מי פנוי מעל האטלנטי?

תארו לעצמכם את התרחיש הבא. מדינה כלשהיא מקבלת מידע על איום שמתפתח בטווח הזמן הקרוב ומצריך מעקב רציף. בהחלטה של יממה משוגר על גבי טיל , לווין תצפית קטן שמוצב בתוך שעות בחלל , עוקב אחרי המטרה ומספק מודיעין חזותי באופן רציף. נשמע דימיוני? אז זהו שלא. DARPA , מנהלת המחקר והפיתוח של הצבא האמריקני, החליטה לצאת לפרויקט השאפתני הזה בתחילת 2018, כשהיא מפרסמת קול קורא לחברות פרטיות. ב DARPA מתכוונים לחקות את שיתוף הפעולה המתהדק בין סוכנות החלל האמריקנית NASA לחברת SPACE X  בתחום שיגור לוויינים כבדים לחלל. כזכור SPACE X החלה להשתמש בשנים האחרונות בטילים רב פעמיים כדי לשגר לווינים פרטיים וצבאיים.

תמונת כותרת: שיגור לווין מחקר של 17.11.2018 ,nasa
צילום: joel kowsky – nasa
מפת אתרי השיגור. איור: DARPA

״בשוק הזה יש כיום הרבה מאד כסף פרטי שמושקע במחקר ופיתוח מסחרי״, אומר טוד מאסטר , ראש התכנית ב DARPA  למגזין הטכנולוגי QUARTZ. ״אבל, לצד זאת אנחנו מזהים  שהסקטור הפרטי חסר כיוון בהקשר הצרכים הצבאיים. לדוגמא, כשאנחנו שואלים חברות האם הן יכולות לשגר מהר יותר? מכל מקום? התשובה היא כן, אבל… אף אחד לא ביקש את זה מאיתנו״.

הפרויקט הראשוני עליו הוכרז בחודש אפריל האחרון הוא בהיקף של 30 מיליון דולרים , ופרס של עשרה מיליון דולרים לחברה הזוכה. האתגר הטכנולוגי אותו מציבה DARPA מורכב מאד. החברות יקבלו התראה קצרה מאד. המבחן יכלול שיגור שני לוויינים קטנים למסלול נמוך (orbit). מיקום השיגור יינתן לחברה רק שבועות בודדים לפני המועד. מספר ימים בודדים לפני השיגור עצמו,  יקבלו החברות את  נתונים הפיסיים של הלוויין. כמה ימים אחרי השיגור הראשון,  החברות יקבלו את משימת שיגור נוספת ממיקום חדש. לצורך השוואה,  כיום, פרק הזמן הממוצע לשיגור לוויין כזה עומד על כחצי שנה.

״במהלך כל שנת 2017 היו פחות ממאה שיגורים של לוויינים לחלל, בעוד שבכל יום ממריאות בעולם יותר מ 100,000 טיסות אזרחיות״, אומר טים אליס, מנכ״ל חברת הסטראט אפ relatively space, המשמש גם יועץ מיוחד למועצת החלל הלאומית של ארצות הברית. ״ללא ספק האתגר ש DARPA מציבה לתעשייה יאיץ את הפיתוח של טילי שיגור פרטיים, תחום שעד היום נשלט בעיקר  על ידי מדינות או תאגידי ענק״.

באמצע חודש נובמבר פרסמה DARPA את השלב השני של המכרז ובו מפת אתרי השיגור הפוטנציאלים בתחרות. שמונת האתרים פרוסים על כל רחבי היבשת, מאלסקה בצפון  ועד ניו מכסיקו  בדרום. מוירג׳יניה במזרח ועד קליפורניה במערב.

״אין ספק שהמכרז הזה מתלכד עם הכיוון אליו הולכת התעשייה״, אומר למגזין QUARTZ פיטר בק, מנכ״ל Rocket Lab , שמספקת שרותי שיגור ללוויינים קטנים ובינוניים בניו זילנד. ״כיום הלוויינים הקטנים הם מטען משני. הם מורכבים על הטיל בצמידות ללוויין גדול. הפרויקט הזה יאיץ ללא ספק את הפיתוח של טילי שיגור קטנים ממוקדי צורך לקוח״.

מתברר שאחת הבעיות שחוסמות כיום חברות שיגור  קטנות בארצות הברית היא הרגולציה. זו הסיבה ש  Rocket Lab בחרה בניו זילנד כאתר שיגור. ״בסופו של דבר הטכנולוגיה תשיג את היעד״, אומר בק. ״הטיל עצמו בשני שליש  מהטילים כיום, התשתית שהוא יצטרך תהיה קטנה בהתאם וכך גם העלות, עכשיו צריך לחתוך את הרגולציה בהתאם,  כדי לאפשר שיגורים תדירים. על פי DARPA  ,   18 חברות העפילו לשלב השני של המכרז אחרי שהציגו יכולת ראשונית של טיל משגר.

שיגור טיל רב שימושי של חברת space x , אפריל 2018
צילום: spacex

״ההיענות לקול הקורא הייתה מרשימה מאד מבחינתנו״, אומר טוד מסטר, ראש התכנית ב DARPA. ״הפתרונות שהוצגו לנו היו מעניינים מאד בכל פרמטר: סוג הדלק, סוג הטיל וצורות השיגור. זה מוכיח שניתן למצוא פתרון מצוין בשוק האזרחי״. השלב הבא המכרז הוא השגת אישור הפעלה של רשות התעופה האמריקנית  (FAA), עד לאמצע פברואר 2019,  לכל טיל ומשגר.

התחרות בנויה בצורת תגמול מדורג.  כל חברה שתציג רישוי שיגור, תקבל מענק ראשוני של 400,000 דולרים. מתחרה שישלים שיגור ראשוני יקבל 2 מיליון דולר. על השיגור השני המענקים עומדים על 10 מיליון דולר לחברה שתציג את השיגור המוצלח ביותר, 9 מיליון דולר למקום השני  ו 8 מיליון  דולר למקום השלישי. הדירוג יקבע על פי כמה פרמטרים, בהם: מהירות השיגור ודיוק המיקום בחלל. בחיל האוויר האמריקני שמפעיל את פיקוד החלל, עוקבים בדריכות אחרי הפרויקט, שאמור לאפשר לכוחות המזויינים מענה מהיר במקרה של השבתת לוויינים. מזכירת חיל האוויר, התר ווילסון, רמזה לאחרונה על הדחיפות של הפרויקט. ״אם עד היום הלוויינים האמריקניים היו בתי זכוכית בעולם ללא אבנים, הרי שבשנים האחרונות אנחנו המצב הזה השתנה מהיסוד. סין ורוסיה מפתחות נשק נגד לוויינים שיכול לפגוע קשה ביכולות שלנו. כיום הלוויינים שלנו גדולים ופגיעים. לכן, בניית יכולת גמישה כזו תייצר יתירות ולכן בהחלט ניתן להגדיר אותה, צורך מבצעי״.

על פי הניתוח שמציג המגזין  QUARTZ, הלוויינים הקטנים יכולים לגשר על פער מבצעי שקיים היום בחיל האוויר האמריקני, גם ללא האיום הסיני והרוסי. לטענת טים פרהולץ, מחבר המאמר, הלוויינים הקטנים יוכלו לשאת מערכות מכ״מ מתקדמות לאיתור שיגורי טילים. הפנטגון עצמו מממן בימים אלה מספר חברות סטראט אפ שמפתחות מכ״מי חלל  מתקדמים.   ״האובייקט שאנחנו מגינים עליו , הוא הרבה יותר יקר מהאובייקט התוקף״, אמר מפקד חיל האוויר האמריקני דייויד גולדפין בכנס שנערך בחודש אפריל השנה בוושינגטון. ״לכן, המשימה הזו מורכבת מאד. אם אנחנו רוצים לשבור את מאזן ההרתעה הזה, אנחנו חייבים ליצור יכולת אלטרנטיבית מהירה יעילה וזולה״.

 

אמיר בר-שלום

תגובות סגורות