לבית שלי יש שכל

הבית החכם שמאפשר לבעליו לרכז את כלל הפעולות הכרוכות בהפעלת חלקים שונים בו, לממשק אחד פשוט לתפעול, מתחיל לצאת מסרטי המדע הבדיוני והופך למציאות יומיומית, כזו שבה צרכני הקצה מבינים יותר ויותר את היתרונות שבעולם המקושר ואת התועלות הישירות עבורם. ברוכים הבאים לעידן בו טרנד החיים הדיגיטליים ומוצרי בית חכם מתחילים להתמזג עם התחום הצומח של ה-IoT

״בית חכם או בניין חכם הוא מבנה בעל מערכת שליטה ממוחשבת במערכות הבניין. בניית בתים חכמים התפתחה במקביל להתפתחות מחשבים ומערכות טכנולוגיות שונות, כגו

ן חיישנים, מפעילים מבוקרים וברזים.״ (מתוך ויקיפדיה)

מילת ה׳באז׳ ״בית חכם״, אמנם נשמעת משהו שצץ בזירה הטכנולוגית רק בשנה שנתיים האחרונות, אבל, שורשיו טמונים אי שם במחצית שנות ה-70 של המאה העשרים, עם המצאתו של פרוטוקל התקשורת X10  שיועד לשימוש כבסיס למה שכונה בזמנו ״אוטומציה ביתית״. הפרוטוקול החדשני לתקופתו שידר פרצי אותות רדיו (RF) בתדר 120kHz, עם מידע דיגיטלי על חיווט החשמל הביתי לשורה של מתגים ומכשירים שהופעלו או כובו באמצעותם. נשמע יעיל, אלא שהטכנולוגיה סבלה מ״רעש״ על הקווים, שהביא לחוסר אמינות וה״שידור״ היה חד כיווני. המכשירים ידעו לקבל פקודות אך לא לשלוח פידבק חזרה למפעיל. ב-2005 נכנסה לזירה טכנולוגיה חדשה, שכבר שילבה שידור אלחוטי ובשטח החלו לצוץ עוד פרוטוקלים שמלווים את הבית החכם עד הים, דוגמת Z-Wave ו- Zigbee  (אם כי ה- X10עדיין משמש כיום כפרוטוקול שימושי להפליא).

אנשי המקצוע נוטים להסכים כי מוצר ״הבית החכם״ הראשון ה׳אמיתי׳, היה לא אחר מאשר התרמוסטט של Nest, שיצא לשוק בשנת 2011 שהומצא על ידי Nest Labs, שנרכשה מאוחר יותר על ידי גוגל. ב-2012 היתה זו חברת SmartThings שכבשה את הכותרות עם פרוייקט קיקסטארטר של פתרון כולל לבית חכם – שגם הושק בשנת 2013 (החברה נרכשה על יד סמסונג מאז) ובחמש השנים החולפות, עם התאוצה המוגברת של האינטרנט של הדברים (IoT) שמאפשר לכמעט כל מוצר דיגיטלי ״לדבר״ עם כל מוצר דיגיטלי אחר המחובר לרשת, הפכה זירת הבית החכם לצפופה ביותר, כשכל שחקני המפתח הגדולים, מ-Apple ועד אמזון, מפתחים פלטפורמות ומוצרי בית חכם משלהן ומפגינים רצון עז לדריסת רגל בשוק המוערך במיליארדים רבים של דולרים.

בגדול, הבית החכם מאפשר לבעליו לרכז את כלל הפעולות היומיומיות הכרוכות בהפעלת חלקים שונים בבית, לממשק אחד פשוט לתפעול – הנתון על פי רוב לשליטה של הסמארטפון שמלווה את כולם כיום. מדובר על תהליך של שליטה על מכלול מכשירים חשמליים ואחרים, המקושרים לרשת, כשבניהם ניתן למצוא את מערכות החשמל של הבית (תאורה), מערכות שמע והקרנה (קולנוע ביתי), מצלמות אבטחה ומערכת אזעקה, כמו גם תת המערכות הכפופות אליהן, דוגמת תאורה, דלתות, תריסים, מיזוג ואחרות. על כל אלה ניתן לשלוט מרחוק, בכל זמן ובלחיצת כפתור, או נגיעה במסך מגע. מערכות בית חכם משפרת את איכות החיים, חוסכת באנרגיה ומספקת נוחות בתפעול הבית ובשגרת היום יום לגרים בו. המערכת נשענת בדרך כלל על טכנולוגיות מתקדמות בתחום המעבדים מרובי הליבות, כשבמרכז המערכת מצויה מערכת מחשב מרכזית, המקושרת לשאר המערכות שבבית. מרבית המוצרים זמינים באחד מתוך ארבעת הפרוטוקולים הבאים: X10, Z-Wave, UPB ו-EnOcean. מוצרים המבוססים על אותו פרוטוקול יכולים לדבר האחד עם השני וניתן להוסיפם למערכת הבקרה בקצב המתאים לבעלי הבתים ולתקציבם.

לדברי ברברה קראוס, מנהלת  חברת המחקר הגלובלית Parks Associates, אין ספק שאחת הסיבות העיקריות לפופולריות הגוברת והולכת של מוצרי הבית החכם, או הבית המקושר, הוא היישום בשטח של תשתיות אינטרנט בפס רחב. ״האימוץ של אינטרנט בפס רחב שמהווה זרז לגידול של תופעת הבתים החכמים מושך לזירה ענקים טכנולוגיית דוגמת אמזון, אפל, גוגל ופייסבוק ובקרוב מאוד נראה לא מעט יישומים בתחומים דוגמת בידור ביתי, אבטחה, בריאות ומכוניות מקושרות. הכניסה של הגדולים תדחוף את הגידול בתחומים טכנולוגיים חמים דוגמת מחשוב לביש, בדים חכמים ומציאות וירטואלית ורבודה״, אומרת קראוס. להערכתה מעל מחצית מהצרכנים בארה״ב שאין ברשותם מוצרי בית חכם מתכננים לרכוש לפחות מוצר אחד בשנה הקרובה.

והנתונים בשטח אכן מרשימים: על פי חברת המחקר HIS Markit במהלך 2016 נרכשו על ידי צרכנים מעל 80 מיליון מוצרי בית חכם, עליה של 64% לעומת 2015 ועל פי סקר צרכני של PlumChoice 97% של משתמשים כבר יודעים מה זה ״מוצר חכם״, לעומת 67% בשנת 2015. 80% אף הצהירו שיש ברשותם לפחות מוצר אחד שכזה.

מגיעים לבשלות

״תופעת אימוץ מוצרי בית חכם ממשיכה לצמוח עם הגעת הטכנולוגיות התומכות לבשלות״, אומר רוני ניר, סמנכ”ל שיווק ומכירות בחברת אסנס Essence)) ספקית גלובלית של טכנולוגיות IoT המייצרת פתרונות וטכנולוגיות בתחומי ה-Connected Home וה- Smart Security המוכרת פתרונות ומוצרים בתחום הבית החכם ברחבי העולם. ״מהניסיון שלנו נראה שצרכני הקצה מבינים יותר ויותר את היתרונות שבעולם המקושר ואת התועלות הישירות עבורם״. לדברי ניר, בשנה הקרובה נראה שטרנד החיים הדיגיטליים ומוצרי בית חכם יתמזגו עם התחום הצומח של ה-IoT . ״ אנו רואים מהניסיון שלנו שיש 3 זרזים לפריחה של שוק הבתים החכמים: תאורה חכמה, מנעולים ואבטחה ווסתי חימום וקירור. נראה שמעבר למילים הגדולות, האנשים מחפשים בשורה התחתונה כיצד לפתור בעיות המציקות להם בחיי היום יום״.

לדברי ניר, בכמעט כל תחום חיים שם יש נוכחות של טכנולוגיה בזירה הביתית (מתאורה ועד המקרר) יש כבר את ניצני האלטרנטיבות של פתרונות הבית החכם.

כך, לדוגמה, יש כיום עלייה משמעותית באורך החיים במדינות המפותחות והרצון (הלגיטימי לחלוטין) של בני הגיל השלישי להישאר עצמאיים ולהמשיך לנהל את חייהם בביתם שלהם. אבל, כיצד דואגים לשלומם של הללו? באמצעות שימשו בפתרונות טכנולוגיים לבית חכם: כך לדוגמה, על ידי התקנה של חיישני תנועה חכמים (ולא יקרים) שממוקמים בנקודות אסטרטגיות ברחבי הבית, או הדירה, ניתן לדעת בכל נקודת זמן באיזו שעה המבוגרים קמו, אם הם פתחו את המקרר לאכול, או אם יצאו מהבית. ניתן בקלות רבה לבחון את השגרה היומיומית ולוודא שחריגה ממנה תדווח מיד לסמארטפון או למוקד חירום ייעודי. ניתן יהיה לקבל התרעה כאשר ההורה המבוגר נשאר במיטה לאחר שעות הקימה הרגילות שלו, או אם הוא נמצא בחדר האמבטיה זמן רב מהרגיל. בדרך זו ניתן להיות עם אצבע על הדופק ולוודא שההורה שנשאר לבד בבית אכן בסדר, וכל זאת בלי להתערב בשגרת היום יום תוך כיבוד הזכות לפרטיות של ההורה. תודות למנעול חכם שקל להתקינו ולחברו למערכת הביתית, ניתן לקבל התרעה בכל אימת שמישהו נכנס או יצא מהבית בו שוהה המבוגר ואם הוא שוכח לנעול את הדלת בלילה, אין כל בעיה לכוון את המערכת כך שהדלת תנעל אוטומטית לבד בשעה מסוימת בלילה.

על ידי התקנה פשוטה של חיישן מגנטי על דלת ארון התרופות, והיות והמערכת כולה יכולה להתחבר לסמארטפון, קל לראות על ציר של זמן ובכל נקודת זמן ביום, האם המבוגר שבבית זכר לקחת את התרופות. מעבר לכך, תודות למנגנון של ׳קביעת חוקים חכמים׳ המובנה במערכות החדשות של בתים חכמים, ניתן ליצור דרך קלה ופשוטה לתזכר למבוגר שעליו לקחת את התרופה. לדוגמה: באמצעות אור צבעוני שיידלק במטבח כאשר הגיע זמן לקיחת התרופות, ולא יכבה עד שארון התרופות ייפתח…

לפני שהמצב מחמיר

ומה קורה כשיוצאים מהבית? דברים רבים יכולים לקרות בבית לא מאוייש. תקריות קטנות, שלא מטופלות בזמן יכולות לגרור בעיות חמורות, דוגמת נזילה קטנה בברז שמישהו שכח לסגור, או קצר חשמלי במחשב. חיישני עשן ומים יכולים לסייע במניעת תקלות מהסוג הזה, תוך שהם מתריעים בזמן אמת על התקלה ומאפשרים לנקוט בצעדי מנע – ומהר לפני שהמצב מסלים. כמובן שחדירת גורם זר למרחב הביתי נכנסת אף היא לקטגוריה. לא משנה מהו מצב החירום, העובדה שמקבלים עלי התרעה מיידית מאפשרת להגיב מהר תוך חסכון זמן ושברון לב.

עברו גם הימים בהם הגעת לשדה התעופה, עלית למטוס ובמקום להתרווח במושב ולחשוב על הבריכה שמחכה לך, לקבל התקף חרדה בגלל מחשבה טורדנית שאולי שכחת לנעול את הדלת שיוצאת לגינה, או שבטעות לא הפעלת את האזעקה. בדיקה מהירה בסמארטפון מאפשרת כיום לוודא מצב נעילה ודאי, לנעול במקרה שכחה ואפליקציה ייעודית מאפשרת לבדוק את מצב האזעקה.

תאורה חכמה, דוגמת מערכת Hue של חברת פיליפס, יכולה לזהות לבדה מתי הדיירים נמצאים בחלל ולהתאים את התאורה לנוכחות והמנורות החכמות של החברה יכולות לווסת עצמן תוך התייחסות לכמות האור שיש בחלל ובלא מעט בתים ניתן למצוא כיום מגוון אביזרים הכוללים ממכונות קפה שנשלטות מרחוק (למשל, מהמיטה טרום ההשכמה), מקררים שמוודאים שתאריכי התפוגה של המוצרים לא עברו ואף מכינים רשימת קניות ועד מכונות כביסה שמתאימות את תוכנית הכביסה לבגדים שבתוכן.

ניתן לווסת ממרחק רב את הטמפרטורה בבית ולוודא שלא קר מדי ולא חם מדי שם. זה אינו רק עניין של נוחות, זה יכול להיות סיכון בריאותי. התרמוסטטים החכמים, דוגמת ה-Nest  מגיעים כיום עם חיבור אלחוטי מובנה שמאפשר למשתמשים לתזמן ולנטר מרחוק את הטמפרטורה בבית. באמצעות מערכות בית חכם, הטמפרטורה בבית יכולה להישמר קבועה לאורכה של כל השנה וכמובן לשנותה בכל שעה משעות היום, ובלי קשר למיקום בו נמצאים. והחלק הטוב? לא צריך אפילו להשקיע מחשבה בכך, שכן הבית החכם עושה הכל לבד.

הודות לטכנולוגיות המתקדמות והחדשנות שנלויית אליהן, מערכות בתים חכמים יכולות כיום להכיל מערכת קבלת החלטות אוטומטית. ובמילים אחרות: המערכת לומדת את צרכי המתגורר בו, ותוך כדי לקיחה בחשבון של נתונים המגיעים ממערכות חיצוניות, דוגמת מערכות חיזוי מזג אוויר אינטרנטיות, ישנו מיוזמתן את הטמפרטורה, או יורידו את התריסים כדי לבודד את הבית מהחום שבחוץ. ולמרות שניתן לחשוב על כך כעל ״חדירה לפרטיות״, אין כל ספק שמצלמות המותקנות בבית הן כלי יעיל ביותר להשגחה על שלומם ובריאותם של בני הבית – צעירים או מבוגרים – בזמן אמת.

רוצים חלק מהעוגה

אחד הכיוונים היותר פופולריים בזירת הבתים החכמים, שאת הביטוי שלו ניתן היה לדגום בתערוכת ה-CES  שנערכה בתחילת 2018 בלאס וגאס, הייתה שילוב ה׳עוזרים הקוליים׳ למיניהם, בבתים החכמים, כשנראה היה למתבונן מהצד שכולם רוצים לנגוס בחלק מהעוגה הגדלה והולכת הזו. לפי נתוני חברת המחקר comScore, הקטגוריה נמצאת על סף פריצה משמעותית. באוקטובר 2018, עמד מספר הבתים בארה״ב, בהם יש קישוריות WiFi, שאימצו עוזרים חכמים על סך כ-11 אחוז. האנליסטים של CTA  מעריכים כי מכירות המוצרים החכמים, כולל עוזרים, תרמוסטטים, גלאי עשן ודומיהם, יגיעו עד סוף 2018 לסך של כ-41 מיליון יחידות (עליהשל מעל 40% לעומת שנת 2017) עם הכנסות של 4.5 מיליארד דולר!.

הקביעה כי מערכות מופעלות ונשלטות קול יחליפו בעתיד הלא רחוק את כל שאר ממשקי המשתמש – כולל האפליקציות בהן כולנו משתמשים כיום – נשמעים שוב ושוב על ידי מומחים בתחום, הרואים בכך שלב הכרחי באבולוציה של הטכנולוגיה. אחד משחקני הענק שנכנסו לזירה היא גוגל, שהשיקה את ה- Google Assistant – העוזרת האישית החכמה.

במסגרת CES 2018 הכריזו גוגל וחברת אסנס הישראלית על שיתוף פעולה, במסגרתו יוכלו לקוחותיה של אסנס, המפתחת ויצרנית של ה- WeR@Home – מערך פתרונות כולל לניהול הבית החכם, להשתמש ב- Google Assistant  בסמארטפון שלהם, ברמקולים מופעלי קול, דוגמת  Google Homeואחרים ולתת הנחיות הקוליות להפעלה של מגוון מערכות ביתיות, ממזגנים, דרך תאורה ועד מערכות האבטחה. אסנס הייתה ספקית הבית החכם  הישראלית הראשונה שנבחרה על ידי גוגל לקחת חלק במיזם החדש. WeR@Home של החברה מאפשרת לצרכנים ליהנות מהאפשרויות הטמונות בטכנולוגיות ה- IoT באמצעות ניהול מונחה קול – של בתיהם המקושרים. השימוש ב- Google Assistantמאפשר לצרכנים לשלוט על הסביבה הביתית שלהם באמצעות פקודות קוליות, דוגמת ״היי גוגל נגני מוסיקה״, או ״סגרי את התריס״ והשילוב המלא עם מערכת WeR@Home תורם להעצמת החוויה, בכך שלשליטה על מגוון המכשירים והמערכות המקושרות, וקביעה מראש של ביצוע פעולות אוטומטיות, מתווספת גם האפשרות למתן פקודות קוליות בזמן אמת (דוגמת הוראה לכיבוי האור, וכד׳).

כיוון נוסף כיום מביא את יכולות השימוש בקול לתחום האבטחה המסורתי, כשכאן מדובר בפתרון מבוסס על טכנולוגיית Intelligent Voice Activation שעושה שימוש בקול להקמת שיחות טלפוניות במקרי חירום (אמירת משפט מפתח כגון ״יש פורץ בבית״ נקלטת על ידי עוזר קולי חכם ומייד משודרת למוקד חירום או למשטרה), כמו גם הפעלה קולית של מערכות אזעקה המתבססת על זיהוי קולי ביומטרי.

מעבר לפוטנציאל הגדול עבור הצרכנים הביתיים, מספק גל ההצלחה הגדול של טרנד הבתים החכמים והמערכות המקושרות, גם אפיק פעילות נרחב ללא מעט גופים מסחריים, כמו חברות טלקו, בריאות וחברות אבטחה המפיקות תועלת מהמגמה בכך שהם עוברים לספק שירותים ופתרונות לאורך הקו. חברות הביטוח הן מקרה מובהק של Win Win בבואן להציע ללקוחותיהן טכנולוגיות בית חכם, כשבסוף המסלול, לכולן מטרה אחת: מזעור סיכונים  והורדה של התביעות. תרמוסטט חכם יכול להפעיל את החימום באזורים קרים במיוחד למניעת קפיאת צנרת, חיישן מיוחד יכול לשדר ׳מצוקה׳ ולסגור את הברז הראשי בבית, מערכת אזעקה תמנע מקרי פריצה וחיישני עשן יכולים להתריע בפריצת אש ולהפעיל מערכות כיבוי אוטומטיות. בארה״ב יש כבר לא מעט חברות ביטוח המציעות ללקוחות פתרונות מהסוג הזה – לעתים ללא עלות.

ומילה על אבטחה

ואי אפשר להתייחס לסוגיית אימוץ  טכנולוגיות הבית החכם, בלי מילה על אבטחה. מי לא מכיר את הסיפור על הילד הקטן שהתלונן להוריו שמישהו מדבר איתו כשהם לא בבית, עד שהללו בדקו וגילו שמישהו פרץ למצלמת האבטחה הדו-כיוונית בסלון הבית וניהל שיחות נפש עם ילדם? המועדות לפשעי סייבר, ללא ספק עלתה ועמה גם הדאגה והחשש מפני IoT. סקר של חברת NTT Data Corp, גילה לא מכבר כי 80% מהצרכנים בארה״ב מגלים דאגה לגבי יכולות האבטחה של מוצרי הבית החכם שברשותם. וזה ברור: אף אחד לא רוצה לגלות באקר פרץ למערכת ופתח בלילה את הנעילה הראשית של הבית, או כיבה את האורות.

שנת 2018 תהיה השנה בה חברות המפתחות ומייצרות מוצרי בית חכם, יצטרכו לשים יותר דגש על עמידות מוצריהן בהתקפות סייבר. הפתרון נמצא ככל הנראה בידי הספקים עצמם, שחייבים לשלב פתרונות מובנים למניעת פשעי סייבר במוצרים שהן מוכרים. היתרונות בפלטפורמות הללו נמצאים בעובדה שהן מפגינות שקיפות עבור כל אלמנט המחובר לרשת. כך, הפלטפורמות יכולות גם להתריע בפני המשתמשים בכל אימת שמתגלה פרצה או נקודת חולשה אחרת המועדת לפורענות. ספקי השירות חייבים לתת מענה לבעיות האבטחה, ואולי על הדרך, כבר לספר אבטחה של שאר המכשור הדיגיטלי המצוי בבית, כלומר, לא רק אבטחה למחשבים ולסמארטפונים, אלא אבטחה מובנית גם למקררים, טלוויזיות חכמות ושאר מוצרים פריפריאליים. שירות הוליסטי כולל אחיד של אבטחת סייבר, יאפשר לספקי השירות לתת ללקוחות שקט נפשי והפיכת הבית ל״אזור בטוח ומאובטח״.

״ב-2016 עמדה ההוצאה הגלובלית על מוצרי IoT – בבית ובעבודה – על היקף של 737 מיליארד דולר ועד שנת 2021 ההיקף יגיע למעל 1.4 טריליון דולר. ההשפעה על כולנו תהיה אדירה״, אומר פרופ׳ ג׳והן בארט, ממרכז נמבוס לטכנולוגיה, מרצה ב- TED ואחד ממובילי תחום הבית החכם. ״כיום אנשים מסתכלים על בית חכם כעל אוסף של גאדג׳טים ואוטמציה של תהליכים, אבל, לדעתי זו אינה המהפיכה האמתית. קשה להעריך קדימה, אבל, אני חושב במושגים רחבים יותר: בואו ניקח קהילה של בתים חכמים שממוקמים על שפת נהר, שמתקשרים ביום יום אחד עם השני. מחר הנהר עולה על גדותיו ומתחילה הצפה שהולכת ומתפשטת. בראייה שלי, מה מונע מהבתים להזהיר את הבתים הסמוכים לגבי התקדמות המים וההצפה? למה לא לדבר על רשת של בתים שדואגת לדיירים שלהם. ועוד דוגמה: אין כל סיבה שאם אני עונד מכשיר כלשהו שמנטר את בריאותי, לא ידווח הלאה, למוקד כלשהו, על מצב לבי. כן, גם כשאני במכונית החכמה שלי. כשאכנס הביתה, התפקיד עובר להית. אני רוצה שבבית שלי תמשך ההשגחה עלי ועל מצב לבי… בסיטואציה הזו, אנו כבר לא מדברים על ׳בית חכם׳ אלא על ׳חיים חכמים׳, שכן, הבית הוא הוא האנשים שחיים בתוכו… ה׳חוכמה׳ היא משהו שאנו נקח איתנו לכל מקום, בבית, המכונית, בעבודה..״.