כבר 3 שנים שהמפעלים של אדוונטק משמשים כשדה ניסוי לפתרונות ה-IoT התעשייתי שהיא מפתחת. התוצאות מרשימות, ומגיעות בדיוק ברגע שמדינות המערב נלחמות על החזרת הייצור אליהן. שוחחנו עם צ’ייני הו מייסד משותף באדוונטק על IoT, על טרמאפ, סין וכמובן תעשייה 4.0.
“לישראל כמדינה יש דברים משותפים עם טייוואן. שנינו קטנים מאוד, גם בשטח וגם באוכלוסייה, לנו יש 23 מיליון ולכם יש 9 מיליון אנשים, ואנחנו מוקפים באויבים, לכם יש יותר אויבים, שלנו ענקים. ושתי המדינות ידועות בטכנולוגיה שלהן – אנחנו בטכנולוגיית ICT, וישראל ידועה עבור תעשייה ביטחונית וסייבר”, אמר צ’ייני הו, מייסד משותף של אדוונטק, שהגיע לישראל בפעם השנייה, כדי להשתתף בכנס, ולבקר לקוחות ושותפים. “חשוב מאוד עבורי להבין את המצב כאן ולחשוב כיצד אפשר לנוע קדימה”, הוא מציין, למרות שמבחינת ענקית הטכנולוגיה מטיוואן, אשר מעסיקה 1,800 עובדים בעולם מתוך 8,000 עובדים סה”כ, המשרד הישראלי נחשב לקטן יחסית מתוך 27 משרדי החברה הפזורים בעולם,.
צ’ייני הקים את החברה לפני 35 שנים עם קבוצה של מהנדסים שפרשו מ- HP, והוא אחראי להובלתה לעידן ה-IoT כחלק מהאסטרטגיה שניסח “מאפשרים עולם/ כוכב חכם – Enabling Intelligent Planet”. צ’ייני הפך את אדוונטק לאחד מ-10 המותגים הגלובלים המובילים של טייוואן, והציב את החברה בעמדה אסטרטגית, עם ידע והיצע מקיף, בתחום ה-IoT ותעשייה 4.0.
תעשייה 4.0: מהפכה פוליטית וטכנולוגית
אדוונטק מייצרת יותר מ-2,000 מוצרים, אבל כיום היא מתמקדת בעיקר בתעשייה 4.0 ובערים חכמות. בשנה שעברה החברה גדלה ב- 12%, כשקבוצת ה- IoT התעשייתי (IIoT) צומחת ב- 17% וה- eIoT ב- 15-16%. לרוחב כל האזורים נרשמה צמיחה דו ספרתית (בארה”ב 24%, באירופה 23%, בסין 18%, בצפון אסיה, 30%, באסיה ובהודו כ- 25%).
מדוע חשוב לכם המיקוד בתעשייה 4.0?
IoT Systems deployment in Intelligent factory
“מכיוון שב- 30 השנים האחרונות, ארה”ב, גרמניה ויפן איבדו הרבה הזדמנויות עבודה לסין. פתאום הן גילו שסין הפכה לענקית ולמשפיעה מאוד, והן סבלו משיעורי עוני גבוהים מכיוון שרבים איבדו עבודות. עם גירעון הסחר בין ארה”ב וסין, וסין ואירופה, הן הגיעו למסקנה שהן ‘ לא יכולות להמשיך במגמה הזאת’. לכן הן רוצות לגייס את הטכנולוגיה כדי לשפר את התפוקה שלהם, ולשפר את האיכות, ולהקטין את הבזבוז”.
צ’ייני מציג את המספרים שמאחורי התהליכים: בשנת 2000 סין החזיקה רק ב- 4% מסך הייצור בעולם, אבל עד 2015 היא הגדילה את הנתח שלה ל 24%. במקביל, ארה”ב ירדה ל- 17% בלבד. סין הפכה למובילה.
המושג תעשייה 4.0 הועלה לראשונה על ידי ראש ממשלת גרמניה ב- 2011, לאחר מכן אובמה בארה”ב דיבר על ה-AMP Advanced Manufacturing Partnership, ולאחר מכן סין ב- 2016 יצרה את יוזמת ה- Made in China 202. ולאחרונה טראמפ נבחר כי הסיסמא שלו, אמריקה קודם, והוא רוצה להחזיר את הייצור לארה”ב. זה המקום בו תעשייה 4.0 נמצאת.
“ארה”ב ומדינות אירופה מנסות לשמר את הייצור שלהן או אפילו להחזיר את הייצור שהוציאו לסין וגם למזרח אירופה. לכן, זו הסיבה שכל מדינה מתמקדת בתעשייה 4.0 או ציוד חכם”, מסביר צ’ייני ומוסיף: “זה לא רק נושא טכנולוגי, זה נושא פוליטי ליצירת הזדמנויות עבודה רבות יותר”.
האם התעשייה באמת חוזרת למדינות המערב?
“ראיתי במגזין בטייוואן שיותר מ- 500 מפעלים חזרו לארה”ב. מאחר וטראמפ העלה מיסי ייבוא אז הרבה יצרנים בסין שוקלים מעבר לארה”ב או הקמה של מפעלים חדשים שם. Foxconn, יצרנית האייפונים הענקית, הכריזה לאחרונה כי חתמו על הסכם עם טראמפ להשקעה של 10 מיליארד דולר בהקמת מפעל בוויסקונסין לייצור LCD וטלוויזיות. Foxconn העסיקה מיליון עובדים בסין. זה מספר את כל הסיפור”
צ’ייני הגיעה לישראל אחרי הקמת הפעילות החדשה של אדוונטק בויטנאם, שגם היא מראה לשינוי העולמי במפת הייצור. אדוונטק מגיעה בעקבות LG וסמסונג שפתחו שם מפעלים חדשים. לדברי צ’ייני השינוי נובע גם מכך שסין סובלת ממחסור בעובדים, בעיקר בקרב הדור הצעיר שפחות מחויב לעבודה קשה מדורות קודמים. בנוסף, סין החלה להגביר את האכיפה לגבי זיהום הסביבה, דבר שמגביל הרבה מפעלים מלעבוד. לכך יש לצרף חוסר וודאות הקיים במדינה.
צוברים את הידע בבית
כבר 3 שנים שאדוונטק מפעילה את תכנית תעשייה 4.0 במפעלים שלה עצמה. בתהליך מתמשך החברה רישתה את המכונות בשני המפעלים שלה, בטייוואן ובסין עם 1,000 עובדים בכל אחד, אספה את הנתונים ללוחות בקרה והוסיפה שכבת AI. המספרים מבהירים את הסיפור: בשנים 2016-2017 ערך הייצור גדל ב- 16%.
“ערך הייצור נמדד בהזמנות”, מבהיר צ’ייני”, “אבל במקביל מספר העובדים ירד ב-2.2%. השתמשנו בפחות אנשים כדי להשיג יותר. גם הפחתנו את עלות הייצור ב-6.8%, מכיוון שהפחתנו את זמני ההשבתה של מכונות ואת הבזבוז. האנרגיה שאנו מוציאים כדי לייצר דולר אחד ירדה ב- 7.8% – אנחנו משתמשים בפחות חשמל כדי לייצר יותר. ובסופו של דבר הגדלנו את ניצולת המכונות ב-5%. הניצולת של מכונת Stemping, לדוגמא גדלה ב- 22% ושל מכונת NCT Cutting חל גידול של 16%. זמן הייצור מקצה לקצה ירד בשיעור של בין 15%- 22%. זו התוצאות שהשגנו, ואני מאמין שנמשיך את התהליך הזה”.
בנקודה זו צ’ייני שולף את המכשיר הנייד שלו ומראה את נתוני המכונות מהמפעל שמתקבלים בזמן אמת מקו הייצור.
“אם אתה שואל כל מנכ”ל או בכיר בחברת ייצור, אתה יכול להגיד לי מה שיעור ניצול המכונות שלך היום? הוא לא יוכל לענות, כי אין לו את הנתונים. התשובה תהיה יש לי את הנתונים של החודש הקודם – כ- 80%, ואת אלה של השבוע שעבר 75%. כשאני מטייל לכל מקום אני יכול לראות כל מכונה, ואם היא לא עובדת אני יכול להתקשר למהנדס שאחראי על המכונה ולשאול מה קורה. זה משנה את ההתנהגות בחברה. כאשר מנהל קו הייצור וההנהלה יכולים להבין את מצב הייצור בזמן אמת, ניתן לשפר את התפוקה ב- 15%. “, אומר צ’ייני.
כשהנתונים מהמכונות זורמים למערכת, “אתה יודע לאיזו מכונה יש ניצולת גבוהה יותר, לאיזו ניצולת נמוכה. לאורך זמן אתה מקבל מגמה – זו האנליטיקה של הביג דאטה. אתה יכול לחשב את הערך ואת העלות האמיתיים של מכונות העיבוד. משם ניתן לעשות ‘דריל דאון’ אל הרכיב שצריך להחליף כדי להחזיר אותה לניצולת גבוהה”.
צ’ייני הו, מייסד משותף באדוונטק
איך זה משפיע על המקרו?
“במקרו, החברה הפכה לפרו אקטיבית יותר. למעשה, ברצפת הייצור אנחנו יכולים להפעיל הרבה AI. לדוגמא, בקו הייצור יש רכיב שנבדק על ידי 4-6 עובדים כדי לבחון האם יש פגמים בציפוי. אבל הכנסנו מכונה שמצלמת את הרכיבים, ולימדנו אותה מה נכון ומה לא נכון. 700-800 יחידות צולמו ואז ה- AI הופך לחכם יותר מהאנשים. הוא מגיע לרמת דיוק של 95%. הוא יכול להחליף אנשים. אנחנו ממשיכים באימוץ של AI”.
האם אתם מביאים את הידע הזה ללקוחות?
מכיוון שאנחנו מאמצים את המוצרים של עצמנו בקו הייצור שלנו, אנחנו יכולים לארוז את הידע, את התוכנה והחומרה לחבילה הנקראת SRP – Solution Ready Package. הוא מהווה 90% מפתרון שלם. אנחנו מוכרים אותו ללקוח דרך השותפים אשר יכולים לספק את הפתרון המלא – את המייל האחרון.”
להטמיע תעשייה 4.0 זה קל?
“תעשייה 4.0 לא מתרחשת בין לילה. עושים את זה צעד אחר צעד. אנחנו מטמיעים כבר שלוש שנים, וכל יום עושים צעד. נכנסים עמוק יותר פנימה, זה ללא סוף. אבל את התוצאות רואים במהירות”
“.בסך הכל הטכנולוגיה היא קלה להטמעה. ההשקעה בתעשייה 4.0 היא קטנה יחסית. מכונת הסטמפינג שלנו לדוגמא, עולה 100 מיליון דולר. אם הניצולת היא 80% ואתה יכול להעלות ל- 85% זה חוסך לך הרבה כסף. וההשקעה היא קטנה מאוד, אז קל מאוד להצדיק את זה. לרוב הביקוש מגיע מלמעלה, מההנהלה הבכירה”.
מה השלב הבא בפתרון שלכם?
ה- AI. אני חושב שזה האתגר הבא. יתר הטכנולוגיה כבר כאן, אין שום דבר חדש, רק להטמיע ולראות הישגים גדולים.
