“When wireless is perfectly applied the whole earth will be converted into a huge brain, which in fact it is, all things being particles of a real and rhythmic whole. We shall be able to communicate with one another instantly, irrespective of distance. Not only this, but through television and telephony we shall see and hear one another as perfectly as though we were face to face, despite intervening distances of thousands of miles; and the instruments through which we shall be able to do his will be amazingly simple compared with our present telephone. A man will be able to carry one in his vest pocket.”
Nikola Tesla, 1926
הידעתם שהיום יותר מ-25 מיליארד מכשירים והתקנים מחוברים לרשת? וזה רק 0.6 אחוז מכלל המכשירים שיכולים להיות מחברים? אנחנו נהנים מזה כל יום. יותר ויותר דברים סביבנו קורים באופן אוטומטי, מבלי ששמנו לב. פחי אשפה מפונים בהתאם לקצב ההתמלאות שלהם. תאורת רחוב יעילה וחסכונית יותר נדלקת רק כשצריך והיכן שצריך. מערכות חכמות לניהול תנועה מסייעות לנו להימנע מפקקים וממפגעים אחרים בדרכים, תשלומים אוטומטיים בחניונים, מציאת חניה פנויה בכחול לבן באמצע היום, מציאת חניה פנויה בחניון רב קומתי ועוד. כל דבר בנפרד מוסיף עוד נדבך לנוחות הכללית שלנו וחוסך לנו עוד קצת זמן. קצת פה, קצת שם וזה מצטבר…
חברת Intel, יחד עם חברת המחקר Juniper בדקה את התרומה הכוללת של כל השיפורים מסביבנו, המאוחדים לעתים תחת הכותרת “עיר חכמה”. לפי הממצאים, עיר חכמה יכולה לחסוך לתושב כ- 125 שעות בשנה.
ניקח עוד נושא מרתק למדי – הדברת מזיקים בבתי חולים. נושא זה לא עולה הרבה לכותרת העיתונות היום יומית שלנו ויש לזה סיבה טובה (על מזיקים במסעדות לדוגמה אני שומעת הרבה). היום, הדברה (ותברואה ככלל) אינה כוללת רק טיפול בשטחים על ידי פיזור חומרי הדברה. כבר לפני מספר שנים החלה מגמה של הטמעת מכשירים חכמים לתברואה הכוללים סנסורים ממספר סוגים. הם לא רק מאפשרים להרחיק מזיקים מהמקום, אלא גם אוספים את המידע על פעילותם ומעבירים למערכת השליטה המרכזית. מהמידע הנצבר נגזרות הרבה מאוד מסקנות, המאפשרות לתכנן נכון יותר את הטיפול העתידי, להגיב במהירות לאירועים מכל סוג ולהוזיל משמעותית את כל האופרציה, על ידי חסכון בכוח אדם שהיה נדרש פעם להגיע למקום הטיפול בתדירות הרבה יותר גבוהה (Pest Sense מבית קבוצת שרותי תברואה).
מה שמאפשר לנו ליהנות מהיתרונות שציינתי בסעיפים הקודמים הוא IoT – האינטרנט של הדברים – רשת של חפצים פיזיים, או “דברים”, המשובצים באלקטרוניקה, תוכנה וחיישנים, המאפשרים תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע (Wikipedia).
אני חייבת לציין, לפני שתמשיכו בקריאה, שאני לא מבינה הרבה בהתקני IoT הנמצאים בקצה הפירמידה. קיימים מכשירים/התקנים/חפצים בעלי סנסורים, המחוברים לרשת ומסוגלים להבין מה קורא איתם או מסביבם ולשלוח את המידע הזה למאגר מרכזי. אני נפגשת עם עולם ה- IoT בשכבה האחרונה שלו, בשכבה האפליקטיבית. שכבות ההתקנים הפיזיים והתקשורת מאפשרות לנו לקבל את הנתונים ולשלוח פקודות חזרה להתקנים בשטח. אך רק בשכבה האפליקטיבית אנחנו יכולים היום לעבד כמות נתונים כה גדולה ולקבל החלטות פונקציונליות על בסיס המידע שהתקבל.
שכבות ההתקנים הפיזיים והתקשורת הן שכבות סטטיות למדי. שינויים בהם, לאחר הגדרתן הראשונית, מתבצעים לעתים רחוקות יותר מאשר השינויים בלוגיקה שמשלבת את ההתקנים בתהליך העסקי. ההתקן הפיזי יכול להעביר מידע על מצבו או על סביבתו. תפקידו ומהותו לא משתנה הרבה עם זמן. לעומת זאת, סדר פעולות שנדרש לבצע כתוצאה מהמידע שהתקבל משתנה כל הזמן. כחלק מתהליך הלמידה והתגובה לשינויים בעולם הדינאמי שסביבנו (רגולציה, גידול האוכלוסייה וכדומה), תהליך קבלת ההחלטות חייב גם הוא להיות דינאמי וקל לשינוי.
יכול להיות שזו הסיבה לכך ששוק היצרנים שמציעים פתרון מקצה לקצה דליל למדי. חברת המחקר Gartner מתקשה גם השנה לאתר יצרן מוביל שמצליח לתת מענה למגוון העצום של דרישות העולות מהשטח. האם לפלטפורמה רחבה שנותנת פתרונות לכל השכבות של עולם ה-IOT בכלל יש מקום בשוק?
Gartner (6.2019). Magic Quadrant for Industrial IoT Platforms
דעתי האישית היא – “לא”. אני נוטה להפריד בין עולם החומרה לבין עולם האפליקציה. היצרן שמספק את החומרה, לא תמיד יודע או מבין מה יהיה השימוש בחומרה זו עבור הלקוח. מצד שני, מערכות מידע הפועלות בבית הלקוח, אחראיות בדרך כלל על מגוון רחב של תהליכים עסקיים, כשהמידע המגיע מרכיבי החומרה השונים הוא רק חלק מהמידע המנוהל בארגון. אבל עכשיו, האפשרות לשלב את המידע הזה בתהליכים העסקיים הרבה יותר נגישה.
במידה ואנחנו מנתקים את שני העולמות (החומרה והאפליקציה) ועובדים עם ספקים נפרדים עבור הפתרונות שלנו, הפתרון הסופי הופך למהיר וזול הרבה יותר. היום ניתן למצוא מגוון שירותי עזר למימוש פתרונות IoT. שירותי הענן בתחום IoT מוצעים היום על ידי כל ספקי הענן המובילים (Amazon, Microsoft, IBM ,Google) ומאפשרים בקלות (יחסית) לטפל בכל נושאי החיבור, ההזדהות, הניהול, העברת מידע והאנליטיקה, הקשורים לרכיבי החומרה השונים. שירותים אלו תומכים במגוון רחב של סוגי חומרה ופרוטוקולים של התחברות.
סבטה מורג, CTO , תחום ניהול
ידע ותהליכים עסקיים, מלם תים
בנוסף, יצרנים בשוק ה-Software ערים לצרכים החדשים של הארגונים ומציעים פתרונות משולבים שיודעים לעבוד עם עולם ה-IoT בסימביוזה כמעט טבעית. לדוגמה, Microsoft Dynamics 365 השיק פתרון Field Service העובד בשיתוף פעולה עם שירותי Azure IoT Hub. פתרון זה מחבר את המידע המגיע מסביבת ה-IoT המחוברת ומאפשר לשלב אותו בהחלטות ובפעולות העסקיות המנוהלות ב- Dynamics 365. Salesforce מציעה פתרון דומה לאנשי השטח על בסיס הפלטפורמה שלה. גם SAP מאפשרת לשלב ניהול וניתוח רכיבי חומרה המחוברים בפלטפורמה שלהם, כחלק מפתרונות אחרים המותקנים היום בארגונים ברחבי העולם.
בשלב זה, הקושי הכמעט יחיד שלנו (בנוסף לחוסר בסטנדרטים אחידים עבור רכיבי החומרה והתוכנה בתחום) הוא להתחיל לחשוב על חפצים מסביבנו כגורמים מעורבים בתהליך העסקי שאנחנו מממשים. לדוגמה, באפיון מערכת CRM לחברת מים, בואו נחשוב על פתיחת קריאה לתיקון בר מים. ניתן לפתוח קריאה דרך הטלפון, דרך אתר החברה, אפילו ב- WhatsApp, אבל למה עדיין לא ניתן לפתוח קריאה בלחיצה על בר מים עצמו? ולמה בר מים לא פותח קריאה עבורי? הרי הוא יודע יותר טוב ממני מה התקלקל בו..
