בתאריך 2 בנובמבר 2019 נרשם פרק נוסף וחשוב בספר ההיסטוריה של תעשיית החלל הישראלית, כשאפוד הגנה מפני קרינה שפותח בתל אביב שוגר מבסיס נאס”א בווירג’יניה אל תחנת החלל הבינלאומית (ISS). לראשונה הוצג בתוך תחנת החלל דגל ישראל, אשר מתנוסס על האפוד בגאון לצד דגל ארה”ב ולצד שם החברה הישראלית שפיתחה אותו – StemRad. ד”ר אורן מילשטיין, מייסד ומנכ”ל חברת StemRad מספר בריאיון ל-New-Tech על הנסיבות שבהן פותח אפוד המגן לראשונה, כיצד הגיע האפוד שלהם עד החלל, ואילו עוד מהפכות החברה מתכננת לעשות בעתיד בעזרת הטכנולוגיה הייחודית שפיתחה.
מי ייסד את החברה ומתי? על איזה צורך ביקשתם לענות?
ד”ר אורן מילשטיין: “הקמתי את החברה יחד עם מר דניאל לויט בנובמבר 2011. הטריגר המיידי להקמת החברה היה האירוע הגרעיני בפוקושימה, יפן, שנבע מרעידת האדמה והצונאמי שאירעו שם ב-2011. ראינו שבאופן דומה להחריד לאסון צ’רנוביל, גם בפוקושימה נפלטה קרינת אנרגיית גאמא בכמויות מבהילות, ולמרות ההתנהלות הזהירה של היפנים בהשוואה לצ’רנוביל – הסכנה הסביבתית שנגרמה ברדיוס רחב הייתה עצומה, והיפנים שילמו מחיר לאומי כבד מאוד. כמה חודשים אחרי אסון פוקושימה כבר הקמנו את החברה שלנו, סטמראד.
“מטרתנו בהקמת החברה הייתה לסייע בהגנה על אנשי כוחות חירום והצלה אשר נכנסים לתוך אזור מוכה אסון רדיולוגי, כמו למשל כור גרעיני פגוע. החזון של החברה היה ונשאר עד היום – להגן על אלה שמגנים עלינו. לאור חזון זה, הצלחנו ליצור שיתוף פעולה עם חתני פרס נובל רוג’ר קורנברג, אהרן צ’חנובר ומייקל לויט. מאוחר יותר הצטרף אלינו גם הפרופ’ ריצ’רד צ’מפלין, אחד משלושת האנשים היחידים שהוזמנו מהמערב על ידי המשטר הסובייטי לבוא ולסייע בטיפול בנפגעי האסון בצ’רנוביל.
“הודות לחדשנות שבבסיס הפיתוח הטכנולוגי שלנו, והודות לתמיכה וייעוץ שזכינו לקבל מהאנשים הכי מקצועיים בעולם, הצלחנו מאז להתרחב מחברה של מוצר אחד לספקית מובילה של פתרונות הגנה מצילי חיים עבור מספר קהלי יעד: אנשי כוחות חילוץ והצלה, רופאים, עובדי מתקנים גרעיניים, אנשי צבא וזרועות ביטחון, אזרחים, ואפילו אסטרונאוטים בחלל.”
האם גייסתם כסף מקרנות הון סיכון?
“כן, גייסנו בשלושה סבבים. סבב ראשון מקרן הון סיכון ב-2011, סבב שני ממשקיעים פרטיים בשילוב אותה הקרן ב-2014, ובשנת 2017 גייסנו סבב שלישי מהמשקיע האמריקאי ג’ף ויניק בשילוב אנג’לים.
“הקשר עם ג’ף ויניק, שנחשב למשקיע מאוד מוכר ומוערך, נוצר במסגרת האקסלרטור FIBA בטמפה-ביי במימון ותמיכה של הקהילה היהודית בעיר, לאחר הרצאה שהעברתי שם. בסיום ההרצאה ויניק, שנכח בקהל והקשיב להרצאה שלי, ביקש להיפגש בנוגע להשקעה בסטמראד. מספר ימים לאחר מכן הוא כבר החליט להשקיע בעצמו את רוב הסכום שביקשנו לגייס באותו סבב, כ-6 מיליון דולר, וזה מה שבסופו של דבר קרה והיווה התפתחות מאוד חיובית עבור המשך הדרך של החברה.”
תאר בבקשה את הטכנולוגיה של החברה ולמי היא מיועדת?
“הטכנולוגיה שפיתחנו מיועדת, כאמור, להגנה מפני קרינה מייננת פולשנית – כגון קרינת גאמא באירועים גרעיניים, קרינת חלל עבור אסטרונאוטים, או קרינת רנטגן במקרה של רופאים. הסכנה המרכזית בחשיפה לקרינה כזו היא פגיעה במח העצם שאחראי על ייצור הדם בגוף וכן פגיעה באיברים רגישים נוספים כגוון הריאות והמעיים.
“האפוד שפיתחנו בתחילה היה מיועד להגנה על כוחות הצלה וביטחון ונקרא STEMRAD 360 GAMMA. הוא מספק ריכוז גבוה של חומר הגנה סביב אזור אגן הירכיים, וכן שכבה מעובה של יריעות עופרת המרוכזת בצדו האחורי. הצלחנו להתמודד בצורה טובה עם האתגר של יצירת חומר מוצק שייתן הגנה מרבית, אבל גם יאפשר תנועתיות. על כדור הארץ אנחנו משתמשים בעופרת כמגן, אבל במקרה של אסטרונאוטים בחלל, מדובר על קרינה של יונים, חלקיקים טעונים, ולכן לא טוב להשתמש במתכת. אז לאפוד ה-AstroRad שמיועד לאסטרונאוטים אנו משתמשים בחומרים עתירי מימן כמו פוליאתילן, שהוא קל יותר פר יחידת נפח, אבל מצריך כמות גדולה יותר בהשוואה לעופרת. האסטרורד גם מכסה שטח נרחב יותר של הגוף, דבר המתאפשר עקב העדר כוח הכבידה בחלל.
“אפוד ה-360 עמד בהצלחה במספר ניסויים שבחנו את יעילותו, בין השאר על ידי מעבדה לאומית בארה”ב. בניסויים חשפו לקרינה התקנים דמויי שלד אנושי שנשאו חיישני קרינה והולבשו באפוד שלנו. בחלק מהניסויים השתמשו בחומר רדיואקטיבי מאותו סוג שהתפזר באסונות הגרעיניים בצ’רנוביל ופוקושימה. החוקרים בדקו האם וכיצד היה אדם יכול לשרוד את הדליפה בצ’רנוביל בעזרת האפוד שאנחנו פיתחנו. גם משרד האנרגיה האמריקאי ביצע סדרת ניסויים משלו, בהם נעשה שימוש במקור קרינה אגרסיבי עוד יותר, כך שהיה שטף קרינה גדול מאוד. בשורה התחתונה אפשר להגיד במידה רבה של ביטחון, שאם האפוד שפיתחנו היה קיים בזמן האסון בצ’רנוביל – הכבאים שנכנסו לשם היו נשארים כנראה בחיים.”
מה מייחד אתכם משאר החברות? מדוע נבחר דווקא האפוד שלכם להגן על אסטרונאוטים בחלל?
“חלק מהייחוד שלנו טמון בכך שהיינו הראשונים לפתח את שיטת ההגנה הסלקטיבית, אשר מביאה בחשבון את ההגנה הטבעית של הגוף ורק משלימה אותה במקומות הדרושים ובמידה הדרושה להצלת חיים. הגישה הזו מאפשרת לנו להפחית חלק ניכר מהנפח והמשקל של חומרי המיגון, בהשוואה לפתרונות מיגון אחרים. עד שאנחנו הגענו, הגישה המקובלת למניעת נזקי קרינה הייתה יצירת חיץ פיזי שימנע מהקרינה לחדור לכל הגוף. הבעיה הייתה שחומרי ההגנה מבוססים על עופרת ונדרש עובי משמעותי כדי לחסום קרינה – אז להגנה על כל הגוף בצורה אפקטיבית היה דרוש, לכאורה, שריון עופרת במשקל של מעל 200 קילוגרם. כשמדובר באנשי חילוץ והצלה שצריכים חופש פעולה בתנאים קשים, קל להבין מדוע בנקודה הזו כמעט כולם הרימו ידיים.
“מה שמפתיע אנשים רבים זה שכדי להגיע לאפקט משמעותי של שמירה על חיי אדם לא מוכרחים להגן על כל הגוף, אלא רק על חלק קטן ממנו, בעיקר אגן הירכיים שבו יושבת מחצית מתאי מח העצם. זה גם המקום שממנו שואבים תרומת מח עצם. האפוד שלנו מנצל את האנטומיה של גוף האדם, והודות לגישת ההגנה הסלקטיבית הצלחנו לפתח אפוד שבמקום לשקול רבע טון, שוקל רק 15 ק”ג בממוצע.
“נקודה ייחודית נוספת היא שאנחנו מאוד טובים ביצירת פתרונות ארגונומיים. במוצר שפיתחנו עבור אסטרונאוטים בחלל היה לנו מזל גדול הודות לידידינו בחברת לוקהיד מרטין, אשר מייצרת עבור נאס”א את חללית העתיד שלה. בעקבות הקשר שנוצר בינינו והרבה עבודה מתואמת ומשותפת הצלחנו להגיע להישג הגדול של שיגור אפוד ה-AstroRad לחלל.”
מה מיוחד כל כך בהישג של השיגור לחלל שהיה לאחרונה?
“השיגור בתחילת חודש נובמבר השנה היה למעשה הפעם הראשונה שהאפוד שלנו יצא לחלל. זוהי אבן דרך חשובה בהפיכתנו לחברה שהיא SPACEFARING וגם הוכחת יכולת ראשונה בתנאי מיקרו-כבידה של האפוד שפיתחנו. על כך יש להוסיף שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שדגל ישראל מוצג בתוך ה-ISS, תחנת החלל הבינלאומית, ולכן אנחנו מאוד מתרגשים – ויחד אתנו גם השותפים שלנו: סוכנות החלל הישראלית, חברת לוקהיד מרטין, ולמעשה כל קהילת החלל בישראל.
“במסגרת הניסויים שייערכו בתחנת החלל הבינלאומית, שלוש אסטרונאוטיות אמריקאיות ילבשו את אפוד ה-AstroRad שלנו בתנאי הכבידה של תחנת החלל למשך פרקי זמן משתנים ובמהלך פעילויות שגרתיות. לאחר השלמת הניסוי, צוות מחקר מהמעבדה הלאומית של ארה”ב בתחנת החלל (CASIS) יעריך את הארגונומיה, טווח התנועה, חוויית השימוש ורמת הנוחות הכללית של האפוד בסביבתן הטבעית של האסטרונאוטיות בחלל, ויספק משוב מפורט וחיוני לשיפור האפוד.
“תוצאות ניסוי זה, יחד עם נתוני אמת של רמת ההגנה מפני קרינה שיתקבלו מניסוי נוסף שייערך במשימת Artemis-1, יספקו לנאס”א את כל המידע הדרוש להערכת אפודי ה-AstroRad בתור כלי יעיל וחיוני להגנה על חיי אסטרונאוטים מפני קרינה קטלנית במשימות המתוכננות בחלל העמוק, כגון Artemis-2 וכן בטיסות המתוכננות למאדים.
“הצלחת הניסויים באפוד ה-AstroRad בחלל תביא לתרומה קריטית של מדינת ישראל לתוכנית המחקר השאפתנית ביותר של נאס”א מאז הנחיתה על הירח. הודות לשיתוף פעולה בין מספר גופים מקצועיים וממשלתיים, בראשם לוקהיד מרטין וסוכנות החלל הישראלית, אנו קרובים מאוד להישג מעורר גאווה לתעשיית החלל שלנו ולכל מדינת ישראל.”
כעת שהאפוד כבר בחלל, מה תוכניות החברה לעתיד?
אנו עובדים בימים אלה על פיתוח מוצר חדש להגנה על רופאים צנתרים מפני קרינת רנטגן. מדובר בטכנולוגיה שהיא חדשנית לחלוטין ואינה דומה כלל למוצרינו הקודמים, ואני מאמין ומקווה שהיא עומדת לחולל מהפכה בהגנה על בריאותם של רופאים צנתרים שחשופים לקרינה. נוכל לחשוף יותר פרטים על הפיתוח הזה רק בהמשך.