מדפסות שמצילות חיים, תלת מימד בצבע, מזון מודפס – כל אלה חלק מהציפיות מהטכנולוגיה של העתיד. האם אנחנו כבר שם?
שוק מדפסות התלת מימד עומד במרכז האופק הטכנולוגי כבר מספר שנים. אבלבשונה מטכנולוגיות IoT נראה כי כתוצאה מחסמים שונים קצב ההתפתחות בו לא תמיד עומד בציפיות. שוחחנו עם רז דבי, מנכ”ל מפעיל, כדי לנסות להבין היכן עומד שוק מדפסות התלת מימד בישראל ובעולם. מהדברים עולה, כי נראה שהשוק נמצא רגע לפני נקודת “הרתיחה”, המעבר מגישוש והתנסות לשימוש אפקטיבי וביקושים רחבים.
“יש מחקרים שמראים כי בעוד 3 שנים לא יהיו גופים יצרניים שלא ישתמשו בצורה מסוימת בתלת מימד”, אומר רז דרבי, מנכ”ל מפעיל. “זה לא מחייב שהם יחזיקו תלת מימד בתוך החברה, אבל זה אומר שתהליך התכנון וההעברה לייצור יעברו בשלב מסוים דרך תלת מימד. יש כאלו שגם יחזיקו אצלם מדפסות תלת מימד לצורך פיתוח או לייצור של חלקים מסוימים”.
איפה השוק נמצא מבחינת בשלות?
“זה מאוד תלוי באיזה וורטיקל. יש כל הזמן עוד ועוד גופים שמבינים מה אפשר עוד לעשות ולאן תלת מימד יכול להביא אותם. אבל, ובעיקר בעולם של ייצור ממשי, השוק עוד לא שם בכלל. עם הפוטנציאל שיש לטכנולוגיות כמו של HP, שמאפשרות לעשות ייצור ממשי, אנחנו רק מגרדים את התחתית. יש המון גופים שברגע שיבינו מה אפשר לעשות וייפתחו לשינוי כזה תתרחש קפיצה”.
רז טוען כי השוק עבר את שלב ההייפ. במשך מספר שנים רוב השוק התבסס על חברות סטרטאפ קטנות, אבל ברגע שהשוק מעט הבשיל, חברות ההדפסה בדו מימד, כמו HP, ריקו וטושיבה, זיהו את הנישה והחלו מייצרות את ההיי אנד.
משוק של סטרטאפים לשוק של שחקנים גדולים
“כדי שהשוק יתקדם צריך שחברות גדולות כמו מפעיל ייכנסו לשוק. חברה יצרנית לא יכולה להסתמך בטרנספורמציה שכזו, אם היא באמת מחליטה שהיא מעבירה אחוז מסוים מהייצור מהזרקה להדפסה, על חברה של אדם וחצי – יש לזה הרבה השלכות, מהאיתנות הפיננסית ועד היכולת להתמודד טכנולוגית ולפתור בעיות”, אומר רז.
את דרכה בעולם מדפסות התלת מימד החלה חברת מפעיל לפני כ- 5 שנים, כתוצאה מתהליך אסטרטגי לבחינת מנועי צמיחה חיצוניים לחברה. לאחר יותר משנה של לימוד התחום, יציאה לתערוכות והתמודדות על מותגים, יצאה החברה לדרך. עד שלאחרונה בוצע שלב שלישי של המהלך עם השקת מדפסת תלת מימד של HP שנועדה לייצור.
מה מבדל את מפעיל בשוק?
“לפני 5 שנים היו הרבה מאוד יצרנים שרק חיפשו למי למכור. כל מי שפנינו היה אומר ‘בישראל אני לא נמצא, אבל יאללא, תמכור’. אבל לנו היה חשוב איזה מותגים אנחנו לוקחים ורוצים”.
“באמת המותגים שלנו נחשבים מאוד ברמה העולמית. אנחנו פועלים גם בעולמות של חינוך וגם של תעשייה, ומנסים להתאים את המוצרים לוורטיקלים, כל מוצר לוורטיקל בו הוא חזק יותר. אין נתונים מוסדרים של נתחי שוק, אבל יש לנו נתח שוק משמעותי בעולם המדפסות השולחניות, הדסקטופ, בעיקר למי שמחפש מוצרים איכותיים. רוב המוצרים שאנחנו מוכרים הם המוצרים היקרים בקטגוריה”.
המיקוד וההשקעה של מפעיל בשוק מדפסות התלת מימד בא לידי ביטוי ברכישת חברת XXX, שהחלה את דרכה בתחום שנתיים לפני מפעיל, ובהקמת קבוצה ייעודית לקליטת טכנולוגיות חדשות.
“כשחיפשנו איך אנחנו מבדלים את עצמנו, מצאנו שהשחקנים הקיימים בשוק, בעיקר מאמצים מוקדמים שהקימו כל מיני סטרטאפים, חברות של בנאדם אחד או שניים. כשבאנו גם לגופים העסקיים וגם בחינוך, באנו אליהם עם משהו שהוא אחר. אנחנו הכנסנו לשוק את העולם של שירות עד הבית שלא היה קיים. זה סטנדרט שלא היה בתעשייה, וזה אחד הדברים שאפשר לנו לעשות חדירה מהירה.
“פלטפורמת שירות ארצית זה משהו שאין את זה לאף אחד משחקני התלת מימד, כולם צמחו מכל מיני דברים אחרים בלי פלטפורמת שירות”.
מה הם מוצרי הפרימיום כיום בשוק?
“השלב בו אנחנו נמצאים היום נמצא כבר בעולם התעשייה והתעשייה רחבה. גם עם ‘פרוטוטייפינג’ שהוא ברמות מאוד גבוהות, וגם עם האפשרות לייצר חלקים שהם סוג של חלקים סופיים. הכנסנו מוצר של HP שלא פונה רק לדסקטופ, אלא מיועד גם לפרודקשן. זו מהפכה עבור כל מי שמייצר כרגע בפלסטיקה, כשהוא יכול, במקום לעשות תבניות ולייצר בהזרקה או בעיבוד שבבי, פשוט להדפיס. מדובר גם במחירים תחרותיים. גם בסדרות קצרות ובינוניות של מאות ועד אלפי יחידות בשנה, יודעים להראות כדאיות של הדפסה”.
לדברי רז, גם מחירי החומרים נמצאים בירידה אל מול העלייה באיכות. מעניין לגלות כי HP תכננה את הייצור שלה כ- Open Source, כדי שחברות אחרות תוכלנה לייצר חומרים עבורה, דבר המרחיב את טווח חומרי הגלם.
מדובר על נקודת מפנה בשוק?
“זה סוג של פריצת דרך בעולם של תלת מימד. מדובר בפרקטיקה של הרבה שנים שעשתה התקדמות בשנים האחרונות, אבל רוב הזמן הזה דובר על פרוטוטייפינג ועל ייצור בכמויות ממש קטנות כדי שזה יהיה כדאי. כאן אנחנו מדברים על משהו אחר – פרודקשן”, מוסיף רז.
בקרוב תשיק “מפעיל” גם מדפסת צבע ראשונה מסוגה של HP, עם גרסה אחת שלה לדפוסשחור לבן, וגרסה אחרת בצבע מל.
” יש כבר צבע בעולם התלת מימד, זה לא משהו חדש, אבל אין צבע שנותן תכונות פיזיקליות- מכניות של מוצר סופי. עד היום היית צריך להתפשר, או לקבל פונקציונאליות או לקבל צבע, וגם שם תמיד יש עניין של כמה הצבע עמוק וחדות. המדפסת החדשה מאפשרת לעשות גם וגם. זה צפוי לצאת ברבעון הבא, ובהמשך השנה תצא גם מדפסת מתכת, שזה יהיה הרובד הבא”.
מדפסות מצילות חיים
דמיינו את התרחיש הבא. ילדה מגיעה לבית החולים. הרופאים כבר מכירים אותה היטב, מאחר והיא סובלת מבעיה מולדת בשלד. כעת הגיע השלב שלא היה ניתן להימנע ממנו ניתוח שאולי יאפשר לה לחזור לחיים רגילים. הצוות מתכנסים במעבדת החדשנות שהוקמה בבית החולים, ועל בסיס סריקת ה- MRI מודפס דגם של האזור הפגום בשלד. הרופאים דנים על תהליך הניתוח הטוב ביותר כשהם רואים מול העיניים את צורת הפגיעה. לאחר מכן מציגים למשפחה את התהליך על אותו הדגם, וכך גם מפחיתים את החשש מהבלתי ידוע שמלווה ניתוחים רבים.
תרחיש זה כבר מתקיים בבית החולים רמב”ם בחיפה באמצעות מדפסות של מפעיל. זה הוא רק אחד מיני רבים בהם מדפסות תלת מימד צפויות לשנות את התעשייה ואת חיי היום יום.
באילו תחומים מאמצים כיום באופן נרחב את הדפוס התלת מימדי?
“בעיקר במחקר ובתעשייה הביטחונית, מקומות שמחפשים את הדיוק, את האיכות ואת האמינות. אבל גם באומנות, בייצור תכשיטים, ובחינוך. במוזיאונים, לדוגמא, משתמשים במדפסות כדי לסרוק ולשמר של ממצאים ארכיאולוגיים. גם מכשור רפואי זה תחום שעושים בו שימוש רב בתל מימד לצורך פיתוח”.
כיצד התלת מימד משתלב בחינוך?
תלת מימד היא דרך ללימוד, החל מראייה מרחבית, דרך יכולות תכנון, ועד לפיתוח של יצירתיות אצל ילדים. המדפסות היום נכנסות יותר ויותר לתחום, ויש מאות מהן בגופי חינוך. בחלקן הן משמשות לשיעורי העשרה ובחלקן מדובר בתוכנית של ארוכה במהלכה הילדים מפתחים דברים משלבב הרעיון ועד שכל ילד מדפיס לעצמו את הפרויקט. יש מקומות שעושים תחרויות בין קבוצות. תלת מימד ורובוטיקה הם שני תחומים שהם השלב הבא בחינוך”.
לאור הביקוש למדפסות תלת מימד בחינוך, החליט מפעל הפיס להכניס אותן לתוכנית המכרזים שלו. תוכנית שמסייעת לבתי ספר לרכוש ציוד עם תמיכה של שקל לשקל מצד הפיס.
איפה ישראל נמצאת כיום ביחס לעולם באימוץ של הדפוס התלת מימדי?
“באופן כללי ישראל מתקדמת באימוץ של טכנולוגיות, וגם בהמצאה שלהן. עצם זה שחברות כמו אובג’ט, סטרטסיס ואחרים, נמצאות בישראל, עוזר גם כן”.
מה צפוי לנו מספר שנים קדימה?
כמו בעולם הדפוס שקרוב ללבנו ב’מפעיל’, שעבר מאופסט לדפוס דיגיטלי, יתרחש תהליך דומה גם בייצור באמצעות תלת מימד. אנחנו בתהליך היום בו לכל קבוצת הנדסה, אם לא לכל שני מהנדסים, תהיה מדפסת. בטווח היותר ארוך זה זה יגיע גם ליישומים צרכניים. זה עוד רחוק אבל גם זה יקרה, השלב שבו במקום לשלם על חלק לרכב תשלם על הקובץ של החלק שנשבר לך ותדפיס אותו. כל דבר שלא יהיה במסות מאוד גדולות, יהיה כלכלי להדפיס אותו. היום לייצר תבנית במזרח הרחוק עולה אלפי דולרים. כמות החלקים שאתה יכול לייצר במחיר הזה היא משמעותית”.