במסיבת העיתונאים שבה הכריזה NVIDIA על רכישת Mellanox הישראלית פנה מעל הבמה מנכ״ל NVIDIA, ג׳נסן הואנג לאיל וולדמן מנכ״ל Mellanox והפציר בו להישאר בחברה ״עד סוף ימיו..״, וולדמן לא הגיב גם אחרי שהואנג הבטיח מעל הבמה כי Mellanox תישאר חברה ישראלית.
״עדיין לא החלטתי לאן מועדות פני״, הוא אומר בראיון לניו טק במשרדי החברה ברמת החייל. הראיון עימו נערך במהלך סבב הלחימה האחרון ברצועת עזה. וולדמן שלח באותו הבוקר מייל ל 30 עובדי Mellanox ברצועת עזה – המועסקים דרך חברת הייטק פלסטינית- ודרש בשלומם.
״מבחינתי זה פרדוקס שצריך להתמודד איתו, זו המציאות ואיתה אנחנו חיים״ הוא מוסיף. ״כשנלחמים צריך להילחם ולהכריע, זה תפקידו של צבא ואחריותה של מדינה. אבל, בעיתות שלום, חייבים ליצור חיכוך חיובי עם הצד השני, זה גשר שאנחנו חייבים לבנות״.
על שולחנו של וולדמן מונחת במהלך הריאיון חוברת זיכרון שהוציאה חטיבת גולני לזכר הנופלים בקרב בינת ג׳בייל במלחמת לבנון השנייה. כמה ימים קודם לכן ביקרו אותו חבריהם לפלוגה. וולדמן שהיה במהלך שירותו הצבאי קצין בגדוד 13 בגולני, עדיין שומר על קשר, גם אחרי מכירת הענק של Mellanox בכמעט 7 מיליארד דולר. זה אולי חלק מההסבר לקשיחות ויכולת העמידה שגילה בשנים האחרונות מול השותפים בחברה שביקשו למכור את Mellanox בניגוד לדעתו ואולי בעיקר, בניגוד לחזון שלו.
״אין ספק שזו הייתה תקופה קשה מאד עבורי. הייתי צריך להתמודד עם גוף גדול חזק ו״אלים״ עיסקית ולשכנע אותו שהוא טועה. הרבה מאד אנשים היו נשברים בשלב הזה, אני זוכר הרבה לילות ללא שינה״.
וולדמן מתאר באופן קר יחסית את מערכת היחסים העכורה עם קרן ההשקעות סטארבורד שרכשה 10 אחוז ממניות Mellanox וניסתה במהלך 2018 להדיח אותו ולהחליף את הדירקטוריון. הטענה המרכזית הייתה כי ביצועי המנייה נמוכים, בשל השקעת יתר במחקר ופיתוח. קצת יותר משנה אחרי ניסיון ההדחה ,שהסתיים באחת האקזיטים הגדולים לקרן ולתעשיית הייטק הישראלית, וולדמן יכול לחייך, בקרב הזה הוא ניצח ובגדול. סטארבורד, שרכשה את המניות את מניות Mellanox בנובמבר 2017, רשמה רווח של כמעט רבע מיליארד דולר.
״הרבה מאד חברים אמרו לי במעלה הדרך שאני צריך לוותר, אבל לי היה ברור שאני והחברה בדרך למעלה וההשקעה במחקר והפיתוח תצעיד את החברה קדימה, הרבה מעבר למה שנראה באותה עת״.
ווולדמן מתגלה כאיש של חזון שלא חושש לומר את מה שהוא חושב. כאמור הריאיון איתו נערך במהלך הימים שבהם מאות רקטות נחתו על יישובי הדרום. זה לא הפריע לו לדבר באותה נשימה על דו קיום בחלק מתפיסת העולם העסקית שלו. כיום מעסיקה Mellanox כ 125 עובדים בעיר רוואבי, בשותפות עם חברת ההייטק הפלסטינית ASAL שבשליטת איש העסקים בשאר אל מסרי. ״הלחימה והמתח הביטחוני לא מסיטים את החזון שלי״, מדגיש וולדמן. ״במפגשים הראשונים בין העובדים הפלסטינים לישראלים ראיתי את השיתוק והפחד שלהם. לאט לאט היחסים התחילו להפשיר וניתן היה לראות איך נושאי השיחה עוברים לפן האישי של כל אחד. בעיני זו מציאות שחייבת להימשך. אם זה תלוי בי אין סיבה שבעוד חמש שנים בראוובי תהיה חממת גידול לחברות סטארט אפ״. אגב, גם העובדים מהגדה וגם אלה מהרצועה ייהנו ממכירת הענק של Mellanox, לכל העובדים הוקצו אופציות בתהליך הגיוס
אין ספק שהשנה האחרונה הייתה אולי אחת המאתגרות ל Mellanox. אחרי שוולדמן צלח את ניסיון ההדחה וההשתלטות על הדירקטוריון, החלה מניית Mellanox לטפס אחרי שהוציאה לשוק שורה של מוצרים חדשים. בשלב הזה החלה Mellanox למשוך את תשומת הלב של המשקיעים. תהליך ההתמחרות שניהל וולדמן התברר בדיעבד, כמבריק. הוא התעקש על מחיר יעד ולא נסוג, גם אחרי שקיבל הצעות שעל פניו נראו אטרקטיביות מאד. העיתון גלובס פרסם לאחר שנחתמה העסקה, כי וולדמן ניהל במקביל משא ומתן עם חמש חברות, כאשר כולן מבינות שהן לא יחידות במירוץ. המחיר הראשוני שהוצע למנייה היה קצת יותר מ 100 דולר. חודשיים אחר כך כבר עמדו השחקנים על קרוב ל 120 דולר. הטלפון האחרון היה למנכ״ל NVIDIA, ״תעלה את ההצעה ליותר מ 120
דולר ונדבר…״ אמר וולדמן. העיסקה נסגרה שלושה ימים אחר כך, במחיר של 125 דולר למניה.
״בימים האחרונים נפרדנו איל ואני בברכת ״לילה טוב יקירי״, סיפר אחר כך הואנג כשנשאל על המשא ומתן.
״זה היה הדבר הנכון לעשות בעיתוי הזה כדי לגדול באופן משמעותי״ אומר וולדמן בצניעות. ״הייתי גלוי, שקוף והחלטי לכל אורך הדרך. בוא נאמר שחלק מהמתמודדים מאד מצטערים שלא הקשיבו לי בתהליך ההתמחרות…״.
ש: ״אחרי תקופה כל כך לחוצה, ואקזיט ענק, אפשר בכלל לחשוב על הדבר הבא? בשפה פשוטה, יש לך כוח לזה?
״זו החברה השנייה שאני מוכר, כך שאף פעם אי אפשר לדעת. כיזם אני בדרך כלל לא אומר לא. אבל בינתיים אני ממשיך לנהל את Mellanox כרגיל. העסקה עדיין צריכה לקבל את האישורים הסופיים, ועד להודעה חדשה אני כאן מאחורי ההגאים״.
ש: אתה כבר אחרי שני אזיטים בישראל. בפרספקטיבה שלך, איך ניתן לאפיין את עולם ההייטק הישראלי? האם קל לעשות כאן עסקים או שארצות הברית עדיפה מבחינת רגולציה?
״ישראל היא מקום מצוין לחברות סטארט אפ, נקודה, סימן קריאה. הסביבה כאן נוחה מכל בחינה, כוח האדם הוא מצוין וגם העולם הפיננסי מוכוון בהתאם. תמיד יכולנו להפוך לחברה אמריקאית, ועובדה שבחרתי להישאר כאן בישראל וזה אומר הרבה. מעבר לכך אני חושב שהרגולציה הישראלית עוברת שינוי לטובה. בעבר היא הייתה בעייתית מאד וגרמה לנו לעזוב את הבורסה בתל אביב. היום יש כאן הבנה שצריך להתאים את שוק ההון לסביבה דינמית מבחינה עסקית ובינלאומית״.