“צבא ארצות הברית חייב לחשוב מחדש כיצד להכריע מלחמות עם טכנולוגיות מתקדמות דוגמאת רובוטים ובינה מלאכותית”. את הדברים הללו אמר בחודש שעבר רמטכ”ל צבא ארצות הברית מארק מילי בביקור שערך באירופה, כשהוא מסמן למעשה את המצפן הטכנולוגי מבחינתו. לא בכדי מילי מזכיר את הבינה המלאכותית כמרכיב מרכזי בשדה הקרב העתידי. ארצות הברית שמודאגת מאד מהתחזקותה של סין ומהעובדה שוושינגטון נמצאת בעמדת נחיתות בכל הקשור לנשק היפרסוני מול רוסיה וסין, מחפשת לצד השוואת היכולות ההיפרסוניות, גם מרכיב קריטי נוסף שיבסס את העליונות הטכנולוגית האמריקנית, שנשחקה במהלך השנים האחרונות. עיון קצר בדרישות התקציב של DARPA – מנהל המחקר והפיתוח המרכזי של הפנטגון, מגלה כי דרישת התקציב שהועברה למשרד ההגנה לשנת 2023 לפיתוח בינה מלאכותית, עומדת על כמעט חצי מליארד דולר, עשרה אחוזים מתקציבו הכולל של הארגון. גם הקונגרס האמריקני נדרש לעניין בשנים האחרונות, והוא הגדיר את פיתוח הבינה המלאכותית כפרויקט דגל של צבא ארצות הברית. כיום מנהל משרד ההגנה האמריקני 685 פרויקטים שונים של בינה מלאכותית, יותר מ 200 הם תוכניות מחקר ופיתוח ו 17 מהן מיועדות ספציפית למערכות נשק (מקור : לקט בטחוני של משרד הבטחון).
אחד הפרויקטים המעניינים שנמצא בתהליך מתקדם הוא בינה מלאכותית לטיפול בפצועים באירוע לחימה. התכנית היא לפתח אלגוריתם שידע לשכלל במהירות כמות גדולה של נתונים רפואיים ויציע דירוג בטיפול בפצועים, על פי חומרת הפציעה או הסיכוי לשרוד. התכנית שנקראת “IN THE MOMENT”, אמורה לארוך 3.5 שנים ועיקרה הוא לנתק את המרכיב הריגשי בהחלטה, שמתבסס לא פעם על היכרות אישית, תחושת מחוייבות, מועקה או לחץ. כבר עתה, בשלבים הראשונים של האיפיון היא מעוררת לא מעט ביקורת אתית. השאלה האם החלטה רפואית שמתקבלת בסיס חישוב אלגוריתמי היא אתית, במקום שבו נדרשת החלטה אנושית שאולי יודעת לשכלל נתונים אחרת. או לחילופין, האם אלגוריתם לא יעשה בידול על בסיס צבע עור / מוצא / גיל במקום שאין לכך חשיבות. לצד הפרוקיט הזה של DARPA, גם נאט”ו נמצא בשלבים ראשונים של בחינת שילוב בינה מלאכותית בטיפול רפואי בשדה הקרב. הפרוקיט של נאט”ו נעשה במשותף עם אוניברסיטת ג’ון הופקינס האמריקנית, והוא מתבסס על מסד נתונים אמיתי של הברית, במטרה לבנות מודל דיגיטלי של מיון רפואי ראשוני. לצורך השוואה , ב DARPA בחנו את שיטת המיון הרפואי הראשוני הנוכחית והגיעו למסקנה שהיא לא השתנתה כבר 200 שנה, למרות המהפיכה הדיגיטלית.
פיתוח מעניין נוסף ועדכני של בינה מלאכותית בתחום הצבאי מגיע מסין. על פי העיתון South China Morning Post, מעבדות המחקר הדיגיטלי של הצבא הסיני הצליחו לפתח אלגוריתם שיכול לפענח את מקום הפגיעה המדוייק של טיל היפרסוני במהירות של יותר מחמישה מאך. על פי הפרסום, המערכת הסינית יכולה לתת התראה של שלוש דקות לפני הפגיעה הצפוייה. המדענים הסיניים התבססו על מסד נתונים נרחב של ניסויים היפרסוניים של צבא סין, והצליחו לבודד את הרעשים השונים בתהליך הטרמינציה – הגלישה הסופית לעבר המטרה. לטענתם, אחרי שהצליחו למקד את הנתונים הרלוונטיים של מעוף הטיל עצמו, כוח החישוב שנדרש לחיזוי הפגיעה אינו מצריך משאבים רבים ומספיק לשם כך מחשב נייד רגיל שיספק תוצאה בתוך 15 שניות. לגבי האובייקט שיירט את הטיל הסינים טוענים כי תותח בעל מהירות ירי גדולה של 10,000 סיבובים בדקה, יכול לפגוע בטיל אחרי שנתיב הטיסה הסופי שלו יוזן לו ישירות.
נחיל מל”טים S 2 HUNTER איור: HALCON. AE
תחום נוסף שמתפתח במהירות בהקשר בינה מלאכותית צבאית הוא נחיל כלים בלתי מאויישים. היכולת להטיס להק גדול של כלים בלתי מאויישים שפועלים בסנכרון עצמאי לחלוטין, הוא אחד התרחישים שצבאות רבים מתכוננים אליהם, הגנתית והתקפית. בסלון האווירי האחרון באבו דאבי, חשפה חברת HALCON של איחוד האמירויות את ה Hunter 2-S, פלטפורמה בלתי מאויישת קטנה שיודעת לפעול בסנכרון אוטונומי מבוסס בינה מלאכותית עם עשרות כלים אחרים. הלהק יודע לטוס יחד, לאסוף מודיעין, לעבד אותו ולתרגם אותו למטרות שונות שיחולקו בין הפלטפורמות. יש לציין שהיכולת הזו היא לא ייחודית ל HALCON בלבד, על פי פרסומים שונים גם ישראל, ארצות הברית, רוסיה וסין מחזיקות בטכנולוגיה דומה. מנכ”ל HALCON סייד אל מנסורי סיפר למגזין דיפנס ניוז שהאלגוריתם המיוחד מאפשר לכטבמ”ים לתקשר ביניהם על ערוץ מרכזי אחד. השימוש בערוץ אחד מאפשר סנכרון מדוייק בין הפלטפורמות השונות, כולל בשלב של חלוקה למשימות והתפצלות באוויר לנתיבי טיסה שונים. בשלב הראשון המערכת יודעת לנהל 36 פלטפורמות במקביל. כל משגר מכיל כיום 21 פלטפורמות, אבל צירוף של שלושה משגרים על משאית אחת יכול ליצור נחיל של כ 70 פלטפורמות שינוהלו כשתי משימות שונות.
ומתברר שיש גם פיתוחים מעניינים המתקשרים לאיומים אזרחיים אקטואליים. חברת ZERO EYES מאיווה, מציע פתרון מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי מוקדם של ירי במקומות אזרחיים. החברה פירסמה את הפתרון שלה אחרי מסע ההרג האחרון בבית הספר היסודי בעיר יובלדה בטקסס. האלגוריתם שפיתחה ZERO EYES מתחבר למצלמות אבטחה בערים השונות ויכול להתריע בתוך חמש שניות על אדם ששולף נשק. לדברי בכיר בחברה שהתראיין לרשת CBS, ההתראה תועבר ישירות עם מיקום מדוייק לשירותי החירום הקרובים למקום האירוע. הטכנולוגיה הזו כבר נמצאת בניסוי ב 18 מדינות ברחבי ארצות הברית.
תמונת כותרת: להק רחפנים של צה”ל. צילום: דובר צה”ל
