זיו שדה מחברת סו–פאד, שפתח את הכנס השנתי המוקדש ל״תעשייה 4.0 – המפעל החכם״ במסגרת אירועי תערוכת ניו-טק 2019, מסביר מה הסיבות להצלחה הגדולה של הקובוטים בתעשייה הישראלית ובחו״ל
דו”ח של הפורום הכלכלי העולמי העריך לא מכבר כי כ-58% מהמשרות בעולם העבודה הנוכחי יעברו בתוך שנים ספורות להפעלה על ידי רובוטים, לעומת %29 מהמשרות כיום שנעשות על ידי רובוטים. המחקר קובע שמהפיכת תעשייה 4.0 גורמת ל-85% מהחברות לנקוט בצעדים למעבר למפעל חכם ולתעשייה מתקדמת, כש-%50 מהעסקים קובעים שהמעבר יחסוך בשעות עבודה וייעל אותה. דו”ח אחר, של ארגון הרובוטיקה העולמי (IFR) מציין שהרובוטים כיום מציעים רמות גבוהות של דיוק והקישוריות שלהם תשחק תפקיד מרכזי בסביבות ייצור דיגיטליות חדשות. הגדלת היצע הרובוטים מאפשרת, ליותר ויותר תעשיינים בכל סדרי הגודל להכניס אוטומציה לקווי הייצור. בארגון מסבירים שאימוץ החדשנות הטכנולוגית הוא היענות המפעלים למחזורי מסחר מהירים ולצורך בגמישות רבה יותר, המותאמת לביקושים מצד הלקוחות. לדבריהם הדור חדש של הרובוטים התעשייתיים יסלול את הדרך לאוטומציה גמישה יותר מאי פעם. בארגון IFR מעריכים כי טכנולוגיות “תעשייה 4.0”, “אשר מקשרות בין המפעלים במציאות הפיזית לבין המציאות הווירטואלית”, תשחק תפקיד חשוב יותר ויותר בתעשייה העולמית.
על רקע הנתונים הללו, פתח זיו שדה, סמנכ״ל המכירות והשיווק של חברת סו-פאד, נציגת Universal Robots את הכנס השנתי המוקדש ל״תעשייה 4.0 – המפעל החכם״ במסגרת אירועי תערוכת ניו-טק 2019, במרכז הירידים בתל אביב. את תחילת דבריו הקדיש לתופעת ה״קובוטים״ (הרובוטים השיתופיים), מושג שהולך ומשתרש בתעשייה. Universal Robots היתה ונשארה מחלוצי ומובילי התעשייה בתחום הקובוטים מאז הומצא המושג״, אמר שדה. ״המהפכה היתה ברעיון שרובוטים תעשייתיים לא צריכים להיות מנותקים מבני האדם. רובוטים שיתופיים, שתפקידם ביצוע משימות מרובות תוך קיום אינטראקציה פיסית עם בני אדם הנמצאים בסביבת העבודה, עובדים כיום בשיתוף מלא עם בני אדם, משלימים את ׳הראש האנושי׳. הקובוט אינו מחליף את כוח האדם האנושי אלא לוקח על עצמו את המשימות המאמצות, האוטומטיות ואולי גם המסוכנות יותר לבני האדם ומשחרר בכך את השותפים האנושיים למשימות מורכבות וקריאטיביות יותר״.
הצמיחה המהירה בקטגוריה
תחום הקובוטים כיום, אמר שדה, הוא התחום בעל הצמיחה המהירה ביותר בקטגוריית האוטומציה התעשייתית כשהוא מצטט את איגוד תעשיות הרובוטיקה (RIA) שקבע כי עד 2025 התחום ינגוס 34% משוק הרובוטים הארגוניים. UR, על פי סקר של BIS Research, מחזיקה בכ-60 אחוז מהשוק הגלובלי ועד היום מכרה מעל 35 אלף קובוטים ברחבי העולם – כולל בישראל. בין הלקוחות היותר מוכרים שנכנסו לתחום, הזכיר שדה את יוניליבר, ישקר, שמיר, כתר, אלביט ופלקס. מנתוני סקר בינלאומי עולה כי בישראל פעילים כיום (בממוצע) כ-31 רובוטים לכל 10 אלפים עובדים – מקום טוב באמצע על המפה הגלובלית. כמה רובוטים נמכרו בישראל במהלך שנת 2018? שדה מעריך שכ-300 יחידות, מתוכם כ-50 קובוטים.
הסיבות לכניסה המהירה של לא מעט חברות לתחום הקובוטים, הוא כורח המציאות, אומר שדה. ״שוק הרובוטים השיתופיים ערוך להתרחבות ולצמיחה בקצב שנתי של %57.4 CAGR והוא צפוי להגיע לשווי של 4.4 מיליארד דולר עד שנת 2023, על פי מחקר חדש של חברת Energias מניו-יורק. לפי המחקר, הצמיחה הזו מונעת מהרחבת ההשקעות בטכנולוגיות תעשיה 4.0 על ידי התעשייה, המחיר הנמוך יחסית של רובוטים שיתופיים ושיעורי תשואה גבוהים על ההשקעה (ROI)״.
לדברי שדה, למרות החשש האנושי כל כך מטכנולוגיה – ובעיקר מרובוטים – שיבואו במקומם של בני האדם, ההיסטוריה מוכיחה כי חידושים וקדמה טכנולוגית – כולל אלה שהביאו לעלייתן של המהפכות התעשייתיות מאז – דווקא מהווים כח מניע בייצור מקומות עבודה… נכון, יש כמה אנשים שייאלצו לזוז ממקומם. האוטומציה באמת מייתרת כמה וכמה מקצועות והללו כנראה ייעלמו מפסי הייצור בעיקר, אבל, היא יוצרת במקביל משימות חדשות שיש למלא ובלא מעט תחומים.
החזר מהיר על ההשקעה
זיו שדה
״היתרונות רבים בהשוואה לרובוטים ה׳קלאסיים, המסורתיים״, מדגיש שדה. בתעשייה המסורתית, הקמת מערכת רובוטית תפעולית היא משימה קשה ומורכבת. לעומתה, הקמת מודל של קובוטים, הוא מהיר וידידותי למשתמש. זאת ועוד: תכנות הרובוט המסורתי דורש נסיון וידע מעמיק בתכנות, בקובוטים, למעשה כל אחד יכול לבצע בעצמו את התכנות. הרובוטים של פעם, בדרך כלל מקובעים למקומם. הם תופסים מקום רב ועל פי רוב יושבים במתחמים מגודרים שמונעים גישה אליהם. הקובוטים של הדור החדש גמישים, ניתן להניעם ממקום למקום, כשהם תופסים מעט מאוד שטח והם ״שיתופיים״, כלומר בני האדם יכולים לעבוד עמם כתף אל כתף. התוצאה: במקרה ה׳מסורתי׳, עלויות גבוהות בשל עלויות נוספות שנדרשות ובמקרה הקובוטי – עלויות משתלמות עם החזר מהיר על ההשקעה.
שדה אף ציין כי החברה הצליחה לבנות סביב הרובוטים השיתופיים שלה אקוסיסטם שצומח מהר מאוד. ״היות ומדובר בפתרון של כמעט על גבול ה׳חבר/הפעל׳, אפשר לראות שימושים סופר-יצירתיים בקובוטים של UR ״אפשר לבצע עבודות ליטוש, אפשר לחבר לזרוע הקובוטית חיישנים רבי עוצמה שעושים שימוש בטכנולוגיית ראייה סטריאוסקופית, לטובת מדידה של צורות וחלקים כשהשילוב יעיל ביותר בהליכי אוטומציה במפעלי תעשייה, אפשר לאסוף לוחות אלקטרוניים, למשטח אריזות, או לשמש ככח עזר לפועל על פס הייצור, האריזה, או ההרכבה. רשת השותפים שהקימה UR מאפשרת לחברות לפתח פתרונות קצה (EOAT) – פשוטים וחכמים, להסמיך אותם ל- UR ולהביא למשתמשי הקצה טווח רחב של פתרונות בהישג יד״.
לדברי קאנדאן אוזגור גוק (Kandan Özgür Gök) מנהל הפיתוח העסקי במזה״ת ותורכיה, האחראי גם על ישראל, שהגיע במטרה לבקר את הפעילות שמתבצעת על ידי שתיים מהחברות הוותיקות והמובילות בתעשייה: סו-פאד ו- ServiTech, החברה רואה בישראל, הנחשבת לחלוצה בלא מעט תחומים, זירה אוהדת לקבלה של קונספט הקובוטים. ״יש כאן תעשייה חזקה ופתיחות רבה לאימוץ טכנולוגיות מתקדמות. אנו מתכוונים להרחיב את הפעילות למגוון תחומים ובהם תעשיות מסורתיות וחדשניות כאחד. נפעל ב׳ענפים “מסורתיים׳, כמו פלסטיק, מתכת ומזון, שמאמצים בקלות יחסית את הקובוטים שלנו לפעילויות אריזה, הרכבה, טעינת מכונה ועוד. בתוכנית העבודה שלנו לשנה הקרובה אחת המשימות היא לשלב את הקובוטים בפעילות במגזרי ההייטק השונים. הם יכולים בהחלט לשחרר אנשים טובים ומוכשרים מביצוע עבודות שחוזרות על עצמן וממשימות משעממות״, אומר אוזגור גוק. ״אנו ממשיכים לראות את הקובוטים שלנו נכנסים לעבודה במקומות שלא דמיינו מעולם״.
אוזגור גוק הזכיר את תוכנית ה-Universal Robots+, פלטפורמה חדשה, שפתחה את הדלת בפני מאות מפתחים חיצוניים לטובת יצירת מוצרים ׳נלווים׳ לקובוטים שלהם. ״כיום ניתן למצוא מעל 155 כאלה, המאושרים לשימוש ומעל 400 חברות בתוכנית המפתחים של החברה. ה׳אקדמיה של UR, שכוללת מודולים אינטראקטיביים להדרכה חינמית בתכנות והפעלת קובוטים ולא מכבר השיקה את פלטפורמת e-series, שמאפשרת אף פיתוח פתרונות מהיר יותר והטמעה של מגוון אפליקציות.
