ישראל כבר מזמן הפכה למעצמת רכב. לא, לא בייצור מכוניות, אלא בטכנולוגיה שעוטפת ומניעה את המכונית המקושרת, האוטונומית, של העתיד הקרוב. פיתוחים מתוצרת מקומית יוצאים לעולם הרחב ועל הדרך מביאים מהפיכה לעולם שנשלט פעם על ידי מוסכניקים. ראיון עם אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל, שממחישה היטב את הבשורות הטכנולוגיות שיוצאות כיום מישראל למיליוני כלי רכב ברחבי העולם.
קוראי העיתונות הכלכלית בחודשים האחרונים אינם יכולים להתחמק מהמחשבה שישראל, אותה ״סטארט-אפ ניישן״, עשתה הסבה ל״אוטו-טק-ניישן״. תקראו לטרנד איך שתרצו: ״מכוניות אוטונומיות״, ״מכוניות חכמות״, או ״מכוניות מחוברות״, בסוף תגיעו לאותו סיפור בסיס: יש כאן ענף טכנולוגי שהוא בצמיחה מטורפת. חברת הייעוץ PWC העריכה לא מכבר שהיקף הרכישות, המיזוגים וההשקעות של תעשיית הרכב במהלך 2017 יהיה כ-57 מיליארד דולר, פי 3 בערך מהיקפו לפני חמש שנים.
כיום פעילים בישראל יותר מ–1,000 יזמים וכ-150 חברות הזנק שמקדישים ימים כלילות לתחום הרכב וחברות הענק נוהרות לכאן בהמוניהן: מרכז פיתוח טכנולוגיות מתקדמות הוקם על ידי ג’נרל מוטורס בהרצליה, חברת השבבים NXP כבר כאן, יונדאי מוטורס שלחה נציגים, ובין אלה שכבר השקיעו בטכנולוגיית רכב ישראלית אפשר למצוא שמות דוגמת טויוטה ופולקסוואגן ואת דלפי הבריטית (שכבר עבדה בעבר עם מובילאיי) והשקיעה באינווויז, באוטונומו ובואלנס, וכמובן את HARMAN (שמשתייכת כיום לסמסונג אלקטרוניקס) שרכשה ושילבה עמוק בפעילותה בישראל את iOnRoad, מתחום ההתרעות בדרך, Red Bend, שמאפשרת לחבר את המכוניות של היום לענן וחברת הסייבר לרכב, TowerSec.
״יש התעניינות מתמשכת של משקיעים מהשורה הראשונה ושל השמות המובילים בתעשיית הרכב במה שקורה בישראל בתחום הרכב החכם/מקושר/אוטונומי״, אומר אורן בצלאלי, מנכ״ל HARMAN ישראל, שהחברה שלו ממחישה היטב את הבשורות הטכנולוגיות שיוצאות כיום מישראל למיליוני כלי רכב ברחבי העולם.
תן דוגמה לבשורה שכזו.
״כיום, הצורך להעביר תכונות חדשות או עדכונים לאורך מעגל החיים של המוצר, הפך לחלק בלתי נפרד מעידן המערכות המקושרות והמכוניות שלנו בהחלט חלק מהמשוואה. מספר כלי הרכב שיש בהם תקשורת מובנית, החוצה, אל העולם הרחב, הולך וגדל בקצב מהיר ביותר ויחד עימו גדל הצורך המיידי במערכת שתנהל את מערכות התוכנה הרבות שיושבת בתוך הרכב. מעבר לכך, ככל שמכניסים יותר שורות קוד לכלי הרכב שעל הכבישים, איתור תקלות תוכנה ומניעתן בזמן הפכו לחלק חשוב ביותר בצרכים של יצרני הרכב, גדולים כקטנים. ניהול התוכנה לאורך כל מעגל החיים של כלי הרכב, הפך להכרחי עבור היצרנים ובחלק מהמקרים ליתרון תחרותי – ובעיקר בגלל ההיבט הפיננסי. קחו לדוגמה את יצרן המכונית שרכשתם לפני מספר חודשים. הוא רוצה כעת להעביר למכונית שלכם עדכון תוכנה חשוב, או יותר מכך, יש צורך דחוף ומידי לסגור פרצת אבטחה שהתגלתה באחד מרכיבי התוכנה ברכב. אם פעם צריך היה להגיע למרכזי השירות של היצרנים, העידן של היום שונה: פתרון ה- OTA () של HARMAN שמפותח בישראל, מאפשר כיום ל-7 יצרני רכב, דוגמת טסלה, קרייזלר, וג׳נרל מוטורס, לעדכן מרחוק את 25 מיליון המכוניות שנרכשו מהם, בעוד אלה ממשיכות לנוע על הכבישים.
כשחברת רכב, דוגמת טסלה, רוצה להעביר כיום עדכונים למערכות התוכנה ברכב, היא עושה זאת תוך שימוש בפתרונות OTA, אבל כיום החשיבות והערך הגדול בפתרון הוא לא רק ביכולות עדכוני התוכנה אחרי רכישה והעובדה שנחסך כסף רב על הדרך (אין צורך לבצע ׳ריקול׳ למרכזי השירות).
השימוש בפתרונות ה-OTA מתחיל כבר על פס הייצור, כשהרכב עדיין בבנייה. בשלבים הבאים פתרונות ה-OTA יוכלו להציע לנוסעים ולנהגים בכלי רכב אוטונומיים שירותים של ׳אחרי המכירה׳, ובכך לחזק את חויית הלקוח ושביעות הרצון שלו… כך למשל, מנהלי טסלה, שלקראת ההכנות לסופות שאירעו לא מכבר בארה״ב הם שלחו עדכוני תוכנה לרכבים שהאריכו את טווח הסוללות ברכב ואפשרו לבעלים להתפנות בזמן מאזורי הפגיעה״.
לדברי בצלאלי, פתרון ה-OTA של החברה לכלי רכב הוא הפתרון המסחרי היחיד כיום שמיושם בשטח כשהוא מאפשר ניהול יעיל של המכונית ושתוכנן לטפל בכשלי מערכת דוגמת בעיות רשת, התקפות סייבר, או ניסיונות חבלה חיצוניים. בצלאלי אף מגלה כי נחתמו כבר חוזים עם 10 יצרני רכב נוספים, שיאפשרו בשנים הקרובות לעדכן מרחוק את התוכנות בלמעלה מ-120 מיליון כלי רכב. הוא מצטט את חברת המחקר HIS Automotive שמעריכה כי החסכון של יצרני המכוניות בטכנולוגיית העדכון מרחוק תגיע עד שנת 2015 להיקף של 35 מיליארד דולר. על פי הערכת החוקרים, עד שנת 2020 רוב היצרנים ישלבו מערכות OTA.
צריך לזכור דבר אחד, אומר בצלאלי. ״מכוניות כבר מזמן אינן מכונות טפשות. הן למעשה המחשב היקר ביותר שאדם יכול להיות בעלים שלו, אי פעם…”
איך בעצם עובד הפתרון?
״הפתרון של HARMAN שזכה לשם Remote Vehicle Updating Service (), מאפשר כיום ליצרני כלי רכב ולספקים הפועלים בתחום להתאים עצמם לשוק המתפתח בקצב מהיר. מדובר בפתרון שמאפשר לנהל מרחוק את כל רכיבי התוכנה של הרכב, כולל Firmware, יישומים, קונפיגורציות, הגדרות וגם יחידות בקרת טלמטיקה (השילוב התעשייתי של מחשבים עם מערכות טלקומוניקציה) – TCU ומערכות בקרה אלקטרוניות (ECU) – בכל מקום ובכל זמן – בין אם מדובר על רכב הנמצא על פס הייצור, במגרש החנייה, או אולם התצוגה של המוכרים והגראז׳ של בעל הרכב. הפתרון בנוי משילוב מנצח של רכיבי שרתים שיושבים אי שם בענן (הם יכולים להיות חלק מתשתיות ה-IT של הלקוחות, או ל׳התארח׳ אצלנו בחברה), כשמהצד השני יש מערכת של רכיבי תוכנה שמותקנים ברכב על ידי היצרנים (TCU/HU/ECU).
כשמדברים על ניהול, זהו ניהול מ׳קיר לקיר׳… הוא מאפשר עדכונים למערכות הגדולות והחכמות ביותר ברכב ומצד שני לא מזניחים את הרכיבים הקטנים ביותר. הפתרון תוכנן במיוחד כדי להתמודד ולהעלים כשלי תוכנה ברכב, תוך התמודדות עם נזקים פוטנציאליים, כמו בעיות רשת, התקפות סייבר, נסיונות פריצה לקבצים וכד׳״.
מה יש ב׳חבילה׳ הזו?
״יש שם טכנולוגיה בשם Smart Delta שהוכיחה 100 אחוזי הצלחה בתנאי שטח, שהותקנה עד היום בלמעלה משני מיליארד טלפונים, כלי רכב ושאר מכשירים מקושרים (IOT). הטכנולוגיה מבצעת השוואה של שתי גרסאות תוכנה, מקור וגרסת יעד, בעיקר תוך שימוש בקבצי קוד בינאריים (exe). היא מזהה רק את החלקים בהם נדרש השינוי ומוודאת שהשינוי מבוצע. היא מאפשרת לעדכן כל רכיב תוכנה, ובלא חשיבות למערכת ההפעלה שברקע, סוגי השבבים המותקנים, או מגבלות חומרה אחרות ותוך הפגנת אבטחה חסרת פשרות. הטכנולוגיה הזו מסוגלת להעביר קבצים קטנים במיוחד, שאינם באים להחליף את כל קבצי התוכנה שבמערכות הרכב התקולות, אלא משגרת רכיבים ׳מטורגטים׳ וממוקדים לאזורים הדורשים טיפול.
היכולת הזו מאפשרת ליצרנים ולספקי שירותי התקשורת, לבצע עדכוני קונפיגורציה והגדרות מערכת בקלות רבה. לכך מתוסף חלק מהפתרון, מעין קטלוג תוכנה, שמהווה חלק מהתשתית עצמה, שמאפשר ליצרני הרכב לנהל ולתחזק ספרייה ענקית של Firmware וגרסאות תוכנה, בכל גודל לאינספור מערכות מקושרות.
נקודה מעניינת נוספת היא שאנו יכולים להתחייב למאה אחוזי העברה. כלומר, במקרה של נפילת רשת התקשורת, או נפילת מתח חשמלי בזמן שמתבצע מעבר של עדכוני תוכנה, העברת החומרים שמופסקת, חוזרת לאחר חידוש התקשורת ואו המתח החשמלי, לעבודה מהמקום בו הופסק.
אמנם, המהפיכה הגדולה בשימוש בטכנולוגיה היא ביכולת לבצע עדכונים כשהמכונית כבר בבית הלקוח, אבל, צריך לקחת בחשבון שהטכנולוגיה מביאה עימה לא מעט יתרונות, לפחות לעוד שני שלבים בחיי הרכב: למשל, בקו הייצור, שם יכול להיחסך הרבה מאוד כסף שכן את עדכוני התוכנה אפשר לבצע כבר ברגע שסוללת הרכב מופעלת ומחוברת ולא משנה כל כך היכן נמצאת המכונית באותו רגע בהליך הייצור וכמובן בשלב המוסכים. מישהו עצר לחשוב על הקושי (והעלות) בללמד את כל מאות אלפי המוסכניקים והמכונאים בעולם להבין ולתקן בעיות תוכנה במכוניות החדשות? העברת המשימה לטכנולוגיית OTA משחררת את המכונאים להתעסק בתחזוקה שוטפת ובתיקונים מכניים, בזמן שהמכונית עצמה, תוך שימוש ברשת ה-Wi-Fi של המוסך ׳מטפלת׳ בעדכוני התוכנה״.
העובדה שהמכוניות הופכות בהדרגה למקושרות ומלאות בחיישנים אומרת בעצם שניתן יהיה להפיק מהן לא מעט מידע, הלא כן?
״מודל השימוש במכוניות הולך ומשתנה. בעתיד בו אנשים לא ינהגו בעצמם, יעלו שאלות דוגמת מי באמת בעלי המכונית, איך המכונית תדבר עם הסביבה העירונית והאפשרויות של מכירת תכנים, או שירותים נוספים לשוהים ברכב, שלא יהיו עסוקים בנהיגה, הן בהחלט מבטיחות. מדוע שיצרן הרכב לא ינסה למכור לנוסעיים שירותי איתור חניה? זהו תחום נוסף שאנו בוחנים כיום. ועוד נקודה מעניינת בהקשר הזה: כבר כיום יש ברכבים 70-100 מחשבים מסוגים שונים ועוד אינספור חיישנים שמחר גם ידברו האחד עם השני ועם הענן שבחוץ. המידע ששייצרו החיישנים הללו הוא יקר ערך לא רק ליצרנייות אלא לאינספור חברות מסחריות אחרות שירצו לדעת איך מתנהגים הצרכנים החדשים ומה אפשר להציע להם. מדוע שלא נאפשר, לדוגמה, לחברות ביטוח להבין האם הבן הצעיר שלך, שעכשיו עבר טסט, נוהג בטוח כך שהן תוכלנה להוזיל לך את הביטוח המאוד יקר לנהג צעיר? ומדוע, על בסיס חיישנים אחרים, לא לקבל הנחיה לגשת למוסך להחליף צמיגים לקראת החורף״?
ומה לגבי נקודת האכילס, האבטחה? אין כאן סכנות?
״כולנו יודעים כיום שווירוסים מסוכנים, וכי יש לא מעט ניסיונות לתקוף את פעולת הרכבים ואולי אף לסכן את חיי הנוסעים. הפתרון מנטרל את הסיכונים, באמצעות חבילות עדכון של Smart Delta OTA, חתומות דיגיטלית, שנשלחות היישר לכלי הרכב המקושרים. לתמונת האבטחה מכניסים גם את פתרון ה-Automotive Cyber Security שפיתחה TowerSec והמיועד ליירוט חדירות לא מורשות למערכת, אימות זהות הנכנסים ונטרול פעילות עויינת ברשת״.