לפני 100 שנים, מהגר ומומחה התעופה איגור סיקורסקי הקים את Sikorsky Aero Engineering Company בחוות תרנגולים ליד רווזולט פילד, לונג איילנד, ניו יורק. צוות של מהנדסים, רבים מהם מהגרים בעצמם אשר נמלטו במהלך המהפכה הרוסית, סייעו להקמת החברה והחלו לפתח מטוס (בעל כנף קבועה): S-29A.
למרות שמטוס ה-S-29A מעולם לא יוצר בצורה סדרתית, הוא יצר פרסום שהניע משקיעים, אשר אפשרו בהמשך הדרך לייצר המטוס האמפיבי S-38 ומטוסים נוספים, בעיקר ימיים.
כבר בשנת 1908 ניסה איגור סיקורסקי לפתח מסוקים, אך טכנולוגיית המנועים שהייתה קיימת לא איפשרה לבצע טיסות ניסוי. הרעיון נכנס להקפאה עד לשנות ה-30 של המאה שעברה, במהלכן הבשילה טכנולוגיית המנועים כך שהתאימו לצרכיו של סיקורסקי. בשנת 1929 העביר סיקורסקי את מתקני החברה לסטרטפורד, קונטיקט, שם המשיכה לצמוח ולהגדיל את כמויות הייצור. “בשנים 1934-1935 ידעתי שאבא בא מהעבודה מהמפעל, אחרי ימים עמוסים בהם היה מרוכז בייצור ה’ספינות המעופפות’ של פאן אמריקן, שיועדו לטיסות בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט”, אמר סרגיי סיקורסקי, בנו הבכור של איגור. “בלילה, אחרי היום העמוס, הוא בא הביתה וישב בין שעתיים לשלוש במשרד הפרטי שלו, שם שירטט, תכנן, מחק ועיצב מחדש את מה שלבסוף יהיה ה-VS-300. התגנבתי למשרד מדי פעם כדי לראות את תהליך ייצור המסוק הראשון של אבא”.
ב-19 למרץ 1935, איגור סיקורסקי קיבל את אישור הפטנט מספר 1,994,488 לעיצוב “Direct Lift Aircraft”. החלום הבשיל למציאות ב-14 לספטמבר 1939, כאשר הטיס את ה-VS-300 במשך עשר שניות באוויר.
“אני זוכר שאחרי הגיחה השנייה או השלישית, בהן אבא הטיס את ה-VS-300 ממש מעל גובה הקרקע, הוא לקח את אמא שלי ואת אחי, ניקולאי, וצפינו בסבלנות איך הוא המריא לגיחה נוספת כשהוא על ההגאים”.
ב-14 למאי 1940 , קיבל איגור סיקורסקי את רישיון טיס מספר 1 ממדינת קונטיקט. ב-1942, הטכנולוגיה הבשילה והוא מסר את הפלטפורמה הראשונה מבין אלפים שיימסרו בעשורים הבאים. ה-XR-4 היה המסוק הראשון שנמסר לכוחות האוויר של צבא ארה”ב.
החברה המשיכה לצמוח ולהיות מובילה עולמית בייצור מסוקים, עם אלפי עובדים אשר תכננו, ייצרו ומסרו מסוקים שאיפשרו למפעיליהם לבצע מגוון משימות ברחבי העולם ולהציל חיי אדם. המסוק המוכר ביותר הוא כמובן, הבלקהוק, אשר בתחילת השנה חגג את מסירת המסוק ה-5000 בעולם – מספר חסר תקדים בעולם התעופה. החברה הינה הגדולה והמובילה כיום בייצור מסוקים, צבאיים ואזרחיים ומייצרים מגוון מסוקים מהמתקדמים מסוגם: בלקהוקים, CH-53K, S-76, S-92 ועוד.
גם בישראל
חיל האוויר מפעיל זה עשרות שנים מסוקים מתוצרת סיקורסקי, אשר נרכשה בשנת 2015 על ידי חברת לוקהיד מרטין. המוכרים שבהם הם מסוקי הבלקהוק “ינשוף” הפועלים בבסיס פלמחים החל מ-1994, במהלכה הגיעו לישראל עשרת המסוקים הראשונים, ומסוקי ה-CH-53D “יסעור” הפועלים בבסיס תל נוף. מסוקי הסיקורסקי הראשונים הגיעו לחיל האוויר הישראלי לאחר שהוחלט על רכש של שני מסוקים מדגם סיקורסקי S-55 . המסוקים הגיעו לבסיס תל-נוף באפריל ובאוגוסט 1956 ונקלטו בטייסת “הגמל המעופף” לצד מסוקי ה”הילר 360″ שפעלו משנת 1951. במאי ויוני 1958 נקלטו שלושה מסוקי סער בינוניים מדגם סיקורסקי S–58 שנחשבו לטובים בעולם מסוגם באותם הימים. בעקבות הגעתם של המסוקים המתקדמים אל החיל, פותחו תורות לחימה ייחודיות והחלו אימונים למבצעים מיוחדים. עד אוגוסט 1963 סופקו לישראל 24 מסוקים מדגם זה, מספר המסוקים שבטייסת גדל פי שלושה והיא הפכה לאחת מהגדולות בחיל-האוויר.
מסוקי ה”יסעור” פועלים בחיל האוויר משנת 1969 במגוון משימות, ובפברואר 2021, הכריז משרד הביטחון על הבחירה במסוק ה-CH-53K כמסוק התובלה הכבדה החדש של צה”ל כחלק מהתוכנית הרב-שנתית “תנופה”. מסגרת משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה”ב חתמה בסוף 2021 על ההסכם (LOA) לרכש 12 מסוקים. היקף העסקה נאמד בכ-2 מיליארד דולר מכספי הסיוע האמריקאי. על ההסכם, מול הצי האמריקאי, באמצעותו ירכשו המסוקים, חתם ראש משלחת הרכש, תא”ל (מיל’) מישל בן ברוך. העסקה כוללת אופציה לרכש של 6 מסוקים נוספים. המסוקים הראשונים צפויים להגיע לישראל במהלך השנים הקרובות.
לוקהיד מרטין-סיקורסקי תייצר את 12 המסוקים עבור מדינת ישראל תחת חוזה שנחתם מול הצי האמריקאי כעסקת מכירה צבאית למדינה זרה (FMS). לאחרונה, נחתם החלק הראשון של החוזה עבור ייצור ארבעת המסוקים הראשונים, אשר ייבנו במפעלי לוקהיד מרטין-סיקורסקי בקונטיקט, ארה”ב.
ארבעת המסוקים אשר נחתמו לייצור עבור מדינת ישראל מצטרפים לחוזה האחרון שנחתם בין לוקהיד מרטין-סיקורסקי לצי האמריקאי לייצור של תשעה מסוקים נוספים כחלק ממסגרת התוכנית של המארינס לרכש כולל של 200 מסוקי .CH-53K
מסוקי ה-CH-53K מתוכננים להחליף בהדרגה את מסוקי ה-CH-53D “יסעור” של חיל האוויר, אשר פועלים במגוון משימות כבר מעל 50 שנה. המסוקים החדשים מביאים עימם יכולות חסרות תקדים, בהן שרידות גבוהה בשדה הקרב, בטיחות, יעילות והפחתת עומס העבודה מצוות האוויר. בנוסף, התמיכה הטכנית במסוק קלה, יעילה וזולה יותר לעומת המסוקים הותיקים. כוחות המארינס הכריזו על מבצעיות ראשונית (IOC) למסוקי ה-CH-53K: שלב המבצעיות הראשונית מהווה ציון דרך משמעותי ביותר לתוכנית המסוק, כצעד האחרון לפני פריסה מבצעית ופעילות מלאה כחלק מהצרכים המבצעיים של המארינס. המבצעיות הראשונית (Initial operational capability) הושגה בפעילות משותפת של לוקהיד מרטין-סיקורסקי, הצי האמריקאי והמארינס, לאחר השלמת שלב ההערכה והניסויים המבצעיים הראשוניים (IOT&E) שכלל מגוון רחב של ניסויי טיסה, במתארים רבים, אשר נועדו לוודא את יכולותיו של המסוק לפעול בהתאם לתכנון. כלל מסוקי ה-CH-53K ביצעו במצטבר 3,000 שעות טיסה, במהלכן הוצגו יכולות המסוק במגוון רחב של תרחישים וניסויי טיסה, בשילוב עם כוחות קרקעיים וצוותי אוויר וקרקע. בין הניסויים שבוצעו: טיסה בתנאי ראות ירודים (DVE), 350 נחיתות בספינות, תדלוק אווירי – ביום ובלילה, כולל תוך נשיאת משקל חיצוני של 27,000 ליברות, מעבדת אקלים לעמידה בטמפרטורות של בין 40- ל-50 מעלות, פריסה מוטסת של כוחות נבחרים, הדגמת ירי חי ממקלע שהותקן במסוק ועוד. בנוסף לניסויים הטיסה, תהליך המבצעיות הראשוני כלל טיסת ניסוי שלא הוגדרה מראש: המסוק השלים את חילוצו של מסוק MH-60S-Knighthawk של הצי שביצע נחיתה קשה בשטח הררי וגבוה בקליפורניה. המשימה, שארכה כיומיים, הייתה משימתו הראשונה של מסוק ה-CH-53K בכוחות המארינס. מסוק ה-MH-60S-Knighthawk שקל כ-15,200 ליברות (כ-7 טון) ונמצא על רכס בגובה 12,500 רגל. המשימה שנדרשה הייתה לשאת אותו משם למרחק של 23 מייל לשדה התעופה בישופ, קליפורניה, להמשך תיקון, ובוצעה בהצלחה.
חברת סיקורסקי שנרכשה על ידי לוקהיד מרטין ב-2015 נקלטה בתוך חטיבת Rotary and Mission Systems אשר עוסקת ביישומים הקרקעיים, האוויריים, הימיים, ותת הפועלים על גבי יותר מ-460 תוכניות המשמשות את הכוחות המזוינים של ארצות הברית ואת לקוחות החברה הבינלאומיים. המומחיות שחברת לוקהיד מרטין מספקת ללקוחותיה הצבאיים מרחיבה גם את יכולותיהן של סוכנויות אזרחיות, אמריקאיות ובינלאומיות, ומושתתת על חזון החטיבה לאפשר ללקוחותיה ברחבי העולם לפעול בסטנדרט ביצועים איכותי באמצעות האנשים הטובים ביותר, המערכות הטובות ביותר, והשירותים הטובים ביותר.
מבט לעתיד
שתי מגמות בולטות מבחינה טכנולוגית בפיתוחי החברה מתמקדות בתחום הטיס האוטונומית והמעבר לשיטת טיסה מהירה ויעילה יותר, אשר יחדיו יביאו בשורה משמעותית ושינוי פרדימה בתחום המסוקים.
לוקהיד מרטין-סיקורסקי ו-DARPA, הסוכנות הצבאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים, הדגימו לצבא ארה”ב טיסת חילוץ ואספקה לוגיסטית אוטונומית מלאה במסוק בלקהוק, ללא אנשי צוות על סיפון המסוק. הטיסות הדגימו בצורה מלאה ביצוע משימות חילוץ והצלה, וכן נשיאת מטען פנימי וחיצוני במסוק הבלקהוק, בצורה אוטונומית מלאה, ביעילות ובבטיחות.
הטיסות התבצעו כחלק מתרגיל Project Convergence 2022 של צבא ארה”ב, ב-12, 14 ו-18 לאוקטובר השנה. טיסות הניסוי, אשר התבצעו ביומה, אריזונה, החלו בטיסה מאוישת על המסוק על ידי צוות מלא. לאחר הנחיתה, הפעילו הטייסים את מערכת Matrix למצב טיסה אוטונומי מלא, באמצעות מחשב הטיסה. עם יציאת הטייסים מהמסוק, השלים המסוק את המשימות הבאות, כחלק מהניסוי שהוגדר מראש, במתארים שונים. הטיסות האוטונומיות ארכו במצטבר כשעתיים וחצי.
בתחילה, הודגמה טיסת אספקת ציוד רפואי – המסוק טס 83 מייל עם 400 מנות דם אמיתיות ומדומות, במשקל כולל של 500 ליברות. לאחר 40 מייל מנקודת ההמראה הראשונית, הנמיך המסוק לתוך עמק, עד לגובה 200 רגל מעל פני הקרקע, לטיסה במהירות 100 קשרים.
לאחר מכן, בוצעה הדגמה של אספקת מטען ופינוי פצועים – המסוק הרים משקל חיצוני של 2600 ליברות התלויים על גבי מתלה מטען של 40 רגל, וטס במהירות 100 קשרים במשך 30 דקות לעבר אזור המטרה. במהלך הטיסה, שונה נתיבו של המסוק בכדי לתרגל שינוי נתיב עקב איומים שהתקבלו בעקבות מידע מודיעיני למבצעי המשימה. סיקורסקי הדגימה כיצד מפעיל קרקעי של המסוק, באמצעות טאבלט ומכשיר קשר מאובטח, שולט בצורה מלאה במסוק ומשנה את משימתו, פורק את המטען ונוחת לחלץ פצועים מאזור קרוב. עם השלמת אבטחת הפצוע במסוק, ניתנה ההוראה להמריא חזרה. בתוך המסוק, מכשיר BADOK לניטור רפואי אשר הותקן במערכות הקשר של המסוק, שידר לצוות המפעילים את המדדים הרפואיים החיוניים לצוות הרפואה הקרקעי שהמתין בנקודת המטרה.
הטיסות הלא מאוישות במסוק הבלקהוק הן חלק מתוכנית ALIAS (Aircrew Labor In-Cockpit Automation System). מסוק הבלקהוק הותקן עם מערכת ההטסה האוטונומית Sikorsky MATRIX™ שנמצאת בבסיסה של תוכנית ה-ALIAS ומהווה פריצת דרך לאפשרויות ביצוע משימות מוסקות מכל הסוגים בתנאי מזג אוויר מגבלתיים או באזורים עם חסימות באמצעות הקשר. באמצעות הדגמת היכולות, יוכלו מפקדי המשימה להחליט בעתיד אילו משימות דורשות אנשי צוות באיוש מלא, חלקי או לא מאויש, על גבי אותה פלטפורמה, באמצעות לחיצת כפתור.
ALIAS היא ארכיטקטורה גמישה ובעלת פוטנציאל גידול, המאפשרת התקנה על פלטפורמות מאוישות ותורמת להורדת עומס העבודה מצוות הטיסה והגברת האוטומציה בפלטפורמה הקיימת. התוכנית מקדמת את הגברת האוטומציה במערכות מוסקות כבר 50 שנה, ועוסקת במקביל במערכות מאוישות מרחוק. מטרת התוכנית היא תמיכה טכנולוגית מלאה וביצוע מלא של הטיסה, מההמראה עד הנחיתה, התמודדות עם מגוון תרחישים מבצעיים ותקלות שונות, ניווט, התגברות על מכשולים קרקעיים ועוד. צבא ארה”ב בוחן אפשרות שימוש רחבות למערכת ההטסה האוטונומית, כולל עבור תוכנית המסוק העתידי, FVL.
בתחום מהירות הטיסה, סיקורסקי מפתחת את טכנולוגיית ה-X2, שתאפשר טיסה במהירות כפולה מזו הקיימת במסוקים המקבילים הקיימים כיום בעולם. בבסיסה, הטכנולוגיה כוללת רוטור כפול על תורן משותף הסובב לכיוונים מנוגדים ובעל מבנה קשיח מאוד ומאחור – בקצה הזנב – מדחף אשר מספק את הכוח לנוע קדימה במהירות גבוהה. כדי לשמור על כושר תמרון ושליטה במהירות-אוויר גבוהה מצויד ה-X2 גם במשטחים נעים: הגה גובה והגה כיוון – בדיוק כמו במטוס בעל כנף קבועה.
חבילת יכולות ה-X2 מאפשרות טיסה במהירות כפולה מהקיים כיום תוך שמירה על יכולות הטסה, תמרון ושליטה כפי שקיים במהירויות נמוכות יותר במסוקים בעלי רוטור יחיד. טכנולוגיית ה- X2 שבלב המסוק תומכת וניתנת להתאמה לשימושים צבאיים נוספים בכלי טיס: תקיפה קלה, פעילות אווירית מעבר לקויי האויב, תמיכה אווירית לכוחות קרקע, חיפוש, חילוץ והצלה תחת אש ויישומים בלתי-מאוישים.
בנוסף, הטיסה באמצעות השימוש בטכנולוגיה מאפשר הפחתת רעידות, טיסה Fly-By-Wire ויצירת יתרון אווירודינמי המופק באמצעות להבים חדשניים ויעילים יותר ממסוקי הדורות הקודמים. המסוקים המופעלים באמצעות הטכנולוגיה אינם דורשים קווים הידראוליים מהמשאבות ההידרואליות המופעלות על ידי ה-GearBox המרכזי, דרך ה-Tailboom עד הרוטור כמו במסוקים הקיימים. העצמאות של הפרופלור האחורי מפשטת את המערכת ההידראולית ומשפרת את האמינות.
מנקודת ראותו של הטייס, הטכנולוגיה מאפשרת לטוס במהירות של כ-200 קשר, מהר יותר מהמסוקים הקיימים כיום, ולעבור ממהירות גבוהה זו לריחוף או לטיסה במהירות נמוכה על פני מרחק האטה של כחצי מייל – כאילו לחץ על הבלמים הלא קיימים שלו באוויר. לרוב, דרישות הכח במסוקים מחושבים בתהליכי התכנון לכח הנדרש לביצוע ריחוף כדרישה הגבוהה ביותר. במסוקים עם טכנולוגיית X2 הכח הנדרש מחושב בהתאם למהירות הטיסה המירבית, ובכך גם מושג כח מספק לביצוע הריחוף. המחשבה הראשונה שעולה למשמע התכנון היא שכנראה נדרש מיכל דלק גדול במיוחד לשיוט במהירות גבוהה אך ההפך הוא הנכון: הביצועים של המסוקים בתחשיבי עילוי מול הגרר, כפי שגם הוכחו בניסויי הטיסה, קרובים יותר לביצועים של מטוסי טורבו-פרופ מאשר למסוקים הקיימים כיום.
תמונת כותרת: הדמיית מסוק ה-53K-CH בצבעי חיל האוויר
קרדיט: לוקהיד מרטין