ה Blue Whale היא פריצת דרך עולמית בהפעלת כלי שייט צוללים בלתי מאויישים, אומרים באלתא, עם החשיפה של הצוללת האוטונומית החדשה של החברה. בניגוד לעבר, בתעשייה האווירית – אלתא לא חוששים להציג את הפיתוח המשותף עם משרד הבטחון: “חיל הים הישראלי עושה ב Blue Whale שימוש מעת לעת על פי הצורך”.
“המצב היום בציים הצבאיים בעולם נראה בדיוק כמו חילות האוויר לפני שלושה עשורים”, כך פותח אייל שפירא, סגן נשיא ומנכ”ל החטיבה להגנה אווירית ומערכות ימיות של אלתא את השיחה שלנו על ה Blue Whale, הצוללת המבצעית החדשה של התעשייה האווירית – אלתא, שנחשפה לראשונה בתערוכת טכנולוגיית ההגנה התת-ימית (UDT) ברוסטוק, גרמניה.
“אנחנו נמצאים כיום בתהליך שבו אנחנו לאט לאט “מחנכים” את הצבאות ליכולת טכנו – מבצעית גם בים, בדיוק כמו שקרה לחילות האוויר עם המל”טים הראשוניים. כיום, תמהיל הכוח בחילות אוויר מתקדמים משתנה מאד בין לטובת הלא מאויישים על חשבון המאויישים. כעובדתית מיגוון המשימות הלא מאויישות גדל בטור עולה, וזה בדיוק החזון שעמד לנגד עינינו בפיתוח של ה ה Blue Whale”.
לפני עשר שנים החליטו בתעשייה האווירית להיכנס לתכנון ראשוני של כצב”מ – כלי צלילה בלתי מאוייש, על סמך הידע הרב שנצבר בחברה בכל הקשור למערכות אוטונומיות וכלים בלתי מאויישים. לפני חמש שנים החלו באלתא בבנית אב הטיפוס הראשון, אחרי שהשלימו לאפיין את המעטפת המבצעית הגנרית של הצוללת. בפועל עוד לפני החשיפה שלה בגרמניה, הוכרזה ה Blue Whale כמבצעית אחרי שהשלימה אלפי שעות צלילה במשימות אוטונומית, במשך מספר שבועות במתארי ים שונים.
“אני יכול לומר בזהירות הנדרשת שחיל הים הישראלי משתמש מעת לעת ב Blue Whale, וזה אומר הרבה על הבשלות הטכנולוגית והמבצעית שלה. מעבר לכך, אנחנו נמצאים כיום במשא ומתן מתקדם עם מספר מדינות שמתעניינות בצוללת הזו על שלל היכולות המאד מתקדמות שלה”.
ה Blue Whale מצוידת בתורן טלסקופי כדי לאפשר לה איסוף מידע מודיעיני מעל למים, בדומה לפריסקופ של צוללת שמגיח מהמים בעת צלילה. על המוט הפריסקופי מותקנות מערכות מכ”ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ובחוף. באמצעות אנטנות תקשורת לוויינית שמותקנות על התורן, מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי פיקוד ייעודיים, שיכולים להימצא בכל מקום בעולם, בים, בחוף או באוויר. גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי מבוצע באמצעות סונר, שאורכו מספר עשרות מטרים, הנגרר על-ידי הBlue Whale ובאמצעות סונר, שמותקן על גבי שתי דפנות הצוללת. גילוי מוקשים מבוצע במקביל באמצעות סונר ייעודי לגילוי מוקשים, שמותקן גם הוא על שתי דפנות הכלי. את הטכנולוגיה הזו ראינו מיושמת לראשונה במטוסי המודיעין וההתראה של חיל האוויר הישראלי, כאשר התעשייה האווירית שילבה את האנטנות בגוף המטוס, ובכך הקטינה משמעותית את הגרר שלו. ה Blue Whale מצוידת בחליפת סנסורים ייעודית שמבטיחה את התנועה שלה מתחת למים ובקרבת פני המים ולהימנע מהתנגשות בכלי שיט אחרים. מערכות הסונאר ששולבו ב Blue Whale הן מתוצרת החברה הגרמנית Atlas Elektronik, חברת בת של יצרנית הצוללות ThyssenKrupp Marine Systems.
“בעולם הצבאי המודרני כולם מחפשים מכפילי כוח. כלומר כלים שיעשו יותר” אומר שפירא. “ה Blue Whale יכולה לפעול לצד צוללות מאויישות ולהשיג בדיוק את המטרה הזו. צוללת מאויישת יכולה לשאת איתה Blue Whale או לחבור אליה ליד חופי אוייב ואז לשלוח אותה קדימה לעבר אזור מאויים מבלי לסכן את הצוות. מעבר לכך ה Blue Whale יכולה להיות מעין “גשש קדמי” לצוללות מאויישות בניווט בשטחים מסוכנים הן מבחינת הגאוגרפיה והן מבחינת איומי אוייב. בנוסף בשל יכולת השהייה הרצופה שלה מתחת למים למשך שבועות היא יכולה להיות סנסור מעקב קדמי שיוצב בפתח נמלים של האוייב ולהעביר משם התראות כמעט בזמן אמת”.
ה Blue Whale נבנתה בצורה מודולרית כך שתתאים לצרכים שונים של ציים. בגרסה הבסיסית שלה היא כוללת את כל היכולות: נגד צוללות, איסוף מודיעין חזותי ואקוסטי, יכולות מיפוי וזיהוי מוקשים. באלתא אומרים כי חתימת המכ”מ האקוסטית שלה נמוכה מאד בהשוואה לכלים מקבילים בעולם. כיום מפתחות המעצמות כלים בלתי מאויישים בגודל של צוללת רגילה – XL, בתעשייה האווירית החליטו להתמקד בגודל בינוני – L , מתוך הנחה שפלח השוק הזה גדול יותר וההיתכנות להגיע ליכולת מבצעית מהירה יותר. הנחה שעד כה הוכחה כנכונה. על השאלה האם הצוללת יכולה לשאת חימוש מתקדם מסרבים לענות באלתא, אם כי ברור שכלי שמכיל מיגוון כל כך גדול של יכולות משימה מתקדמות, סביר להניח יישא גם חימוש, בדיוק כמו ההגיון המבצעי בעולם המל”טים.
Blue Whale הצוללת האוטונומית הבלתי מאוישת
צילום – התעשייה האווירית
“הרעיון שלנו היה לבנות מערכת בעלת יכולות גנריות גבוהות, אבל עדיין להישאר בסביבת ארכיטקטורה פתוחה, בכדי לאפשר התאמה של סנסורים מגוונים, במתארים מבצעיים שונים. כך למשל אפשר בהחלט להבין שצוללת כזו שתפעל באוקיינוס תידרש לתנאי סביבה אחרים ולמשימות שונות מצוללת שפועלת בים הבלטי או בים תיכון. בנוסף, לכל צבא יש את מערכות התקשורת והשליטה שלו, וכאן הגמישות הטכנולוגית מאפשרתצ לנו לעשות התאמות מהירות בהתאם לצרכי הלקוח”.
ש: האם העובדה שהמלחמה באוקראיינה גרמה לחישוב מסלול מחדש של הצבאות באירופה לגבי איכות הצבא שלהן והמענה שברשותן לאיומים, מגדילה את הסיכוי שנראה את ה Blue Whale כבר בקרוב במספר צבאות באזור ובעולם?
“בהחלט כן. הייתי אפילו מחדד את הנקודה הזו. לא רק חשיבה מחדש על הצטיידות לנוכח איומים עתידיים, אלא גם מתן פתרונות מהירים של כאן ועכשיו. כלומר, לבחור אמצעים וטכנולוגיות קיימים ומוכחים שיענו לצרכים המבצעיים החדשים. ה Blue Whale נותנת מענה בדיוק לצורך הזה, יכולת פורצת דרך, מגוונת ומוכחת מבצעית”.
Blue Whale הצוללת האוטונומית הבלתי מאוישת
צילום – התעשייה האווירית
