החוקר האקדמי, מדען ומורה הפרופסור עמוס הדס הלך לעולמו לאחרונה. יהי זכרו ברוך.
מקצועו והתמחותו של פרופ’ הדס היו בטכנולוגיית קרקע, מים והשקיה. כאשר פרש בשנת 2000, הוא התמסר ושילב את האינטלקט, הסקרנות והתשוקה שלו עם אהבתו ליין.
בשנת 2015 זכה פרופסור עמוס הדס בפרס מפעל חיים בעולם היין הישראלי יין על ידי מארגני תחרות היין והאלכוהול Terravino ..
עמוס הדס נולד בשנת 1935 בארץ , גדל ולמד בחולון. למד באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות. תואר שני סיים בשנת 1961.
בשנת 1958 החל הדס את עבודתו בתחנה לחקר החקלאות, במכון וולקני, בתפקיד לבורנט במחלקה להשקיה וטכנולוגיה של הקרקע באגף לקרקע ומים, לימים מכון לקרקע ומים. בשנת 1960 החל עבודתו כחוקר. יחד עם עבודתו סיים עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בשנת 1968 בנושא: “תהליכי התאדות והתייבשות בקרקעות שכבתיות”.
הוא עסק בתפקידים ומחקרים שונים ורבים בארץ ובחו”ל ובשנת 1984 קיבל את התואר “חוקר השנה” של מינהל המחקר החקלאי, על תרומתו “כפיסיקאי קרקע מצטיין, בעל בקיאות מעמיקה, חריצות, ראיה רחבה, ומסירות לצורכי השדה”.
פרופ’ עמוס הדס פרש לגמלאות בשנת 2000 ומאז המשיך לעבוד כמתנדב במכון לקרקע ומים במכון וולקני. עיקר פעילותו הוקדש לחקר מערכות חקלאות קדומות.
בין פעולותיו ומחקריו הוא פרסם בשנת 2007 את ספר “הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ ישראל” בהוצאת קרוננברג.עימה ופגישות
בעקבות מותו של פרופ’ עמוס הדס המוציא לאור דני קרוננברג כתב כתבה שבעיקרה היא מתארת את מחקריו של הדס בנושא גיתות עתיקות:
בצער רב נודע לי על שפרופ’ עמוס הדס נפטר, ונטמן באדמת הארץ, שאותה הוא חקר במשך עשרות שנים, במהלך עבודתו כחוקר במכון לקרקע ומים במכון וולקני לחקר החקלאות.
הכרתי את פרופ’ הדס במהלך העבודה על ספרו “הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל” שהוצאתי לאור.
לצורך כך נסענו לאורכה ולרוחבה של הארץ על מנת לבקר באתרים שונים, והתפעמתי מהיקף ידיעותיו, החל ממידע לגבי נושאים מדעיים וכלה ביכולתו להצביע על אתרים שונים ולספר בהרחבה את ההיסטוריה שלהם.
כחוקר קרקע ומים במכון וולקני לחקר החקלאות, פרופ’ הדס היה מסוגל במבט חטוף “לקרוא” את השטח, ולהצביע לדוגמה על הבדלים קלים מאוד בגוון הקרקע או במצב הצמחייה, להסביר את הסיבה לכך בגלל הבדלים בהרכב הקרקע או בגלל הבדלים באופן הצטברות משקעים וזרימתם מעל ומתחת לפני הקרקע, ולנתח את המשמעות של נתונים אלו לגבי גידולים חקלאיים שונים.
מכיוון שפרופ’ הדס צבר ידע בתחומים רבים, הראייה שלו הייתה רב-תחומית ולכן, לדוגמה, הוא הצליח להכריע במחלוקת מסוימת בין ארכיאולוגים, באמצעות ניתוח ששילב את הידע שלו בייננוּת, ביוֹכימיה, תֵרְמוֹדִינָמִיקָה (מדע העוסק במעבר חום) וארכיאולוגיה.
זו הייתה דוגמה טובה לחשיבות שיש לעיתים לניתוח בעיה באופן רב-תחומי.
ספרו פורץ הדרך “הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ ישראל” התקבל תחילה בחשדנות על ידי מספר ארכיאולוגים שלא ראו בעין יפה שאדם שאינו ארכיאולוג “מתערב בענייניהם”…
בתחילה פרופ’ הדס התייחס לסוגי הגיתות השונות לייצור יין שנחשפו באתרים שונים בארץ, בהתאם למונחים שהופיעו במאמרים שפרסמו הארכיאולוגים שחפרו באותם אתרים.
כאשר קראתי את כתב היד של הספר, הערתי שאין אחידות במונחים המתארים את סוגי הגיתות, ופרופ’ הדס הסכים איתי אך טען שהוא הסתמך על פרסומי הארכיאולוגים, למרות שאין אחידות בין משמעויות המונחים שבהם הארכיאולוגים השתמשו.
התברר שגיתות מסוגים שונים לחלוטין סווגו כאותו סוג במאמרים נפרדים, וגיתות כמעט זהות סווגו במאמרים אחרים כסוגים שונים של גיתות.
בעקבות כך הצעתי שאנחנו נקבע מונחים אחידים שישמשו לאורך כל הספר.
לא הייתה זו משימה קלה בהתחשב במגוון האדיר של גיתות שנחשפו בארץ, שהיו בעלי מאפיינים שונים ובעלי צורות מבנה רבות ומגוונות.
על מנת ליצור סיווג פשוט, שקל לזהותו על פי שרידים חלקיים שניתן למצוא באתר ארכיאולוגי, נפגשנו בביתו של פרופ’ הדס במשך מספר ערבים, וערכנו דיונים מעמיקים בנושא (ואף התייעצנו עם דר’ אביבה הדס – אשתו של עמוס, כיצד יש לקבוע את הסיווג באופן שיהיה מובן לקהל רחב).
בסיכום החלטנו לסווג את הגיתות לארבעה סוגים עיקריים:
1. גת בסיסית (Basic winepress) – מתקן פשוט חצוב בסלע או מתקן בנוי, הכולל משטח דריכה משופע, ושקע או בור איגום נמוך ממנו, לאצירת התירוש.
2. גת מורכבת (Modified winepress) – מתקן חצוב בסלע או מתקן בנוי, המורכב ממשטח דריכה שלו דפנות נמוכות, בור שיקוע או בור סינון ובור או בורות איגום.
3. גת משוכללת (Expanded winepress) – מתקן משוכלל הכולל משטח דריכה מרכזי שלו דפנות נמוכות וסביבו מספר תאים המתנקזים אליו, וכן בור שיקוע או בור סינון, ובור או בורות איגום.
4. בית גיתות (Complex winepress) – מערכת גיתות הכוללת משטחי דריכה בשני מפלסים. המשטח במפלס העליון נמצא על הגגות של תאי תסיסה מקורים במפלס התחתון. משטח הדריכה במפלס התחתון, אליו מתנקזים התאים המקורים שסביבו, הא משטח העבודה המרכזי המתנקז, דרך בור שיקוע או בור סינון, אל בור או בורות איגום.
פרופ’ הדס הציג את הצעתו לראשונה בכנס ארכיאולוגי שנערך באוניברסיטת אריאל, וקיבל משוב חיובי ממספר חוקרים. לאחר מכן פרופ’ הדס פרסם את סיווג הגיתות בספר “הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל”.
לאחר מספר שנים סיווג הגיתות האמור אומץ על ידי הקהילה הארכיאולוגית בארץ, למרות שהוא פותח על ידי אדם שלא היה ארכיאולוג…
כיום מלמדים על פי סיווג זה בכל הפקולטות לארכיאולוגיה באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ.
לדעתי יהיה זה נכון וראוי לקרוא לשיטת סיווג זאת “סיווג הדס לגיתות” ובכך להנציח את פועלו הנרחב של פרופ’ הדס לקידום תעשיית היין, החקלאות והארכיאולוגיה בישראל.
בתרשים אפשר לראות את “סיווג הדס לגיתות” ומומלץ להפיצו בקרב חובבי ידיעת הארץ, ארכיאולוגיה ויין.
