רכיבים אלקטרוניים, המדריך הפרקטי

לב שפירא, מבכירי מהנדסי הרכיבים בישראל, ייחודי בגישתו להנדסת רכיבים בכך שהוא לא רק נותן משוב למהנדסי אלקטרוניקה ולחברות איתם הוא עובד, הוא גם נכנס לבדיקה טכנית מעמיקה של כל דף נפרד לכל רכיב מכל יצרן. על ידי שימוש במתודולוגיה הזאת לב הצליח למצוא ולתקן במשך השנים הרבה טעויות בדפי מפרט פורמליים של חברות רכיבים בעלות שם עולמי, ביניהם Molex, Intel, Philips components, Kyocera/Elco, TI.. מהאספקט הזה של עבודתו לב גם נהיה מוכר בתעשיית האלקטרוניקה העולמית כסוג של “אוטוריטה בתעשיית הרכיבים” , והוא חסך להרבה חברות בישראל וגם בחו”ל מיליוני דולרים בהימנעות ותיקון טעויות פיתוח שכיחות.

פגשנו את לב לשיחה לקראת צאת ספרו – רכיבים אלקטרוניים, המדריך הפרקטי,  Electronic Components the pragmatic Guide

אחרי קרוב ל-45 שנה בתעשיית האלקטרוניקה לב הוציא ספר  Electronic Components the pragmatic Guide, בכדי לעזור למהנדסי אלקטרוניקה בתחילת דרכם ולפעמים גם למהנדסים עם הרבה שנות ניסיון וכמו כן למנהלים הלא טכניים בתעשיית האלקטרוניקה

על האספקטים הפרקטיים של איזה רכיבים כדאי לבחור באפליקציה ספציפית (וממה להימנע) בכדי לממש פונקציה אלקטרונית בצורה אופטימלית – החסכונית והאמינה ביותר.

ש : למה החלטת לכתוב מדריך טכני על רכיבים אלקטרונים ומה הוא מוסיף לאומת הרבה ספרים טכניים הקיימים כבר בשוק בנושא רכיבים?

לב: לאורך הקריירה שלי כמהנדס רכיבים נוכחתי לדעת שהרבה מהנדסים עושים טעויות פיתוח דומות. הטעויות הם לא בהכרח טעויות פונקציונליות שימנעו את התפקוד הנכון של המעגל, אלא מדובר בטעויות בשיפוט שגורמים לתוספת עלויות וירידה באמינות של המוצר בהמשך הדרך. לדוגמא, מאוד נפוץ למצוא מהנדסי אלקטרוניקה שיגדירו קבל קרמי סטנדרטי של 0.1uF, במספר גדלים פיזיים שונים ומתחים שונים במעגל אחד. בעולם האמתי מהאספקט היצור ותמחור הרבה יותר יעיל לעשות סטנדרטיזציה על גודל רכיב אחד במתח הגבוהה ביותר שנצרך לכל המעגל, דבר זה נותן פחות רכיבים שונים בBOM  ומאפשר לקניין לקבל מחיר טוב יותר עבור רכיב בודד שנרכש בכמויות גבוהות יותר. בנוסף השימוש ברכיב אחד חוסך בכמות ה Feeders של מכונות ההרכבה ומקטין בהרבה את זמן ההרכבה.

עוד טעות נפוצה נוצרת כאשר מהנדס מחליט להשתמש במוצר חדש במעגל משולב ,שכתוב בדף המפרט “לא לשימוש בפיתוח חדש” או מאידך כתוב  “מידע פרלימינארי”. המעגל הסופי יכול לעבוד מצויין ברמה הטכנית, אבל האם תהיה אפשרות לייצר אותו בצורה חסכונית ביצור המוני? יש ספק גדול בכך. – הרבה מהנדסים אינם מודעים לעובדה שיצרן של רכיב שכתוב על דף נתונים שלו שנימצא בסטטוס “מידע פרלימינארי” לא נותן שום אחריות על אף נתון טכני שמופיע בדף הנתונים. לדעתי זאת נקודה חשובה מעוד.

המדריך נותן אינפורמציה כללית על רוב הרכיבים האלקטרוניים הנפוצים אך הייחוד שלו בהסברים של התקנים השונים הקיימים בשוק {ROHS, AUTOMOTIVE, POWER  וכדו’} ובהסברים של מתי עדיף להשתמש בטכנולוגיה אחת על פני טכנולוגיה אחרת ומדוע.

המדריך מיועד לשימוש יומיומי וכולל גם את האתרים של כ400 יצרני הרכיבים הגדולים בעולם.

ש: מהם משפחות הרכיבים הספציפיים המפורטים בספר ושניתן עליהם הסברים?

לב: נתתי הסברים על הטכנולוגיות השונות של קבלים ונגדים, משפחות מחברים, כבלים, מוצרי תאורה LED, ממסרים, מפסקים, רכיבי הגנה והמארזים הקיימים של מעגלים משולבים/ רכיבים דיסקרטים.

ש: איך בדיוק הספר הזה יכול לעזור לאדם שאינו מהנדס אלקטרוניקה אך עובד בחברת הייטק?

לב: אחד האספקטים החשובים של המדריך שמיועד ספציפית לאנשים שאינם מהנדסים הם השיטות והאמצעים על מנת להימנע מרכישת רכיבים מזויפים. בנוסף המידע הכללי על הרכיבים האלקטרוניים והסוגים השונים של מארזים ואריזות הם שימושיים

בהרבה רמות של הארגון. האינפורמציה והתקנים שמופיעים במדריך על השפעת תנאי הסביבה על רכיבים יש קשר ישיר גם למחלקה המשפטית וגם למחלקת רכש ומחסן בכל חברה. בצד הייצורי ההסבר בין ההבדל היסודי של רכיבי ROHS  ורכיבי LEAD FREE הם

קריטיים למען הבנה נכונה של תהליך הייצור, לבסוף ההסבר על תהליכי האספקה והרכש נותן יתרונות גדולים לחברות סטרטאפ שעדיין לא ביססו תהליכי רכש והצטיידות מסודרים.

ש: אם היית צריך להצביע רק על מספר יתרונות המרכזיים בספרך, מה הם היו?

לב:
א)   הCross Reference בין סטנדרטים בינלאומיים של אריזות זהות עם שמות שונים שנמצא בעמוד 47 כדי לעזור לפיתוח ולרכש למצוא רכיבים זהים. חשוב מאוד שלכל רכיב במעגל יהיה לפחות תחליף זהה אחד מיצרן חלופי, הCross Reference  הזה הוא ייחודי ולהבנתי לא ניתן למצוא אותו בשום מקור אינפורמטיבי אחר.
ב) השוואות של היתרונות והחסרונות של טכנולוגיות קבלים דומים:  קרמי, טנטלום, ואלומיניום לאפליקציות שונות, שעוזר למתכנן לבחור את הטכנולוגיה הנכון ביותר לאפליקציה שלו.
ג) הספר מסביר בצורה מדויקת ומעמיקה איך להבין נכון דף נתונים של יצרן, וניתן שומת לב גבוה להבנה נכונה של  הטרמינולוגיה הטכנית של יצרנים לגבי הנתונים הטכניים. במקרים שיש אפשרות להבנה לא נכונה של הנתון תמיד מצורפת תמונת הבהרה בנוסף לפרשנות מפורטת.

לסיכום מדריך הזה הנו יצירה של שלוש שנות עבודה ואני גאה בתוצאה ומשוכנע שהקוראים ימצאו הרבה יתרונות מהאינפורמציה שהוא נותן. הייתי רוצה לנצל הזדמנות זו להודות לכל אלה שתרמו ליצירת הספר ובמיוחד לאהרון אפלבאום מאפלטק בע”מ אשר שכנע אותי על החשיבות בהוצאת המדריך לאור כדי לעזור לכל תעשיית האלקטרוניקה בפיתוח וייצור מוצרים יעילים, אמינים וחסכוניים.  זאת בזכות השקעת תשומת הלב הנדרש על אותם האספקטים “המשעממים כביכול” של תהליך פיתוח של מוצר בלחץ זמן כדי שיעובד בצורה אמינה לאורך כל חיי המוצר ולהימנע מבעיות רכש\יצור\אמינות בהמשך הדרך.

לב שפירא, לב היגר מברה”מ ב-1988 לאחר עבודה של 15 שנה כמהנדס פיתוח בתחום האנלוגי והדיגיטלי. בארץ במשך 30 השנים הבאות לב עובד כמהנדס רכיבים בכמה חברות הייטק מהמובילות בארץ,

ב-2003 לב פתח חברה לייעוץ ומתן שרותים בהנדסת רכיבים. Component Master Ltd