באחד מערבי השבוע הצטרפתי לחובבי יין מסוקרנים שהסבו מסביב שולחן ארוך באיש הענבים שביפו.
בראש השולחן ישב היינן הוותיק אבי פלדשטיין, מיקב פלדשטיין. (מייצר כ120,000 בקבוקים בשנה) על שולחן סמוך עמדו, בשתי שורות ארוכות, כ-20 בקבוקי יין שונים, שמתוכם נמזגו היינות שאבי ייצר לכוסותינו במשך הערב.
הייתי אורחם של נטלי מיכאלוביץ ופיטר שוורץ, מצוות איש הענבים, שארגנו את הערב המהנה. תודה חברים.
לשבת עם פלדשטיין ולשמוע סיפורי יין אפשר לשהות הרבה שעות. אבי מומחה בזה ובייצור יינות מיוחדים, אבל במפגשים כאלה בערב, כשהשעון רץ קדימה יש גם מגבלות, כמובן.
בכתבה זאת אביא קצת מהסיפורים וממחשבותיו של אבי עם קצת מסיפורי יינותיו הרבים. רוב המידע המובא כאן הוא מסיפוריו של פלדשטיין. במפגש באיש הענבים.
אבי התחיל לייצר יינות ביקבו ב2014 עם מותג עצמאי, אחרי עבודת רבת שנים ביקב סגל. 15 סוגים שונים מדי שנה הוא ייצר, זניים ובלנדים. יש לו מתחם עצמאי לייצור יינותיו במבנה יקב דלתון, הצפוני.
תמיד הוא מלווה את היינות לאורך כל הדרך מפשוטים עד אלה שבאיכות גבוהה, עוד כשעבד ביקב סגל. ביקב הפרטי הוא נותן דרור לבחור זנים וגם לקוחות.
טבוע בו הרצון לעשות יינות חדשים וזאת בעבודה מרתונית סביב השעון, יום, ערב וגם לילה. תשוקה עמוקה.
“לא ניראה לי להחרים גם קברנה סוביניון, שהוא זן מושלם. אני עושה 180 מעלות מקברנה לא מסונן.” אומר ומדגיש פלדשטיין.
רוב הכרמים בהם גדלים אשכולות הענבים לייצור היין נמצאים קרוב ליקב דלתון, שם הוא מייצר את יינותיו.
“הנוף הנראה מחצר היקב הוא נהדר. אין מרכז מבקרים והרוצים לבקר ולטעום צריכים לתאם. אולי יהיה בעתיד. הלב זה המקומיות. היין הישראלי בהתחלה היה כמו תינוק שלומד ללכת, לאט לאט מתפתח ומתבגר. התעשייה עברה מהפכה לפני כ40 שנה. זאת מהפכה איכותית, לא צריכתית. הצריכה הממוצעת של יין כמעט לא גדלה, כאן, כידוע”.
“יין הוא דבר מקומי אינטימי.” מוסיף אבי ומספר שבתחילה שם דגש על רוזה וייצר 3 סוגיי יין רוזה מזנים שונים.
הגיע הזמן להתחיל לטעום. אני כדרכי לא אשתמש ביותר מדי מילים ותיאורים, חלקם דמיוניים, על ריחות וטעמים. אלה, לדעתי, מלאים בעודף מילים ובתיאורים שבטח לא יהיו כאלה שידריכו חובבי יין מה להעדיף לרכוש להנאתם.
היין הראשון, הלבן, שנמזג לכוס הנקייה היה מענבי זן ענתיקה, קדום, שנבצרו בכרם בגוש עציון.
דבוקי 2022. בפה חשתי בחמיצות גבוהה ובטעם שיורי ארוך. ריח פירותי, נעים, באף.
אבי סיפר שהזן המקומי נוח ונותן חופש של כשבועיים לזמן בציר מתאים לא חייב להיבצר ביום מסוים, כמו זנים אחרים, כדי לשמור על איכות חומר גלם גבוהה.
הגפן הגיעה הנה מבויתת לפני כ5,000 שנה, הרבה לפני אחרים. היא גדלה בכרם כגביע.
כנראה שחיילים רומאים נטעו כרמים לאורך מסעם, כדי שיהיה להם מה לשתות באזור שהיה דל במים נקיים. ישנם 5 תת זנים של ענבי דבוקי. אבי משתמש בשלושה.
אחריו נמזג רוזה גרנאש 2022 . טעים מאוד ועם ריח חלש. הוא בהיר כמו יין לבן. בעולם קיימת מהפכה וצריכת הרוזה גדלה בשנים האחרונות.
אבי גידל את הזן מהתחלה עם כוונה להיות רוזה ולא השתמש בשאריות יין. הענבים נבצרו מהר אחרי הבוחל, עם אלכוהול נמוך.
היין בסגנון דרום צרפת. נעים ללגימה בשילוב עם אוכל. רענן גוף קטנטן. מינימום לחץ במכבש בעת היצירה.
סוביניון בלאן 2018. יין לבן עם ריח מיוחד. הזן רגיש לטרוארים מקומיים.
אבי התאהב כבר מזמן ביינות לבנים מתיישנים, ההפך מרבים אחרים. לדבריו צריך להתייחס בלבנים גם לצד המתיישן ולכן הוא עושה לבנים המבקשים גיל. צריך לחנכם בחביות ולכן היין שהה בחבית 12 חדשים. הוא משלם יותר כסף לחביות מיוחדות כדי שלא ירגישו טעם או רמז לחביות ביין. העץ מיוחד.
סמיון 2018. יין זה גם הוא חלק מבחירת סגנון. ריח חלש. טעם קצת לא מוכר, עדין . זן מאופק. פרפיני. שהה 12 חדשים בחבית. יכול להחזיק הרבה זמן מעמד. שנים חשבו רבים בטעות שיינות לבנים בארץ לא מתיישנים כראוי ויש ללגמם במהירות.
רוסאן 2021. ריח נעים. טעם מיוחד. קצת חומצי מדיי. טעם שיורי ארוך. זהו זן המגודל בצרפת בעמק הרון אבל יש סיבות טובות לעשותו גם בארץ. קיים דמיון אקלימי בין הרון לארצנו. ניתן לייצר כאן יין מינרלי שמתיישן טוב.
רוסאן 2018. יותר עדין וחלק בפה, עגול. התיישן טוב ויותר טעים לחיכי מאחיו הצעיר, לדעתי.
סמיון – סוביניון בלאן 2018. זן גופני מתובל בהפך הגמור מאחיו. יותר צהבהב. טעם אספרגוס ירוק. מתיישן הייטב וטעמו לא כל כך מוכר.
גראנש אדום 2019 ריח פירותי. יין קליל. מתחלק לגרון. צבע בהיר. שקוף.
אבי אמר שאלוהים חשב על בהיר ולא על כהה. אדום מאבד מקומו ברמת הסולם אט אט, לפי אבי. עושים מהזן מיץ ענבים. הוא עובר דילול באשכולות בכרם. לא ענב קל לגידול. עבר 14 חודשים התיישנות בחביות עץ.
גילגמש 2019. (קריניאן + סירה + קברנה + גרנאש +ארגמן מ5 כרמים) אבי נותן שמות לבלנדים מעולם המזרח הקדום. שם התרבות האמיתית הישנה.
היין רענן עם גוף לא מוצק. מאוד פירותי. טעים. מעדיף לדבר על מדרומיות ולא על אזור הים התיכון, בכללי.
הקברנה סוביניון נוצר בהשריות ארוכות. היין הוגש קר ואבי טוען שיש יינות אדומים שאוהבים קירור.
סירה 2018. יין בסגנון מרכז הרון. מלא ברעננות. טעים עם טעם שיורי ארוך בפה. טאני.
סירה 2017. יין מודל צפון הרון. 60 ימים של השריית הענבים בייצור. יין המיועד לשמירה לזמן ארוך. היה לי טעים מאוד. יין בסגנון אחר, השונה מאחרים.
ארגמן 2019 . לא אהבתיו במיוחד (החיך שלי) . צבע חזק. טעם מיוחד. מתיישן טוב לפי אבי. הענבים הגיעו מכרם דובב. יין עם גוף מוצק. 11.7% אלכוהול. פחות מהממוצע המקובל.
אנו 2017. (אל השמים והכוכבים) מכיל בעיקר קרינאן, גרנאש ונגיעות קברנה. ריח פירותי טוב. גוף מלא וטעם שיורי ארוך צבע כהה. הקריניאן בולט. אקליפטוסי. התיישן בחביות מיוחדות.
אישתר 2016. קברנה פרנק, ומרלו. טעם פרי מקורי . מיוחד.
קברנה 2017. הרבה עבודה עם חמצן הייתה בעת הייצור. ריכוך של 100 ימים כולל בזמן התסיסה. יין טוב שאהבתי. פירותי. גוף בינוני. 13.7% אלכוהול.
בשבילי היין האחרון שנמזג לכוסי, בה שהו הרבה יינות שונים במפגש הזה, היה שיא הסקרנות. מאוסף איש הענבים – סגל רכסים קברנה 2003. קשיש בן 20 שאבי ייצר פעם.
הפקק נשלף והחשש, הזמני נעלם מהר. הצבע העיד על יושן גם הריח, אף כי היה טוב ונעים. בפה הטעם המיושן היה מצוין וניתן היה ללגום בשפע, ללא חשש, וגם ליהנות. נהניתי.
כן חברים, כל זה עבר עלי ועל חיכי ומוחי בערב אחד, סופר מעניין, באיש הענבים שביפו .
תודה לאבי על סיפוריו המעניינים, ניראה שהיין החליף את דמו כבר מזמן והוא זורם בגופו בקצב מואץ.
תודה לצוות איש הענבים.
לחיים עם עוד הרבה סיפורים מעניינים.
לפרטים נוספים: Feldwine@gmail.com 03-6342807
