטח כאשר המסוק מגיע מעל הכוח, ומנחית את האספקה בנקודה מדויקת שהוגדרה לו, וחילוץ פצוע על גבי אלונקה מיוחדת. בנוסף, שולבה על המסוק מערכת ניטור מיוחדת שעקבה אחרי מצב הפצוע והעבירה נתונים לתאג״ד בנקודת הקליטה.
״כאשר קיבלנו את הדרישה המבצעית ממשרד הביטחון התחלנו לבחון מספר פלטפורמות״, מספר כרם. ״מהר מאד הבנו שפתרון הרחפנים לא ריאלי. ראשית יכולת הנשיאה של הרחפן מוגבלת מאד וכדי להגדיל אותה צריך היה לשנות אותו הנדסית, עד כדי עבודה פרטנית על כל מנוע בנפרד. מעבר לכך, טווח הטיסה של רחפן מוגבל מאד ולא התאים לדרישה המבצעית הבסיסית של משרד הביטחון. מהר מאד הבנו שפתרון רחפן יצריך אותנו לבנות פלטפורמה חדשה לגמרי, מה שהיה מייקר מאד את המחיר הסופי ללקוח. לכן, החלטנו ללכת על מוצר מדף קיים ולעשות לו התאמות . אחרי בחינה של מספר פלטפורמות בחרנו במסוק של חברה קנדית מסוג ״מוסקיטו״. זה מסוק קל וזול שמיועד בעיקר לצרכים אזרחיים״.
הפיכת ה״מוסקיטו״ ממסוק מאויש ללא מאויש הצריכה תכנון הנדסי חדש של הפלטפורמה כולה. כך למשל מנוע המסוק הוזז ומוקם בקדמת המטוס במה שהיה קודם תא הטייס. לצורך כך תוכנן מחדש הגוף עצמו כדי להתאים את מרכז הכובד.
״התכנון החדש נעשה בתיאום עם יצרנית המסוק״, אומר כרם. ״רצינו ליצור פלטפורמה שתהיה קלה מאד להפעלה. כיום בהחלט ניתן לומר ש״יסעורון ירוק״, הוא כלי לרמה הטקטית, הן בשל מחירו והן בשל פשטות ההפעלה שלו שאינה מצריכה בוגר קורס טיס. מעבר לזה יש ל״יסעורון ירוק״, תצורה עצמאית לחלוטין המבוססת על מערכות, ניווט ריחוף והטסה אוטונומיות, כולל יכולת נחיתה ופריקה עצמאית של ציוד בנקודה מדויקת שהוגדרה מראש״.
על פי כרם, אחרי הוכחת יכולת טיסה אוטונומית ומדויקת של המסוק, התבקשה התעשייה האווירית להציג יכולת הטסת פצועים. לצורך כך פותחה האלונקה המיוחדת שהותאמה למבנה המסוק, כך שמרכז הכובד שלו לא ישתנה.
״היתרון של הפינוי האוטונומי הוא כפול״, מסכם כרם. ״ראשית אנחנו מביאים את הפצוע מהר מאד לטיפול מקצועי עדיין בתוך ״שעת הזהב״. (שעת הזהב – מונח של רפואת חירום, הזמן שבו הסיכוי גדול יותר להציל פצוע, מיד אחרי הפציעה). מעבר לזה זה מוריד מהכוח הלוחם משימה של נשיאה, טיפול ושמירה על הפצוע״.
