בעולם בו ״הכל מגיע ארוז״, ניצבת בפני יצרנים ומנהלי חברות דילמה משותפת: האם להעסיק יותר אנשים (ביותר כסף) או לנסות דרך אחרת: גיוס הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. מישהו אמר אוטומציה וקובוטיקה?
יתכן שלא תסכימו אידיאולוגית עם עליית החשיבות של ״האריזה״ בחיי כולנו. האם בסופרמרקטים באמת צריכים לעטוף כל פרי בנפרד? אבל, חברות חייבות לעמוד בקנה מידה בסיסי של דרישות האריזה של הלקוחות. יצרנית מזון חייבת לארוז את מוצריה לפני המשלוח לרחבי הארץ או העולם. יצרן חלקי חילוף למכוניות נמצא באותה סיטואציה. הצריכה המוגברת במדינות המתפתחות העלתה את קרנה של תעשיית האריזה, כשבפני העסקים ניצבת דילמה משותפת: או להעסיק יותר אנשים (ביותר כסף) או לנסות דרך אחרת – לגייס את הטכנולוגיות המתקדמות.
תמונה 1: מחסור בכוח אדם מכניס לתמונה אוטומציה
אתגרי האריזה העומדים בפני יצרנים ובעלי מותגים כיום דורשים פתרונות מורכבים. יותר ויותר תהליכי ייצור מונעים על ידי דרישות צרכנים להיבטים כמו התאמה אישית גדולה יותר, זמני הגעה לשוק מהירים יותר וטיפול בחבילות חריגות יותר, שלא לדבר על התודעה החברתית ההולכת וגוברת, שמפעילה לחץ על התעשייה להציע יותר פתרונות אתיים.
“בימינו, היבטי הייצור המקושרים למזון חשובים לא פחות מהמוצר עצמו”, אומר פאולו קוואלנטי, מחברת Omron Industrial Automation. “לצרכן הסופי חשובה שרשרת האספקה של המזון שהוא קונה, תנאי העבודה ותנאי הבטיחות של המפעל המייצר. לכן עלינו לקחת בחשבון את הצרכן תמיד בשיקולי ייצור ולהיות קשובים יותר לנושאים כמו קיימות, בטיחות, רווחה ואיכות במחיר הנכון. “
בשלוש השנים האחרונות וכתגובה לכך, אימצה מרבית תעשיית האריזה קובוטים ואוטומציה שהשימוש בהם אינו מעיק על המצפון החברתי. דו”ח ״האבולוציה של האוטומציה״, שפורסם באחרונה על ידי איגוד טכנולוגיות האריזה והעיבוד, מצא כי 90 אחוז מחברות העיבוד והאריזה של המזון מסתמכות כעת על רובוטים שיתופיים.
תמונה 2: בעלי מפעלים נדהמים מהיכולות של הקובוטים
מחקר חדש של PMMI, שמוקדש לתחום הרובוטיקה, מעריך כי עד שנת 2025 נתח השוק של הקובוטים (הרובוטים השיתופיים) מכלל שוק הרובוטיקה צפוי לצמוח בצורה משמעותית ולהגיע לכ- 34% מהשוק. ״מדובר בקטגוריה שיש התלהבות רבה ממנה בתעשייה. הקובוטים קומפקטיים, ניידים, מחיריהם סבירים (בהשוואה לאחיהם הרובוטים המסורתיים), הם מתאימים למגוון סוגי פעילות ויכולים להוריד את העלות של תחנת עבודה בפסי ייצור והרכבה ובעיקר ב׳ריצות קצרות׳ והם כמובן יעילים ביותר במשימות אריזה״.
הנחיות בריאות מחמירות
תחזית נוספת, של חברת האנליסטים Interact Analysis, מדברת על כך שההכנסות של שוק הקובוטים עד שנת 2027 יגיע לסכום של כ-5.6 מיליארד דולר. לפי נתוני Interact, פעילות הקובוטים מתחלקת בעיקר לשלוש קטגוריות: טיפול בחומרים, הרכבה, איסוף ומיקום ואריזה. ״בתקופת קורונה שלא הולכת להיגמר מחר, יותר לקוחות כיום בוחנים מקרוב את כל משימות הייצור, כדי לראות היכן הם יכולים להקל על העובדים שנאלצים בגלל ריחוק חברתי והנחיות בריאותיות, לצמצם נוכחות במפעלים. המשימה היא לגרום לכך שהקובוטים ישתלבו בעוד משימות ויוסיפו יותר יותר אוטומציה על הקווים. זהו תהליך מתמשך שמואץ על ידי המגיפה. אני בהחלט רואה שרבים מהלקוחות שלנו עוברים כרגע את אותם התהליכים בדיוק, מכיוון שהם מתחילים להבין כיצד קובוטים יכולים לעזור לשחרר כוח אדם למשימות חשובות יותר״. שדה מציין כי נתח השוק הגלובלי כיום של UR מגיע לכ-50 אחוז וכי גם כאן ״העסק במגמת צמיחה משמעותית׳״.
אחת הסיבות העיקריות לכך שחברות מאמצות רובוטים, היא המחסור בכוח עבודה מיומן. אם מוסיפים לתמונה הקודרת את סצינת מגיפת הקורונה על המגבלות שהיא מטילה על מעסיקים (שמירה על מרחק חברתי ועבודה בקפסולות) שמתמודדים יום יום עם פחות ופחות ידיים עובדות מהנדרש, עסקים אינם מסוגלים לעמוד בדרישות השוק. לרשימה שדוחפת את היצרנים ובעלי מפעלים לכיוון הטכנולוגי ניתן להוסיף גם את העלייה העולמית הגוברת בביקוש למוצרים, ביקוש עולה לייצור גמיש, צורך באיכות אחידה יותר של אריזה, ההכרח בהפחתת עלויות תפעול והעובדה שהתפתחו טכנולוגיות, דוגמת חיישנים חכמים, עזרי ראיית מכונה וכד׳, שיכולות לסייע במאמץ ולהוריד את הנטל מבני האדם.
תמונה 3: התפתחו טכנולוגיות שיכולות לסייע במאמץ להוריד את הנטל מבני האדם
מראשיתו הצנועה של התחום, רק לפני מספר שנים, הקובוטים הפכו לאייקון מוכר ביותר בענף האריזה. מספר הקובוטים בתעשייה עלה עם השנים. ״שימוש בכוח עבודה אנושי או מגמות אוטומציה מיושנות, עלולים להוביל להאטת הייצור, או להפחתת איכות המוצרים בהתחשב בפעילות הייצור״, אומר זיו שדה מחברת SU-PAD. ״מהירות, בטיחות וגמישות הם גורמי המפתח שצריך להסתכל עליהם כשמנסים להתמודד עם דרישות ייצור גדולות יותר. מסיבה זו תעשיות רבות פונות כעת לאימוץ קובוטים״.
״בעלי מפעלים שאצלם אנו מתקינים קובוטים נדהמים מהיכולות שלהם״, אומר איגור בגרוב, מנכ״ל חברת Servi-Tech . ״הם פתאום רואים במו עיניהם שקובוט יכול לזהות כשמשהו לא עובד, לא תקין, לבצע הערכת מצב ולעצור עבודה לפני שנגרם נזק ממשי. הקובוט יכול לזהות דרכים לייעל את הדרכים בהן עבודת האריזה מבוצעת והוא יכול גם לאסוף מידע, להפעיל הליך אנליטי ולסייע בכל למשתמשים לקבל החלטות סביב שיפור הליכי ייצור״. לדברי בגרוב, לא מפתיע שהתעשייה, גם בישראל, הולכת כיום לכיוון יצירת שיתופי פעולה בין עובדי ייצור לטכנולוגיה מתקדמת ובטיחותית, לטובת פתרונות יצירתיים, במטרה ליעל את תהליכי הייצור והאריזה השונים. ״זה גם עובד הכי אפקטיבי כאשר לוקחים את הכישורים ויצירתיות החשיבה של עובד אנושי מיומן בתחומו ומחברים אותו לקובוט״.
מותאמים לכל סיטואציה
שדה ובגרוב מציינים מספר יתרונות שניתן לשהות בשילוב של קובוטים במפעלים:
הקובוטים תופסים מעט מאוד מקום מכיוון שהם קטנים וקלים מאוד. זה מאפשר גמישות ותנועה קלה יותר במקום העבודה. הקובוט הגדול ביותר של UR שוקל מעט יותר מ -30 ק”ג, מה שהופך אותו עדיין למספיק כדי לשנעו ממקום למקום וממשימה למשימה. הרובוט, UR10, המשמש לאריזה ומשטחי משטחים, קל להתקנה ואינו דורש הרבה מומחיות לתכנות ולתפעול השוטף.
גם חברות קטנות יכולות להרשות לעצמן הצטיידות בקובוטים מכיוון שהעלויות הכרוכות בתכנות, התקנה ותחזוקה אינן כבדות. מעבר לכך, תוך פחות מ -200 יום, הקובוטים יכולים כבר להחזיר לחברה את השקעת הבסיס.
נקודה חשובה: הקובוטים יכולים לעבוד 24/7. הם יכולים לבצע הרבה יותר מההספק האנושי – בלי להתעייף, נתון שמאפשר לבני האדם לבצע מטלות אחרות פחות ״פיזיות״ ופחות מונוטוניות.
בכל מקום עבודה ובמיוחד במפעלי הענק, יש חשיבות רבה לשמירה על בטיחות העובדים. חלק מהמשימות היומיומיות במפעלים ועל פסי הייצור והאריזה, מסוכנות לבני אדם. כך לדוגמה, אריזת כלים כירורגיים כמו מחטים, מספריים ופינצטות, בין היתר, עלולה להוביל לפגיעה כתוצאה מטעות אנוש. קובוטים יכולים להתמודד בקלות עם כל הפריטים המסוכנים הללו.
טכנולוגיית הרובוטיקה מתפתחת כדי לעמוד בדרישות אלה עם יישומים מתוחכמים יותר ויותר. עם הצגתם לראשונה, רובוטים עשייתיים מסורתיים הועסקו בעיקר למשימות בסיסיות יותר כמו הרמת משאות כבדים; כעת הם, כמו גם הקובוטים, יכולים לשמש למגוון של משימות מורכבות יותר לאריזות ראשוניות, משניות או שלישוניות. התקנת מערכות רובוטיות יכולה לאפשר ליצרן להגדיל את הייצור במהירות וביעילות.
תמונה 4: יצרני האריזות החלו לדרוש מערכות אוטומטיות בעלות גמישות ויכולת הסתגלות
יכולת הסתגלות
עם הזמן, החלו בעלי מותגים ויצרני אריזות לדרוש מערכות אוטומטיות בעלות גמישות רבה יותר ויכולת הסתגלות רבה יותר בכדי לעמוד בדרישות הצרכנים שלעיל עבור גדלי אצווה קטנים יותר והתאמה אישית.
“כשמדובר בענפי האריזה וטיפול במוצרים, המכשול העיקרי לאוטומציה קשור בהתאמה, מכיוון שלא כל המכונות מסוגלות להרים מוצרים בגודל, צורה או משקל ייחודיים”, אומר ריצ’רד מווסון, מנהל מכירות OnRobot. ” הזרועות הקובוטיות של ימינו יכולות להיות מצוידות בתופסני קצה וחיישני צילום שמוסיפים דרגה גבוהה של גמישות ליישום. כלים חכמים אלה יכולים לזהות את סוג המוצר ולהתאים את אחיזתם לגודל שלהם כדי להיות יעילים יותר. “
“שווקים כמו אוכל וקוסמטיקה מתאימים ביותר להטמעה של קובוטים”, אומר קוואלאנטי. “הקובוטים על פסי האריזה יכולים לבדוק ולמיין מוצרים לפני שמכניסים אותם למארזים והיצרנים מצידם יכולים להתאים במהירות קווי ייצור למוצרים חדשים או לדגמים עונתיים. יכולת זו להסתגל במהירות חיונית בשוק של היום. אנו רואים גם מעבר גמיש יותר בין מצבים, כאשר סוגים שונים של פתרונות רובוטיים פועלים יחד בו זמנית כדי לשפר את הפרודוקטיביות. כך לדוגמה, יצרנים בוחנים אפשרות שילוב יתרונות הרובוטים השיתופיים עם רובוטיקה ניידת אוטונומית, כך שהם יכולים לפרוס את הפיתרון הזריז ביותר במפעלים שלהם״.
וכמובן, הפיכת החיים לפשוטים ויעילים יותר עבור הלקוחות – יצרני האריזה ובעלי המותגים – היא נקודת מפתח. “בניגוד לבני דודיהם המסורתיים, קובוטים מעוצבים עם חשיבה על אינטגרציה חלקה ומהירה שלהם בתנאי שטח” אומר מארק גריי, מנהל בחברת יוניברסל רובוטס. “מפעיל לא מיומן יכול לפרוק, להרכיב ולתכנת קובוט בפחות משעה. מבחינה עסקית פירוש הדבר שחברות יכולות למקסם את התפוקה שלהן, להאיץ את זמן ההגעה השוק ולהשיג החזר ROI תוך זמן קצר״.
יעילות ופשטות
אתגר נוסף העומד בפני היצרנים כאשר הם מחפשים ליישם רובוטים או קובוטים בפסי הייצור שלהם למטרות אריזה הוא כיצד ניתן להבטיח אינטגרציה חלקה עם עמיתיהם האנושיים? די ברור: קובוטים משנים את אופן עבודתם של מפעלים. ללא צורך בכלובי הגנה פיזיים וכשהם מיועדים לייצור גמיש, בקצב נמוך או בנפח גבוה, הם יפעלו יותר ויותר לצד – לא רק בנוסף – לבני אדם.
חששות מסתמנים גם בקרב כוח העבודה הקיים, שכן, עם דרגה גבוהה יותר של אוטומציה, יהיה צורך בפחות עובדים – או שיהיה דגש גדול יותר על עובדים מיומנים יותר כמו מהנדסי תוכנה ומתכנתים, על חשבון עובדים ידניים.
“אנו מסייעים היום בחברות לשינוי הפרדיגמה,” אומר בגרוב. ״האם העובד מסייע לקובוט או שהקובוט מסייע לעובד? זה מה שעלינו להתגבר עליו, לפעמים, יותר מההיבט הטכני״.
“זה פחד שכיח בקרב מנהלי מפעלים״, אומר שדה. ״שינוי בהלך הרוח והבנה טובה יותר של איך רובוטים יכולים למעשה, לתמוך ולעודד עובדים, בהחלט יעזרו להניב תפוקה רחבה יותר של קובוטים בענף האריזה, כמו גם במקומות אחרים. קובוטים נועדו לעבוד בסמיכות למקביליהם האנושיים. למעשה, אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצרנים שמשלבים קובוטים בפעילותם כדי לשפר את בטיחות הצוות. “
תמונה 5: חייבים שינוי פרדיגמה
והבנה של איך רובוטים תומכים
בעובדים ומעלים את התפוקה
שיתוף הפעולה בין בני אדם לרובוטים הוא תהליך שצובר תאוצה. הוא מעלה את רף האיכות בייצור ובפרודוקטיביות, ובמקביל משחרר בני אדם ממשימות חדגוניות ולעתים גם מסוכנות, כדי להתמרד במשימות חשובות יותר. התהליך כולו של העברת חלק מהמושכות לידי הקובוטים, כך מעריכים חוקרים של ה-World Economy Forum, ישחרר 75 מיליון בני אדם מתפקידיהם על פסי הייצור עד שנת 2022 ומצד שני ייצור 123 מיליון משרות חדשות.
במשוואה הזו, הכישורים האנושיים והיכולות של הקובוטים מתמזגים להפקת הטוב משני העולמות. במקום להחליף את בני האדם ביחידות אוטונומיות, הקובוטים מחזקים את היכולות האנושיות בכח נוסף, דיוק ויכולות עיבוד נתונים כך שהם יכולים לספק יותר ערך למפעילים ולארגון בו הם פועלים.
