לתחום ה- IoT שימושים רבים. במאמר זה אתמקד במגמות הנוכחיות והצפויות בשנת 2019 בתחום זה, בקרב החברות אשר עושות שימוש ב- IoT להשגת בידול אסטרטגי או למינוף ה- IoT וטכנולוגיות מתקדמות אחרות בכדי להציע מוצרים, שירותים ופתרונות חדשניים, חדשים ומחוברים. כמו כן נעסוק במגמות הפיתוח והאימוץ של חברות חדשניות הבונות IIoT (Industrial Internet-of-Things , אינטרנט תעשייתי של הדברים) כדי לשרת את לקוחות הקצה שלהן על ידי הכנסת שיפורים במוצרים, בשירותים ובפתרונות המוצעים ללקוחות עמם ישנה אינטראקציה(customer-facing) לצד שימוש בטכנולוגיית IIoT, להפקת תועלות בשרשרת הערך הפנימית של הארגונים.
ממחקרים עולמיים שנערכו השנה בהקשר זה, עולה כי ישנה הזדמנות משמעותית לחברות החפצות להקים יכולות IIoT במוצרים הפיזיים שלהן או לספק פתרונות IIoT ללקוחות הקצה שלהן באמצעות היצע חדש של פתרונות, יצירת ממשק למוצרים הפיזיים ויצירת מודלי שירות חדשים. בנוסף, נמצא כי חברות גדולות מתמקדות בשימוש בטכנולוגיית IIoT בעיקר משום שהן מכירות בהזדמנות המשמעותית שטכנולוגיה זו מציעה להתייעלות התפעולית ושיפור תהליכים בשרשרת-הערך המורכבת. עוד עולה כי רבים מתרחישי השימוש (Use-Cases) מתמקדים בדרך כלל בשירות (פנימי וחיצוני) כמוטב עיקרי של היצע ה- IIoT של החברה. ארגונים מדווחים כי אירוח בענן היא השיטה המועדפת לאספקת פתרונות IIoT ללקוחות אם כי עדיין יש ביקוש משמעותי להתקנה באתר הלקוח (On-Premise).
פרופיל דמוגרפי
מה שהחל כיוזמות M2M מסורתיות אשר קדמו לאינטרנט התעשייתי של הדברים נבע מההכרה של ארגונים הפועלים בסביבות תעשייתיות בערך הפוטנציאלי של ה- IIoT לשימוש ותועלת פנימיים.
ככל שטכנולוגיית ה-IoT נעשתה נפוצה יותר, היא חדרה למעשה לכל השווקים הוורטיקליים ואפשרה את צמיחתם של שותפים, ספקי שירותים והזדמנויות חדשות להתייעלות פנימית כמו גם לבידול אסטרטגי של היצע המוצרים והשירותים.
רוב החברות מאמצות יוזמות IIoT לשימושן הפנימי. ואולם, מספר מכובד של חברות מתמקדות בהיצע חיצוני המשפר מוצרים או שירותים קיימים לצד יצירת חדשים. חברות אלו בונות פתרונות IIoT לשימושם של לקוחות הקצה שלהן והן מתמקדות בעיקר בבידול אסטרטגי ובהפקת הכנסות מהזדמנות זאת.
תעשייה
כאשר אנו בוחנים רק את החברות הבונות פתרונות IIoT לשימוש חיצוני, אנו רואים שהריכוז הגדול ביותר של חברות הבונות פתרונות IIoT עבור לקוחות הקצה שלהם הן חברות מוצרים תעשייתיים, ואחריהן חברות שירותים ציבוריים (Utilities), דלק וגז וכן חברות אלקטרוניקה והייטק. לשימוש פנימי, מדובר בעיקר עבור חברות יצרניות בתעשייה הבדידה (Discrete Manufacturing) או תהליכית (Process Manufacturing)
גודל החברה
מחקר שנערך לאחרונה על-ידי PTC מצביע על שינוי משמעותי ביישום טכנולוגיות IIoT בהתפלגות לפי הכנסות. חברות המציעות פתרונות IIoT (מוצרים ושירותים) בעיקר לשימוש חיצוני נוטות להיות קטנות יותר בגודלן. . ומגמה הפוכה מדגישה את אימוץ ה- IIoT לשימוש פנימי בקרב חברות גדולות..
יוזמות IIoT משגשגות כאשר יש ריכוז גבוה של מכונות, חיישנים ורמות גבוהות של אוטומציה.
לארגונים גדולים יש בדרך כלל רשתות שירות גדולות והם נלהבים למנף את טכנולוגיית ה-IIoT בגלל יתרונות היעילות והפריון שהיא מציעה. סביבות תעשייתיות גדולות ומורכבות יותר, עם סניפים בארצות שונות ורשתות שירות רחבות יותר הן בדרך כלל בשלות יותר ליוזמות פנימיות של אינטרנט תעשייתי של הדברים והאמת האוטומציה.
חברות גדולות ממוקדות יותר מכל בהשגת היתרונות התפעוליים של השימוש ב- IIoTבשאיפה להשיג נגישות למידע ותובנות מבוססות נתונים המאפשרות ביצוע פעולות. לשם השוואה, חברות קטנות יותר מונעות בעיקר על ידי הצורך להגדיל את נתח השוק שלהן, ולפיכך ממוקדות בעיקר בבידול מוצרים ושירותים הנדרש כדי לגייס ולשמר לקוחות חדשים. כחלק ממגמות 2019, חשוב לארגונים גדולים לחזות את “שיבוש השוק” (Disruptive) שייגרם בעקבות כניסתן של חברות סטרטאפ והן יהיו חייבות להקפיד לא לזנוח את היצע המוצרים והשירותים שלהן כחלק מאסטרטגיות ה- IIoT הרחבות יותר.
תרשים מס’ 1: אימוץ האינטרנט התעשייתית של הדברים לפי גודל חברה, בשימוש חיצוני בלבד.
תרחישי השימוש העיקריים ודוגמאות של IIoT עבור לקוחות קצה
ארגונים תעשייתיים המתמקדים במיצוי הפוטנציאל של יכולות IIoT פורסים את הטכנולוגיה לכל אורך שרשראות הערך שלהם. למרות שהנתונים רומזים על שימוש פנימי בפעולות ייצור, בחינת החברות המפתחות IIoT לשימושם של לקוחות הקצה מעיד על התמקדות בשירות כמוטב הפונקציונלי העיקרי. ככל שיותר ויותר תעשיות עובדות למודלים עסקיים מוטי-שירות, ארגונים תעשייתיים להוטים למנף את אותן יכולות כדי לנטר ולטייב את ההתקנים המחוברים עם לקוחותיהן בדיוק כפי שעשו בתוך הארגון עצמו.
חברות מכירות בכך שצמצום השבתות, כגון ביצוע אחזקה חזויה (Predictive Maintenance) או ביצוע שירותים מרחוק ממשיך להוות קדימות עליונה עבור לקוחותיהן. כתוצאה מכך, הן מנצלות את ההזדמנות להרחיב את דריסת הרגל שלהן בצד התפעולי של הלקוח ובכך להמיר להכנסות (Monetize) את האסטרטגיה הזו.
הריכוז הגדול ביותר של פתרונות ו-Use-Cases מתמקד בהשגת שקיפות באשר לביצועי מכונות באמצעות ניטור מרחוק. יכולת בסיסית זאת המתאפשרת על-ידי IIoT פותחת גם אפשרויות למודלים עסקיים חדשים ולהזדמנויות להכנסות כגון חידוש אוטומטי של מוצרים מתכלים או מודלים של
מוצר-כ-שירות (PaaS: Product-as-a-Service). מודל זה הופך נפוץ בקרב חברות סטרטאפ ושחקנים חדשים. לארגונים גדולים מומלץ להתחיל בשינוי המודל העסקי שלהם כבר היום ולהקדים את חברות הסטרטאפ הגמישות והזריזות העומדות “לשבש” ולשנות את כללי המשחק בשוק.
שימושי IIoT לתחזוקה ושירות הם הבאים בתור מבחינת ה Use-Cases המובילים. פתרונות אלה מניחים רובד של למידת מכונה (Machine Learning) ואנליטיקה חזויה (Predictive Analytics) בכדי לחזות כשלים ו/או תהליכים עסקיים לפני שהם מתרחשים ולסייע למשתמשים למקסם את השימוש במוצר או במכונה.
תרשים מס’ 2: עשרת תרחישי השימוש המובילים, בשימוש חיצוני בלבד
אחת המגמות הצפויות בשנת 2019 הינה מיקוד באפליקציות/ממשקי IIoT מבוססי-תפקיד. ניתן לראות כי הארגונים מבינים את הצורך להנגיש מידע רלוונטי לבעל תפקיד ספציפי בזמן אמת. בממוצע ניתן לראות כי חברות מזהות כי 45% מהשימושים יהיו בקרב בעלי תפקידים בייצור, 23% בשירותים (Services), 18% בתפעול, 5% בפיתוח המוצרים ו 3% בקרב השיווק והמכירות.
הענן כסביבה לטכנולוגיות IIoT
ארגונים תעשייתיים וספקי פתרונות המפתחים כיום יישומים לשיפור היצע המוצרים או השירותים שלהם נוטים להעדיף יישומים המתארחים בענן ביחס של קרוב ל-2:1 בהשוואה להתקנות על שרתים באתר הלקוח. חברות אלו מעדיפות יישומים המתארחים בענן (ציבור ו/או פרטי) ומפשטים את האינטגרציה עם מערכות של הלקוח ומערכות מצד שלישי ומאפשרים יציבות והתרחבות הדרגתית (Scalability) מרביות.
ואולם, מאחר ולקוחות תעשייתיים מריצים מגוון טכנולוגיית IIoT (כגון אנליטיקה במכונות או במוצרי הקצה וכן ברצפת הייצור), סביר להניח שהביקוש מצד הלקוחות להתקנה מקומית (ולא בענן) בוורטיקלים תעשייתיים יישאר יציב או יגדל. את המגמה הזאת מניע גם הצורך בזמן השהיה (Latency) נמוך מאוד ובבקרה הדוקה על אבטחה ביישומים קריטיים. חברות המציעות מוצרים ופתרונות המופעלים באמצעות IIoT יצטרכו להבטיח שההיצע שלהן הינו אפשרי להתקנה באתר הלקוח כדי לענות על הצרכים של מגזר מסוים זה. הצורך הגדל באפשרויות התקנה מקומית באתר הלקוח מנוגד למגמה בשוקי טכנולוגיה נושקים, שם אנו עדים למסלול לינארי יותר של אירוח כל פתרונות התכנה בענן.
התמונה הגדולה
איש כבר אינו מערער על כך שהאינטרנט התעשייתי של הדברים כאן בכדי להישאר. טכנולוגיות IIoT עשויות לחולל את ההבדל בין הצלחה וכישלון של ארגון תעשייתי. במבט כוללני על השפעת ה- IIoT, אנליסטים של שוק הטכנולוגיה וכן התחזיות של PTC סבורים של- IIoTיש פוטנציאל משמעותי לשיבוש שוק והשפעה כלכלית.
בבדיקה עולה כי 62% מהחברות שהחלו בביצוע פיילוט של הטמעת IIoT מצפות לעבור לשימוש קבוע (Production) בטווח זמן של עד 6 חודשים וכ- 25% מצפות לעשות זאת בטווח של 6-12 חודשים.
חברת הייעוץ הגלובלית מקינזי חוזה את ההשפעה של “הקשר בין העולם הפיזי לדיגיטלי” ומצהירה ש “…עד 2025, ההשפעה הכלכלית הפוטנציאלית של האינטרנט של הדברים תהיה כ-11.1 טריליון דולר לשנה. לאמיתו של דבר, האינטרנט של הדברים תהפוך למקור הערך הגדול ביותר מבין כל הטכנולוגיות “המשבשות” מקדים אף את תחום המובייל , אוטומצית עבודה-ידע, מחשוב ענן ורובוטיקה מתקדמת. “למרות שעיקר ההשפעה הכלכלית הזאת תגיע מחברות המפתחות ופורסות טכנולוגיות IIoT לשימושן הפנימי, היא לא תתאפשר ללא יצרנים ושותפים המציעים התקנים ופתרונות עם הכנה ל-IoT.