אדוונסד אנרג’י (Advanced Energy), מובילה עולמית של פתרונות הספק והמרת מתח מדויקים, מרחיבה את פעילותה הגלובלית ופותחת בישראל מרכז הכולל משרד מכירות, מרכז שירות, ומעבדת מחקר ופיתוח לטובת יצרניות ציוד לתעשיית הסמיקונדקטור, התעשיות הרפואיות והביטחוניות, ותעשיות נוספות.
לרגל השקת הפעילות בארץ פנינו לאמיר ווקס, מנכ”ל החברה בישראל, על מנת לקבל עוד רקע על פעילות החברה:
מהן טכנולוגיות הליבה שמייחדות את אדוונסד אנרג’י?
הגרעין הטכנולוגי שסביבו הוקמה החברה לפני כ-40 שנה היה סביב מערכת ייצור פלסמה בעוצמה גבוהה ובתדר RF לתהליכי ייצור השבבים – דפוזיציה (CVD, PVD) ואיכול (etch). מאז התרחבה החברה לתת מענה טכנולוגי בתחומים רחבים יותר של מערכות הספק קריטיות שדורשות ביצועים ייחודיים.
מהם השימושים העיקריים למערכות שאדוונסד אנרג’י מפתחת?
בכל תעשייה שבה יש דרישה למערכות הספק עם דרישות ביצועים ייחודיות יש לאדוונסד אנרג’י תפקיד. בתעשיית הסמיקונדקטור המערכות שלנו משמשות במגוון רחב של ציוד תהליכי: מלבד דפוזיציה ואיכול, גם עבור השתלות יונים (ion implant) ומערכות בקרת תהליך. בנוסף ישנה בשנים האחרונות התרחבות לתעשיות נוספות – לדוגמא בתעשיית הזכוכית ביישומים שדורשים ציפויים דקים ואחידים, או הספקת מתח מודולרית לציוד רפואי. עם הרכישה שליה הודענו לאחרונה של Artesyn Embedded Power אנו צופים שההתרחבות של השימוש בטכנולוגיות של אדוונסד אנרג’י לשווקים ויישומים נוספים תגדל באופן משמעותי.
מיהו קהל היעד שאליו מכוונת אדוונסד אנרג’י בישראל?
למעשה כל מהנדס חשמל או מהנדס מערכת שמעורב בתכנון של ציוד הדורש יחידות הספק מכל סוג שהוא – אנחנו פה בשבילו. מעבר לפורטפוליו הרחב שלחברה יש להציע, המרכז המקומי מאפשר למהנדסים אינטראקציה ישירה עם צוות הפיתוח, השירות והמכירות הישראלי ובנוסף מאפשר גישה ישירה למהנדסי החברה בקבוצות המוצר הגלובליות לפי צורך.
על הקשר שבין הטכנולוגיה של אדוונסד אנרג’י לבין המהפכה התעשייתית הרביעית מספרת ד”ר איזבל יאנג, סמנכ”לית טכנולוגיות באדוונסד אנרג’י ואחראית על הובלת היישום של החזון והאסטרטגיה הטכנולוגית העולמית של החברה:
האינטרנט של הדברים (IoT) איפשר התקדמויות משמעותיות עבור כמעט כל תחום בחברה האנושית, תוך שהוא משנה באופן מהותי את האופן בו אנו חיים, הצורה בה אנו עובדים, ואת הדברים שאנו מייצרים.
בייחוד בעידן בו צרכנים מפיקים תועלת מטכנולוגיות של IoT המאפשרות את אבולוציית הרכבים האוטונומיים למחצה, הבתים החכמים, עזרים קוליים וחיישני בריאות, קל להתעלם מהעובדה שה-IoT גם מהווה בסיס עבור המהפכה התעשייתית הרביעית (Industry 4.0). בפגישה השנתית של ה-World Economics Forum, בדאבוס שבשוויץ, ב-2018 יועצים מובילים מהמגזר הפרטי והציבורי יצאו לזהות את מובילי השינוי היצרני, אשר עומדים בחזית של סלילת דרך חדשה, ובהמשך פורסם מאמר בו 16 מובילות של טכנולוגיה ויזמות הוצגו כ”מגדלורים”, שלא רק ביטאו את אותן תכונות של Industry 4.0, אלא גם שיקפו את הגלובליזציה של ייצור תעשייתי ואת ההזדמנויות הפתוחות עבור מפעלים בכל הגדלים, בכל מקום בעולם.
חדשנות ביצרנות היא קריטית ביותר בהתחשב בתפקיד החשוב של הייצור בכלכלות העולם. לפי מחקר מ-Brookings, סין מובילה עם למעלה מ2.01 טריליון דולר בתפוקה, שמהווה 27 אחוז מסך התפוקה הלאומית של סין ו-20 אחוז מתפוקת היצור של העולם. ארצות הברית מגיעה למקום שני ב-1.867 טריליון דולר, המייצגים 12 אחוז של התפוקה הלאומית, ו-18 אחוז מהקיבולת העולמית. בנוגע לתעסוקה, פולין מובילה עם 20.2 אחוז מעובדיה שעוסקים בייצור, ולאחר מכן יש את גרמניה (19 אחוז), איטליה (18.5 אחוז), טורקיה (18.1 אחוז), דרום קוראה (16.9 אחוז), סין (16.9 אחוז), ויפן (16.9 אחוז). עם סטטיסטיקות כאלו ניתן לומר שיש פוטנציאל גדול לצד סיכונים גבוהים.
בנייה של מפעלים חכמים עם רשת של מכונות, חיישנים, ומכשירים ניידים, אשר מתקשרים עם אחד השני ועם אנשים, ללא ספק תשפר ותשנה את הייצור מכל היבטיו, החל מהמפעל עצמו ועד לחוויית המשתמש.
עם טכנולוגיית “ענן” החיונית להשגת מירב יכולות אלו, טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות, תהליכים שהפכו לאוטומטיים, ופלטפורמות המשלבות מידע שמוביל לתובנות המאפשרות קבלת החלטות טובה יותר, ניתן באופן ממשי לסייע לפרודוקטיביות ולהקטין טעויות אנוש. בנוסף לשיפור ויעילות לכל אורך שרשרת היצור, חציית המחסום הדיגיטלי מאפשר לעסקים להתרחב לאזורים חדשים בתעשייה שלנו, אשר כוללת ייצור מוליכים למחצה וציפויי זכוכית תעשייתיים. אופטימיזציה היא עדיפות עליונה ושם אדוונסד אנרג’י ממשיכה להביא ממירי מתח מהונדסים ומדויקים, ופתרונות מדידה ובקרה, כדי לעזור ללקוחות ברחבי העולם עם אפליקציות ותהליכים.
בעוד שהמתחם הישראלי החדש פותח בפנינו את ההזדמנות להרחיב את מגוון לקוחותינו הן במגזר המוליכים למחצה, והן במגזר התעשייתי הרחב יותר. המתחם גם מאפשר לנו לייצר שיתופי פעולה עם מרכזים טכנולוגיים של יזמות, במדינה המבינה את האפקט של השקעה בטכנולוגיות IoT, ובמפעלים חכמים. דו”ח עדכני מ-Start-Up Nation Central מראה כי השקעות קרנות ההון סיכון של ישראל ב-Industry 4.0, גדלו מ-113 מיליון דולר ב-2014, ל-365 מיליון דולר ב-2018. יתכן ונדמה כי זהו סכום די קטן, אך ישראל מהווה מובילה מרכזית כך שארה”ב וסין היחידות שנמצאות לפניה בהישגים בתחום ה-IoT. בנוסף, אנו מבינים שכאשר מדינה אחת מתקדמת, היא משנה את המשחק עבור כולם. המסע אל עבר Industry 4.0 הינו קולקטיבי ולא מסע יחידני, לכן באמצעות עבודה משותפת על יוזמות חדשות , לכולנו יש את הפוטנציאל להוות מגדלור, הסולל את הדרך לעתיד מבטיח יותר.