בארצות הברית מודאגים מאד מההתפתחות המהירה של הנשק ההיפרסוני בעולם. סין, רוסיה צפון קוריאה ולאחרונה גם איראן הציגו טילים היפרסוניים מבצעיים. לצורך ההתמודדות עם האיום הזה, מתכנן פיקוד החלל האמריקני יחד עם הסוכנות לפיתוח החלל של הפנטגון, לפרוס מאות לוויני התראה ומעקב בשכבות הנמוכות והבינוניות בחלל.
בארצות הברית התקשו בתחילה להאמין כי הדיווח האוקראיני על הפלת טיל היפרסוני רוסי נכון. אבל חוקרים של נאטו שהגיעו לסוללת טילי הפטריוט האמריקנית בתחילת חודש מאי האחרון אישרו את הדברים לאחר בחינת חלקי הטיל הרוסי. מדובר באחד הטילים המתקדמים ביותר של הצבא הרוסי מדגם קינזל, טיל היפרסוני גולש, שנע במהירות ממוצעת של 6500 קמ”ש. הטיל ששוגר ממטוס קרב רוסי מדגם מיג 31 מעל שמי קייב, זוהה על ידי מערכות ההגנה האוקראיניות ואלה שיגרו לעברו מיירט מדגם פטריוט PAC 3, הגרסה האמריקנית ליירוט טלים קצרי טווח, (מקבילה לכיפת ברזל בטווח הכיסוי אבל נופלת ממנה משמעותית בכל הקשור לטכנולוגיית זיהוי, התמרון והפגיעה).
מבחינת ארצות הברית יכול להיות שמדובר בצפירת הרגעה, שכן זו פעם ראשונה שטיל היפרסוני יורט בתרחיש מבצעי אמיתי. אבל בממשל האמריקני לא ממש נחים על זרי הדפנה בעקבות האירוע הזה, והנשק ההיפרסוני הרוסי, הסיני והצפון קוריאני עדיין מוגדרים על ידה כאיום משמעותי על הכוחות האמריקניים שפרוסים בעולם, והיבשת האמריקנית.
למעשה ארצות הברית זיהתה את האיום ההיפרסוני באיחור יחסי, ועתה היא במירוץ כפול מולו. המאמץ הראשון הוא סגירת הפער המבצעי ההתקפי והוא מתמקד בפיתוח טילים היפרסונים אמריקניים, והשני הגנתי, התאמת מערכות הגנה שכוללות מיירטים ומערכות זיהוי ועקיבה.
לצורך המאמתץ השני נמצאים חילות האוויר והחלל האמריקניים בתהליך ארוך טווח של שיפור והגדלת יכולות הזיהוי והעקיבה מהחלל של טילים בליסטיים והיפר סוניים. חלק מהתכנית הזו כולל פריסת לוויני התראה בשכבה הבינונית מעל כדור הארץ, במטרה לשפר את שטח הכיסוי על פני הגלובוס. השכבה הבינונית medium Earth orbit – MEO, מוגדרת כרצועת חלל שנמצאת במרחק שבין 1900 ק”מ ל 35,000 ק”מ מכדור הארץ. שתי חברות, Millennium Space Systems (חברת בת של בואינג) ו Raytheon Technologies כבר בונות כל אחת, אבטיפוס של לוויני התראה לשכבה הזו עבור פיקוד החלל האמריקני. Raytheon אמורה בשלב הראשון של הפרויקט לספק שלושה לווינים ו Millennium שישה. התכן הטכנולוגי שהחברות אמורות להציג אמור לכלול תכנון ראשוני של גוף הלווין, מערכות שליטה ובקרה ויכולות עיבוד נתונים בתחנות קרקע. בחודש נובמבר 2022 נערך סבב בחינה ראשון של ההצעות שאושר על ידי פיקוד החלל שהורה בעקבות זאת להגדיל את תקציבי הפיתוח לשתי החברות – Raytheon קיבלה 396 מיליון דולר ו Millennium 209 מיליון דולר.
טיל פאלקון 9 נושא לוויני התראה לפני השיגור בבסיס ואנדנברג קליפורניה צילום : SDA – Space Development Agency
התקציב הראשוני המתוכנן לשנים 2024-28 לפיתוח והצטיידות ראשונית בלווינים הללו עומד כיום על 3.5 מיליארד דולר. השלב הראשון של התכנית אמור להתחיל ב 2026, והתחזית היא שעד 2028 יוצבו בשכבת ה MEO 4 לווינים. בתחילת חודש יוני האחרון הודיע פיקוד החלל כי החליט להוסיף אופציה לרכישה של עוד 3 לווינים למערך ההתראה הזה, ולכן הוסיף לפרויקט את חברת L3Harris satellites .
“אנחנו עדיין בוחנים את הצרכים המבצעיים. אין לנו תמונה ברורה באיזה גובה מדוייק הם יוצבו, ולכן גם לא סיכמנו סופית את מערך הסנסורים שיוצבו על כל לווין”, אמר קולונל בראין דה נרו מפיקוד החלל של ארצות הברית לאתר C4ISRNET. “כל אחת משלוש החברות מציעה פתרון שונה ואנחנו בוחנים אותו בהתאם לצרכים המבצעיים. לכן לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב אולי אפילו נשלב בין סנסורים שונים של כל אחת מהחברות”.
בנוסף לתכנית פריסת הלווינים בשכבת ה MIO, נמצא פיקוד החלל בעיצומה של תכנית לפריסת מאות לוויני התראה קטנים יותר, בשכבה הנמוכה LEO – low Earth orbit. מטרת התכנית היא סגירת פערים מבצעיים שיש כיום לצבא האמריקני בכיסוי כדור הארץ כולו . הלווינים בשכבת ה LEO אמורים לשאת סנסורים מבוססים אינפרא אדום, בחלק מתכנית Next-Generation Overhead Persistent Infrared program של פיקוד החלל האמריקני. קבוצה ראשונה של 10 לוויני התראה לשכבה הנמוכה – Tranche 0, שוגרה לחלל בתחילת חודש אפריל מבסיס החלל ואנדנברג בקליפורניה על גבי טיל Falcon 9 של חברת SpaceX .
הדמייה של לוויני מעקב אחרי טילים משכבת החלל הבינונית איור : Raytheon Intelligence and Space
“השיגור הזה הוא הישג חשוב של סוכנות פיתוח החלל”, אמר דרק טורנר, ראש ה SDA – Space Development Agency. “אנחנו הוכחנו שאנחנו יכולים לעמוד בלוחות הזמנים המאתגרים שהצבנו לעצמנו, להציב כל שנתיים יכולות חדשות בחלל”. בסך הכל מתוכנן השלב הראשון לכלול 28 לווינים, 8 לווינים בעלי סנסורים אופטיים ויכולות זיהוי ומעקב אחרי טילים בליטסיים והיפר סוניים, ועוד 20 לווינים תצפית רגילים. כל הלווינים מתוכננים לשהיה בגובה של 1000 ק”מ מעל כדור הארץ. עד סוף השנה אמורים כל 28 הלווינים להיות ממוקמים בחלל, וב 2024 ישוגרו עוד 173 לווינים, 12 מהם יהיו למטרות זיהוי ועקיבה אחרי טילים והשאר לוויני תצפית ותקשורת.
לווין מעקב Next-Generation Overhead Persistent Infrared program. איור: Lockheed Martin
