השנה החולפת עמדה בסימן טלטלה עמוקה לשווקים העולמיים והמקומיים שהביא עמו משבר הקורונה. במובנים רבים, המגיפה שינתה מגמות קיימות והאיצה מגמות חדשות – אחד מהם הוא המעבר לעולמות הדיגיטל והטמעה של יכולות מתקדמות כמו ה-IoT. רונן אהרון, מנכ”ל ABB ישראל מתייחס למגמה זו ומנתח אותה ביחס לזווית המקומית של התעשייה המסורתית בישראל. כיצד ניתן להפוך משבר להזדמנות – בראיון שלפניכם.
העולם נמצא בעיצומה של מהפכה שמשנה את הדרך בה אנחנו עובדים, חיים ומתקשרים. מהפכה זו, המכונה “המהפכה התעשייתית הרביעית”, מבשרת על טשטוש בין העולמות הדיגיטליים לפיזיים, ומעבר לעולם המושתת על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כמו IoT (“האינטרנט של הדברים”), אוטומציה ומחשוב ענן.
שינויים אלו באים לידי ביטוי בדרכים החדשות בהן תעשיות שעד לאחרונה נחשבו ל-“מסורתיות” מספקות מענה לצרכים קיימים, וכיצד באמצעות כך הן יוצרות מהפכה בשרשראות הערך.
השנה החולפת הוכיחה כי חברות תעשייתיות שכבר השכילו לבצע את המעבר מהעולם האנלוגי לדיגיטלי, הצליחו לחזק עצמן אל מול המשבר, להעלות את הפריון ולהביא לחסכון כספי ניכר באמצעות התייעלות, ולייצר יתרון תחרותי משמעותי בשווקים גלובליים.
הרבה מהן מתבססות על פתרונות של ענקית הטכנולוגיה העולמית ABB שמספקת קשת רחבה של פיתוחים ומוצרים חדשניים למגוון של ענפי ייצור ותשתיות, אשר מתממשקים ועובדים בסביבה טכנולוגית המותאמת לתקופה.
זוהי סיבה מספיק טובה לתפוס את רונן אהרון, מנכ”ל ABB ישראל לשיחה בנושא זה, בדגש ספציפי על המעבר לטכנולוגיות IOT.
מדוע להערכתך חברות רבות בתעשייה הישראלית לא עושות את המעבר ל-IOT?
“למרבה הצער בשנים האחרונות אנו עדים למפעלים ישראליים שנסגרים ורבים אחרים נמצאים בסכנת סגירה בגלל חוסר יעילות ועלויות תפעול גבוהות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שמרנות. רבים מבעלי המפעלים וההנהלות מעדיפים לשמר את הקיים ולטפל רק במה שחייבים, מתוך ראייה קצרת טווח בדרך כלל של מועצת המנהלים ולחץ מתמיד ומתמשך בהפחתת עלויות. ראיית התמונה הרחבה שמאפיינת את המפעלים באירופה וגם בסין היא שמי שאינו מחדש ומתאים את עצמו להתפתחויות הטכנולוגיות, ככל הנראה יישאר מאחור ויהיה לא רלוונטי.
זה אומנם נכון שלעתים הטמעת טכנולוגיה דורשת השקעה הונית ראשונית, אך חייבים להסתכל לא רק על הטווח הקצר, אלא על הטווח הארוך. בסיכומו של דבר, מי שרוצה לשרוד בתעשייה ובתחרות הגוברת מבין שעליו להשקיע בטכנולוגיה, ויפה שעה אחת קודם”.
אילו מוצרים קיימים בתחום הIOT– בתעשייה?
“אנו מדברים על רכיבים המקושרים לענן שאוספים מידע כל הזמן, 24/7, מכל קווי ומערכות הייצור והאנרגיה של המפעלים השונים. המידע נאסף, עולה לענן ומעובד ע”י אלגוריתמים, והתוצר שמתקבל מאפשר להנהלת המפעל, המהנדס או מנהל האחזקה לקבל תמונה כוללת על מערכי הייצור והאנרגיה.
לדוגמה, החיישן החכם של ABB שמתחבר לצלעות של המנוע החשמלי, מנטר את הפעילות שלו ומאפשר לחזות תקלות בטרם התרחשותן. המשמעות היא שאם בעבר מנהל האחזקה היה מגיב לתקלות, וזמן ההשבתה היה ארוך, הרי שכעת באמצעות חיישנים חכמים, מתאפשר למפעל למנוע תקלות, לחסוך ימי השבתה ועלויות אנרגיה יקרות עקב עבודה לא יעילה של המנועים, ובשורה התחתונה – להגדיל את הפרודוקטיביות, הפריון והרווחיות”.
צילומים: ABB
מהן התמורות בהטמעה של טכנולוגיה מתקדמת בתעשייה?
“מצד אחד אנו עדים לשימוש הולך וגובר ברובוטים ובקובוטים (רובוטים שיתופיים), במערכות המבוססות על בינה מלאכותית, בחיישנים שיודעים לנטר את המידע מכל מערכות החשמל והייצור, ומצד שני, חייבים לומר כי העלויות של אותם מערכות חכמות ורובוטים – הולכות וקטנות. לצורך העניין, הסנסור החכם של ABB עולה 250 אירו. כלומר במחיר שווה לכל נפש ובהתקנה פשוטה ניתן להפוך מנוע החשמלי – למנוע דיגיטלי וחכם.
בסיכומו של דבר, למפעל שרוצה להטמיע חדשנות בקווי הייצור שלו, קל הרבה יותר לעשות זאת כעת, מה גם שהמדינה באמצעות גופים כמו משרד הכלכלה והרשות לחדשנות מעודדות ואף משתתפות בחלק מהעלויות”.
כיצד ייראו מפעלי העתיד בעוד כמספר שנים?
“מחקרים מראים שבעוד 20 שנה ייעלם לחלוטין היתרון של מדינות בהן עלות כוח העבודה היא זולה.
לדוגמה בסין, בשנים האחרונות התעשייה הפכה למתקדמת מאוד. יש השקעות אדירות של הממשלה
בהטמעה של חדשנות וטכנולוגיות מתקדמות. היום כל רובוט רביעי שנמכר בעולם – נמכר לסין. סין, כמו גם מדינות נוספות בעולם הבינו כי זו הדרך לשמר ולפתח את התעשייה”.
האם יש דוגמאות למפעלים בארץ שהטמיעו תעשייה חכמה? אילו חידושים הם הטמיעו במפעלים?
“בהחלט. ראו לדוגמה מה קרה בישקר בגליל. שם הם החלו להטמיע רובוטים כבר לפני 20 שנה, וכולנו עדים לעוצמה של החברה הזו. ישקר מעסיקה מעל 5000 עובדים במפעליה, אבל ברצפת הייצור כמעט ואין עובדים.
מה כן רואים? שימוש ברובוטים, במערכות אוטומציה ובקרה חכמות, שהופכות את הייצור למהיר, יעיל, מדויק מאוד ופרודוקטיבי.
אנחנו רואים חברות אחרות שהולכות בכיוון של הטמעת חדשנות בקווי הייצור – רב בריח, תנובה, כתר פלסטיק הן דוגמאות נוספות לחברות שעושות שימוש הולך וגובר ברובוטים, במערכות בינה מלאכותית, בחיישנים חכמים, במערכות בקרה ואוטומציה חכמות”.
תמונה Smart Sensor :
3
צילומים: ABB
איפה ישראל עומדת ביחס לעולם בתחום?
“כפי שציינתי, התעשייה הישראלית נמצאת כרגע מאחור. לפני כשנתיים התאחדות התעשיינים ביצעה סקר בקרב התעשיינים ממנו עולה תמונה לא מעודדת. רק 20% מהמשיבים על הסקר החלו לעשות פעולות למעבר לייצור מתקדם, וכ 48% עוד לא החלו בתכנון למעבר לייצור מתקדם”.
כיצד המדינה צריכה לדעתך לקדם/ לעודד את ההטמעה של תעשייה חכמה בארץ?
“המדינה עושה צעדים ומעודדת מפעלים להתחיל תהליכים של חדשנות, ואנחנו רואים בשטח את משרד הכלכלה, רשות החדשנות וגופים כמו המרכז להתייעלות במשאבים. הכלים קיימים. כעת בעלי המפעלים והמנכ”לים צריכים להרים את הכפפה”.
מלבד תעשייה, באילו תחומים נוספים אנו רואים בארץ שימוש ב IOT?
“שימוש במערכות IOT נפוץ גם בניהול נכסים (Asset Management) ומאפשר לבעלי מפעלים לנהל את השירות והתחזוקה של ציוד המותקן במפעלים באופן יעיל יותר מבעבר להבטיח זמינות גבוהה יותר של הציוד ולעבור מתחזוקת שבר או תחזוקה מונעת לתחזוקה חזויה שהיא יעילה יותר וחוסכת גם בעלויות. אגב ABB השיקה לאחרונה מערכת IOT המאגדת תחתה גם את כל ניהול מערך האנרגיה וגם את ניהול הנכסים על אותה פלטפורמה. שם המערכת הוא כמובן
Energy and Asset Management system
שימוש במערכות IOT נפוץ היום גם במבנים, מבני ציבור ומבנים תעשייתיים. קל להבין את השימוש במערכות IOT למבנים שמשפרים את רמת החיים בבניין, צריכת האנרגיה שלו וזמינות מערכות החשמל, כי מבנים צורכים היום כ-40
רונן אהרון, מנכ”ל ABB ישראל
קרדיט צילום: אלכס פרלמן
% מצריכת החשמל העולמית וכל שיפור בצריכת האנרגיה במבנים גם מפחית את זיהום האויר מעבר לתועלות הכלכליות לבעלי המבנה. אנחנו רואים היום שימוש בIOT- במטענים לרכבים חשמליים המחוברים לענן ומאפשרים שדרוג מרחוק של המטען, על מנת שיכיר את הרכבים החדשים שמושקים באופן שוטף, וגם לטפל בלמעלה מ- 60% מהתקלות ללא צורך להגיע למטען עצמו. יש כמובן עוד הרבה דוגמאות נוספות לשימוש ב- IOT שהם תוצר של המהפכה התעשייתית הרביעית”.
אם כן, משבר הקורונה, כמו כל משבר אחר, טומן בחובו גם הזדמנויות. בין אם ביכולת להערך מחדש ולהסתגל לשינויים חדשים, ובין אם בביצוע התאמות שמחוייבות המציאות שלא עומדים על הפרק בזמנים רגילים. המסקנה המתבקשת היא שאם ענפי התעשייה המסורתיים בישראל מעוניינים להתקיים בעשורים הקרובים, טוב יעשו אם ילמדו מענפי ההיי טק ויאמצו פתרונות טכנולוגיים ודיגיטליים מתקדמים, אשר בעזרתם הם יישארו רלוונטיים גם לעשורים הקרובים ויבטיחו שגשוג כלכלי לאורך זמן.
תמונת כותרת: רובוט YuMi
צילומים: ABB
