אביב זאבי, סמנכ”ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות: “המימון שהוענק לשלושת המאגדים היא במסגרת אסטרטגיית הרשות בעידוד לקיחת סיכן גבוה של התעשייה הישראלית, תוך פיתוח יכולות ליבה חדשות שיאפשרו חדירה לשווקים שטכנולוגיות פורצות דרך משבשות, הן לחברות ההזנק והן לחברות הגדולות.
מאגד הפוטוניקה האינטגרטיבית מבוסס על טכנולוגיה פורצת דרך משותפת לפיתוח קווי מוצר שונים בשווקים שונים. תחום השבבים הינו תחום אסטרטגי חשוב והמאגד מאפשר פיתוח יכולות ישראליות בתחום, ללא ויתור על מצוינות טכנולוגיות וחדשנות פורצת דרך.
לצידו, הטכנולוגיות שיפותחו במאגד מטא יחזקו את היתרון התחרותי של התעשייה הישראלית בשוק צומח וגדול ותאפשר המשך השקה של מערכות מתקדמות ומגוונות בתחומי האבחון הרפואי (MRI ואנדוסקופיה), תקשורת (אנטנות מתכווננות וזולות ותקשורת לווינית), גלאים ולידארים מתקדמים, ומערכות עזר לטייס.
לבסוף, השימוש היצירתי בחרקים כפתרון לטיפול במפגעי פסולת אורגנית, תוך הפחתת הזיהום הסביבתי נמצא יעיל ביותר – חרקים הינם בעלי פוטנציאל תזונתי גבוה, מייצרים פחות גזי חממה ופולטים פחות אמוניה מאשר חיות משק, הגידול תעשייתי של חרקים דורש פחות שטח מים וקרקע מאשר חוות בקר והם בעלי יעילות גבוהה יותר של המרת המזון לביומסה.”
אלו הם שלושת המאגדים:
- מאגד פוטוניקה אינטגרטיבית – אור לעיבוד נתונים, לשבבים ולמערכות יירוט ותקשורת – ועדת המחקר של חטיבת תשתיות חדשנות ברשות החדשנות אישרה תקציב של כ 40 מלש”ח לשלוש שנים.הפיתוחים המרכזיים שיקודמו במאגד הינם: מקור אור פוטוני שזור המהווה שלב בפיתוח מחשב קוונטי אך בעל ערך כרכיב עם פוטנציאל שוק בפני עצמו; ג’ירו בעל משקל ונפח קטן, עם רמת דיוק ביניים Short Navigation) ) ומחיר נמוך משמעותית מהקיים; לייזר-מסרק לתקשורת אופטית רב ערוצית; וכן פלטפורמה להקטנת נפח מהותית עבור מערכות לייזר רב עוצמה מוטסות. היתרונות של המצע שיפותח במאגד מתבטא בשקיפות גבוהה בתחומי הנראה ו Near- IR ,כמו כן ביכולת לשלב מעגלים חשמליים על אותו שבב פוטוני, ובכך להקטין נפח ומשקל.
במאגד משתתפות ארבע חברות ישראליות: אלאופ , סיאלו, קואנטום סורס וניו פוטוניקס. בנוסף, המאגד נתמך באקדמיה מקצועית על ידי שישה חוקרים בעלי ידע בתכנון וייצור מתחום הסיליקון: ניטריד, מהודים ורכיבים אקטיבים. רשימת החוקרים כוללת את: ד”ר איליה גויקמן מהטכניון, פרופ’ אבי צדוק וד”ר בוריס דסיאטוב מבר-אילן, וכן על ידי פרופ’ אוריאל לוי, פרופ’ דן מרום וד”ר לירון שטרן מהאוני’ העברית. כמו כן פעילות הייצור של רכיבי SiN4 תתבצע בקבלנות משנה על ידי חברת Tower Semiconductor.
שוק הסיליקון פוטוניקה(Silicon Photonics) הוערך בשת 2021 ע”י MarketAndMarket בכ-1.1B$ עם קצב גידול של26.8% אשר נובע מביקוש רב לרכיב הסיליקון פוטוניקה, השוק צפוי להגיע לשווי של כ- 4.6B$ בשנת 2027.
- מאגד מטא חומרים – מניפולציה היא לא רק ריגשית וגלימת ההעלמות של הרי פוטר הופכת למציאות – ועדת המחקר של חטיבת תשתיות חדשנות אישרה את תוכניות העבודה והרכב השותפים של מאגד מטא חומרים ומשטחים, הצפוי לפעול במשך 3 שנים החל מחודש ינואר 2023. תקציב הפעילות לכל תקופת המאגד מוערך בכ- 55 מליוני ₪.
טכנולוגית המטא-חומרים ומשטחים מבוססת על צירוף מושכל של מבנים (ננו או מיקרו) בעלי גודל אופייני של תת אורך-גל (כמה עשיריות עד עשירית מאורך הגל) ליצירת חומר אלקטרומגנטי מלאכותי בעל תכונות מהונדסות לפי דרישה, המאפשרות מניפולציה על הגל האלקטרומגנטי העובר דרך החומר. המעבר של גל אלקטרומגנטי דרך אותו תווך, שעשוי מטכנולוגיה של מטא-חומרים, משנה את חזית הגל בהתאם לתכנון, ומאפשר עיצוב מחדש של השדות וזרימת האנרגיה ביעילות גבוהה, למימוש של מראות לא קונבנציונאליות, עדשות דקות, אנטנות מתכווננות, בולעים רחבי זווית ועוד.
על אף התפתחות דרמטית במחקר בתחום זה בשני העשורים האחרונים, ושלל הדגמות ברמת המעבדה, הטכנולוגיה טרם שולבה בהצלחה ביישומים מעשיים משמעותיים בארץ ובעולם. מאגד מטא חומרים ומשטחים עתיד לפתח את אותה יכולת טכנולוגית באקדמיה ובתעשייה הישראלית כך שאפשר יהיה לתכנן רכיבים ולממשם במערכות שונות (תקשורת ואופטיקה).
במאגד שותפות 10 חברות (אלביט, סרגון, סטיקספיי, גלאל, ספקטראליקס, SCD, PCB, אופסיס, FVMAT ו- IKOM) ו- 10 קבוצות מחקר (הטכניון, האונ’ העברית, מכון ויצמן, אונ’ תל אביב, אונ’ אריאל, אונ’ בר אילן, ואונ’ בן גוריון).
- מאגד זבוב החייל השחור – איך מקדמים תחליפי חלבון, בינה מלאכותית וכלכלה מעגלית בפרויקט מחקר אחד? – ועדת המחקר של חטיבת תשתיות חדשנות אישרה את תוכניות העבודה ותקציב של כ 28 מלש”ח עבור מאגד זבוב החייל השחור (זח”ש) לפיתוח לחיית משק חדשה.
שמונת החברות הישראליות אשר ייקחו חלק במאגד הינן: פריזם, אמבר,שחר תשלובות, אנרג׳ין, ניאומנה, אנטופרוטק, באגירה ורפאל תערובות. חברות אלו ישתפו פעולה עם תשע קבוצות מחקר מובילות באקדמיה מהמכון הוולקני, מיג”ל, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית.
הצורך במאגד נובע מהעדר בסיס ידע רחב ומשותף כפי שקיים בחיות משק אחרות באספקטים של רביה, בריאות, תזונה יכולת גמלון ועוד, וכן מהצורך לפתח תהליכים תעשייתיים שמבוססים על ניסוי וטעיה בכל האספקטים של הטיפול באורגניזם – גידול, האבסה, יצירת מוצרים וטיפול בפראס. שיפור תהליכים באמצעות אינטגרציה של טכנולוגיות חדשניות היא קריטית להיתכנות כלכלית של שימוש בזח”ש ופיתוח מוצרים.
חברות הטכנולוגיה במאגד – הכוללות שילוב של חברות למחזור פסולת, חברות טיפוח זנים וגנטיקה, וחברות שעוסקות בפיתוח מזון לבע”ח – חברו לקבוצות אקדמיות שלהן פיתוחים, או תשתיות טכנולוגיות ייחודיות שירחיבו את בסיס הידע והשימושים של הזח”ש.
אביב זאבי, סמנכ”ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות. קרדיט: חנה טייב.
האספקטים העיקריים בהם בחר המאגד לטפל הם: שיפור הזנת הזח”ש על סמך ניתוח מרכיבי תזונה חשובים, שיפור מדדי גידול, בריאות, רביה ותשתית ליצור מוצרים אך המאגד מתעתד לפתח גם תשתית מיחשובית המבוססת על נתוני הניסויים השונים שיבוצעו במאגד, אשר תשמש בעתיד את התעשייה כמעין “ספר מתכונים” ממוחשב לאופטימיזציה של זרמי פסולת אורגנית, מין הזבוב ודרישות השימוש הסופי (ערכי חלבון/שומן נדרשים).
*זבוב חייל שחור( Black Soldier Fly- BSF) הוא חרק הניזון מפסולת אורגנית ומחזור חייו בן 45 יום כולל, ביציים, זחלים, טרום-רימה, רימה וזבוב בוגר שלא צורך מזון. הרימות שגדלות בתוך מצע הפסולת יכולת להמיר פסולות אורגניות שונות לתוצרים איכותיים (חלבון, שמן, דשן ותוצרים נוספים) המופקים על-ידי עיבוד של הרימות וכתוצרי לוואי של התהליך. הזבוב אינו נשא של מחלות ווירוסים המזיקים לבני-אדם או לבע”ח. תכונות אלו הפכו את הזח”ש לחלק משמעותי ביכולת ליישם כלכלה מעגלית ברחבי העולם. כיום תוצרי הזבוב השחור מאושרים לשימוש רק עבור הזנת בע”ח אבל קרוב לוודאי שבעתיד השימוש יורחב גם לבני אדם – מזון, קוסמטיקה ורפואה.
