אין צורך להיבהל. בינה מלאכותית לא תחליף את הבגדים שאנו לובשים. למרות שטכנולוגיות מציאות מרובדת וראייה ממוחשבת מאפשרות לנו ללבוש בגדים דיגיטליים, הרעיון של “חוטים דיגיטליים” מדבר על מסגרת חדשה ורבת עוצמה לשיפור הנגישות לנתונים ולהוספת יכולות חדשות של אנליטיקה וקבלת החלטות. הטכנולוגיות האלו אולי לא יחסלו את כל הקשיים, אבל הן מוכחות ביכולתן להאיץ, להגמיש ולייעל את ייצור המוצרים, התהליכים התפעוליים, והמטלות שהעובדים מבצעים בקשר אליהם.
אז מה זה “חוט דיגיטלי”?
חוטים דיגיטליים (Digital threads) שואפים ליצור הומוגניות ולאפשר גישה פשוטה ואוניברסלית לנתונים. הם פועלים על מערך של נתונים קשורים, המופק מהתהליכים והפונקציות העסקיות ויוצרים המשכיות ונגישות.
אפשר ליצור חוט דיגיטלי בין הרבה ישויות ותהליכים שונים. בדרך כלל, החוט של המוצר עובר את כל מחזור החיים, מהתכנון דרך הנדסה ועד לניהול מחזור חיי המוצר, לרבות הוראות הייצור, ניהול שרשרת האספקה וכלה בהיסטוריית השירות ואירועי לקוחות אחרים. החוט הזה מאפשר לארגונים לצפות ולתקשר באפקטיביות במעלה ובמורד הזרם באיזו נקודה של מחזור החיים המוצר נמצא, לוודא שכל המשתתפים משתמשים בנתונים מעודכנים ומסוגלים להגיב במהירות לשינויים או תובנות חדשות.
“חוטים” דומים תופסים תאוצה בסביבות תפעוליות נרחבות, לרבות תהליכי והוראות עבודה, זאת, הודות לשכיחות הדיגיטציה המתרחשת לאורך שרשרת האספקה באמצעות טכנולוגיות כמו האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT), מציאות רבודה (AR), מערכות לניהול רצפת הייצור (MES) ואחרות.
מדוע אנחנו צריכים חוט דיגיטלי?
גילוי נתונים (data discovery) גוזל זמן רב מעובדים. אינטגרציה של מערכות מידע נפרדות לאחר מעשה הוא מבצע יקר המסכן את היעדים, מועדי הביצוע וההזדמנויות בשוק. מחקר שערכה חברת IDC ב-2018 בקרב יותר מ-400 אנשי מקצוע שעובדים עם נתונים, מצא ש 37% מהזמן המוקדש כדי “להגיע לתובנה” מתבזבז על חיפוש מידע, בעוד ש-27% בלבד שימשו לצורכי ניתוח.
עידן הטרנספורמציה דיגיטלית הביא עמו אתגרי נתונים חדשים, אשר חוטים דיגיטליים מספקים להם מענה בהאצה והגמשה של קבלת ההחלטות על סמך כל הנתונים האלה. החוטים הדיגיטליים משחררים צווארי בקבוק ומשפרים את השקיפות והדיוק של מידע עסקי קריטי לכל אורך שרשרת הערך.
כיצד חוטים דיגיטליים מאפשרים תאומים דיגיטליים?
למרות שיש יתרונות להמשכיות בין מערכי נתונים ופעילויות, הגרסאות המתקדמות מתבססות על נתוני חיישנים פיזיים המסופקים לנו באמצעות האינטרנט התעשייתי של הדברים או באמצעות “חיישנים וירטואליים”. אלגוריתמים של בינה מלאכותית משתמשים בייצוג של מוצרים, תהליכים ואפילו אנשים בכדי לבחון תרחישים פוטנציאליים לטיוב הזדמנויות שיובילו למגוון תוצאות.
כאשר חוט דיגיטלי או “הגדרת” מוצר או תהליך מיושמים בייצוג דו-ממדי או תלת-ממדי המכיל נתונים מהעולם האמיתי, אנחנו קוראים לתוצאה “תאום דיגיטלי”. תרחישי שימוש לתאומים דיגיטליים כוללים תחזוקה מונעת ושירות למוצרים לצד בינה תפעולית בכל חלקי הסביבה התעשייתית.
אריאל הדר, דירקטור הפיתוח העסקי והמכירות בחברת PTC ישראל
כדי ליצור תאום דיגיטלי, צריך קודם כל להקים חוט דיגיטלי. חוט דיגיטלי משמש בעיקר לאיחוד וארגון של נתונים לאורך מחזור חיי המוצר, מהתכנון המקורי, דרך שלבי ההנדסה, הייצור, התפעול והשירות. הוא מאפשר ליצרני מוצרים לנתח מערכי נתונים הוליסטיים ומבטיח שהפונקציות השונות בארגון יפעלו תמיד על סמך המידע העדכני ביותר.
בעקבות האימוץ הנרחב של האינטרנט התעשייתי של הדברים, טכנולוגיות “העובד המחובר” , כגון מציאות רבודה ושימוש מתוחכם ונרחב לניהול רצפת הייצור ומערכי שרשרת האספקה, החוטים הדיגיטליים מרחיקים לכת מעבר למוצרים והופכים להיות הרקמה המחברת, שמאפשרת תובנות תפעוליות. הם נארגים לכלל תמונה כוללנית של הארגון תוך שהם משקפים תהליכים ופונקציות הקשורים זה בזה. מבנה הקשרים בין חוטים דיגיטליים רבים נקרא מארג דיגיטלי (digital fabric) או רשת (mesh). כבר היום, רשתות דיגיטליות נוצרות סביבנו וישמשו כיסודות שעליהם נבנה ונארגן את החוויות הדיגיטליות בעולם הפיזי של העתיד.
