בחודש פברואר 2019 צוינו שני אירועים שהם בבחינת אבני דרך בתעופה העולמית. בואינג ציינה 50 שנות פעילות לבואינג 747 ג׳מבו , אחד המטוסים הוותיקים ביותר בעולם התעופה האזרחית. לעומתה, המתחרה הגדולה מאירופה, איירבאס, הודיעה כי היא מפסיקה לייצר את מטוס הדגל שלה, ה 380-A. כל מחזאי היה עושה מצמד האירועים הללו מטעמים. מי שנכנס לזירה בקול תרועה גדולה כדבר הגדול הבא, יורד מובס בקול ענות חלושה. בהודעה של איירבאס מה 14 בפברואר השנה נאמר כי החברה נאלצת להפסיק לייצר המטוס בשל צבר הזמנות נמוך, שאינו מאפשר לה להמשיך להחזיק את קווי הייצור. ״המטוס האחרון יסופק ב 2021, ומיד אחר כך יסגרו המפעלים״, אמר מנכ״ל החברה טום אנדרס. לצד ההודעה הזו נאמר כי השותפה האסטרטגית של ה 380-A, חברת התעופה EMIRATES מדובאי, הגיע להסכם להפחית את מספר מטוסי ה 380-A שלה מ 162 ל 123.
חדר שינה פרטי במחלקת יוקרה בחברת Singapure Airlines
״זה סימן לכוח ועוצמה כלכלית״ , אמר ראש ממשלת בריטניה אז טוני בלייר . מקבילו הספרדי זאפטרו דיבר בהתרגשות על ״חלום שהתגשם״. בביקורו של הנשיא קצב בצרפת ב 2004, התעקש המארח, הנשיא הצרפתי שיראק, כי קצב יבקר בטולוז ויתרשם מהפלא החדש של עולם התעופה וכך היה. לצורך הטיסה הקצרה הזו, שיראק העמיד לרשות קצב והפמליה- כולל העיתונאים הישראלים ובכללן כותב שורות אלה – את המטוס הנשיאותי. אלא שלצד מופע האחדות האירופי, סימני המשבר החלו לצוץ מיד אחר כך . אי הסכמה בין צרפת לגרמניה (בעיקרעל מי ייצר מה ואיפה) ועיכובים בפיתוח, גרמו לעיכוב של שנתיים במסירת המטוס הראשון. 2007 הייתה בדיעבד פתחו של המשבר הכלכלי העולמי, שגרם בהאטה משמעותית בקצב ההזמנות.
ה 380-A נחשב פורץ דרך בטכנולוגיה. בסיס הכנף שלו הורכב מפלסטיק מחוזק בסיבי פחם, ובמטוס שולבו חומרים מרוכבים כדי להקל על משקל הגוף. תא הטייס עוצב בצורה כזו שהטיסה תהיה אינטואיטיבית ודומה מאד למטוסי איירבאס אחרים. על יד כך, משך זמן ההסבה של טייסים ל 380-A היה קצר משמעותי ממקביליו האמריקנים.
ה 380-A בעל קיבולת ממוצעת של כ 550 נוסעים (800 נוסעים בגרסה צפופה) הוצג לא רק כמטוס ענק, אלא גם כבשורה בכל הקשור לחוויית הנוסע. החלל הפנימי העצום של המטוס איפשר לחברות התעופה לשדרג באופן משמעותי את מחלקות היוקרה. EMIRATES שילבה בחלק מהמטוסים סוויטות שכללו מקלחות, בר, חנויות דיוטי פרי, חדרי כושר וחדרי שינה. אחד מהחידושים המעניינים שהציגה איירבאס היה רישות חלקו החיצוני של המטוס במצלמות, מה שאפשר לנוסע להציץ בנעשה מחוץ למטוס בכל שלב של הטיסה. ״זה היה מטוס עם בשורה בכל הקשור לעיצוב פנים״, סיפר פול פריסטמן שהוזמן על יד איירבאס לעצב את פנים אבות הטיפוס של ה 380-A.
היעד של איירבאס היה להגיע למכירה של כ 750 מטוסים. לפחות ההתחלה הייתה מרשימה מאד כשחברות התעופה שסבלו מירידה משמעותית במספר הנוסעים, מיהרו להזמין. הימים היו ימי פוסט הטראומה של פיגועי התאומים, וחברות התעופה רצו להטיס יותר נוסעים בטיסה אחת, כדי לצמצם עלויות. אלא שלימים, הקונספציה הזו התגלתה כמקח טעות. ככל שהתרחקו ונשכחו אירועי ה 11/9 בניו יורק, כך הלכה תנועת הנוסעים וגדלה.
איירבאס הימרה למעשה בדיוק הפוך מבואינג. הרעיון של ה 380-A היה להטיס פי שתיים נוסעים בטיסה אחת ליעד מרכזי – HUB, ומשם ליעדי משנה. בואינג הלכה על הקונספציה ההפוכה, מטוסים קטנים יותר שיטוסו ליותר יעדים בטיסה ישירה. איירבאס הימרה על ה 380-A עם ארבעה מנועים, בואינג הימרה על ה 787 DREALINER עם שני מנועים. בתרגום חופשי זה נראה כך: ה 380-A יטיס 540 נוסעים מניו יורק לפריס ומשם הם יטוסו ליעדי משנה אחרים באירופה. ה DREALINER יטיס 300 נוסעים ישירות מניו יורק לברלין, אמסטרדם,רומא או כל יעד שהופך להיות אטרקטיבי.
בר /מסעדה במחלקת עסקים ב Emirates
צילום: Airbus
המספרים מלמדים שהקונספט של בואינג, POINT TO POINT , ניצח ובגדול. מיעד של 750 מטוסים בעשור ועוד 400 מטוסים בעשור אחר כך, איירבאס תספק בסופו של דבר באספקה של 313 מטוסים בלבד ב 16 שנים. חברת EMIRATES נוכחה לדעת כי אמנם זול יותר להטיס נוסעים ב 380-A, אבל… רק אם הוא מלא. במידה והמטוס לא מלא, עלות הטיסה יקרה משמעותית. בשיחה שלא לייחוס עם סוכנות רויטרס מיד אחרי הודעת איירבאס על הפסקת הייצור, סיפר אחד ממנהלי חברות התעופה: ״זה מטוס שמפחיד מאד מנכ״לים. למכור יותר מ 500 מקומות ליעד אחד במועד ספציפי, זן משימה שיווקית מאד קשה״. אם איירבאס הייתה צריכה הוכחה נוספת לכישלון הקונספציה,היא קיבלה אותה במאזני החברה: מספר ההזמנות של האיירבאס 350-A , בעל שני מנועים וקיבולת של עד 360 נוסעים, הוא פי 3 ממספר ההזמנות של ה 380-A.
השאלה שנשאלת עכשיו היא מה יהיה עם התחזוקה השוטפת של המטוסים הקיימים. איירבאס התחייבה כי היא תמשיך לייצר חלקי חילוף וללוות את תהליכי האחזקה. ההערכה היא כי המטוסים ימשיכו לטוס עוד שני עשורים וחצי. BRITISH AIRWAYS כבר הודיעה כי היא לא שוללת לרכוש 380-A יד שנייה, כתחליף לבואינג 747 שהיא מפעילה ואמורים לצאת משירות. נוסף לכך חברות ליסינג הביעו התעניינות ב 380-A יד שנייה, המיועדים לחברות לואו קוסט. הראשונה לעשות זאת היא חברת HI FLY שמחכירה מטוס יד שנייה שהיה בשירות SINGAPURE AIRLINES. לדעת מומחים אחד השווקים האטרקטיביים שלו יכול להיות מה שמכונה LEASE WET – חכירה לטווח קצר, עונתית , במטרה לתת מענה לביקוש זמני.
לדברי בכירים באיירבאס, החברה תעודד את ״שוק היד השנייה״ של ה 380-A: ״כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט שוק היד השנייה היה חלק מהתכנית העסקית שלנו״, אמרה קתרין בראס, מנהלת הפיתוח העסקי של ה 380-A לאתר SIMPLE FLYING.
״אם עד עכשיו היו חברות שחששו מההתחייבות הכספית ( 446 מיליון דולר למטוס – א.ב.ש) והעול הכלכלי הכרוך בהפעלתו, הרי שעכשיו הן יכולות לעשות זאת במחירים זולים יותר מבלי לקחת סיכונים. על ידי זה הן יבינו את היתרונות של ה 380-A על פני מטוסים אחרים״.
