הקדמה – מהי לוחמת חלל
לוחמה בחלל היא לחימה המתרחשת בחלל החיצון. תחום לוחמת החלל מכיל בתוכו שלושה ממדים של פעילות צבאית: אפוא לוחמה קרקע-חלל, כגון תקיפת לוויינים מכדור הארץ; לוחמה חלל-חלל, כגון לוויינים שתוקפים לוויינים; ולוחמה חלל-קרקע, כגון לוויינים שתוקפים יעדים על כדור הארץ. עד שנת 20210 לא התרחשה מלחמה בחלל ונקווה שלא תתחולל לעולם. אולם, נערכו מספר בדיקות וסימולציות למלחמה מסוג זה. קיימות אמנות בינלאומיות המסדירות סכסוכים בחלל ומגבילות התקנת מערכות נשק בחלל, בעיקר נשק גרעיני.
מבחן מוקדם של לוחמה בחלל האלקטרוני, המכונה מבחן Starfish Prime, היה ניסוי גרעיני בגובה רב אשר התרחש בשנת 1962, כאשר ארצות הברית (במאמץ משותף של הוועדה לאנרגיה אטומית (AEC) וסוכנות התמיכה האטומית) שיגרו נשק גרעיני שהתפוצץ בחלל כדי לבדוק את ההשפעות של פולס אלקטרומגנטי. התוצאה הייתה אז השבתה של לוויינים רבים, אמריקאים וסובייטים כאחד.
ב-17 באוקטובר שנת 1963 התקבלה החלטה מספר 1884 באו”ם הקוראת להימנעות מהצבת כלי נשק להשמדה המונית בחלל ועל גופים שמימיים טבעיים. ב-1967 נחתמה אמנה בינלאומית ששמה “אמנת החלל החיצון” (”OUTER SPACE TREATY”) שקבעה איסור על הצבת כלי נשק גרעיניים במסלול קבוע בחלל. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודם נוסו טילי קרקע כנגד לוויינים. ניסויים מוצלחים נוספים בוצעו בטילים המשוגרים ממטוסים. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודם ניסתה ברית המועצות לוויין קמיקזה חמוש בשם “ISO”. מתוך 23 שיגורים של לוויינים חמושים 7 הצליחו לפגוע בלווייני המטרה. ניסוי אחרון בוצע ב-1982. בתחילת שנות ה-80 מובילה “יוזמת ההגנה האסטרטגית” של ארצות הברית להשקעה תקציבית בתכנון מערכי לחימה בחלל. מסוף שנות ה-80 החלו הצבאות של המעצמות להתבסס על מערכי סיוע חללי ללחימה על כדור הארץ. מסוף שנות ה-80 החלו ארצות הברית ליישם תורת לחימה הנשענת על פעילות חלל על ידי שימוש במערכות תקשורת ואנרגיה מכוונת בתחום תדרי המיקרוגל. כיום מתקיימים ניסויים ב נשק לייזר המסוגל לשבש חלק מפעילות הלוויין.
התפתחות לוחמת החלל, בתחילתה, הושפעה מהעימות הבין גושי. ב-1967 נחתמה אמנת החלל החיצון באו”ם שהגבילה את השימוש במרכיבים של לוחמת חלל. עקב האמנה אין כיום כלי נשק ידועים בחלל, אך מתבצע פיתוח מואץ של אמצעי לחימה חלל ללא הצבתם במסלול. בין השנים 2004-2006 שוגרו 50 לוויינים צבאיים. ב-1998 בלבד, הושקעו 14 מיליארד דולר בטכנולוגיית חלל למטרות צבאיות. כיום, ארצות הברית, מעצמת החלל המובילה, משקיעה מאמצים רבים כדי לשמור ואף להגדיל את יתרונה בחלל.
חיל החלל של ארצות הברית (USSF) הוא סניף שירות הלחימה בחלל של הכוחות המזוינים של ארה”ב. בתחילה הוקם כפיקוד החלל של חיל האוויר ב-1 בספטמבר 1982, וב-20 בדצמבר 2019 שונה והפך להיות כענף צבאי עצמאי, עם חתימתו על חוק חיל החלל של ארצות הברית.
בשנת 2017 הוצגה הצעה דו-מפלגתית להקים את חיל החלל האמריקני, כשירות צבאי במסגרת מחלקת חיל האוויר. זה נעשה במיוחד בשל ההבנה שמשימת החלל של חיל האוויר הפכה לדאגה משנית בניגוד למשימת הדומיננטיות האווירית. ההצעה עברה בבית הנבחרים, אך נחתכה מהצעת החוק הסופית במשא ומתן עם הסנאט האמריקני. ההצעה קיבלה חיים חדשים כאשר הנשיא דונלד טרמפ דיבר לראשונה בפומבי על כוח חלל עצמאי במהלך נאום במארס 2018.
הנשיא דונלד טרמפ חתם על חוק אישור ההגנה הלאומי לשנת 2020, שהקים את כוח החלל, ב-20 בדצמבר 2019. המשטר של הנשיא בידן חשב תחילה לבטל את חיל החלל אבל בחודשים האחרונים החלים להמשיך את פעילותו עם תקציבים מוגדלים בעיקר בגלל התחרות עם הסינים והרוסים שמגדילים את פעילותם בחלל כפי שנראה בהמשך.
כוח החלל הרוסי, שהוקם ב-10 באוגוסט 1992, שהפך לחלק עצמאי של הצבא הרוסי ב-1 ביוני 2001, הוחלף על ידי כוחות ההגנה האווירית הרוסית החל מה-1 בדצמבר 2011, אך הוקם מחדש כחלק מכוחות התעופה והחלל הרוסי ב-1 באוגוסט 2015.
תכנית החלל הסינית החלה את דרכה בשנת 1968 במטרה ליצור מערכת גרעינית מרתיעה בעקבות הפיצול הסיני-סובייטי בשנת 1960. הלוויין הראשון של המעצמה העולמית הסינית הוא “דונגפאנג הונג 1″, אשר שוגר לראשונה בשנת 1970. עד שנת 2000 סין שיגרה מעל ל-50 לוויינים למטרות צבאיות. הפיתוח הלווייני המשמעותי ביותר שידעה סין כמדינה הגדולה בעולם בקרב אזרחיה היה בשנת 2013, בו הכריחה את יצרניות הסלולר להעביר את שירותי הניווט הלווייני שלהם מ-GPS האמריקאית למערכת הסינית BEIDOU על מנת להדק את השליטה באזרחיה.
בשנת 2019 ערכה הודו בדיקת טיל ASAT (כלי נשק אנטי-לווייניים) וזה הפך אותה למדינה הרביעית עם יכולת זו. באפריל 2019 הקימה ממשלת הודו את סוכנות החלל לביטחון (DSA).
איור 1. שיגור טיל אנטי-לווייני (ASAT) בניסוי ב-1985
חשיבות השליטה בחלל
החלל הקרוב מאפשר הצבת מערכי סיוע לצבאות הפועלים על כוכב הלכת שלנו. מערכי לוויינים מאפשרים כיום יכולות תקיפה מדויקות בעזרת ניווט והנחיה לוויינים. יכולות מודיעין על ידי לווייני צילום, האזנה ומעקב אלקטרוני. יכולות שליטה, קשר, בקרה ופיקוד גלובליות על ידי לווייני מעקב ותקשורת לסוגיה. סיוע מטאורולוגי ומערך לווייני תקשורת המסייע לכלכלה ולפיתוח של המדינה. מערכי לוויינים מאפשרים התגברות על שיבושי תקשורת עקב מזג אוויר. מעבדות מחקר ופיתוח בתנאי חלל מאפשרות פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות שקשה להשיגן בתנאים אחרים.
במצב הנתון נאט”ו יכולה להתחיל להשתמש בנשק חללי שיכול להשמיד לוויינים או טילי אויב נכנסים. אבל מהי הטכנולוגיה הזו ואיך היא יכולה לאפשר מלחמה?
ההתקדמות האחרונה בטכנולוגיית לוויין מזערית הובילה לוויינים כה קטנים עד כי הם מכונים “מחשב נייד בפלטפורמות חלל”. לוויינים זעירים אלה יכולים לעלות פחות ממיליון דולר ולהשלים ולהוסיף פונקציונליות לרשתות הלוויין הקיימות. השימוש ברכיבים מסחריים מחוץ למדף תרם גם למחזורי פיתוח מהירים יותר ולעלויות נמוכות יותר.
לוויין זעיר הוא לוויין מעשה ידי אדם שמשקלו קטן מ-50 קילוגרם. בשל בעיות תקצוב של נושא החלל בעשור האחרון נוצר צורך גדול בהוזלת תחום החלל. הגופים הצבאיים העוסקים בתחום חשבו על מספר פתרונות. אחד הפתרונות היה ייצור ופיתוח של לוויינים קטנים. הצבא האמריקאי, העוסק בתחום של פיתוח טילים וחלל, החליט על תכנית שנקראת “יותר קטן יותר טוב”, שמכאן הלך והתפתח הרעיון של לוויינים קטנים במיוחד. לוויינים זעירים משמשים בעיקר כמעבדות מעופפות להוכחת טכנולוגיות ובדיקת רכיבים חדשים עבור לוויינים. בנוסף, לוויינים זעירים כמו ננו-לוויינים קטנים מכדי להכיל עדשות ומצלמות לצילום צבאי ברזולוציה המאפשרת קירוב קטן ממטר, אך הם בהחלט יכולים לספק תמונות איכותיות של כדור הארץ בצבע וברזולוציה של כמה מטרים. תמונות אלה מצוינות ליישומים הקשורים לניטור כדור הארץ ואיכות הסביבה כמו זיהוי זיהומי מים, כתמי שמן ונפט בים, מקורות שרפה ואפילו חקלאות חכמה.
איור 2. שיגור לוויין זעיר מתוך תיבת האחסון שבלוויין האם
דוגמא לחשיבות השליטה בחלל אפשר למצוא בניסוי הטיל האנטי-לווייני שערכה סין ב-2007. הטיל השמיד בהצלחה לוויין מזג אוויר סיני, אבל הוא היה יכול להיות באותה מידה לוויין GPS של צבא ארה”ב. אמנם, כולנו משתמשים ב-GPS כל הזמן, אבל המערכת היא מערכת ממשלתית אמריקאית, בתפעול חיל האוויר האמריקאי, שנועדה לנווט כוחות יבשה, ים ואוויר במקרה של מלחמה – בדיוק גבוה בהרבה ממה שאנו האזרחים נהנים ממנו. ידוע כי לווייני מזג האוויר הינם במסלול LEO מתחת ל-2000 ק”מ גובה ולווייני GPS הינם במסלול MEO גבוה מעל ל-20000 ק”מ גובה, ולכן קשה יותר ליירט אותם. והסינים לא לבד. גם הרוסים, ההודים והיפנים מסוגלים להפיל לווייני תקשורת, ניווט וריגול שרובם פועלים בתחומי תדרי המיקרוגל. האמריקאים עצמם מסוגלים היום להפיל לוויינים מתחרים אפילו על ידי שיגור טילים מלב ים, כפי שהוכח בניסוי שנערך ב-2008. בעתיד אולי נראה יכולות דומות אצל מדינות יציבות פחות, כמו צפון קוריאה ואיראן.
במקרה של מלחמה, מעצמת חלל, כמו סין, לא תתקשה לשבש את העליונות החללית של האמריקאים בניווט ובריגול, או לפגוע במיליארדי דולרים של חברות אמריקאיות בחלל. חיל החלל החדש אמור לספק תכנית פעולה למקרה כזה, ואולי אפילו לפתח כלי נשק ייעודיים לתגובה. אמנת החלל החיצון מ-1967, שארה”ב חתומה עליה, אוסרת על הצבת כלי נשק להשמדה המונית בחלל, אבל היא לא אוסרת על הצבת כלי נשק קונבנציונליים בחלל, כמו נשק אנטי-לווייני.
מכאן, שבמסגרת החשיבה האסטרטגית של המדינות השונות מושקעים אמצעים רבים בשמירת ואף הגדלת היתרון שלהם בחלל מתוך הבנת חשיבות של השליטה בחלל.
איור 3. טיל RIM-161 Standard אנטי לווייני שהושק בארה”ב בשנת 2005.
טקטיקות ואסטרטגיות לחימה בחלל
שימוש בכלי נשק אנטי-לוויינים (ASAT) מאפשר נטרול או הגבלת פעילות לווייני האויב. ניתן לתקוף מערכת של כלי חלל על ידי תקיפת אחד או יותר מחלקי המערכת. ראשית, ניתן לתקוף את הכלי בחלל על ידי אמצעים מהקרקע ומהחלל. שנית, ניתן לתקוף את הממשק בין החלל לקרקע, אם על ידי תקיפת המידע שהוא מקבל (INPUT) ואם על ידי תקיפת המידע שהוא משדר (OUTPUT). במקרים שכלי החלל אינו מקיים ממשק עם הקרקע, דוגמת לווייני תקיפה אוטונומיים אזי חלק זה אינו ישים. אפשרות שלישית היא תקיפת החלק הקרקעי של המערך קרי המערך המגבה את פעילות הכלי על הקרקע. ניתן כיום לתקוף כלי בחלל על ידי מספר אמצעים קיימים. טילי קרקע-חלל וטילי אוויר-חלל מתאימים יותר לפגיעה בכלי חלל במסלול נמוך. אמצעי זול ופשוט מבחינה טכנולוגית לפגיעה במסלול בינוני וגבוה הוא על ידי לוויין המכיל חומרי נפץ. לוויין זה יכול להתפוצץ במגע או בקרבת כלי המטרה. ניתן, במידת הצורך, להשתמש בלוויינים שאינם מכילים חומרי נפץ אך בעלי יכולת תמרון למטרת התנגשות עם כלי המטרה. אמצעי נוסף הוא לוויין שתפקידו לוחמה אלקטרונית כנגד כלי המטרה. לוויין זה יכול לשבש אלקטרונית את פעילות כלי המטרה.
תאגיד RAND ציין כי ניתן לייצר אזור השמדה ללוויינים על ידי הפעלת נשק גרעיני כ-150-200 ק”מ מעל אזור מסוים.
אמצעי לחימה בחלל
שיקולים מעשיים
בליסטיקה חיצונית למטרות יבשתיות נייחות היא המסובכת ביותר – חלק מהמחשבים האנלוגיים הראשונים ביותר שימשו לחישוב פתרונות ירי לתותחנים ימיים, שכן הבעיות כבר היו מעבר לפתרונות ידניים בכל זמן סביר – והבעיות במיקוד לאובייקטים בחלל הופכות את הבעיה קשה אף יותר. בנוסף, אף כי אין בעיה בנשק קינטי מסלולי, כל נשק אנרגיה מכוון ידרוש כמויות גדולות של חשמל. עד כה הסוללות המעשיות ביותר הן סוללות ליתיום, והשיטה המעשית ביותר לייצור חשמל בחלל היא באמצעות מודולים פוטו-וליטאיים (מודל המספק אנרגיה חשמלית באמצעות אנרגיה סולארית), אשר כיום יעילים רק עד 30%. חשוב לציין כי ההספק החשמלי מתאי השמש מוגבל ל-KW בודדים שתלוי בממדי הלוויין וכדי לקבל הספקים גבוהים ניתן להשתמש באיזוטופים רדיו אקטיביים כמקור אנרגיה לחלליות. מקור אנרגיה זה משמש לשנים רבות ומשתמשים בשיטה זו עבור כל החלליות המרוחקות מן שמש. שיטה זו אסורה עבור לוויינים מסביב לכדור הארץ, אך בשעת מלחמה לוויין ממדינה לא מוסרית הפועל עם איזוטופים רדיו אקטיביים מסוגל להפעיל בחלל לייזרים בעלי עוצמה. בנוסף ישנו השימוש בתאי דלק, אשר הנצילות החשמלית של התא יכולה להגיע ליותר מ-80%. מאחר שבנוסף לחשמל, תוצר הלוואי הנוסף הוא רק מים, זוהי בחירה הגיונית לשימוש בתעשיית החלל, ואכן סוכנות החלל נאס”א (NASA), משתמשת בתאי הדלק הללו בצי מטוסי החלל שלה ובכל תכנית אפולו.
דוגמה לפגיעה פיזית בלוויינים שהאמריקאים כה חוששים מפניה הובאה בשנה האחרונה במחקר של מכוןRAND , שטען כי מדינות העוינות לארה”ב יכולות לפגוע באמצעות נשק גרעיני בלוויינים. אין צורך בתחכום מיוחד, פשוט מעלים נשק כזה עם טיל מהסוג שיש למדינות כמו אירן וצפון קוריאה בכמויות ענק, לגובה של 150-200 קילומטרים ומפוצצים את הפצצה הגרעינית. הקרינה כבר תחסל את מערכות האלקטרוניקה של כל לוויין שיעבור בסביבה (גם בגובה רב יותר), וכמעט כל הלוויינים בעולם יגיעו לחור השחור הזה במהלך מסלולם.
ניתן לראות כי כל עוד היה מדובר במלחמה הקרה, כאשר גם לאויב הסובייטי יש לוויינים, לא היה חשש מפני פגיעה בלוויינים, שהרי השמים מלאים גם בלוויינים שלהם שהיו ניזוקים אף הם. אבל כשמדובר במדינות שאין להן לוויינים ושהן בעלות כלי נשק גרעיניים ואמצעי שיגור, “מאזן האימה” הזה לא משפיע. מכאן, שזהו החשש העיקרי של מדינות בעלות שליטה בחלל וחלק מהשיקולים המעשיים והכלכליים שלהן.
איור 4. טיל חוץ-אטמוספרי קל משקל (LEAP), שמתחבר לטיל SM-2 Block IV ששימש את חיל הים האמריקאי.
איתור והשמדת מטרות
בתוכנית ההגנה האסטרטגית מפני טילים בליסטיים של ממשל רייגן, הידועה בכינוי “מלחמת הכוכבים” נעשה ניסיון לפתח לוויינים שיאתרו שיגור של טילים בליסטיים בין יבשתיים וישמידו אותם. באותה התוכנית המושמצת (מדענים רבים התנגדו לה, גם משום שאנשי מדע לא אהבו לעסוק בכלי נשק וגם מפני שלדעתם גזלה משאבים רבים ומיותרים) היו גם סעיפים שעסקו בפגיעה בלוויינים אבל ככל הנראה הם לא יצאו לפועל בעיקר משיקולי עלות.
לווייני קרב בלוחמת חלל-חלל
בקטגוריה זו נמצאים כיום מספר סוגים של לווייני קרב. לוויינים מתפוצצים חמושים בחומר נפץ ומשמשים לתקיפת לוויינים של האויב. הלוויינים מתפוצצים בקרבת המטרה או בעת התנגשות בה. לוויינים אלו צריכים להיות בעלי יכולת תמרון על מנת להגיע לקרבת לוויין האויב. מוקש חלל הוא לוויין המוצב במסלול בחלל. זהו תת-פיתוח של הקטגוריה הקודמת. הלוויין מכיל מערכת זיהוי המופעלת אוטונומית או מתחנה בכדור הארץ כך שבעת שלוויין אויב חולף בקרבתו הוא מתפוצץ. לווייני תקיפה – משמשים כפלטפורמה לכלי נשק אך הם עצמם אינם מהווים ראש קרב. הם משגרים כלי נשק אך אינם מתפוצצים בעצמם. כיום, כלי הנשק הנחשב יעיל וזול במידה סבירה הוא טיל קטן. מדובר בנשק קינטי במשקל של מספר קילוגרמים ועד 50 קילו לטיל. הטיל משוגר מכוורת טילים המחוברת ללוויין המשגר.
תת קטגוריה, העומדת בפני עצמה עקב עוצמתה, היא לוויין החמוש בראש קרב גרעיני. כלי נשק זה מאפשר השמדת תא שטח בחלל בניגוד להשמדה נקודתית, שמבצעים לוויינים שהוצגו קודם. השמדת תא שטח מאפשרת פגיעה בלוויינים רבים הנמצאים בתוך רדיוס הפגיעה המידי. בנוסף, לוויינים שייחשפו לפגיעת הפעימה אלקטרומגנטית (EMP) הנוצרת מהפיצוץ הגרעיני ייפגעו אף הם. ניסויים הראו שלאחר הפיצוץ נותרה חגורה של קרינה רדיואקטיבית הפוגעת בלוויינים חולפים. חולשת אמצעי לחימה זה נובעת מרדיוס פגיעה רחב ואי אפשרות לבדל בתוצאות הפגיעה בין לווייני אויב לאלו הידידותיים.
לווייני קרב בלוחמת חלל-קרקע
בעבר נשקלה האפשרות להציב לוויינים החמושים בנשק גרעיני על מנת לתקוף מטרות על הקרקע. לוויינים אלו יכולים להיות משוגרים למסלול ולחכות להוראה לפעול. התקפה כזו מקטינה את זמן ההתרעה שיש למותקף בצורה דרסטית. ההתקפה מבוצעת ללא התרעה כלשהי וזאת מפני שאין זיהוי של שיגור טילים גרעיניים. ההסכם הבינלאומי, “אמנת החלל החיצון”, נועד למנוע מצב זה.
בנוסף נבחנה האפשרות להציב בחלל חודרניים קינטיים שישוגרו כנגד מטרות מוקשחות על הקרקע. קונספט זה זכה לכינוי “Rods from God”.
טילים בלוחמת קרקע-חלל
ניסויים בהשמדת לוויינים הנעים במסלול נמוך הסתיימו בהצלחה. ניתן לשגר טילים מפני הקרקע להשמדת לוויינים. טילים המשוגרים ממטוסים הצליחו, אף הם, ליירט לוויינים שנעו במסלול נמוך, קרוב לאטמוספירה. ניסוי לשיגור טיל אוויר-חלל ממטוס F-15 בוצע בשנת 1985 על ידי ארצות הברית והסתיים בהצלחה.
האחרונה לנסות טיל קרקע כנגד לוויינים הייתה סין שהצליחה להשמיד ב-11 בינואר 2007 לוויין שטס בגובה של 700 ק”מ.
מבצע קרח שרוף – ב-21 בפברואר 2008, שוגר טיל יחיד מסוג SM-3 מספינת חיל הים האמריקאי לייק אירי, אל עבר לוויין ביון. היירוט הצליח חלקית והלוויין הושמד, בגובה של 247 ק”מ שהוא גובה נמוך ביותר עבור לוויינים.
איור 5. טיל בליסטי מסוג Trident ששוגר מצוללת של הצי הבריטי.
איור 6. לוויין מערכת מיקום גלובלית (GPS) של ארה”ב.
כלי חלל בעלי יישומים צבאיים
כיום קיימים או נמצאים בתהליכי הצבה בחלל ארבע מערכים של לווייני איכון גלובלי (GPS). המערכים שייכים לארצות הברית, רוסיה, סין והאיחוד האירופאי. מערך האיכון הגלובלי מאפשר שימוש בחימוש מונחה מדויק המסתמך על ניווט והנחייה על ידי המערך הלווייני. לווייני תקשורת ומטאורולוגיה מייעלים את הפעילות הצבאית. לווייני עיקוב אחר שיגורי טק”ק ופעילות גרעינית מאפשרים התרעה מוקדמת. לווייני צילום והאזנה מספקים מודיעין על פעילות האויב.
ב-2003, בעת מלחמת עיראק, חסמו העיראקים את שידור מערך האיכון הגלובלי (GPS) על ידי שיבוש אלקטרוני של תחנות הקרקע של המערך.
ישנם גם כלי נשק אנטי-לוויינים (ASAT) שהם כלי נשק חלל המיועדים להרוס לוויינים לצרכים צבאיים אסטרטגיים. ישנן מספר מדינות המחזיקות במערכות ASAT. אף על פי ששום מערכת ASAT טרם נוצלה בלוחמה, מספר מדינות הפילו את הלוויינים שלהם להפגין את יכולות ה-ASAT שלהן כמפגן כוח. רק ארצות הברית, רוסיה, סין והודו הראו יכולת זו בהצלחה.
סין הדגימה את יכולתה בתחום לוחמת החלל באופן פומבי בשנת 2006 עת סנוורה בלייזר לוויין תצפית אמריקאי, וב-2007, כאשר ביצעה יירוט של לוויין סיני בחלל באמצעות טיל נגד לוויינים ששוגר מהקרקע. היירוט יצר את כמות השברים הגדולה ביותר מאז ראשית עידן החלל, וחלק ניכר מן השברים יכול להישאר במסלול עוד מאה שנה ויותר.
סקירה קצרה של המבחנים שנערכו לאחרונה על ידי בייג’ינג מאשרת כי סין משפרת במהירות את תכנית החלל הנגדית שלה ומתקדמת במערכות האנטי-לוויינים שלה. מבחן ה-ASAT הראשון בסין נערך במאי 2005 ויכולותיו עברו כברת דרך. הבולט ביותר, מבחן שנערך בשנת 2007 השמיד לוויין מזג אוויר פנג יון 1-C מיותר, שבבעלות סין, והותיר יותר מ -3,000 חתיכות פסולת מסוכנות בחלל. הבדיקה נערכה במסלול כדור הארץ הנמוך (LEO), כ 800 ק”מ מעל כדור הארץ. מבחן שנערך בשנת 2013 על ידי בייג’ינג כלל את הטיל החדש, DN-2 או Dong Neng-2, והבדיקה נערכה ב”מסלול כמעט גאו-סינכרוני”, שם נמצאים מרבית לווייני ה-ISR של ארצות הברית. מבחן העלייה הישירה, ששוגר מ-Xichang, הגיע לגובה של 29,760 ק”מ. ביוני 2016 שיגרה סין את החללית Aolong-1 על רקטה ארוכה ב -7 במרץ. סין טוענת כי ה-Aolong-1 ממונה לנקות את זבל החלל ולאסוף פסולת מעשה ידי אדם בחלל. עם זאת, דיווחים אחרים מראים כי החללית, המצוידת בזרוע רובוטית, יכולה לשמש גם נשק ASAT לשימוש כפול.
בחודש מארס 2019, הוכיחה גם הודו יכולת ליירוט לוויינים תחת Mission Shakti ולמעשה, הפכה למדינה הרביעית בעולם אשר הוכיחה יכולת זו. ב-10 לפברואר 2010 הצהיר מנכ”ל ארגון המחקר והפיתוח הביטחוני של הודו כי למדינה ישנן “כל אבני הבניין הדרושות” לשילוב נשק אנטי-לווייני לנטרול לוויינים עוינים. הודו גם פיתחה רכב חיצוני-אטמוספרי שניתן לשלב עם הטיל בכדי להפעיל לוויינים.
מערכות הגנה מפני טילים
עם נפילת ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה הצטמצמו הוצאות הביטחון והמחקר החלל התמקד בעיקר במחקר. המחקר הצבאי האמריקאי מתמקד במטרה צנועה יותר של מניעת ארצות הברית להיות נתונה לסחיטה גרעינית או טרור גרעיני על ידי מדינה עוינת. ב-16 לדצמבר 2002, נשיא ארה”ב, ג’ורג’ וו. בוש, חתם על הוראת הנשיאות לביטחון לאומי, אשר קבעה תכנית לפתיחת פריסת מערכות ההגנה מפני טילים בליסטיים עד שנת 2004. ארה”ב ביקשה באופן רשמי מבריטניה ודנמרק להשתמש במתקנים ב-RAF. Flying Dales, אנגליה ותולה, גרינלנד, בהתאמה, כחלק מתוכנית ה-NMD. הממשל המשיך לדחוף את התוכנית, למרות כישלונות טכניים של ניסוי וטעיה מתוקשרים מאוד אך לא צפויים במהלך הפיתוח ועל התנגדויותיהם של כמה מדענים. העלות המשוערת של התוכנית לשנים 2004 עד 2009 הייתה 53 מיליארד דולר אמריקאי, מה שהפך אותה להוצאה הגדולה ביותר בתקציב הפנטגון.
אמצעי לחימה בפיתוח
מרבית מערכות התקשורת בעולם נשענות מאוד על נוכחותם של לוויינים במסלול סביב כדור הארץ. הגנה על נכסים אלה עשויה להניע ברצינות את המדינות התלויות בהן לשקול פריסת אמצעי לחימה מבוססי חלל יותר, במיוחד בסכסוכים בהם מעורבים מדינות מתקדמות עם גישה לחלל.
במסגרת החשיבה האסטרטגית של ארצות הברית מושקעים אמצעים רבים בשמירת ואף הגדלת היתרון שלה בחלל. ארצות הברית מפתחת אמצעי לחימה המבוססים על טכנולוגיות לייזר ופיתוחים המבוססים על אלקטרומגנטיות. כרגע מתמקדים הניסויים בירי לייזר ותכנון משגרים אלקטרומגנטיים. צפוי שטכנולוגיות אלו יבשילו בעשורים הבאים לכלל כלי נשק מבצעיים. לנשק זה יש יתרון, מהסיבה שלייזר חלל אינו מונחת או מושפע על ידי האטמוספירה זאת בעיקר להגנה מפני טילים ובמיוחד מפני טילי שיוט ארוכי טווח שחלק ממסלולם בחלל הם עוברים מעל האטמוספירה אפוא שקל ליירט אותם מלוויינים. מאז 2017 חיל האוויר של ארצות הברית מנהל תרגיל צבאי שנתי בשם “דגל החלל” בבסיס חיל האוויר של פטרסון, הכולל צוות אדום המדמה פיגועים על לוויינים אמריקאים.
במהלך השנים האחרונות צבאות ארה”ב ובני בריתה התכנסו סביב החשש מפני איומים רוסיים וסיניים הולכים וגוברים על החלל . אך נותרו חילוקי דעות מהותיים לגבי הדרך הטובה ביותר להגיב לאיומים אלו. זו הסיבה שחיל האוויר האמריקני וסוכנות פרויקטים למחקר מתקדם של ההגנה יוצרים שמיכה חדשה מבוססת חלל של חיישנים מתקדמים – כדי לשמור על “עיניים תמיד פתוחות” בחיפוש אחר מתקפות טילים אפשריות. קצב הטכנולוגיה נמצא כעת בעקומה אקספוננציאלית, היריבים בודקים כלי נשק חדשים הדורשים אמצעי גילוי חדש. לשם כך חיל האוויר מינה את ה-OPIR של הדור הבא – מערכת לוויינים המספקת התרעה מוקדמת מפני שיגורי טילים בליסטיים בין יבשתיים – כתוכנית Go-Fast. היא מחליפה את מערכת האינפרא אדום המבוססת על חלל בכך שהיא מספקת אזהרה מפני טילים בעלת תגובה מהירה ואיכותית יותר ממסלול הגיאוסטציונרי. תוכנית ה- OPIR של הדור הבא מורכבת משלושה GEO ושני לוויינים קוטביים, שכולם צפויים להיות במסלול עד שנת 2029.
מבחינת פיתוחים ישראליים ישנו את החץ 3 טיל אנטי-בליסטי, שנמצא כיום בשירות. הטיל מספק יירוט חוץ-אטמוספרי של טילים בליסטיים. כמו כן, מאמינים (על ידי מומחים כמו פרופ’ יצחק בן ישראל, יו”ר סוכנות החלל), כי חץ 3יכול לשמש כ-ASAT.
איור 7. ה-OPIR: מערכת לוויינים להתרעה מוקדמת מפני שיגורי טילים בליסטיים בין יבשתיים (התמונה באדיבות מודיעין וחלל של Raytheon Technologies)
מבט לעתיד – מסקנות
אין ספק שהניסיונות להפוך את החלל לאזור פעילות מפורז לחלוטין מנשק הוא נאצל וראוי, אולם המציאות ההיסטורית מראה שאיננו מעשי. בשנים הקרובות נראה יותר ויותר סוגים של מערכות ללוחמת חלל, תחילה של מעצמות העל כדוגמת ארצות-הברית, סין ורוסיה, ולאחר מכן של מדינות נוספות כגון צרפת והודו.
אגב, כל מדינה המצוידת בטילים בליסטיים פשוטים יכולה להפכם בקלות רבה לנשק פרימיטיבי נגד לוויינים – עלינו לזכור שבשיא הגובה של מעוף הטיל הבליסטי, הוא מצוי בחלל, ואם יצויד בראש נפיץ בעל רסס רב, יוכל הטיל לפזר ענן שברים שיקיף את כדור-הארץ ויפגע בלוויינים רבים, בלא הבחנה.
מדינות הרואות בחלל נדבך חיוני בתפישת הביטחון שלהן ייטיבו לעשות אם ייערכו מבעוד מועד לקראת לוחמת החלל על מאפייניה השונים, למשל: בניית מערכות נגד סנוור בלווייני תצפית; מיגון והקשחת חלקים חיוניים בלוויינים; השגת יכולת התאוששות מהירה מהתקפה על נכסי החלל שלהן (למשל על-ידי הכנת לווייני גיבוי, על הקרקע או בחלל); ודרכים אחרות, על פי הצורך המבצעי והמצב המדיני במדינות אלה.
האנושות כיום מעדיפה מצב בו כולם מרגלים זה אחר זה בלוויינים, אבל אף אחד לא יורה. וברגע שהפלת למישהו לוויין, בעצם שללת ממנו את הזכות הטבעית שלו לדעת מה אתה מתכנן עבורו. יש סיבה שאף מדינה לא עשתה דבר כזה ולקחה אחריות: הפלת לוויין תגרור מלחמה במצב הרע, או בידוד והחרמות במצב הרע-פחות; למשל, חרם בתחום חקר החלל, כאלה שיקשו על המדינה ליהנות מהטרנד הצומח של מסחור החלל. ובעולם תחרותי, אף אחד לא רוצה להישאר מאחור.
המסקנה העיקרית כי הרבה מאוד משאבים ומאמצי פיתוח וייצור מוקדשים כיום לכיוון הלוויינים הצבאים ומלחמה בחלל שיכולים לסכן אותנו ואת האנושות כולה. האידאל שאווירת שלום תשרור בעולם ותקנות בין לאומיות שמחיבות את כולם יצמצמו עד מינימום ההשקעה בלוויינים צבאים כך שמשאבי העולם יוקדשו בחלקם לקדום בתחום חקר החלל , יישוב חלק מכוכבי הלכת ובעיקר לרווחת האנושות . אבל המציאות הקיימת כיום של פעילויות של מדינות הרשע כדוגמת איראן וצפון קוריאה ויותר מזה התחרות וחוסר ההסכמות בין מעצמות העל מחייבת אותנו בינתיים להמשיך להקדיש יחד עם בעלות הברית שלנו משאבים ומאמצי פיתוח בלוויינים צבאיים ולוחמה גם בחלל.
ביבליוגרפיה
- א. גטניו, “בחזית המדע: שני לוויינים ישראליים שוגרו לחלל”, ישראל היום עמ’ 19, 3 באוגוסט 2017.
- ר. בוקצין, א. ברונפמן ופרופסור י. גוון, “מערכות ניווט באמצעות לוויינים: עבר, הווה ועתיד”, חשמל ואנשים SEEEI, גייליון 47, אוקטובר 2013, עמ’ (24-29) .
- פ. שילינגובסקי, א. ברונפמן, ד”ר. א. יובילר ו פרופסור. י. גוון “מערכות עדכניות ועתידיות לניווט ואיכון מן החלל”, New- Tech Magazine, July 2017, pp( 74-81)
- נ. אינדפורקר, א. פרי, Sc.)) א. ברונפמן, ד”ר א. יובילר ו פרופסור י. גוון, “לוויינים למטרות צבאיות”, New-Tech. Military Magazine, August 2017, pp(32-39).
- מ. רסנווסר, א. מדד, M.)) א. ברונפמן, ד”ר א. יובילר ו פרופסור י. גוון, “ניקוי פסולת החלל ע”י חלליות עם מערכת לייזר”, New –Tech Magazine, May2018, pp(98-105).
- נאור דדון Sc.)) אירינה ברונפמן, ד”ר אירית יובילר ו פרופסור יעקב גוון, “לוויינים חישה למרחוק ויישומים בעולם הצבאי”, אוגוסט\ספטמברNew-Tech. Military Magazine, pp (24-30), 2019 New-Tech Magazine, יולי 2017, עמ’ (74-81).
- http://www.northropgrumman.com/Capabilities/AdvancedEHFPayloads/Pages/default.aspx
- Magazine, SATCOMForNet-CentricWarfare, December 2012.
- http://www.satnews.com/story.php?number=710242217
- http://www.lockheedmartin.com/
- http://www.americaspace.com/2012/06/06/top-secret-kh-11-spysat-design-revealed-by-nros-twin-telescope-gift-to-nasa/
- http://www.hayadan.org.il/eros-a-launch-101200
- http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-101417-00.html
- http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3599282,00.html
- https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/1.2276762
- http://www.af.mil/
- http://www.israeldefense.co.il/
- http://space.skyrocket.de/doc_sdat/skynet-5.htm
- http://www.bbc.com/news/science-environment-20781625
- https://breakingdefense.com/2020/09/pushing-data-from-space-to-mud-project-convergence/
- https://breakingdefense.com/2020/09/us-allies-agree-on-threats-in-space-but-struggle-with-messaging/
- https://breakingdefense.com/2020/09/the-eyes-of-argus/
לוויינים צבאיים למטרות מודיעין ולחימה בחלל ספיר סלוק ו אלישע אור ישי.
הערות לבצוע
השקעתם מאמץ אבל דרושה הרבה עבודה עד שהעבודה תתאים לפרסום.
פרק 1 בהקדמה. עשיתי שנויים קטנים ובטלתי פרק1 הקודם. כבר בהקדמה יש לכתוב מספר שורות על הפעילות של סין ו קצת על אירופה כולל צרפת. הסיבה השפעתם הנכרת בנוסף לארה”ב ו רוסיה שכבר ציינתם. יש להסביר מה זה Starfish Prime, או להשמיט אותו.
פרק2 יש להסביר למה ישמשו הננו לוויינים. מה שם השר הצרפתי ובאיזו שנה אמר את דברו. הוא קצת הגזים עם המקלעים .הטילים הסינים טובים להשמיד לווייני ריגול ואחרים במסלולי LEO עד גובה 2000ק”מ אבל כדאי לברר אם הם מסוגלים להשמיד לווייני ניווט כדוגמת הGPS בגובה של 20000 ק”מ ויותר. שני הקטעים האחרונים של ה פרק על הלוויינים הרוסים אינם ברורים.
פרק 3 בראש כל פרק יש לציין חלל. מה ההשפעה של כוח המשיכה של הירח?
פרק 4.1 יש ל שפר הניסוח כלומר להסביר יותר טוב. קמ”ש הכוונה לק”מ לשעה עבור ק”מ לשנייה כפי שהתכוונתם יש להכפיל ב3600. יש להסביר מה זה quickbird.?
שניתי מספרי הפרקים
ניתן להשתמש גם ב איזוטופים רדיו אקטיביים כמקור אנרגיה לחלליות שנותנות כמות גדולה שלאנרגיה במשך הרבה שנים ומשתמשים בשיטה זו עבור כל ה חלליות הרחוקות מן השמש. שיטה זו אסורה עבור לוויינים מסביב לכדור הארץ אבל בשעת מלחמה לוויין ממדינה לא מוסרית הפועל עם איזוטופים רדיו אקטיביים מסוגל להפעיל בחלל לייזרים בעלי עוצמה.
יש להרחיב את הפרקים 5.3, 6 ו7 מסקנות
יש להשתמש בעיקר ב דוגמאות מ עשר השנים האחרונות. חומר מתאים תוכלו למצוא חלק באינטרנט ובירחונים BREAKING DEFENSE ו Military & Aerospace Electronics E שמסרתי לכם הפרטים שלהם.
שמות חברות זרות כדאי לרשום באנגלית.
יש להוסיף עוד מספר איורים מתאימים
הקדשתי הרבה זמן לבדיקת העבודה שלכם ואני מקווה ש זה יעזור לכם לשפר העבודה ולהגיע לפרסומים מועילים.
בברכה
פרופסור יעקב גוון
- לוויינים צבאיים למטרות מודיעין, ניווט ולחימה בחלל
- ספיר ואלישע הערות אחרונות
- בצעתם רוב ההערות אבל שנשארת לנו עדיין עבודה כדי להגיע למאמר טוב לפרסום.
- בשורה ראשונה עמוד 5הזכרתם תאי דלק .יש להוסיף מספר מילים על הנצילות שלהם שיכולה להגיע ליותר מ 80%ותכונותיהם המיוחדות במקום “אשר כמותם מוגבלת”. תקנתי הכותרת של איור 4 ועשיתי עוד מספר תיקונים כך שיש להשתמש בהעתק זה להמשך העבודה.
- את איור 5 יש לשים מיד אחרי איור 4. את הפסקה הראשונה של עמוד9 שתקנתי יש להעביר לעמוד 8 בהמשך לפסקה השנייה על הודו. את איור 6 יש להעביר לאמצע עמוד 3 הדן בלוויינים זעירים. כדאי להוסיף איור 7 שדן בפיתוחים חדשים של מלחמה בחלל.
הירחון האינטרנטי BREAKING DEFENSE שבקשתי כי תשתמשו בו (ראה נספח) מכיל מאמרים עדכניים וטובים בנושא. ב ד.א שאשלח לכם יש לקרוא לפחות 2 כתבות שיש למצוא לפי ההוראות שאתן לכם ולהוסיף קצת חומר למאמר.
גם בביבליוגרפיה יש לתקן המספר של המאמר עם מאור שהוא רק 6 ולא 7 ולהוסיף לפחות שתי כתבות של T.Hitchens מBREAKING DEFENSE
