הצצה ראשונה למערכת “קלע חד”.
האם ישראל תהיה הראשונה שתציג מערכת יירוט נגד טילים היפרסוניים? כנראה שכן. “רפאל” חשפה בסלון האווירי בפריס את מערכת “קלע חד”, ליירוט טילים היפרסוניים מתקדמים. בארצות הברית ללא ספק מביעים ענין במערכת החדשה שמוגדרת ,פורצת דרך.
“אנחנו חולמים, מדמיינים ועושים קסם”, כך מתחיל פיני יונגמן, ראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל את השיחה שלנו במהלך הסלון האווירי בפריז, שבו חשפה “רפאל” לראשונה אחרי מספר שנים של מחקר סודי את “קלע חד”. התכנית המתקדמת בעולם – וכנראה היחידה – ליירוט טילים היפרסוניים. כשבוע לפני פתיחת התערוכה בפריז נחשפה התכנית לתקשורת הישראלית, ובתערוכה עצמה הוצג לראשונה דגם מוקטן של הטיל המיירט.
“כבר לפני כמה שנים זיהינו את האיום המתפתח הזה, עוד לפני שהחימוש עצמו היה מבצעי”, מספר יונגמן. “על בסיס הידע הרב שצברנו במהלך השנים בפיתוח מערכות יירוט התחלנו לתכנן מענה לאיום ההיפרסוני. בינתיים, כל תקציב הפיתוח מגיע ממקורות עצמיים של “רפאל” ומדובר עד כה במאות מיליוני דולרים. צריך להבין, מערכת “קלע חד” מתבססת על טכנולוגיה שעולה על דמיון. הצלחנו לפתח יכולות חדשות, שמאפשרות לנו להציג כאן פתרון יירוט שעד היום נראה דימיוני”.
מערכות היירוט המבצעיות שקיימות כיום בישראל מתבססות על שכבות הגנה. בתוך האטמוספירה כיפת ברזל ושרביט קסמים ומחוצה לה מערכות החץ 2 וחץ 3. השכבה שבגובה שבין 25 ק”מ ל 75 ק”מ, היא השכבה שבה האטמוספירה הופכת להיות דלילה יותר ככל שעולים בגובה, ושם בדיוק מתמרנים הטילים ההיפר סוניים החדשים. זה “אזור הנוחות של ההיפרסוני ו “אי הנוחות” של הטילים המיירטים.
“למעשה גם הטילים הבליסטיים שאנחנו רואים כיום בעולם מגיעים בשלבים מסויימים למהירות היפרסוניות בחלקים מסויימים של המעוף” אומר יונגמן. “ברגע שהמסלול שלהם הוא פחות או יותר בצורת פרבולה, עם תיקונים מסויימים במהלך הטיסה, המערכות שלנו יודעות לטפל בזה. הבעייה המתחילה כשהטיל מתחיל לתמרן ולא נמצא במסלול צפוי, וזו בדיוק התכונה של הטילים ההיפרוסניים. הם מהירים מאד מתמרנים ומשנים מסלול. התכונה הזו שלהם מצריכה פתרון אחר מזה שקיים היום”.
אחד האתגרים הטכנולוגיים שמציבים הטילים ההיפרסוניים בפני מערכות היירוט הוא יכולות הדילוג. הטיל שטס בחלק העליון של האטמטספירה שבה צפיפות האוויר דלילה יחסית, מדלג מעליה בדומה לאבנים שקופצות על מים. בשונה מטיל בליסטי בעל מסלול של פרבולה שניתן לצפות מראש ברמת דיוק די גבוהה היכן יחזור את האטמוספירה, בטיל היפרסוני שנע במהירות של 1600 מטר בשניה, קשה מאד לדעת מתי יעשה את התמרון החד ויתחיל את המעוף כלפי מטה.
מערכת קלע חד. איור: רפאל
“האתגר הזה מצריך אותנו לפתרונות מתקדמים מאד”, מספר יונגמן וחושף טפח מהרעיום המבצעי והטכנולוגי של מערכת “קלע חד”. “הטיל המיירט שלנו יגיע במהירות גבוהה מאד לשכבת התמרון שבגובה שבין 25 ק”מ ל 75 ק”מ. באזור הזה כמעט כמעט לכל המיירטים קשה מאד להתמודד עם האיומים בגלל צפיפות האוויר המשתנה. המיירט של “קלע חד” יהיה בנוי משני שלבים, הבוסטר – מאיץ שיביא אותו הכי מהר לעבר אזור הירוט, ושם הוא יתנתק. בשלב הזה המיירט יתחיל באיתור המטרה, ינוע לעברה בעזרת מערכות איכון עצמאיות עד לפגיעה עצמה. העובדה שאנחנו מביאים את המיירט מהר מאד לאזורים האלה עם יכולות פורצות דרך של זיהוי, ניהוג ממוקד ומהיר מאד ודיוק פגיעה גבוה, מאפשרת לנו חלון יירוט מבצעי גדול, גם כאשר מדובר בטיל מהיר שמגיע למהירות של יותר מ 10 מאך, או לחילופין מטרה גולשת”.
ראש הקרב של הטיל המיירט החדש יהיה דומה במנגנון ההפעלה שלו לכיפת ברזל ושרביט קסמים. הוא יכיל שתי מערכות יזימה, פיצוץ קירבה ליד המטרה או פגיעה ישירה – HIT TO KILL.
“העובדה שעד היום מערכות כיפת ברזל מגיעות לאחוזי דיוק של 95% בתרחישים מבצעיים אמיתיים, מעידה על רמת הדיוק של המערכות הללו, וזה מיושם גם במערכת “קלע חד”. הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו נכנסים לעולם חדש של איומים במהירויות גבוהות ויכולות תמרון שלא הכרנו. לצורך זה המענה חייב להיות מדוייק. אנחנו כבר מתכננים את הצעד הבא, ולמעשה כבר מפתחים טכנולוגיה שלא קיימת כיום, עם יכולת רובוסטית לצד גמישות טכנולוגית” .
פיני יונגמן, ראש חטיבת מערכות הגנה אווירית ברפאל.
צילום: רפאל
עד כה הרעיון הוצג למשרד הבטחון הישראלי שעדיין בוחן את המערכת. סביר להניח שגם ארצות הברית תיחשף לפרטי התכנית בקרוב, ושם ללא ספק יהיו מתעניינים. כיום נמצא הצבא האמריקני בנחיתות כפולה בהיבט ההיפרסוני מול סין, רוסיה, צפון קוריאה ואולי איראן. לארצות הברית אין נשק היפרסוני מבצעי ואין לה מערכות הגנה נגד הנשק הזה. אמנם האוקראינים הפילו טיל היפר סוני רוסי מדגם “קינזל” על ידי טיל פטריוט אמריקני, אבל מומחים שבחנו את האירוע טוענים כי מדובר אמנם בנשק היפרסוני, אבל לא מהדגמים המתקדמים והמתמרנים.פני
” בדיוק כמו שוער כדורגל שלא חייב לרוץ מה כשחלוץ מכדרר מולו, המיירט של “קלע חד” לא חייב לטוס במהירות היפרסונית כדי לפגוש את האיום. השוער צריך לצפות לאן יבעט הכדור ולסגור את הפינה. זה עקרון היירוט ההיפרסוני. אנחנו מסמנים שטח שבו הכי נוח לנו מבצעית לפגוש את האיום ולפגוע בו”.
על השאלה היכן עומד כרגע הפרויקט יונגמן לא עונה במישרין. אבל… לפי הביטחון שמציגה “רפאל” בחודש האחרון בעניין מערכת “קלע חד”, נראה שמדובר בשלבים מתקדמים מאד, אולי אפילו אחרי הוכחת יכולת ראשונית.
“אם משרד הבטחון הישראלי או האמריקני יחליטו לחתום איתנו על פיתוח “קלע חד”, נוכל להציב מערכת מבצעית עוד לשהאיום עצמו יופיע בזירה”.
מערכת קלע חד. איור: רפאל
