הלקח החשוב ביותר שיצרנים וחברות תעשייתיות הפיקו ממגפת הקורונה, הוא שהם לא יצליחו לשרוד אם לא יעברו טרנספורמציה דיגיטלית. ככל שהארגון גדול יותר, כך יהיה השינוי מייגע ותובעני יותר. זאת, מכיוון שהמפתח להצלחה בעניין זה הוא זמינותם של הנתונים, אחידותם, הניתוח והעיצוב שלהם – במסגרת יצירת שרשור מידע דיגיטלי כוללני.
עבור כל מי ש”חדש בעסק” או אלו שאינם מתמצאים בטכנולוגיות תעשייתיות, הסביבה נראית “עמוסה בדיגיטליות” ובז’רגון הדיגיטלי הלא ברור הזה. אם כן, מהו שרשור מידע דיגיטלי? זהו מקור נתונים מהימן ובודד היוצר עקביות, שיתוף פעולה והתאמה בין פונקציות בארגון, על ידי סנכרון בזמן אמת של המידע הרלוונטי הנגזר ומופק מזרם הנתונים הנאסף. מערך משותף מדרגי (scalable) של נתונים ממקורות רבים, מאפשר נגישות למידע, ניצול ושיתוף ברחבי הארגון בין מוצרים, תהליכים ואנשים.
אם אתם עדיין יושבים “על הגדר” ומפקפקים בנחיצותו של שרשור המידע הדיגיטלי, קבלו כמה נתונים שיפיגו את חששותיכם.
שרשור מידע דיגיטלי יעיל מחזק את פעילות כוח האדם
מול מחסור הולך וגדל בכוח אדם והתרחבותו של הפער בידע, GlobalFoundries , שהיא יצרנית גדולה של מוליכים למחצה יישמה מהפכה דיגיטלית בכל המוצרים, התהליכים והעובדים שלה במטרה ליעל את האופן בו הם פועלים ומתקשרים. GlobalFoundries הכניסה לשימוש מציאות רבודה כאמצעי לחיבור בין העולם הדיגיטלי לפיזי, ובכך הצליחה לצמצם את זמן ההכשרה של עובדים חדשים ב-50% אחוז ולהאיץ את תהליכי התפעול הסטנדרטיים פי 10.
מנתחי נתונים מבזבזים יותר זמן על חיפוש הנתונים הנכונים מאשר על עיבודם
ללא שרשור מידע דיגיטלי יעיל ומקיף, ארגונים מאבדים זמן יקר בניתוח ויישום נתונים המופקים ממוצריהם. על פי סקר שערכה IDC ב-2018 בקרב 400 אנשי מקצוע בתחום הנתונים, הם משקיעים מזמנם עשרה אחוז יותר בחיפוש אחר נתונים, מאשר בניתוחם.
המשאבים כבר נמצאים בתוך החברה – הם פשוט לא מנוצלים בצורה יעילה
ניתוחי מודיעין תחרותי אפשרו לחברות להישאר תחרותיים במשך שנים. עם הופעתו של המונח Industry 4.0, הבינו חברות שהכלים הנדרשים לנצח בשוק התחרותי נמצאים בארגון שלהם, צריך רק לדעת לנצל אותם נכון. מחקר של פורבס מעלה שכ -60% מהמנהלים הבכירים סבורים כי הדרך הנכונה של חברות להתמודד עם מה שהשתבש, היא למנף נתונים וטכנולוגיות משלהם לצורך התייעלות בתפעול מוצרים ו / או פיתוח שירותים ייחודיים חדשים.
הפעלת שרשורי מידע דיגיטליים מאפשרת אופטימיזציה של מוצרים והפחתת עלויות
בעזרת ניצול הנתונים והתובנות שנגזרו משרשרת המידע הדיגיטלי שלה, הצליחה GE לשלב עיצוב גנראטיבי (Generative Design) יצור בהדפסה תלת ממדית בתהליכי הפיתוח של גרסה חדשה לתושבות מנוע. המוצר שהתקבל היה קל ב-75% מהעיצוב המקורי, עמיד וחזק יותר.
שרשור מידע דיגיטלי פותח את הדלת לשיפור איכות
שימוש בתובנות מדויקות מנתוח המידע הדיגיטלי, אפשר לחברות כמו ולוו לצמצם מרווחי טעות יצור ולעמוד ביעד האיכות של 0 חלקים תקולים למיליון. בעבר, לקח לוולוו יותר מ-24 שעות לבצע בדיקות אבטחת איכות למנועים המיוצרים במפעלים שלה. שילוב של נתונים משרשור המידע הדיגיטלי ויכולות הדמיה מבוססות מציאות רבודה, אפשר לבוחני האיכות לקצר את הזמן המבוזבז במעברים בין מגוון מדרכי הפעולה והרשימות ולהשלים את הבדיקות שלהם בתוך פחות משעה.
ארגונים ללא אסטרטגיית יישום שרשור מידע דיגיטלי נמצאים בסיכון בינוני עד גבוה להפסדים בתחרות טכנולוגית בחמש שנים הקרובות
לא נעים. 90% מהמנהלים שנסקרו במחקר פורבס, אכן דיווחו כי לסטארט-אפ או חברה מתחרה יש את הפוטנציאל להתגבר עליהם בחמש שנים הקרובות באמצעות ניצול יותר יעיל של נתונים ובנית מודל דיגיטלי מדויק יותר של התנאים/הבעיה/הפתרון.
חברות ללא שרשור מידע דיגיטלי יעיל טובעות בביצת הנתונים
למרות כל המידע הזמין, לחברות לא תמיד יש את הידע כיצד למנף אותו. יישום חלקי בלבד של שרשור מידע דיגיטלי מעמיד ארגונים בעמדת נחיתות מכיוון שזרימת מחזור חיי המוצר תפגע כאשר החברה אינה מסוגלת לתכנן ביעילות ע”פ שטף הנתונים, או אפילו לתחזק נכון את המוצרים שלה. צבירת נתונים המונית שכזו, המכונה “ביצת נתונים” פוגעת קשות בחברות – כך מאשרת חברת המחקר גרטנר בניתוח הטוען כי 80% אחוזים מהביצות הללו, הידועות גם כ”אגמי נתונים”, אינן כוללות יכולות ניהול יעילות.
ההאצה והתנאים בעקבות מגפת הקורונה מחייבת חברות יצרניות לבחור כעת האם לשחות או לשקוע. החברות צריכות להחליט האם להטמיע יוזמות של טרנספורמציה דיגיטלית כגון שילוב וניצול שרשור המידע הדיגיטלי בתהליכיהם, מוצריהם, וכוח האדם שלהם, או לבחור שלא, ולהיכנע למתחרים.
חנוך שירי, V.P Creo R&D בחברת PTC
