“אין ספק שהראיה היא החוש הפעיל ביותר בעת נהיגה אבל הוא אינו היחיד. באופן אוטומטי בזמן נהיגה משתתפים כל החושים וכל אחד תורם את חלקו במידע שמעובד במוח, שבסופו של דבר מאפשר הגעה ממקום למקום בבטחה,” אומר בועז מזרחי המייסד של Tactile Mobility והטכנולוג הראשי. “הסיבה שמכוניות אוטונומיות לא ממצות את הפוטנציאל שלהן מתחילה בהסתמכות הבלעדית שלהן על אמצעים ויזואליים ואת זה באנו לפתור. להפוך את יכולת הנסיעה המוגבלת של המכוניות האוטונומיות לבטוחה ואפקטיבית ולא לכזו שמגיעה מקסימום ל-60 קמ”ש בכביש פנוי.”
תחושה: החתיכה החסרה בפאזל
מכוניות חכמות ואוטונומיות היום פועלות תוך התבססות על חיישנים ויזואליים כמו: מצלמות, רדאר ורדאר מבוסס לייזר (LiDar). המידע המתקבל מאמצעים אלה מספק תמונה לא מלאה ולכן הפער בבטיחות ובביצועים שתעשיית הרכב צריכה להשלים כדי להפוך את הרכב האוטונומי למסחרי ופופולרי. התוכנה של טקטייל מוביליטי מוסיפה אלמנט חישה לא רק של הרכב, אלא גם של הסביבה כדי להשלים את התמונה ולייצר מנגנון קבלת החלטות מיטבי לרכב החכם או האוטונומי.
את המושג Tactile Mobility ניתן לתרגם ל”חישה בתנועה” וזה בדיוק מה שעושה טקטייל מוביליטי. החברה מפתחת תוכנה שמעניקה לרכבים אוטונומיים את “החוש החסר” באמצעות נתונים בזמן אמת (real time data) שנאספים מאמצעים לא ויזואליים הקיימים כבר ברכב (מהירות גלגל, לחץ האוויר בגלגל, סל”ד ועוד) ומתורגמים ל”קריאה” טובה יותר של הכביש והסיטואציה.
מזרחי, בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון ומהמייסדים של Charlotte Web Networks, שנרכשה על ידי MRV Communications ב-2002, מסביר: “תחשבו על סימולטור בו אתם נוהגים במכונית אמיתית מסלון הבית, ומקבלים את כל המידע הוויזואלי ב-Real Time מכל הכיוונים, האם תרגישו בטוחים לנהוג ברכב ב-100%? ואם ברכב האמיתי אותו אתם מסיעים יושבת המשפחה שלכם? סביר להניח שתהיו פחות בטוחים, נכון? הסיבה פשוטה – אתם רואים הכל, אבל אתם לא חשים כלום. קבלות ההחלטות אצלנו במוח לא נעשית רק בזכות הראיה, אלא גם בזכות החושים האחרים ובעיקר המגע, לא סתם אנחנו מדברים במונחים של “להרגיש את הכביש ואת הרכב, ואת מה שביניהם”, זה בדיוק הרכיב החסר ברכב החכם ובוודאי ברכב האוטונומי. אם אנחנו לא יכולים להרגיש בטוחים לנהוג כך, על אחת כמה וכמה המחשב. תוכנה שלנו נועדה להשלים את החלק החסר בתמונה. המדדים שהתוכנה שלנו אוספת מעניקים רובד נוסף למיפוי הנסיעה.”
תעשיית הרכב, רכבים אוטונומיים ורכבים חכמים: בין הרצוי למצוי
תעשיית הרכב האוטונומי כבר עברה מזמן את משוכת הטרנד החולף והוכיחה שהיא כאן כדי להישאר. המהפכה שהיא מביאה אתה לתחום התחבורה, יונקת מנקודות ציון היסטוריות, החל מהמצאת הגלגל עבור להמצאת מנוע הבעירה הפנימי. לכן השאלה למעשה איננה “האם” אלא “מתי”. הדרך לשם עוברת דרך שיפור יכולות הרכב החכם. היום רכבים אוטונומיים רחוקים משלב המסחור ולא רק בשל ענייני רגולציה ומחיר, אלא גם בשל בטיחות ופרקטיות. כאשר הרכב האוטונומי אינו נוסע מעבר ל-60 קמ”ש ואינו בטוח מספיק לכל מצב בנסיעה, ברור שיש צורך בשיפור מהותי של חווית המשתמש ולהפיכתה לבטוחה, יעילה וטובה הרבה יותר.
מפת אירועים של העיר חיפה – מעודכן לאוגוסט 2019
בדיוק לתפר הזה נכנסת חברת Tactile Mobility, שהוקמה, בשם Mobi-Wize, בעוד ההחלטות של הרכב החכם והרכב האוטונומי מבוססות ראיה, אוספת התוכנה שמפתחת החברה נתונים אחרים שנאספים ממילא על ידי חיישנים אחרים ברכב, למשל במנוע או בגלגלים, ומעבדת אותם למודול שנקרא VehicleDNA, ונתונים שנאספים מהסביבה, למשל שיפוע כביש, מהמורות וכדומה, ומעבדת אותם למודול SurfaceDNA. עיבוד הפרטים והוספתם למפה הוויזואלית מדייק מהותית את תהליך קבלת ההחלטות של המחשב ברכב החכם או האוטונומי ומשפר את הבטיחות והביצועים.
לקחת מידע קיים ולהפוך אותו לידע
המידע שנדרש כדי לספק לרכב את החוש הנוסף שישלים את התמונה המתקבלת מהמידע הוויזואלי למעשה כבר קיים. למודול VehicleDNA נאסף מידע מיחידות הבקרה השונות ברכב, כמו צמיגים, מנוע, דוושת גז, בלמים, דיפרנציאל וכיו”ב. יחידת התוכנה של Tactile מנתחת אותו בזמן אמת ומספקת יעד למערכות הרכב (למשל, כמה מרחק לשמור מהרכב שמלפנים). בנוסף, נשלח הידע הזה לענן, שם, להשלמת התמונה מודול SurfaceDNA אוסף מידע עדכני שמגיע מכלל הרכבים על הכביש והסביבה, כמו שיפוע הכביש, מהמורות בדרך, תיקונים בכביש, גובה המים על הכביש וכדומה. המידע הזה מעובד ומעניק ממד עומק לתמונה של מחשב הרכב, את התחושה.
“למעשה אלה שיקולים שאנחנו משקללים אוטומטית כנהגים, כמו: משקל הרכב ברגע נתון, מספר נוסעים, תחושת אחיזת הכביש, מצב הגלגלים וכו’. הנתונים שמסייעים לנו לקבלת החלטות מסייעים גם למחשב, אך דורשים תרגום לשפה שהוא מבין,” מסביר מזרחי. “הנתונים האלה מעניקים למחשב קריאת כביש טובה יותר. פיקסלים ופריימים המגיעים מהחיישנים הוויזואליים מתורגמים לתמונה, את המידע שמתקבל מהחיישנים הלא ויזואליים קשה יותר לתרגם. לכן, פיתחנו שפה חדשה שלוקחת את המידע התחושתי הזה ומתרגמת אותו כך שיחד עם המידע הוויזואלי מערך קבלת ההחלטות של המחשב יהיה “חכם” ויוביל לנסיעה בטוחה, יעילה ומהנה יותר. לא עוד רכב אוטונומי שמגיע למקסימום 60 קמ”ש ועוד פחות אם יורד גשם במקרה, אלא רכב הלכה למעשה חכם שיכול להחליף את הנהג האנושי באמת.”
בועז מזרחי, CTO ממייסדי חברת
Tactile Mobility . צילום: אסף הבר.
לנטר באמצעות שיתופי פעולה
מודול Surface DNA מנטר את מצב הכביש והסביבה, שיחד עם הנתונים המגיעים מהרכב מאפשרים להגדיר את מקדם האחיזה ומקדם החיכוך למשל כדי להבין מתי על המחשב לשמור יותר מרחק, להאט, או להאיץ וכו’ בזמן הנסיעה. “נהיגה על בסיס ראיה בלבד היא בלתי אפשרית ומחייבת מקדמי זהירות גבוהים במיוחד כדי לא לסכן את חיי הנוסעים. נהיגה חייבת להסתמך על שקלול של מגוון גורמים, כמו: מספר הנוסעים, מצב הצמיגים, משקל המכונית, ובמצב הכביש (מהמורות, קרח, סדקים וכיו”ב). רק שקלול של כל הרמות ביחד מאפשר לחשב את אופן הנהיגה במצב ולנהל אותה נכון,” מסביר מזרחי בחיוך.
נתוני השטח מתקבלים באמצעות שיתופי פעולה עם עיריות, חברות השכרת רכבים וציי רכב, שמתקינות את המערכת של Tactile Mobility ברכבי החברה לשיפור ביצועי הנסיעה. הרכב מצוי בקשר תמידי עם השרת ונתונים מעודכנים זורמים לענן ומאפשרים בניית מפה עדכנית של מצב הכביש בו נוסעים כלי הרכב בכל רגע נתון. הנתונים האלה מאפשרים לספק תמונת מצב של תנאי הדרך ב”קילומטר הבא”, Horizon Prediction שמסייעת מהותית לתכנון הנסיעה.
ההייטק בשירות יצרניות הרכב
שיתופי הפעולה הנוספים של Tactile Mobility הם עם יצרניות הרכב. לחברה שיתופי פעולה עם מספר יצרניות רכב מובילות מזה מספר שנים, ביניהן פורד.
“ליצרניות הרכב יש ניסיון וידע בתחום הרכב שנרכש בשנים של ניסיון שלשום חברה חדשה לא יהיה. לעומת זאת בתחום המחשוב, האלקטרוניקה והבינה המלאכותית ליצרניות הרכב אין את הידע הנדרש ופה נכנסות חברות ההייטק, שיכולות לספק את הרכיב החסר, את החומרה והתוכנה שיאפשרו את שיפור הרכב החכם ויסללו את הדרך לרכב האוטונומי. אנחנו מעניקים את המגע האנושי שלמחשב הרכב לא היה לפני”.
