כבר יותר מעשור שחברת קורטיקה מתל אביב מרכזת סביבה תשומת לב רבה. הפתרון שלה בתחום הבינה המלאכותית – AI, נחשב לפורץ דרך בכל הקשור לתפיסה הקלאסית של מערכות לומדות. העיתון ״גלובס״ שהקדיש לפני שנתיים כתבה נרחבת לחברה קבע:
״הטכנולוגיה של החברה, לוקחת את הלמידה העמוקה המסורתית צעד קדימה: היא מאפשרת למידה-עצמית ואוטונומית עם “ארכיטקטורה מקבילית-שטוחה דלת הספק”, שמציגה שקיפות בתהליך העיבוד ויכולת לימוד עצמאי ובלתי מודרך״.
לאחרונה חשפה קורטיקה מוצר חדש לתחום FINTEC בשותפות עם חברת הייעוץ הפיננסי, DUOTEM מהונג קונג. על פי אתר DUOTEM “החברה המשותפת משתמשת ביכולות הבינה המלאכותית המתקדמות של קורטיקה כדי לפתור מגוון בעיות של חוסר יעילות בתעשייה הפיננסית. מטרת החברה היא להשיג שיפורי יעילות גם בתהליך הקדם-סחר הפיננסי וגם בתהליכי הפוסט-סחר, לפתח ניהול סיכון אוטומטי ויצירת התרעות וליצור תהליכי אנליזה מאוחדים”. (גלובס 20.2.19).
״במהלך השנתיים האחרונות עבדנו עם מספר גורמים בנקאיים בעולם והם העלו את הרעיון לנסות ולשלב את ה AI שלנו בעולם הפיננסי״, מספר יגאל רייכלגאוז, מנכ״ל קורטיקה בשיחה עם ניו טק. ״עד שהבנקאים שלנו לא הגיעו עם הרעיון לא חשבנו על התחום הזה, אלא העדפנו להתמקד בעולם עיבוד תמונה לתעשיות הרכב והשוק הביטחוני. לפני יותר משנה התחלנו להריץ את הפיילוט הראשוני לעולם ה FINTEC עם אחת הבורסות בשוויץ, והתוצאות שהגיעו היו מרשימות והוכיחו את הפוטנציאל. מכאן הדרך למוצר מוגמר הייתה יחסית מהירה״.
האלגוריתם המיוחד שפותח על בסיס הטכנולוגיה של קורטיקה מיועד לאתר חריגות ופעילות חשודה בביג דאטה של פעילות פיננסית. כך למשל הוא יכול להתחקות באופן עצמאי אחרי תנועות חשודות שיכולות להצביע על שימוש במידע פנים.
״כרגע המיקוד של המערכת שלנו הוא בעיקר באיתור פעולות חריגות. זה בבחינת לברור את המוץ מהתבן. עד כה, מעקב באופן ממוחשב אחרי נפח פעילות כל כך גדול הצריך הזנה של עשרות חוקים ופקודות על ידי מתכנתים וגם זה לא הספיק למעקב יסודי. באלגוריתם המיוחד שלנו, אחרי ההזנה הראשונית המערכת שלנו פועלת באופן עצמאי ותוך כדי כך מבצעת תהליך למידה״.
ש: האם למערכת יש גם יכולת להשתלב בעולם האלגוטריידינג שצובר בשנים האחרונות תאוצה?
״מבחינת יכולת אין ספק שניתן לפתח אפליקציה לעולם הזה, אבל בינתיים המיקוד שלנו הוא ב MONITORING והניתוח של ביג דאטה בטווח זמן מיידי ועל ידי התחקות לאחור. כבר עכשיו ברור לנו שבעזרת התהליך הזה, אנחנו מזרזים באופן משמעותי את זמן הטרנסאקציה. כך שיש כאן בהחלט שיפור של פעילות פיננסית, אבל עדיין לא בהקשר של זיהוי הזדמנויות עסקיות בשערי מטבע או מניות״.
ש: עכשיו אחרי החדירה לעולם ה FINTEC לאן עוד אפשר לקחת את הטכנולוגיה של קורטיקה?
״אתה יכול להניח שאנחנו בהחלט מביטים על שווקים ומוצרים חדשים. יש לנו כיום צוותים שעובדים על מוצרים לעולם המדיקל, מערכות רובוטיות והמסחר – retail. במדיקל למשל עולם הביגדאטה הוא עצום. יש לנו שם כר פעולה נרחב מאד לשיפור תהליכי אנליזה אוטונומיים. בתחום ה retail הכיוון הוא יכולת קניה, ניהול מלאי ותשלום עצמאיות, בדומה לטכנולוגייה של AMAZON GO״.
נזכיר, ענקית המסחר המקוון AMAZON הקימה חנות ראשונה של AMAZON GO בעיר סיאטל. בחנות הלקוח סורק בכניסה קוד בעזרת הטלפון הנייד, מבצע את הקניות ועוזב את החנות. מערכת מיוחדת עוקבת אחריו בעזרת טכנולוגיית עיבוד תמונה שפזורה בחנות. היא מזהה את המוצרים שהוא מוריד מהמדף ומבצעת אוטומטית את החישוב. נוסף לכך AMAZON GO יודעת להתמודד עם פעולות מגוונות כמו למשל החזרה של המוצר למדף, אחרי שהלקוח התחרט או התראה על כמות מלאי נמוכה למנהלי החנות. הסליקה נעשית מיד עם היציאה מהחנות באופן אוטומטי דרך חשבון ה AMAZON של הלקוח שמקושר לכרטיס האשראי.
בעניין הזה רייכלגאוז לא מוכן לפרט היכן עומדת הטכנולוגיה של קורטיקה, והוא מסתפק ברמז: ״כל מוצר חייב את רמת ההתאמות שלו… אנחנו נמצאים מרחק חודשים מהצגת הפתרון המתקדם שלנו לתחום הזה״.
עד היום, עשר שנים לאחר ייסודה של קורטיקה, היא עדיין חברה פרטית. למרות הצעות רכש רבות שהגיעו במהלך השנים, המייסדים עדיין מחזיקים במניות השליטה בחברה. כך למשל, מיד לאחר שזכתה בחוזה הראשוני עם מערכת הביטחון הישראלית, קיבלו המייסדים הצעת רכישה של 50 מיליון דולר וסרבו…
״המודל העסקי שלנו הוא שונה מההיגיון בעולם ההיי טק הקלאסי, לבצע אקזיט וכמה שיותר מהר״, מסכם רייכלגאוז. ״אנחנו מאמינים בטכנולוגיה הבסיסית שלנו, שהיא למעשה בסיס להרבה מאד אפליקציות. לכן, המודל העסקי הוא ליצור חברות בנות עם שותפים לעולמות תוכן שונים, ואותן להנפיק. התכנית שלנו היא להקים עד 2023 כ 50 חברות בנות, אבל קורטיקה, חברת האם, תישאר אצלנו, כאן בישראל. מבחינתנו זו סביבה עסקית מצוינת, לא פחות טובה מעמק הסיליקון״.
קורטיקה
“קורטיקה” החלה כמחקר מדעי בטכניון. ליגאל רייכלגאוז, שהגיע מתחום הנדסת חשמל, הצטרפה קארינה אודינייב שהגיעה מתחומי הרפואה ומדעי המוח. את השנים הדריך הפרופסור יהושע זאבי, מומחה לראייה ממוחשבת. הרעיון המחקר הראשוני היה לבחון את תחום הלמידה האנושית ולנסות ליישם אותו בבינה מלאכותית. בשונה מכיווני הפיתוח הקלאסיים של תחום ה AI , השלושה פנו לכיוון הלמידה האוטונומית. המחקר התמקד באופן חישוביות המוח האנושי, והאפשרות לתרגם את הממצאים לטכנולוגיה שימושית. לצורך כך נלקחה רקמת מוח של חולדות – קורטקס – שחוברה לרשת סנסורים וזו ,בחישוביות מדויקת, ניטרה את תנועת הנוירונים. בעזרת ההתחקות אחר תנועת הנוירונים נבנו מודלים ראשונים של יכולת החישוביות, שהתבססו על מהירות הזרימה ומבנה שכבות המוח. הטכנולוגיה שפיתחה קורטיקה על בסיס מחקר המוח, בנויה על עיבוד מהיר של תמונה והפיכתה לחתימה דיגיטלית בעלת מקבץ ספרות. התמונה נשמרת במאגר, וברגע שמוצגת תמונה דומה, המערכת מבצעת התאמה דיגיטלית ומציגה את התוצאה.
מיד אחרי שהציגו את הטכנולוגיה החליטו השלושה לוותר על ההישג המדעי לטובת העולם העסקי. הם עזבו את הטכניון, הקימו את קורטיקה, והשאר היסטוריה…