באחד מימי שישי הצטרפתי שוב לקבוצת “יין ישמח”, המובלת וצועדת בחן ובהתמדה ע”י אורית גלעד. הפעם הגענו לבית דן – פפו מרציפר, יינן ואמן ציור ופיסול בברזל, בקיבוץ אור הנר, הדרומי.
סיפוריו של פפו ארוכים ומתחלקים לשניים, יין ואמנות. כתבה זו תהיה מוקדשת בעיקר ליין וליצירות האמנות הקשורות אליו.
כשמגיעים לחצר בית משפחת מרציפר מבינים מיד שהגענו לבית אומן. דן מצייר, מפסל ויוצר יצירות מנתחי ומחוטי ברזל המולחמים ביניהם. היצירות מפוזרות על הדשאים, בין הצמחייה, ועל קירות הבית, בפנים ובחוץ. ברזל חלוד הופך ליצירה מלאת חיים.
כבר מזמן הבנתי ואני מדגיש שוב שיין זה לא רק טעים לי או לא. עולם היין מלא בסיפורים ובחוויית מעניינות.
כ40 שנה עסק דן בתפקידים עסקיים וניהוליים בקיבוץ אחרי שסיים את לימודי הכלכלה במדרשת רופין, שבעמק חפר. הוא היה גזבר קיבוץ אור הנר, מרכז המשק וגם ניהל את המפעל אורניט באור הנר, פולירון בקיבוץ זיקים ואת מפעל ריל קאפ בקיבוץ יקום. עד שהגיע לבסוף היום בו יכל פפו לעסוק רוב זמנו בתחומים שהיו קרובים לליבו ולנפשו – אמנות ויין.
פפו, נאווה אשתו וארנון, הבן, אירחו אותנו בחמימות רבה. הכיבוד הוגש בשפע ולכוסות נמזגו היינות המלאים בסיפורי פפו. היין מתחיל מהענבים הגדלים בכרם הביתי, הקטן וחלקם גם מגיעים ממקור רחוק יותר. סיירנו, עם כוסות יין לבן ביד, בין גפני הכרם הקטן ששתל פפו לפני כ 20 שנה בחצר האחורית של ביתו, על מדרון צפוני תלול, בקיבוץ אור הנר. ברקע, עד האופק, נשקף נוף רחב ויפה של שדות וחורשות ירוקות.
הזנים המקומיים השתולים בכרם: קברנה סוביניון, מרלו ושיראז.
היקב המשפחתי הקטן, “אצל פפו בכרם”, בו מיוצרים כ 600 בקבוקי יין בשנה, נמצא במקלט המעוטר ביצירות האמנות הרב גוניות של היינן – אמן , דן .
ביקב, על מדפים, שוכבים ומתבגרים בקבוקי יין מכוסי אבק. ישנו שם אפילו למזכרת בקבוק יין פפו, משנת 2000. בקבוקי היין של היקב הם ללא תוויות נייר. פפו מצייר עליהם בטוש את דבר היין. בפינת המרתף, הקריר, עומדים מיכלי תסיסה מנירוסטה ושוכבות בשורה חביות עץ אלון. הכל בקטן, באהבה.
ישבנו בגינה סביב שולחן ארוך, כדי לטעום את היינות ולשמוע את סיפורם וסיפורי המקום. היין הלבן הקר שנמזג לכוס ראשון, הפתיע מאוד. הוא נלגם בקלילות ואהבתי אותו. היו חסרים לי רק כורסא ומסך טלוויזיה כדי לצפות בסרט, עם כוס היין הלבן, הקליל הזה ביד.
הפתיע ? כן. הוא יוצר מענבי קברנה סובניון אדומים. אומן, לא? יין לבן טעים מענבים אדומים.
הבא בתור היה הרוזה מענבי קריניאן. עוד יין קליל ונעים בפה שניראה שעוד קצת חמיצות הייתה מעודדת אותו יותר. הצבע הצהבהב הבהיר היה שונה מהצבע הוורוד יותר שרבים מזהים בו את יין הרוזה.
הצטרף אלינו גם אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב. הוא הביא לנו במפורט את סיפורו של האזור, הלא כל כך רגוע בשנים האחרונות, אך מתרחב במספר תושביו ובפעילות עבורם. הרמנו כוס משותפת לחיים ולהצלחה . נגסנו מהמטעמים שהונחו על שולחן לידנו והמשכנו בטעימות היינות האדומים:
שיראז 2019, בלנד 2017 – מרלו, שיראז וקברנה סוביניון. בלנד 2016 – מרלו, קברנה סוביניון, שיראז ופטיט וורדו. בלנד 2014 – מרלו, קברנה סוביניון, שיראז ופטיט וורדו.
אני רוצה לציין שלכל היינות היו ריחות פירותיים נעימים באף. במבוגר מ2014 היו קצת רמזים של יושן באף ובצבע היותר כהה, אבל הפה אהב אותו, כמו את קודמיו המוכנים ללגימה. הבלנדים, לדעתי, עלו בטעמם על השיראז הזני וגם במבנה גופם הרחב והיציב יותר. כל זן נתן לתערובת מתכונותיו הבונות טעם וצבע, ומכאן חשיבות הבלנדים לטעמי ולדעתי.
ניראה שהיינות נבנו כיאות ומחזיקים לאורך זמן אף כי חסר להם גוף יותר מורכב שאוהבים חובבי היין המושבעים. רוב ה”שתיינים” דווקא מעדיפים יינות יותר קלילים, המחליקים בקלילות בגרון. זה מה שיש כאן. מחירים 90-130 ₪ לבקבוק. הם קצת גבוהים, אבל ידוע שעלות ייצור יין ורכישת ציוד מתאים היא לא זולה יחסית, בעיקר ליקבים קטנים.
לחיים ובהצלחה ל”אצל פפו בכרם”, והמון תודה למארחים, ליוזמים, למארגנים ולכל החברים המבינים כמה מעניין הוא עולמו של היין הישראלי ומה שסביבו.
לפרטים: 050-7200426 pepowine@gmail.com
ישראל פרקר,
היוזם והעורך הראשי של אתר היין
www.winesisrael.com
האתר מתעדכן מדי יום בנושאי יינות
ישראל, יקבים, אלכוהול, בירה, אירועי יין,
קולינריה ומסעדות
