זה היה ערב מיוחד במינו, חמימותו וטעמיו, בבית משפחת זהר שבמושב אמונים, לא הרחק מאשקלון. הגעתי לערב החוויתי עם קבוצת “יין ישמח לבב אנוש” שהוקמה ומנוהלת ע”י אורית גלעד.
היה זה, בעיקרון, ערב טעימות יינות יקב 70 – הנמצא בחצר המשק, ליד הכרם החדש, שניטע במקום. אירחו אותנו שמעון זהר, מיכל, אשתו, ודנה, בתם, הלומדת ייננות במכללת אוהלו, שבקצרין. דנה מכירה יין כבר, מאז שהיה לה מוצץ בפה והיא מעריכה ואוהבת אותו ממש כמו הוריה. ביקב מייצרים כ 4,000 בקבוקים בשנה.
שמעון זהר: “יין עבורי הוא עולם ומלואו – הוא סקרנות וגילוי, הוא יצירה ועבודה מאומצת, הוא מדע והתנסות ובעיקר – הוא חלום שמתגשם. האהבה שלי ליין התחילה כשהייתי בחור צעיר המתנסה בעולם הבישול והקולינריה. עולם היין ריתק וסיקרן אותי ומשך אותי לנסות ולגלות עליו עוד ועוד. כבר אז חלמתי על יקב משלי והסתפקתי בתחילה בטיפוח אוסף יין ובחנות עם בר יין בבעלותי, שהקדימה את זמנה. כיום אני חי את החלום! אני עושה את היין שאני אוהב, אני רואה את הכרם שלי ועובד קרוב לבית כפי שרציתי.”
שמעון החליט להיות יוצא דופן ולייצר יינות ייחודיים ושונים בטעמם, מיקבים אחרים, כדי להתבלט.
“סוגי הענבים, שיטות הייצור, אזור הגידול, ההתנסויות אותן אני עורך והלמידה האין סופית, עוזרים לי לייצר יין התואם את החזון שלי ואת הטעם אליו אני שואף להגיע. יין עבורי הוא עולם ומלואו. זהו חלום שמתגשם.”
היין האדום שהוא מייצר הוא מזן אחד, בלבד – פטי וורדו. הוא מייצר ביקב שפתח ב2018 גם יין לבן – סוביניון בלאן.
ישבנו סביב שולחן ארוך, מכוסה במפה לבנה, שעליה היו כלים נאים. ממש חגיגה לעיניים. גם החגיגה לאף ולפה לא איחרה.
לכוסות נמזג היין הלבן: סוביניון בלאן בציר 2020. יין צלול, מוזהב ובהיר בטעם ובארומות פירותיות, פרחוניות. חשתי בחמיצות מאוזנת ונעימה בפה. שמעון מספר ש
הענבים עברו תהליך ייצור ייחודי, שהפך את תירושם ליין. הטעם נבנה בהדרגה במשך מספר חודשים, כשילוב של שני תהליכי התיישנות שונים, שהייה בחביות אלון צרפתי 300 ליטר ובמכלי נירוסטה ואיחודם לאחר ההתיישנות. 85 ₪ לבקבוק.
על מלאכת הבישול, במטבח, ניצח שמעון שטוען, בטעות, שהוא אינו שף. אימו, גילה, עזרה לו במלאכה הארוכה, שהביאה לתוצאות נהדרות.
לשולחן הוגשו לחמי מחמצת שנאפו בבוקר. ולידם הונחו צלחות אנטיפסטי עם ירקות שנקלו על הגריל:
חצילים בטחינת הר ברכה, עגבניות שרי מגי מתגלצ׳ות בשמן זית, פלפלים קלויים מתפצפצים בחומץ בלסמי, קישואים עם פסים, כרוב טעים ועוד.
אחריהם הגיע קרפצ’יו של דייגים בלימון, זרעי עגבניות, פטרוזיליה, פלפל חריף ושמן זית.
המרק, הזך, עם הקרפלך הזכיר לי דווקא את המרק הזך שסבתא שלי, שהגיעה מאוקראינה, הכינה. שמעון הגדיר אותו כקונסומה עוף בתוספת דמפלינג. טעים טעים זה היה.
לכוסות נמזג היין אדום 2018 שיוצר מענבי פטי וורדו מכרם בהר ברכה. זהו יין הביכורים של היקב שזכה במדליית כסף בתחרות טרה וינו 2020.
היין בעל הצבע הכהה התיישן 13 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות וכ 3 חודשים נוספים בבקבוק.
הוא יוצר בשיטת Free Run בתהליך המשמר את הטעם והחמיצות של הענבים והופך אותו לבעל גוף מלא ומורכב. היין, הכהה, לא עבר סינון.
אהבתי את היין בעל הטעם הייחודי, הלא כל כך מוכר. היין 2018 אזל מהמדפים.
המנה העיקרית לא אחרה לצאת מהסיר עליו טרח שמעון: שפונדרה וואגיו שהתבשלה כ 6 שעות במרינדת יין 70 אדום 2019 יחד עם בצל, פטריות שיטאקי וגם שום.
לידה הוגש הר של פירה תפוחי אדמה נימוח בפה.
לכוסות נמזג היין אדום 2019, מהבקבוק, לא מהסיר…
שמעון מספר שבציר 2019 היה בעל פוטנציאל התיישנות מצוין ולכן צפוי שיתפתחו טעמים וריחות נוספים בשנים הבאות. היין עבר את אותם תהליכי ייצור שעבר אחיו הבוגר בשנה. היין היה טאני יותר עם טעם שיורי ארוך בפה. הוא נפתח יותר ויותר והתעדן בכוס.
היין התיישן במשך 13 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות וכ 3 חודשים נוספים בבקבוק. זהו יין מורכב וייחודי – פאטי וורדו. 125 ש”ח
שמעתי קריאות מהיושבים סמוך אלי שהם אהבו את היין האדום מבציר 2020 , כמוני. היין, שנשאב מחבית, במיוחד עבורנו היה עדיין רגוע וטעים, וניראה שעוד לא התחיל להשתולל ולהתחזק, דבר שבטח יקרה לו בעתיד, בזמן התיישנותו בחביות ובבקבוקים.
סיימנו את הסעודה, השפית, עם תות שדה אדום, יפה וחמצמץ ולידו היה גם מוס שוקולד חום, מתקתק וטעים, בכוסית. בצמוד אליהם לגמנו, בעדינות, מיין דמויי פורט 2019, מחוזק עם אלכוהול ענבים, היה מתקתק וטעים .”רק” 18% אלכוהול. הוא הגיע ישר מהחבית בו המשיך להתיישן ללגימות בשנים הבאות.
מתברר שבבית משפחת זהר, שמעון הוא אמנם החולם הראשי, אבל גם מיכל בת הזוג לא מוותרת על הגשמת חלומות והפיכתם למציאות.
לאחרונה הוציאה מיכל את הרומן ההיסטורי ״הסלון״ המספר את סיפורן של שלוש נשים יהודיות שחיו בברלין של המאה ה- 18 , ברלין של כיבוש נפוליון . מיכל חקרה היטב את התקופה ומביאה את הסיפור מתוך המתרחש בעיר. הספר זוכה לשבחים וכבר יצא במהדורה שניה, כתבו עליו בעיתון הארץ ואפילו הנשיא קרא ושיבח.
עוד הפתעה משולשת ציפתה לנו, כששמעון שלף מאוספו יינות ישראלים, מתיישנים מאוד:
לצערי יינות הקצרין שרדונה 1999 ו- 1996 שטעמנו בסקרנות רבה, סיימו כבר את דרכם. צבעם היה זהוב כהה. ה99 היה חסר חומציות וטעמי יין (היה שטוח ורזה). למען שמו הטוב של הקצרין הלבן מודל 1996, אחסוך במילים ולא אספר מה חשתי. היה נורא !!!
כנ”ל גם היה הפינו נואר ירדן 1999.
אבל את הקברנה סוביניון 1995 בן ה26, בעל הצבע הנוטה לחום, דווקא אהבתי מאוד, ואפילו סיימתי מה שנמזג לכוסי. הוא עדיין שמר על גוף וטעמים בריאים וטובים. לחיים !!!
תודה לבני ובנות משפחת זהר, ולאורית היוזמת, ולהתראות במפגשים נוספים, איכותיים.
יקב שבעים – הרימון 75, אמונים 052-2243578 shimon@70winery.com
ישראל פרקר,
היוזם והעורך הראשי של אתר היין
www.winesisrael.com
האתר מתעדכן מדי יום בנושאי יינות ישראל,
יקבים, אלכוהול, בירה, אירועי יין, קולינריה
ומסעדות
