על עובדה אחת אין עוררין, התעשייה האווירית הצליחה לעורר שיח בעקבות הקמפיין האחרון שלה, שיצא כביכול נגד ענף ההי טק וחברות הסטארט אפ. “בראבו לעלמה, שבזכותה אלפי ילדים מכורים למשחקי מחשב”, או “אל תשחקו על הקריירה שלכם, בואו ליירט טילים מחוץ לאטמוספירה”. היו שניים מהסלוגנים הבולטים של הקמפיין. שיווקית ללא ספק מדובר במהלך מבריק שהבליט תקשורתית את התעשייה הבטחונית הגדולה בישראל. גם מספרית המהלך הזה הצליח. על פי החברה קורות החיים שנשלחו גדלו פי ארבעה.
אפשר לומר שבתעשייה האווירית זיהו מזמן את הצורך במיצוי הפוטנציאל האנושי והמדעי שנמצא מחוץ לחברה. התרגום של זה מתבטא בשיתוף הפעולה המתהדק עם כל האוניברסיטאות בישראל, כאשר עם הטכניון נפתח לאחרונה מסלול משותף לתואר שני בהנדסת מערכות. במקביל לזרוע האקדמית ייסדה התעשייה האווירית את מרכז החדשנות, שהוא למעשה אינקובטור טכנולוגי להנבטת רעיונות חדשים תחת המטריה של כל הזרועות בחברה. כיום פועלים תחת מרכז החדשנות צוותי חשיבה ופיתוח של החברה עצמה לצד חברות סטארט אפ צעירות.
צוות פיתוח במרכז החדשנות. צילום: התעשייה האווירית
מי שעומד בראש המרכז הוא תת אלוף במילואים איתן אשל, לשעבר ראש מחלקת מחקר ופיתוח במפא”ת, ומי שעסק במשך עשרות שנים בפרויקטים המרכזיים של צה”ל בהם: כיפת ברזל, ברק 8, מכ”מ אורן גדול ולוויני התצפית “אופק”. לתעשייה האווירית הוא הגיע לפני קצת פחות משנה מאלביט.
“התעשייה האווירית היא למעשה אימפריה טכנולוגית”, הוא אומר בפתח השיחה שלנו. “מייצרים ומפתחים כאן הכל, מרמת הרכיב ועד המטוס. זו יכולת שלא קיימת בחברות אחרות בישראל, ומכאן החוזק הטכנולוגי שלנו. כיום בכדי לשמר את המובילות הטכנולוגית הזו אנחנו מגדילים את תקציב המחקר והפיתוח והשנה הוא עומד על כרבע מיליארד דולר…”
מימין לשמאל- מנכ”ל תע”א בועז לוי, יו”ר התע”א עמיר פרץ, סמנכ”ל טכנולוגיות, חדשנות ומו”פ איתן אשל. צילום: התעשייה האווירית
בשונה משאר ראשי החטיבות בתעשייה האווירית שמדברים בטווח מקסימלי של שנים בודדות, אשל מדבר בעשורים. מבחינתו הראיה היא לפחות עשור קדימה, לא פחות, בכדי למצוא את הדבר הבא ולהקדים את השוק. כאן בדיוק נכנסת לתמונה מעבדת החדשנות שהוא עומד בראשה. מרכז הפיתוח ממוקם ברמת גן, קרוב ללב הפועם של תעשיית ההיי טק, ובמטרה לקרוץ בדיוק לאותו קהל יצירתי שהחברות האחרות משחרות לפתחו.
ש: אם הייתי צריך לבקש ממך לחזות את הדבר הבא, על מה היית מצביע כבחירה ראשונה ?
“בתחום הדברים שאני יכול לדבר עליהם ללא מגבלות בטחון מידע הייתי מצביע קודם כל על קווניטקה. פיתוח חישוב קוונטי יציב אותנו במקום אחר בכל הקשור לביצועי המערכות. בעניין הזה אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם כמה גורמים מובילים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן ומספר חברות סטארט אפ שעוסקות בתחום. צריך להבין, מחקר חישוב קוונטי הוא פרויקט בסדר גודל של מדינה. כיום חברות ענק כמו גוגל ומייקרוסופט משקיעות מילארדי דולרים בפיתוח קוונטי. אני יכול לומר שמבחנתנו כתעשייה האווירית יצרנו ותהליכים ברורים כדי להגיע לשם. זו טכנולוגיה שתבטיח לנו עליונות בתחום התקשורת, מערכות העזר למיחשוב ותשדרג את עולם הסנסורים”.
ש: נסה לתת לי דוגמא ליכולות קוונטית על מוצר קיים. איך זה ייראה מבחינת שיפור הביצועים?
“ניקח לדוגמא את מימד החישוביות. מבלי להיכנס לפרטים של מערכת כזו או אחרת. חישוביות קוונטית תאפשר לי לעקוב אחרי מספר גדול מאד של מטרות בו זמנית, ולקבל החלטות לגבי כל אחת מהן, היכולת הזו היא מכפיל כוח. או אם ניקח כדוגמא את טכנולוגיית ההצפנה. הצפנה קוונטית כמעט בלתי ניתנת לפיצוח, זו הגנה כמעט אבסולטית, שמאפשרת לי לא רק להיות מוגן אלא גם לחשוף בזמן אמת מתי אני מותקף”.
ש : מה שמביא אותי מיד למחשבה שהקוונטיקה תהרוג את תעשיית הסייבר?
“לא. היא בהחלט תנגוס בחלקים ממנו משום שיכולות החדירה תהיינה מוגבלות מאד. אבל לצד זאת צריך להבין שהקוונטיקה לא תגיע לכל מוצר, ולכן עדיין יצטרכו את יכולות הסייבר במערכות מסויימות, כך שלא הייתי מספיד אותו כל כך מהר”.
לצד המחקר הקוונטי שהוא כאמור מירוץ עולמי של מעצמות וחברות ענק, אשל חושף לנו צוהר על מאחורי הקלעים של מרכז החדשנות. כיצד רעיון של מספר מהנדסים מתוך החברה, הגיע למרכז ושם התפתח לטכנולוגיה ייחודית שהבשילה למוצר חדש וזה פתח עבור התעשייה האווירית שווקים חדשים.
“זה היה תהליך קלאסי של רעיון שהגיע מתוך הבית לנוכח הניסיון והידע העצום שנצבר כאן לאורך השנים. הרעיון היה לפתח יכולות מבצעיות על בסיס אקוסטיקה. המחקר הזה הוביל לטכנולוגיה מתקדמת של גילוי מקור ירי על בסיס עיבוד וחישוב של גלי קול. פיתחנו יכולת חישה אקוסטית מתקדמת על בסיס סנסורים קיימים, זו פריצת דרך עצומה. הטכנולוגיה הוצגה כבר למספר לקוחות בארץ ובחו”ל, ואנחנו על סף סיכום עם כמה מהן. פיסית הסנסורים הללו מוצבים כיום על כלי בלתי מאוייש שמאתר מקורות ירי גם תוך כדי קרב. הוא מצליח לסנן הדים ורעשי רקע לרמה של מיקום מדוייק בשילוב סנסורים אלקטרואופטים. מלבד השימוש היבשתי ניתן לשלב את היכולת הזו גם בעולם התחזוקה של התעופה האזרחית. אנחנו משלבים עם הסנסורים רכיבי בינה מלאכותית ולמידת מכונה, והם יכולים על ידי זיהוי שינוי בתהודה של מנוע להעיד על סדק או כשל מתקרב”.
מימד נוסף שעליו עובדים בימים אלה במרכז החדשנות של התעשייה האווירית הוא פיתוח יכולות אוטונומיות לעולם היבשה. גם בתחום הזה הטכנולוגיה שפותחה עבור כלי טיס זולגת אט אט לתחומים נוספים. התעשייה האווירית זכתה בשנה שעברה במכרז של משרד הבטחון לייצור הנגמ”ש הבא של צה”ל, “כרמל”. באב הטיפוס שהוצג במסגרת התחרות המשולשת מול רפאל ואלביט, חשפה התעשייה האווירית יכולות אוטונומיות מתקדמות של ניהול משימה, תנועה ואש. כל היכולות הללו התבססו על טכנולוגיות שפותחו בחברה לטילים וכלי טיס.
“היתרון הגדול של המרכז שלנו הוא שילוב שלא קיים במקומות אחרים” מסכם אשל. “מעבר למימון חלקי ואכסניה, אנחנו מלווים כל מיזם על ידי מהנדסים בעלי ניסיון ממגוון רחב מאד של תחומים. עבור סטארט אפ שחייב להגיע מהר לבשלות טכנולוגית זה יתרון עצום ועבורינו זו יכולת שמגדילה משמעותית את מוטת השליטה הטכנולוגית”.
תמונת כותרת: מתוך הדגמה במרכז החדשנות. צילום: התעשייה האווירית
