שילוב זרועות

על שאלה אחת מתקשים מאד לענות בתעשיית הרכב: מתי נראה רכבים אוטונומיים באופן מלא, כאלה שייתרו את עבודת הנהג? התשובה לכך לא חד משמעית. מה שברור הוא שכל היצרניות משלבות בקצב גובר והלך יכולות אוטונומיות ברכבים המאוישים. אחד משיתופי הפעולה המעניינים בהקשר הזה הוא תכנית המו״פ החדשה המשותפת לתעשייה האווירית ואוניברסיטת תל אביב.

״אנחנו מביטים עשור ויותר קדימה מבחינה טכנולוגית, ועושים את זה בשילוב זרועות מתהדק עם האקדמיה״, אומר מאיר שבתאי , מנהל מפעל הרובוטיקה של התעשייה האווירית בשיחה עם ניו טק. ״שיתוף הפעולה הזה מבחינתנו, הוא הנבטה של רעיונות. סטודנטים, במיוחד בדור הזה (שבתאי נזהר כנראה משימוש במונח דור ה z – א.ב.ש), הם כר פורה של רעיונות. השילוב הזה של חשיבה פתוחה,אחרת, מחוץ לקופסא, הוא בבחינת win win לשני הצדדים״.

תמונה ותמונת כותרת: נגמ״ש ה״כרמל״
צילום: תעשייה אווירית

לצורך המחקר המשותף, הציבה התעשייה האווירית באוניברסיטה רכב אוטונומי, שאמור לשמש מעבדת ניסוי. רכב נוסף, זהה לחלוטין נמצא במפעל הרובוטיקה והוא משמש לבחינת הפיתוחים על ידי מהנדסי החברה .

״כיווני המחקר המשותף ברורים ומוגדרים”, אומר שבתאי. “אנחנו רוצים לשפר את יכולת העיבוד המרחבי של המערכות האוטונומיות, כך שהמודעות המצבית שלהן תהיה גבוהה. מודעות מצבית של הרכב היא מרכיב חשוב וקריטי בבטיחות הנסיעה. מעבר לזה אנחנו רוצים לפתח את שילוב הבינה המלאכותית, לכדי יכולת מתקדמת של נסיעה בשטח עירוני, בין עירוני וניווט בזמן אמת, תוך עיבוד מהיר יותר של הנתונים. כל המרכיבים הללו קיימים כיום ברכבים אוטונומיים ברמות שונות, אנחנו רוצים לקחת אותם לשלב הבא״.

נראה שעם החלפת שדירת הניהול בתעשייה האווירית וכניסתם של היו״ר החדש, הראל לוקר והמנכ״ל נמרוד שפר, הוגדרו לחברה מנועי צמיחה חדשים ואחד הבולטים בהם הוא שיתופי פעולה מדעיים. העיתון גלובס דיווח באמצע חודש יוני האחרון כי התעשייה האווירית הקימה יחד עם מאיץ הסטארט אפים הבינלאומי STABURST, מרכז חדשנות בינלאומי בתל אביב, כדי לחפש את הדבר הגדול הבא. מי שמובילה את היוזמה הזו בתעשייה האווירית היא סמנכ”לית הטכנולוגיה של החברה, ד”ר אמירה שרון. בראיון ליובל אזולאי מ “גלובס” אמרה שרון: “”הפעילות של מרכז החדשנות תתמקד בקליטה של כישרונות ורעיונות טכנולוגיים שישמשו במהלך השנים הקרובות לפיתוח ולעדכון סל המוצרים של החברה, וזאת במטרה לשמר את היתרון התחרותי שלה בשוק הישראלי ובשוק העולמי”.

עכשיו מתברר שהחיפוש אחרי “הדבר הגדול הבא” הגיע גם לאקדמיה.

“שיתוף הפעולה שלנו עם אוניברסיטאות אינו חדש”, מסביר מאיר שבתאי. “יש לנו פרויקטים משותפים עם כמעט כל המוסדות האקדמיים בישראל. שיתוף נפעולה הנוכחי עם אוניברסיטת תל אביב ממוקד יותר. אנחנו רואים בכך הזדמנות, שכן בתעשייה האווירית יש ידע רב בכל הנושא של פלטפורמות לא מאוישות ומוצרים רובוטיים. מבחינתנו הדבר הבא הוא לשפר את היכולות הללו בכל הקשור לביצועים, מהירות חישוב, מהירות תגובה ומחיר. זה מרכיב חשוב מאד כאשר מכוונים לשוק האזרחי”.

Volvo Cars and Uber present production vehicle ready for self-driving

ש: עד היום התעשייה האווירית פיתחה את רוב המוצרים שלה בבית. מה המשמעות שאתם פונים לאחרונה הרבה יותר “החוצה”? האם אתם מרגישים שבאיזשהו מקום מיציתם את יכולת המחקר והפיתוח העצמית שלכם?

“ממש לא. ראשית שיתוף פעולה בין תעשיות למוסדות אקדמיים קיים בכל העולם. אנחנו רואים את זה הרבה מאד בארצות הברית ואירופה. לא מעט חברות ענק מחזיקות בשיתופי פעולה עם אוניברסיטאות וחממות פיתוח. במקרה שלנו אנחנו רוצים להאיץ תהליכים, להביט עשור ויותר קדימה ולנסות להקדים את השוק. בסופו של דבר התעשייה האווירית היא מפעל יצרני מוכוון טווח קצר. שיתוף הפעולה הזה הוא בבחינת “מבט שלנו אל האופק”. המחקר עם אוניברסיטת תל אביב מוגדר לשלוש שנים והמטרה שלו מתמקדת ביכולות אוטונומיות של רכב על כביש סלול – ON ROAD. אני יכול להעריך שככל שהוא יתקדם, אנחנו, בתעשייה האווירית, נדע להפוך אותו גם ל OFF ROAD, כלומר לשלב אותו בפלטפורמות הצבאיות”.

מטרה נוספת של המחקר הנוכחי הוא למצוא פתרונות זולים יותר מאלה הקיימים כיום. בתעשייה האווירית הגדירו בהקשר הזה, את תחום החומרה, כפרמטר מרכזי. המטרה היא לפתח רכיבים זולים וחזקים היכולים להשתלב בעתיד בתעשיית הרכב המסורתית.

“כאשר פונים לסגמנט האזרחי, הגמישות הפיתוחית הרבה יותר גדולה”, מסביר שבתאי. “במוצרים הצבאיים חייבים לעמוד בסטנדרט מחמיר של קשיחות, עמידות, אמינות ואורך חיים מבצעי. בסגמנט האזרחי כל הפרמטרים הללו עדיין קיימים, אבל לא באותה רמה,  וזה בהחלט אמור להקל ולהאיץ את הפיתוח”.