ניהול שירותי בריאות בעידן המידע הבא

נפח המידע העולמי עולה בקצב אקספוננציאלי והמגמה הזאת תבוא לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר בתחום שירותי הבריאות. בעוד נפח המידע העולמי עתיד להגיע ל- 175 זטה-בייט עד 2025, דוח שפורסם על ידי IDC מצביע על כך שנפח המידע בתחום הבריאות צפוי לגדול מהר יותר מכל תעשייה אחרת בתקופה זאת ואף יגדיר מחדש את עידן המידע העתידי. אמנם כיום מערכות הבריאות מחזיקות בנתח הקטן ביותר של המידע העולמי, אך IDC מדווחת כי הן יעקפו בנפח המידע שלהן אפילו את תעשיות המדיה והפיננסים המובילות כיום. אם כן, אין זמן טוב יותר לפתח אסטרטגיה ארוכת טווח לתשתיות מידע בעולם הרפואי, אשר יכולות לשפר את הטיפול הרפואי ולחסוך מיליוני דולרים.

מדוע תחום הבריאות הופך למלך המידע העולמי?

העלייה האדירה בנפח המידע בתחום הבריאות נובעת לשמחתנו מהתקדמות מדעית מבורכת בטכנולוגיות הדמיה, עליה בנפח המידע הרפואי המיוצר מידי יום במוסדות הבריאות בזמן אמת ובאנליזת מידע.

חל זינוק באיכות הבדיקות ובזמינות שלהן, דבר שללא ספק היטיב עם המטופלים. לדוגמה, בדיקת MRI הפכה בשנים האחרונות מדויקת וחדה יותר ברזולוציה שלה. איכות תמונה יותר טובה מתבטאת באופן ישיר בגודל התמונה. אם לא די בכך, הרי שכיום התמונות הללו כלל אינן נמסרות ידנית או מודפסות לרופא ולמטופל, אלא נשמרות בזיכרון זמין לשליפה בשרתים למטופל ולכל רופא בעל הרשאה. בדיקת CT, שהייתה בעבר ניתנת במשורה עקב עלותה, הפכה לבדיקה שגרתית וזולה. צוותים עובדים סביב השעון על מנת לספק את הבדיקה הזאת למספר אדיר של מטופלים סביב העולם. בדיקות אולטרה-סאונד הפכו בדיקות קלות לביצוע, בטוחות ובעלות עלות נמוכה, שהשימוש בהן התרחב לתחומים רבים בשנים האחרונות וליכולות תלת ממד.

במקביל לעליה באיכות הבדיקות ובזמינות שלהן, תהיה גם חדירה משמעותית של טכנולוגיות הדמיה חדשות. לדוגמה, לאחרונה בוצעו מחקרים מתקדמים בבדיקות מבוססות אינפרה אדום, המיועדות לשמש כתוספת לבדיקות סקר לסרטן שד. הבדיקות הללו יהוו נדבך נוסף לאוסף הבדיקות הכבדות גם כך.

העתיד צופן למערכות הבריאות יכולות אבחון וטיפול מרחיקות לכת אפילו יותר. טכנולוגיות AI חדשניות שנמצאות כיום בפיתוח, עתידות לספק סיוע באבחון תוצאות של בדיקות הדמיה וכן בהפקת תובנות לשיפור השירות במערכות הבריאות. טכנולוגיות אלו דורשות גישה לנפח אדיר של מידע עם זמינות גבוהה על מנת להפיק תועלת אמתית לטובת המטופל והצוותים הרפואיים.

מעבר לכך, מערכות הבריאות הופכות יותר ויותר תלויות באמצעי זיהוי טכנולוגיים המחליפים את הזיהוי הידני – במרפאות ומוקדים רפואיים רבים כבר נעשה שימוש בזיהוי אוטומטי באמצעות כרטיס בכל פעם שהמטופל נכנס לבדיקת דם, לצילום או לכל תחנה אחרת. המטופל נמצא תחת מעקב שוטף בכל רגע נתון. למעקב הזה יש משמעות נוספת מעבר לנוחות למטופל, שכן מערכות בריאות שעובדות חכם יודעות לרתום את המידע הזה ולהפיק ממנו תובנות באמצעות מערכות ביג דטה. איסוף המידע הזה מאפשר להבין כמה זמן מטופלים מחכים בתור, כמה זמן לוקחת בדיקה, באיזה מוקדים ישנו בזבוז זמן והיכן קיימים צווארי הבקבוק. מערכות הביג דטה מאפשרות לבצע אופטימיזציה לתהליכים שעוברים המטופלים והצוותים הרפואיים במהלך היום, אך איכות הניתוח והתובנות הן בדרך כלל תוצר ישיר של זמינות המידע העומד לרשות המערכות.

כל התמורות הללו, ורבות אחרות, מפיקות מידע כבד, ברובו ויזואלי, בעל נפח גבוה, שצריך לנהל ולאחסן. מערכות הבריאות מעוניינות לספק את השירותים הללו לרווחת המטופלים, אך עדיין לא מספיק ערוכות להשלכות ארוכות הטווח מבחינת היכולת להחזיק את כל המידע שנוצר היום ושייווצר בעתיד.

מעשה בשני שכנים – גרסת בית החולים

הסיפור הבא מבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש באחד מבתי החולים שביקרתי בהם בשנים האחרונות. שתי מחלקות המתמחות באותו תחום ממוקמות דלת מול דלת, אלא שבמחלקה א’ הצוותים מותשים והמטופלים מתוסכלים ואילו במחלקה ב’ הצוותים יעילים והמטופלים מרוצים. איך יכול לקרות מצב כזה תחת אותה הנהלת בית חולים? מסתבר שהתשובה היא – מידע.

ערן בראון, סמנכ”ל טכנולוגיות
לאזור EMEA בחברת Infinidat
צילום: אלון לוין

במחלקה א’ המותשת, ביקור הבוקר מתנהל בצד אחד של המסדרון ולאחריו באופן טורי עובר לצד השני של המסדרון, תהליך שלאחריו המתנה ממושכת לתוצאות הבדיקות וגרירת רגליים ארוכת שעות עד לקבלת המלצת טיפול. במחלקה ב’, היעילה, ביקור הבוקר מתנהל בזיגזוג בין צד אחד של המסדרון לצד השני – בזמן שהרופאים בודקים את הצד האחד, הצוות כבר לוקח דגימות לבדיקות בצד השני, ועד סיום הביקור מתחילות כבר להגיע תוצאות הבדיקות. התוצאות המהירות מטיבות עם המטופלים, מכניסות אותם במהירות למסלול טיפולי ואפילו מאפשרות שחרורים מהירים. תהליכי העבודה במחלקה ב’, אם כן, הם יעילים.

הפער בין שתי המחלקות התאומות התרחש רק מסיבה אחת – לא היה מעבר מידע, תובנות ולקחים בין שתי המחלקות ואף אחד כנראה לא ביצע השוואה כמותית בין הביצועים שלהן. מערכות טכנולוגיות, אם היו ממוקמות במחלקות הללו, היו מודדות פרמטרים במהלך התהליך הפשוט הזה – כמה זמן לוקח הביקור, כמה זמן לוקח לבצע בדיקות, כמה זמן המתנה קיים לקבלת התוצאות, תוך כמה זמן מתפנה מיטה וכדומה. הניתוח של הנתונים הללו היה מאפשר למחלקה א’ ללמוד ממחלקה ב’ ולאמץ גישות יעילות. צריך למדוד, לתעד ולנתח –  אך לשם כך יש לנתח מידע זמין רב.

ניהול המידע בהיבטי אבטחת מידע

ללא ספק, מערכות הבריאות מחזיקות במידע הרגיש והסודי ביותר לכל אדם. המידע הזה יקר מפז לפושעי הסייבר המעוניינים לסחור בו או להשתמש בו על מנת לסחוט קורבנות חפים מפשע. אם לא די בכך, בבתי חולים רבים עמדות המחשב בתחנות האחיות ובעמדות הניידות נמצאות חשופות לכל מאן דבעי שעובר במסדרון. בנוסף, הדרך שבה המידע מאוחסן כיום במערכות הבריאות מאלץ אותן לבצע פשרות בתחום הזה. מוסדות רבים מקווים אולי לאמץ הצפנה מקצה לקצה למידע הרגיש, אבל הם מוגבלים בשל התלות שלהם בדחיסת מידע במערכי ה- All Flash.

נושא אבטחת המידע דורש חשיבה מחדש ואימוץ גישות מתקדמות לאחסון מידע, שיאפשר למוסדות הללו לבצע קונסולידציה של המידע שלהם באופן מאובטח ולתמוך בהצפנה מקצה לקצה וזאת ללא כל פגיעה ביעילות התפעולית, בביצועים או בזמינות למידע.

אסטרטגיה בניהול מידע – בסיס לשפור הטיפול והתפעול

העלייה האדירה בנפחי המידע דורשת משירותי הבריאות מתיחת פנים רצינית בכל הקשור לטכנולוגיות אחסון המידע שלהן. מאחר שרוב המוסדות אינם רואים את המידע שלהם מאוחסן בענן, הם עד היום נקטו בגישת ה”פלסטר”. הם רכשו מערכות אחסון מסוגים שונים ופיזרו את המידע ביניהן. הם נאלצו לבחור היכן לאחסן סוגי מידע שונים על מנת לחסוך בעלויות. עם השנים נוצרו סביבות אחסון מרובות שכבות (tiers) ומורכבות, מרובות מערכות ומרובות ספקים. כל אלו נוהלו על ידי צוות מצומצם של מומחים אשר מתקשים לתפעל את התשתיות הקיימות, קל וחומר לתחזק את הגידול הצפוי.

מוסדות הבריאות חייבים היום לפתח אסטרטגית מידע מקיפה שתאפשר להם את היכולת לאחסן מידע ברמת אבטחה גבוהה, עם זמינות גבוהה לכל שכבות המידע.

אסטרטגיה כזאת חייבת להתמודד (לכל הפחות) עם כמה שאלות:

  • אילו מודלים עסקיים לרכישת תשתיות יאפשרו את הגמישות הנדרשת ויפשטו את תהליך הגידול עצמו? איך בונים ענן פרטי גמיש שמאפשר אלסטיות בלי לשלם מראש את עלות התשתית?
  • איך מאבטחים את המידע ומונעים דליפת מידע בעולם שבו עמדות העבודה נגישות מאוד להאקרים פוטנציאליים?
  • איך עוצרים את הגידול האינסופי בפתרונות האחסון שבעבר נרכשו לענות על כל צורך בנפרד?

היכולת לשלוט במידע, לאחסן, לנטר ולמנף אותו הינה בעלת חשיבות אסטרטגית ממעלה ראשונה לארגוני הבריאות העובדים תחת מגבלות תקציביות, ומעוניינים לספק שירות איכותי למטופלים מבלי לוותר על יעילות תפעולית.


מאת: ערן בראון, סמנכ"ל טכנולוגיות לאזור EMEA בחברת Infinidat

תגובות סגורות