וירוס הקורונה האיץ תהליכים דיגיטליים רבים והביא לצמיחה בתעשיית הסמיקונדקטורס העולמית. השפעת הצמיחה ניכרת מצד אחד בדיווחים על מחסור עולמי בשבבים הנובע מגידול בביקוש ומהצד השני בהתעוררות של התעשייה. בישראל, אנו מתבשרים בחודשים האחרונים על יותר ויותר חברות שמודיעות על הקמת מרכזי פיתוח וייצור של שבבים ועל הרחבת מרכזים קיימים. הודיעו על כך לדוגמא אינטל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, פייסבוק וגוגל.
מגמת ההתרחבות בישראל אינה מנותקת מהמגמה העולמית. ארה”ב מובילה השקעות עתק בסקטור השבבים בתחומה הכוללות את TSMC הטאיוואנית שהתחייבה להקמת מפעל באריזונה, בנוסף ממשל ביידן הכריז על השקעות של 50 מיליארד דולר בתחום ולאחרונה ענקית הייצור GlobalFoundries האמריקנית הכריזה על כוונתה להשקיע 4 מיליארד דולר בתשתיות ייצור שבבים בסינגפור.
נכון להיום ארה”ב אחראית לייצור של כ- 12% מהשבבים לעומתה TSMC הטייוואנית אחראית לייצור של כ-60% מהשבבים (ובתחומי תעשייה חכמה החברה אחראית לייצור של כ- 90% מהשבבים). החברה הטייוואנית שהוקמה לפני כ -43 שנים הפכה להיות האחראית העולמית לייצור שבבים ונמצאת במקום הראשון בעולם כבר מספר שנים. ממשלת טייוואן שזיהתה את פוטנציאל השוק, כבר בשנות ה- 70, ממשיכה להשקיע מיליארדי דולרים בקידום התעשייה.
איך הפכה טייוואן למובילת תעשיית הסמיקונדקטורס?
התפתחות תעשיית הסמיקונדקטורס בטייוואן החלה בעקבות ההחלטה שקיבלה ממשלת טייוואן בשנות ה- 70. ממשלת טייוואן החליטה באותה התקופה להעביר את המדינה מכלכלה חקלאית לתעשייה, בתחילה הוחלט להתמקד בפיתוח תעשייה מסורתית ובהמשך להתמקד בתעשיית ההייטק. שתי הענקיות הטכנולוגיות המוכרות לנו כיום – TSMC ו- UMC שהיא חברת השבבים השלישית הגדולה בעולם, הן ספין אוף של חברות ממשלתיות שהוקמו באותה התקופה והתבססו על ידע שפותח ב- ITRI (רשות החדשנות הטייוואנית). שתי החברות הללו הן הרגליים של הייצור בטייוואן והן החברות המובילות בתעשיית הסמיקונדקטורס העולמית. החל משנות ה- 90 טייוואן הפכה להיות שחקנית מרכזית ומובילה בתעשיית ICT והפכה להיות אחת היצרניות הגדולות בעולם בסקטור זה לצד ההובלה העולמית שלה בייצור סמיקונדקטורס. טייוואן שקיבלה באותה הזמן את הכינוי “הנמר האסייתי” דעכה עם השנים בתחומי ה- ICT אך כאמור תפסה תאוצה בתעשיית הסמיקונדקטורס שדורשת השקעה אדירה בהקמת מפעלי ייצור ומקבלת לשם כך במשך שנים תמיכה ממשלתית אדירה בהיקף של עשרות מיליארדים.
איך ישראל משתלבת בתעשיית הסמיקונדקטורס?
תעשיית השבבים העולמית הרותחת משפיעה כאמור גם על התעשייה בישראל שמתחזקת ככל שיותר ויותר חברות בינלאומיות בוחרות להקים או להרחיב כאן את מרכזי המחקר והפיתוח שלהן. הכניסה של ישראל לתעשיית הסמיקונדקטורס החל בשנות ה- 70, בערך בתקופה מקבילה בטייוואן, אך ללא קשר בין שתי התעשיות. בתקופה הזו הוקם מרכז הפיתוח הראשון של אינטל, בעקבות כך רשות ההשקעות דאז וממשלת ישראל החליטו להשקיע בתעשיית השבבים וכחלק מפעילות זו נפתחו מרכזי פיתוח נוספים וחברות בינלאומיות נוספות נכנסו לפעילות בישראל. בשנות ה-80 נפתח בירושלים אתר ייצור השבבים הראשון של אינטל מחוץ לארה”ב. במקביל למשיכה של ישראל כמרכז לחברות גלובליות, החלה להתפתח בישראל תעשייה מקומית, חברות סטארטאפ רבות הוקמו וחלקן נמכרו. כיום תעשיית השבבים בישראל כוללת מרכזי פיתוח שבבים של חברות ישראליות ותאגידים רב-לאומיים, מפעלי ייצור שבבים ומפעלים המייצרים ציוד לתעשיית השבבים. חברות סטארטאפ רבות פועלות בתחום ועפ”י מחקר שנערך ב 2020 ישראל מדורגת שניה בעולם (אחרי ארה”ב) במספר חברות הסטארטאפ בתחום.
הקשר הטייוואני-ישראלי – שיתוף פעולה מנצח
בישראל ובטייוואן התפתח בערך באותו הזמן ובמקביל אקוסיסטם טכנולוגי מוביל, בהבדל אחד מובהק- ישראל מזוהה בעולם כסטארטאפ ניישן וטייוואן מזוהה כסקייל-אפ ניישן. בעוד שתעשיית השבבים בטייוואן התמקדה בסגמנט הייצור שיכללה ופיתחה את יכולותיה בהדרגה ובהתמדה, מגזר השבבים הישראלי התמקד ביתרון היחסי שלו – מחקר ופיתוח. שילוב יכולות טכנולוגיות ושיתוף פעולה בין שני האקוסיסטמים האלו, כשכל מדינה משלימה את היכולות הטכנולוגיות של השניה, מייצר הזדמנויות לשני הצדדים. לדוגמא בחודש ינואר השנה חברת נובה Nova הודיעה על הרחבת הפעילות שלה בטייוואן והקמת משרדים וחדר נקי ב- Hsinchu, “בירת השבבים” של טייוואן. דוגמא נוספת היא חברת ואלנס Valens שהודיעה ביוני על יציאה להנפקת SPAC בבורסה של ניו יורק ואחד ממשקיעיה האסטרטגיים היא חברת MediaTek הטיוואנית. אלו רק שתי דוגמאות לפעילות משותפת ענפה ורבת שנים. למעשה, ישראל וטייוואן מקיימות קשרי מסחר רשמיים משנת 1993.
עפ”י נתוני משרד הכלכלה והתעשייה בטייוואן, יחסי הסחר בין ישראל לטייוואן שומרים על היקף יחסית קבוע של 1.5 מיליארד דולר ומאזן הסחר נוטה מעט לטובת טאיוואן בשיעור של כ- 55-45 אחוזים. מרבית פעילות היצוא בהיקף של 61% נעשית לתעשיית הסמיקונדקטורס ובדומה לכך, עיקר היבוא לישראל מתמקד בתעשיה זו. שרשרת הייצור המפותחת בטייוואן מספקת הזדמנויות רבות לחברות הישראליות כפי שמשתקף מהיצוא הישראלי למדינה – מכונות מטרולוגיות יקרות ומתוחכמות המשמשות לבקרת האיכות הסופית של השבבים, סנסורים וחיישנים שונים המשמשים בשלבי הייצור המתקדם, ייצוא שירותים שונים כדוגמת עיצוב ותכנון שבבים מתקדמים ואף פתרונות מים מתקדמים, שכן תעשיית השבבים היא צרכנית מים כבדה מאוד וטייוואן מצויה כעת בעיצומה של בצורת ממושכת.
בשנתיים האחרונות משרד הכלכלה של טייוואן פועל להרחבת הקשרים והפעילות המשותפת בין האקוסיסטמים של ישראל וטיוואן במטרה לעודד חדשנות טכנולוגית. הוא החל להפעיל מספר תכניות חדשנות לקידום הקשרים ושיתופי פעולה טכנולוגיים בין האקוסיסטם של שתי המדינות, לצד פעילות המתקיימת בשת”פ עם הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בטייוואן.
שיתוף פעולה בין שתי התעשיות בתחום הסמיקונדקטורס הינו אסטרטגי, בעיקר לאור האתגרים הנוכחיים והעתידיים. ניקח כדוגמה את תעשיית הרכב, שמתמודדת עם מחסור ממשי של שבבים, כשכיום רכב חדש שיורד מפס ייצור מכיל כחמישים שבבים, לעומת שבבים בודדים שנדרשו בכרבים מהעשור הקודם. מצוקה זו רק תלך ותחריף ככל שרכבי העתיד יהפכו מתוחכמים ואוטונומיים יותר. מי מענקיות התעשייה העולמית תנצח במרוץ על הרכב העתידני אנחנו לא יודעים אבל ניתן להניח בוודאות שחברות טייוואניות הן אלו שיספקו את השבבים ורכיבים רבים נוספים. כעת נותר לודא שחברות ישראליות יוכלו למצוא את מקומן בשרשרת האספקה העתידית בתעשיה מרכזית זו.
רני שפרון, מנכ”ל חברת הייעוץ
«
הישראלית Healthier Globe
שמייצגת את i2i ומנהלת את פעילות
IP² LaunchPad בישראל
צילום: נטי לוי.
