המחקר שנערך ע”י פרופ’ מרק לסט מאוניברסיטת בן-גוריון תומך בצעדיו של פרופ’ רוני גמזו ואף קובע כי הטיפול בחולי קורונה בארץ טוב יותר מהטיפול הרפואי הניתן במדינות אחרות
בשבועיים הקרובים תגיע מדינת ישראל ל”חסינות עדר”- תרחיש בו אחוז הנדבקים באוכלוסייה יהיה גבוה מספיק על מנת שתחל דעיכה במספר הנדבקים, כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ’ מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על פי ממצאי המחקר, במצב זה, אדם חולה ידביק בממוצע פחות מאדם אחד (בניגוד למצב כיום) וכך כמות החולים תרד בהדרגה. הניתוח התבסס על נתוני התחלואה של משרד הבריאות בארץ וכן על מודלים אפידמיולוגיים מוכחים.
בתמונה המצורפת ניתן לראות תחזית נוכחית לחודשים הקרובים לפיה בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר נגיע לשיא נדבקים בישראל ומשם תחל ירידה הדרגתית במספר החולים.
ממצאיו של פרופ’ לסט תומכים בצעדיו של ממונה המאבק בנגיף, פרופ’ רוני גמזו, שהכריז על שורת צעדים אפשריים לצמצום התפשטות הנגיף בארץ.
לדברי פרופ’ לסט: “מדינת ישראל צריכה לשמר את המצב הקיים כדי לרדת במספר הנדבקים בהקדם האפשרי. אין צורך לעשות סגר כולל, כיוון שנגיע למגמת דעיכה בזמן הקרוב. עם זאת, במידה ובחגי תשרי יתקיימו מפגשים חברתיים רבי-משתתפים, האזרחים ייחשפו למספר אנשים גבוה מהמומלץ זה עלול להיות פתח להתפרצות מחודשת של הנגיף. צעדיו של גמזו מבורכים וייטיבו עמנו לאורך הזמן”.
במחקרו השווה פרופ’ לסט את מדינת ישראל למדינות האירופאיות יוון, איטליה ושוודיה, הדומות במאפיינים מסוימים לישראל. לדבריו, בהשוואה למדינות אלו התפשטות הנגיף בישראל חמורה יותר בעת זו והתחלואה אצלנו עדיין גבוהה. עם זאת, “אם לחלות בקורונה – אז עדיף בישראל. הטיפול אצלנו יעיל יותר מהמדינות שנבדקו וכנראה ממדינות נוספות אחרות”.
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב| פרופ’ מרק לסט
בהתייחס לניתוח ממצאי חולי הקורונה בישראל, ציין פרופ’ לסט כי אין באף מדינה כיום מאגר נתונים קליניים מסודר של חולי קורונה. בישראל לדוגמה, מפורסמים מספר חולי הקורונה ואחוזי התמותה מהמחלה אולם אין מאגר נגיש עם נתונים קליניים ברמת החולה הבודד דוגמת – היסטוריה רפואית, מספר ימי מחלה, מיקום ההדבקה וכדומה. לדברי פרופ’ לסט: “לטענת משרד הבריאות מדובר בהגנה על פרטיות החולים אולם אין צורך בשמות החולים ופרטים מזהים אחרים, ניתן לבנות מאגר אנונימי עם פרטים קליניים שיאפשר לחוקרים בישראל ובעולם להבין יותר על המחלה ולזהות את מסלולי ההדבקה הנפוצים ביותר .
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
