שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן בכנס רשות החדשנות: אם אין רווחים-אין רווחה

השר אלי כהן:

כדי שנבין את העוצמה של החדשנות הישראלית. לפני מספר דקות נחת רהמ בצ’אד. הביקור ההיסטורי כמו חיזוק היחסים עם מדינות ערב נעוץ בטכנולוגיה ובחדשנות הישראלית. לא מעניין אותם הסכסוך וגם לא ירושלים. מה שידונות בצ’אד זה טכנולוגיות מים, חקלאות, תשתיות וגם סוגיות מודיעין שגם הן נובעות מהעוצמה של החדשנות הישראלית. לחדשנות הישראלית משמעות יותר גדולה ומשמעותית מרק כלכלה. החדשנות הישראלית היא תשובה מצוינת לBDS וארגוני החרם.

אשתף בסיפור: לפני 3 4 חודשים הייתי בקנדה חתמתי על הסכם סחר חופשי משודרג ולמחרת הרצתי בפני אנשי עסקים. במהלך הנאום התפרצו מספר פעילי BDS. אמרתי אם אתם רוצים להחרים את ישראל אמרתי אין בעיה לכו עד הסוף. כשאתם קמים בבוקר ואוכלים סלט אל תאכלו אותו עם עגבניית שרי כי פיתחו אותה בישראל, אל תשתמשו בווייז כי המציאו אותו כאן. בלמעלה מ50% מהטלפונים הסלולריים יש מעבד שפותח כאן בישראל, דיסק און קי גם המציאה חברה ישראלית. אם מישהו במשפחה עבר אירוע לב וצריך סטנט את אחד הסטנטים פיתחו כאן. כשאתם רוצים מים חמים מי המציא את הדוד שמש?

אנחנו רואים במהלך השנה האחרונה גם את רהמ הודו מגיע לכאן. הייתי יחד עם רהמ נתניהו בביקור אצל נשיא סין. טראמפ בביקור הראשון מחוץ לארהב מגיע לכאן. לפני שניים שלושה עשורים הכוח הכלכלי החשוב היה נפט. כשהוא היה בידי העולם הערבי הם השתמשו בו להחרים את מדינת ישראל. אנחנו היום משתמשים בטכנולוגיה לבנות גשרים ולעשות את העולם טוב יותר. כמה חברות ישראליות הופכות את החדשנות לפיתוח תרופות מניעת תאונות דרכים לשיפור החיים של כולנו.

שנת 2018 שנת שיא בכלכלה הישראלית. הייצוא הישראלי עלה ב8% הגיע ל110 מיליארד דולר. כמעט פי 2 מהגידול הממוצע של הסחר העולמי, פי 4 מהגידול באוכלוסיה. השפל באבטלה של 4.1% אחד הנמוכים בהיסטוריה. יש פרמטר אחד שמעיד גם על העוצמה הכלכלית של מדינת ישראל של AA- בלתי נתפס למדינה שקטנה בשטח ובאוכלוסיה, נמצאת בסביבה מאתגרת. אנחנו צריכים להמשיך ולעמוד בחזית הטכנולוגיה והחדשנות.

היקף תקציב רשות החדשנות מהווה פחות מ5% מההשקעות במשק. רוב ההשקעות מבוצעות על ידי חברות פרטיות וטוב שכך כי השוק הפרטי יידע לעשות את ההשקעות הנכונות. אבל לרשות החדשנות תפקיד חשוב בבניית העתיד.

הגדרנו מספר יעדים: הגדלת מספר המועסקים, מעבר של חברות הייטק לפריפריה. יש לנו כמעט 400 חברות בינלאומיות בישראל אנחנו רוצים אותם בפריפריה נשקיע בזה לא מעט כסף. כשאני רואה בשדרות את אמדוקס מי שהתחיל את זה מגיע לו פרס ישראל. אני רואה כאן גם את הכלכלה וגם את הציונות מתחברים. חברות שלמות שאנחנו רוצים לקחת אותם ממחקר ופיתוח לנושאים נוספים וקידום ענפים ספציפיים. יחד עם זאת ניצבים בפנינו לא מעט אתגרים לקראת השנים הקרובות. אחד זה המחסור בכוח אדם. דבר שני זה הסטגנציה בהיקף המועסקים בענף ההייטק. עלויות בשכר כוח אדם שהולכות ועולות כל הזמן. המאבק בין חברות גדולות לחברות סטארטאפ על כוח אדם. הפתרון לכולם הוא אחד: חינוך. אם אנחנו נפעל לשנות את מבנה האוניברסיטאות, נפעל בנושא החינוך הטכנולוגי אתם יודעים עד כמה יש מחסור משמעותי בכוח אדם. אם 9% תורמים ל45% מהייצוא הישראלי בואו נדמיין מה היה קורה עם 12%. התפקיד שלנו כממשלה הוא פשוט לתת למנוע הזה כמה שיותר כוח אדם אחרת נהיה עם רכב הכי חדש שאין לו דלק. הדלק זה הנושא של החינוך. לא כולם צריכים להיות בוגרי 8200 או מהנדסים בטכניון. חסר לנו בכל הרמות. כשאני אחד התפקידים העתידיים שאני מכוון הייתי מקים עוד טכניון בדרום לתת מענה למחסור בכוח אדם. גם הרשות תדאג בנוסף לעוד 20 אלף מועסקים גידול נטו בשנה, ישראלים חוזרים, ני מיעוטים, חרדים, הסבות אקדמיות וכו’.

חשיבות הרווחה – כאחד הגיע מהמגזר העסקי לציבורי אני אומר שאם אין רווחים אין רווחה. אנחנו צריכים לפעול על מנת שהמגזר העסקי יגדל, יצמח ירוויח כי אותם רווחים משמשים לדברים שחשובים לכולנו לבריאות לתרבות לחינוך לכל אותם דברים. דאגנו במהלך הממשלה הנוכחית להוריד כל מס אפשרי. הורדנו מס חברות מ26 ל23%. הורדנו מס שמתייחס בעיקר לייצואנים בפריפריה מ9 ל7.5% בלבד. אם בעבר היינו אומרים לחברות תבואו לישראל בגלל ההון האנושי היום אנחנו אטרקטיביים גם במיסוי.

מנכ”ל רשות החדשנות, אהרון אהרון:

אני מסתכל על ההייטק הישראלי. השנה הייתה עוד שנה מוצלחת. 6.5 מיליארד דולר השקעות פרטיות, 12.5 מיליארד דולר אקזיטים. אומרים שזה מספר נמוך, אני חושב שצריך להסתכל אחרת. שני אקזיטים גדולים שהיו סודה סטרים ו

יש להן חדשנות פורצת דרך. 12 מרכזי מו”פ רבל לאומיים הגיעו לישראל. אם אני מסתכל על המשימה של רשות החדשנות כפי שהוגדרה בידי קודמי: קידום חדשנות טכנולוגית כמנוף לצמיחה כלכלית בת קיימא.

הסיבה שאנחנו חלק ממשרד הכלכלה כי זה מה שמעניין אותנו. אנחנו לא משקיעים במו”פ בסיסי כי הוא רחוק מצמיחה כלכלית.

כדי לעשות את זה צריך לשמור על החדשנות הקיימת. הדבר השני למנף אותן ליתרון כלכלי דבר שלישי להסתכל על אתגרי הטכנולוגיה שיבואו עוד 10 שנים ולדאוג לתשתית כבר היום.

השקענו 1.7 מיליארד שקל במענקים, 727 חברות 1.17 מיליון בפרויקט. 450 הוקצו לחברות חדשות. סיירות תכנות התחילו לעבוד ביוני. מעבדות חדשנות נפתחו ב2018 בין היתר מעבדה של פרוטרום. פילוט מול משרדי הממשלה כדי לגרום לכך שהייטק ומשרדי הממשלה יהיו מחוברים. מינוף הלוואות – איך לגרום לחברות להישאר בישראל. דגש עצום על ייצור מתקדם אותו עשינו השנה.

הדוח שלנו מדבר על פריצת גבולות החדשנות בכל הרבדים הקיימים. פתרונות למחסור בהון אנושי בהייטק. נושא כבד, לא נושא רק שלנו. משרד החינוך יש לו תפקיד מכריע, ותת מלג, יחידת התעסוקה. מה שאנחנו עושים זה את החלק שלנו. היזמות באותם מגדרים שלא מיוצגים בהייטק בפרופורציות שלהם באוכלוסיה. בנושא ההכשרה – סיירות התכנות. חוק שבות איך להביא אנשים מוכשרים. מומחים זרים – שיכולים לסייע להייטק בשכר כפול מהממוצע.

נושא הפריפריה – שתי תכניות שהשקנו השנה. אחת אומרת יש מרכזים של כוח אדם איכותי שניתן להעסיק אותו וכדאי לחברות לפתוח סניפים בפריפריה. הדבר המשמעותי ביותר הוא לנצל את כוח האדם. הדבר הנוסף להסתכל בפריפריה מה העוגנים הקיימים: אקדמיה, תעשיה, יזמים, רשות מקומית. לקשור אותם ביחד ולפתח יזמות מקומית בפריפריה.

הנושא של סקיילינג אפ ועבודה מול משרדי ממשלה. אחת הבעיות שהחדשנות הישראלית לא תמיד מפעפעת לחיי היום יום שלנו. התכנית הזו הושקה ב2019. הרבה משרדי ממשלה. הרעיון הוא משרדי הממשלה מקצים אתר הרצה, חברות הסטארטאפ עושות פיילוטים באתרי ההרצה האלה והבנפיט לשני הצדדים. לאותן חברות יש יישום שעובד מול רגולטור ומשרדי הממשלה נהנים מהחדשנות הישראלית בצורה ישירה.

הטמעת חדשנות בתעשייה יצרנית. מופ”ת – זירת ייצור מתקדם אצלנו. אנחנו עובדים עם משרד הכלכלה. סך כל ההשקעה שלנו בתעשייה יצרנית הייתה 400 מיליון שח. ארבע מעבדות חדשנות, חממת מזון בפריפריה, מופ בחברות מתחילות ותעשייה עילית.

על הכנס: 

רשות החדשנות צפויה לערוך ביום ראשון, ה 20/1, את הכנס השנתי שלה תחת הכותרת: “From Startup Nation to Smartup Nation”.

הכנס, מלווה את השקת דו”ח החדשנות לשנת 2018-19, במסגרתו הציגה הרשות ניתוח שנתי מקיף על מצב תעשיית ההיי-טק וניתחה את המגמות העתידיות בה. דו”ח רשות החדשנות מתפרסם מזה 4 שנים, וסוקר את המגמות, התמורות ומאפייני ההיי-טק הישראלי, מציג את אתגרי המשק העיקריים וכן מספק פתרונות להתמודדות איתם. הוא מוגש מדי שנה למקבלי ההחלטות בממשלה, ובראשם לראש הממשלה ושר הכלכלה. בנוסף, הוא מופץ לקהל הרחב, בדגש על תעשיית ההיי-טק, משקיעים ויזמים וזוכה לתהודה רבה בכלי התקשורת.

השנה, לראשונה, מלווה השקת דו”ח החדשנות בכנס מעמיק שידון בתכניו, באמצעות פאנלים שונים שיעסקו בפרקים השונים שלו – עם דוברים מובילים מהארץ ומחו”ל. בין נושאי הפאנלים:

• סדר עולמי חדש- האם ישראל תעמוד באתגר?  
• מירוץ העוצמה הטכנולוגית – מהו היתרון הבא של אומת הסטרטאפ?  
• גיוון בהייטק – אג’נדה חברתית יפה או מענה אמיתי למחסור בכ”א מיומן?
• תעשיית הפארמה: מה יאיץ את הפריצה?