סדרת הניסויים המוצלחים שנערכו לאחרונה במערכת כיפת ברזל בארצות הברית, פותחת בפני רפאל אפשרויות חדשות בשוק האמריקני. בניסוי שערכו המארינס בחודש יולי האחרון שולבו המיירטים במערכות מכ”מ ושליטה ובקרה אמריקניות, והצליחו ליירט שלוש מטרות שונות שדימו בין היתר תקיפת טילי שיוט.
הכותרת שנתן הבלוג הבטחוני NATIONAL INTREST לשני הניסויים האחרונים של מערכת כיפת ברזל בארצות הברית לא מותיר מקום לספק, “המארינס והצבא האמריקני התאהבו במערכת כיפת ברזל”. הדברים הללו נכתבו ב 7 באוגוסט השנה, אחרי שבפנטגון עיבדו וניתחו את תוצאות הניסוי, מעבר כמובן להשמדה המיידית של שלוש המטרות שדימו טילי שיוט.
כדי להבין את פריצת הדרך של המערכת בניסוי האחרון של המארינס בחודש יולי האחרון, נדרשת השוואה למתארים המבצעיים שבהם פעלה עד כה כיפת ברזל בישראל. צה”ל שמפעיל את סוללות כיפת ברזל עושה שימוש במכ”מ MMR, מכ”מ סטטי בעל סריקת אלומה אלקטרונית. בניסוי בארצות הברית שולבו מיירטי כיפת ברזל במערכות האמריקניות שכללו מכ”מ GATOR ומערכת שליטה ובקרה מדגם CAC2S. ה GATOR הוא מכ”מ אקטיבי בעל אנטנה מסתובבת שסורקת 360 מעלות. בניסוי עצמו יורטו שלוש מטרות ששוגרו בו-זמנית במסלולים שונים ומכיוונים שונים. תרחיש שעד כה כיפת ברזל לא התמודדה איתו במתארי הלחימה בעזה לבנון או סוריה.
“הניסוי הזה היה פורץ דרך בשני מישורים שונים”, מספר תא”ל במיל’, פיני יונגמן סמנכ”ל בכיר וראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל. “קודם כל השילוב של המיירטים שלנו עם מערכות אחרות. האינטגרציה הזו היא לא דבר מובן מאליו. זה חלק מהפיתוח הייחודי שלנו ליצור מערכת שתוכל להתממשק בקלות למערכות אחרות. ההישג המשמעותי השני הוא היכולת לקבל תמונת מכ”מ ששונה טכנולוגית לחלוטין מהמכ”מ הישראלי. סריקה אקטיבית של 360 מעלות מייצרת אתגר אחר למערכת, כשהמטרה טסה בפרופיל טיסה שונה לחלוטין בהשוואה לאלה שמיירט כיפת ברזל מתמודד איתם בישראל. הוכחנו כאן שהארכיטקטורה הפתוחה של המערכת אמינה מאד ולא רק שלא פוגעת בביצועים,היא אפילו משכללת אותם”.
כיום מחזיק ה ARMY האמריקני שתי סוללות כיפת מבצעיות תחת השם IDDS-A, Iron Dome Defense System Army. אחת מהן נפרסה בעבר בבסיס אמריקני באי גואם, במסגרת הכוח האמריקני שפרוס באוקיינוס הפסיפי. המערכת השנייה שהוכרזה מבצעית רק לאחרונה, נמצאת בארצות הברית. עד כה, כל הניסויים במערכת, בהם צפו גם בכירים מהממשל ומשאר הזרועות בצבא, הוכתרו בהצלחה עם 100% יירוט.
לצורך הפעילות בשוק האמריקני חברה רפאל ל RAYTHEON האמריקנית כשותפה אסטרגית. לצורך כך הוקמה חברה משותפת בשם R2S, שמייצרת כיום חלק מהמיירטים שמיועדים לצה”ל, ובהמשך היא מתוכננת לייצר מיירטים גם לצבא האמריקני.
“אנחנו כבר חושבים יחד עם הצבא האמריקני על השלב הבא של התכנית” מספר יונגמן. “התכנון הוא לשלב את מיירט הטמיר בתוך משגר אמריקני. כבר ב 2016 בנינו טיל טמיר לפרויקט של ה ARMY בשם MML – MULTI MISSILE LAUNCHER, שאמור היה לבחון שיגור של מיירטים שונים ממשגר אחיד. רפאל הייתה היחידה בניסוי הזה שהצליחה לשגר ולהפיל מטרות עם מיירט טמיר. זה חשף בפני האמריקנים את היכולות האינטרגטיביות של המערכת מבלי לפגוע ברמת הביצוע”.
לאחר שהוכחה היכולת לשלב מספר סוגי מיירטים במשגר אחיד, יצא לפני שנה הצבא האמריקני בתכנית מבצעית להצטיידות במערכות יירוט אחידות תחת השם IFPC – Indirect Fire Protection Capability. התכנית הוגדרה כצורך מבצעי מיידי ולכן נבחר בשלב הראשוני ה M9X, מיירט מתוצרת ארצות הברית, מבוסס ראש ביות אלקטרו אופטי. השלב השני של הפרויקט הוא בחירת מיירט נוסף, וכאן נכנסת לתמונה רפאל עם הטמיר של כיפת ברזל. כרגע השלב הזה בפרויקט נמצא בתהליכי בחינה ראשוניים, כאשר ההערכה היא כי הביצועים של הטמיר שעולים על המיירטים האחרים ביכולות יירוט מגוונות – מל”טים, טילים, רקטות, טילי שיוט, פצצות גולשות, מטוסים – היא יתרון משמעותי. במקביל מפתחים גם המארינס משגר אחיד יחד עם RAYTHEON, השותפה של רפאל בארצות הברית, מה שמעלה את הסיכוי שהמארינס יבחרו בקרוב במיירט הטמיר למערכת הזו.
“מבחינת רפאל החיבור הזה של המארינס ל RAYTHEON מצויין. אנחנו נדע להתאים את המיירטים. הסיבה שהמארינס הולכים למשגר חדש אחיד היא הרצון לשלב אותו בפלטפורמות השונות שלהם”, מסכם יונגמן. “חשוב להדגיש שיתרון נוסף שלאו דווקא נלקח בחשבון בתוצאות המיידיות של הניסוי בכיפת ברזל הוא “הידידותיות” שלה. בנינו ממשק משתמש פשוט מאד, ולכן תהליך ההטמעה של המערכת היה מהיר מאד בניסוי עם ה ARMY. לא בכדי הוא הכריז על שתי הסוללות כמבצעיותתוך זמן קצר מאד מקבלתן. העובדה הזו לא נעלמה מעיני מקבלי ההחלטות. יש כאן מערכת מבצעית, בעלות יכולות יירוט פורצות דרך בכל קנה מידה, ובנוסף נוחה מאד להטמעה ואינטגרציה”.
שדרוגי כיפת ברזל נוסו בהצלחה במבצע “עלות השחר”
בעימות האחרון ברצועת עזה שולבו במהלך היירוטים מספר שדרוגי חומרה ותוכנה של מערכת כיפת ברזל, שהעלו את אחוז היירוט ל 97%. בהקשר הזה יש לשים לב שבשונה מחמאס, ייצור הרקטות של הג’האד האיסלמי פחות איכותי, ולא מעט מהרקטות עפות במסלול לא יציב ואחיד. העובדה הזו מאתגרת מאד את מערכות כיפת ברזל, ועדיין רוב הרקטות הופלו, מה שמצביע על רמת מבצעיות גבוהה של המערכת. אם כי חייבים להדגיש כי בשונה ממבצע שומר חומות ב 2021, חמאס לא ירה הפעם ולכן מספר הטילים שעימן הייתה המערכת צריכה להתמודד במטחים עצמם היה קטן יותר.
התחנה הבאה – שרביט קסמים
כחלק מהתפיסה החדשה של התאמת מיירטים שונים למשגר אחד, והצלחתם של מספר ניסויים החל מ-2016, בוחנים ברפאל תכנית עתידית של שילוב מיירטי שרביט קסמים במשגר האחיד ובכך לאפשר יירוט בטווחים גדולים יותר משל הטמיר. אחד הרעיונות שנבחנים הוא התאמה של מיירט השרביט (עם או בלי בוסטר) למשגרי הפטריוט הותיקים שנמצאים כיום בשימוש של עשרות צבאות בעולם, בהם: ערב הסעודית, גרמניה, הולנד, כווית ועוד. בערב הסעודית למשל, הפטריוט מיירט כמעט על בסיס יומיומיטילים בליסטים ורקטות אירניות שמשגרים המורדים החותים.
תמונת כותרת: כיפת ברזל בניסוי. צילום: רפאל