מערכות לניטור מרחוק של בני גיל הזהב, פיתוח תאורת לד לחוות חקלאות ורטיקלית, מערכת תקשורת פנימית עבור מגיבים ראשונים בגורדי שחקים, טכנולוגיה למיפוי תשתיות באמצעות רחפנים, מערכת איתור והצלה מתקדמת באמצעות טלפונים סלולאריים ומערכת חיזוי תקלות בקווי מתח מבוססת בינה מלאכותית הם רק חלק משיתופי הפעולה בהם תומכת קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה”ב.
בעולם הגלובלי בו אנו חיים, שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות הינם הכרח למימוש הפוטנציאל של חברות ישראליות רבות. רבות מהחברות הישראליות המפתחות מוצרים עתירי טכנולוגיה מעוניינות בשיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות, ואף נעזרות בקרנות בינלאומיות, כדוגמת קרן BIRD, למימון שיתופי הפעולה האלה.
גם בימים רגילים, קיימים קשיים בניהול שותפויות בשל הבדלי שעות, תרבויות עסקיות שונות, הבדלים בין ארגונים גדולים לארגונים קטנים וצרכים משתנים, ועל אחת כמה וכמה בתקופה של מגיפת הקורונה. אז איך חברות ישראליות ממשיכות לנהל שותפויות כאשר לא ניתן לטוס ולהיפגש פנים מול פנים? כיצד חותמים על הסכמים, מבצעים בדיקות נאותות, מקדמים הטמעות בשטח, מבצעים פרוייקטים משותפים ועוד?
קיימנו שיחה עם הנהלת קרן בירד, ד”ר איתן יודילביץ’ מנכ”ל הקרן, לימור נקר וינסנט סמנכ”לית בקרן ומנהלת תוכנית בירד אנרגיה וחזרנו עם תובנות.
התחזקות המכונה והעבודה מרחוק
מגפת הקורונה גרמה לעובדים רבים ברחבי העולם להתחיל לאמץ עבודה מהבית ולפי הנתונים שפורסמו ע”י מגזין Government Executive בספטמבר 2020, עולה כי 63% מכוח האדם בארה”ב עובד עדיין מהבית. עם זאת במקרים מסוימים נוכחות פיזית הינה דבר מתבקש וחלק מהפרויקטים בהם תומכת הקרן מדגישים את האתגרים בביצוע ההטמעות הנדרשות בימי קורונה.
לימור נקר וינסנט סמנכ”לית בקרן בירד: “אחד הפרויקטים בו תמכנו השנה הוא של החברות Stepoint.ai ו-Driftwood. הפתרון של החברות הוא מערכת בקרת אקלים חכמה שניתנת לשליטה מרחוק ומורידה את צריכת האנרגיה בבניינים ומלונות. נוכח הסגרים הרבים, גם בארץ וגם בארצות הברית, והקושי בטיסות ברחבי העולם, החברה הישראלית נדרשה לפתח כלים חדשניים כך שבפועל התקנות המוצר בחדרי המלון בארצות הברית התבצעו בשלט רחוק.”
ניצול הסגרים לביצוע פילוטים:
פרויקט נוסף מעניין הוא של High Rise Technologies ו-Allstate Sprinkler. החברות פיתחו מערכת תקשורת פנימית למגיבים ראשונים (First Responders) למקרי חירום ונדרשו לבצע את הפיילוט בגורד שחקים בניו יורק. בהקשר הזה הקורונה דווקא סייעה להם היות וחלק גדול מבנייני המשרדים התפנו, מה שאיפשר לבעלי הבניינים לבצע שיפוצים ולהטמיע טכנולוגיות חדשניות כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות של עיריית ניו יורק.”
מקרה נוסף שמציגה בירד הוא של חברת מנמ אפליקשנס, חברת ייעוץ ופיתוח תוכנה להנדסה אזרחית המספקת פתרונות מתקדמים ושירותי ניתוח מידע ותובנות הנדסיות עבור תנאי תשתיות דרכים, כבישים וגשרים. לאחרונה סיימה מנמ את בדיקת גשר טילמן הסמוך לסכר הובר שבנבדה ארה”ב.
ד”ר איתן יודילביץ’: “חברת מנ”מ בשיתוף פעולה עם Avisight מנבאדה ביצעה מיפוי מלא של גשר Tillman שאורכו 630 מטר באמצעות שני רחפנים בלבד! לאחר שזיהו את הליקויים הצליחו לבצע ניתוח מדויק והדמיה בתלת ממד של הפרויקט והפתרון המומלץ. סקירת הגשר ערכה 4 ימים בלבד, ומדובר על פרויקט שבימי שיגרה היה לוקח 10 ימי עבודה בשטח, בנוסף לעומסי תנועה מסגירת דרכי הגישה לצורך ביצוע מיפוי מצב הגשר. כמובן שלביצוע פרויקט חשוב זה, נציגי החברה הישראלית נדרשו לטוס לנבאדה ולהיות נוכחים בשטח.”
ד”ר יודילביץ’ הוסיף: “באופן כללי אנחנו מזהים מגמה בה קיים שימוש רחב יותר בטכנולוגיה, במיוחד בכזו המאפשרת פעילות מרחוק. הקורונה הבהירה שהצורך הזה הוא משמעותי ומשבר הקורונה בעצם דחף את היזמים והחברות להמשיך ולפתח פתרונות שונים לנושא.”
עבודת קרן בירד בימי הקורונה
קרן בירד נוסדה בשנת 1977 במטרה לקדם שיתופי פעולה טכנולוגיים בין ישראל וארה”ב. מאז ועד היום אישרה הקרן תמיכה במעל ל-1,000 פרויקטים אשר הניבו עד כה למעלה מ-10 מיליארד דולר. נשאלת השאלה כיצד ניתן להיכנס למועדון היוקרתי של חברות אשר בהן השקיעה הקרן, וכיצד מתבצעת בדיקת חברות בימי הקורונה.
ד”ר איתן יודילביץ’
קרדיט: סטודיו איריס תל אביב
ד”ר איתן יודילביץ’: בכל חצי שנה אנחנו מפרסמים קול קורא לקידום מיזמים טכנולוגים בין חברות ישראליות ואמריקאיות. בשלב הראשון, החברות השותפות בפרויקט מגישות תקציר מנהלים ובשלב השני, לאחר המלצת הקרן, החברות מגישות הצעה שכוללת תוכנית מו”פ ותוכנית עסקית על פי ההנחיות של הקרן המשקפת את החדשנות של הפרויקט המשותף, הסינרגיה בין החברות והיכולת שלהם להביא את הפרויקט למיסחור. התוכנית כוללת פירוט של משימות הפיתוח השונות המשותפות לחברות. כחלק מתהליך הבדיקה של הפרויקטים השונים, מתקיימים ביקורים בחברות הישראליות ע”י הבוחנים הטכנולוגיים. בעקבות המגבלות על טיסות, הקורונה נתנה לגיטימציה לשימוש בפתרונות מתקדמים של וידאו קונפרנס. היתרון של המפגשים הווירטואליים הוא שהם אפשרו פגישה משותפת של החברות הישראליות והאמריקאיות לצד מפגשי הבורד של הקרן הכוללים נציגים בכירים של הממשלה הישראלית והאמריקאית. זה בהחלט מאתגר לקיים דיון מעמיק עם נציגים רבים, וגם פה היה תהליך של למידה שבו ביקשנו התייחסות ספציפית מכל אחד מהמשתתפים כדי שניתן יהיה לקיים דיון מעמיק בין חברי הצוות ולהגיע להחלטות. בשנת 2020, התקיים מספר שיא של מפגשי בורד וניכר מאד השיפור ביכולת לתקשר באופן זה.”
הבורד של קרן בירד מאשר את המימון הניתן לפרויקטים, כאשר התמיכה הניתנת הינה עד ל-50% מתקציב הפרויקט, החל משלב המחקר והפיתוח ועד לשלבים הראשונים של המכירות והשיווק, ועד למיליון וחצי דולר לפרויקט. ההחזרים מצד החברות מוחזרים כתמלוגים רק אם יש מכירות מתוצרי הפרויקט. בשנת 2020 היה גידול במספר הפרויקטים שהוגשו לקרן ובסך הכל אושרו כ- 30 פרויקטים, במחזור של קרן בירד, תוכנית בירד אנרגיה וכן בתוכנית בירד HLS.
לימור נקר וינסנט
קרדיט: איה אפריים
לימור נקר וינסנט: “בשנה האחרונה ראינו גידול של 40% בסך הבקשות שהגיעו לקרן. חלק גדול מהבקשות שהוגשו הסתמכו ברובן על תשתית שנבנתה קודם לכן. האתגר האמיתי של כל החברות וגם שלנו הוא כיצד להמשיך ולבנות שיתופי פעולה כאשר אין מפגשים אישיים, ולא ניתן להשתתף בכנסים שבהם יש חשיבות רבה לשיחות המסדרון להרחבת הרשת החברתית. יחד עם זאת, היות וכל העולם נמצא ‘באותה סירה’, אזי יש פתיחות רבה לתקשר עם חברות רבות ומוכנות לקשב, בעיקר כאשר מסבירים בקצרה מה התועלת עבור החברה השנייה. דווקא בתקופה זאת, חברות נדרשות לחדד את המסרים שלהן, ולהיות תמציתיות ומדויקות, בכדי שניתן יהיה לייצר תקשורת יעילה עם חברות חדשות.”
