האם חברות התעופה הולכות להיות פורצות הדרך בשימוש בדלק ירוק לא מזהם? התשובה ככל הנראה היא כן. מתברר שהשימוש בדלק סילוני ירוק שמופק מפסולת, הולכת ומתרחבת והתחזית היא שההיצע יהיה נמוך משמעותית מהביקוש. לכן, בשנים האחרונות, חברות סטארט אפ וענקיות האנרגיה מחפשות פתרונות חדשים מלבד מיחזור פסולת. לא מן הנמנע שצמח בר אחד, יהיה המענה.
למרות שעדיין לא נקבה בתאריך מדוייק, חברת התעופה Virgin Atlantic עומדת לעשות היסטוריה. עד סוף השנה החברה שמה לה למטרה לבצע את הטיסה הטראנס אטלנטית הראשונה עם אפס פליטות גזי CO2. המטוס שנבחר לבצע את הטיסה הוא בואינג 787 שיונע בדלק ירוק, sustainable aviation fuel SAF – שמופק ממיחזור של שמן בישול ושומן מן החי. ממשלת בריטניה שמעודדת את המעבר לדלק סילוני ירוק – העבירה ל VIRGIN מענק של מיליון שטרלינג.
VIRGIN מתברר לא לבד במגמה ההולכת ומתפתחת הזו. חברת התעופה הפנים ארצית Vastflyg משבדיה, הודיעה בתחילת חודש יוני האחרון שכל הטיסות שלה יהיו על בסיס דלק ירוק. בשונה מהניסוי המתוכנן של VIRGIN ב Vastflyg מדברים על מהילה של דלק ירוק בדלק סילוני, עד לרמה מקסימלית של 40%. בעזרת המהילה הזו צפוייה פליטת ה CO2 של החברה לרדת בכ 60%. את הדלק הממוחזר תרכוש Vastflyg ממפעל המיחזור של Neste MY בפינלנד.
על פי נתונים עדכניים שפירסמה סוכנות רוייטרס בתחילת חודש יוני האחרון, רק 0.1- 0.2 מחברות התעופה בעולם משתמשות בדלק ירוק. עד 2050 עולם התעופה יצרוך 450 מיליארד ליטר של דלק ירוק בשנה, כשחברות התעופה האמריקניות בלבד יצרכו כ 350 מיליארד ליטר. במהלך שנת 2022 עלתה צריכת הדק הירוק הסילוני ב 200%, מה שמצביע על מגמת השוק. לופטהאנזה למשל מציעה לנוסעים שלה הנחה ברכישת כרטיסים לטיסות שבהן היא משלבת דלק סילוני ירוק. בנוסף היא מעודדת את פלח השוק הזה על ידי הטבות במועדון הנוסע המתמיד. על פי נתוני החברה במהלך כל 2022 השתמשו כ 200,000 נוסעים בהטבה הזו.
מתקן הפקת דלק סילוני מפסולת באיטליה צילום : ENI – מתוך אתר החברה www.eni.com
מיכלית דלק סילוני ירוק מתדלקת מטוס צילום : NESTE
גם ישראל לא נותרת בענין הזה מאחור. ב 2024 אמור להיבנות ברמת חובב בנגב לייצור דלקים סינטטים. בכתבה נרחבת על המפעל החדש של חברת ראלקו GT באתר bizzness.net נכתב כי הוא ” יופעל בתהליך הנקרא גזיפיקציה: בתהליך זה, חומר הגלם שישמש את המפעל הוא שאריות פסולת עירונית, (לאחר מיון), שיהפכו לדלק בר קיימא סינתטי לשימוש תעשיית התעופה”.
כיום מופק הדלק הסילוני המזהם מפחם או נפט שפולטים אחוז גבוה מאד של גזי חממה. הדלק הסילוני הירוק מופק בעיקר משימוש חוזר בשמנים ממוחזרים (סויה, תירס,חמניות) או קליטה ועיבוד של גז מטאן הנפלט מפסולת. בשתי השיטות החומר שמופק עובר עיבוד וזיקוק עד לרמה של דלק סילוני. על פי הנוסחה שנהוגה כיום בחברות התעופה, שילוב של 50% דלק סילוני ו 50% דלק ירוק מורידה את פליטת ה CO2 ביותר מ 80%.
אלא שלא הכל ירוק, תרתי משמע. העיתון דה מרקר שפירסם כתבת תחקיר על הדלק הירוק והמגמה העולמית מציין שהיעדים שהוצבו נראים כרגע שאפתניים מאד. “גידול הסויה, למשל, שמהווה מרכיב חשוב בתערובת השמנים המזוקקים מהם נוצר השמן, נמצא גם כן בקשיים לעמוד בדרישות העולמיות. בארצות הברית לבדה יש צורך ב-20 מיליארד קילו של סויה, כדי לעמוד בדרישות של חברות התעופה לדלק בר קיימא עד 2025, ונכון לעכשיו מיוצרים במדינה רק שישה מיליארד קילו כאלה. בענף החקלאות כבר מזהירים מפני מחסור בסויה ובאדמות גידול מתאימות – קשיים שבתורם ידרשו מענה מהממשל הפדרלי – אך בענף התעופה מביטים קדימה ובטוחים שמצאו את הנתיב הבטוח להפיכתו למעט יותר סביבתי”, (איתן לשם, דה מרקר, 2/1/2022).
“הרעיון של מעבר לדלק סילוני ירוק הוא בהחלט מבורך”, אומר בראיון לסוכנות רוייטרס סקוט קורונקה, מנהל בפירמת הייעוץ PWC. “גידול של 200% בשנה הוא מצויין, אבל ברור שהעולם עדיין לא בנוי לזה מבחינת תשתית ומשאבים”.
עובדתית, כל החברות שעוסקות בזיקוק דלק סילוני ירוק נמצאת בתהליך הרחבה של קווי הייצור. כך למשל NESTE שמחזיקה מפעילם בפינלנד, בריטניה והולנד, מייצרת כיום 100,000 טון דלק ועד סוף השנה היא צפויה להגדיל את הייצור ל 1.5 מיליון טון. “עד לסוף 2025 הצפי הוא לייצור עולמי של כ 5 טון דלק סילוני ירוק”, אומר ג’ונתן ווד, סגן נשיא NESTE. ענקית האנרגיה ENI האיטלקית היא אחת הדוגמאות להסתגלות לעולם החדש. כבר ב 2014 היא הסבה את מתקן הייצור שלה ליד ונציה להפקת דלק סילוני ירוק וב 2019 היא הסבה מתקן נוסף בסיציליה. שני המתקנים אמורים לייצר עד 150,000 טון דלק, שיספק את כל תצרוכת הדלק הירוק לתעופה האיטלקית.
אחת הבעיות בהן נתקלות החברות הללו היא אספקת חומר גלם. עיקר הדלק הסילוני הירוק שמיוצר כיום מתבסס כאמור על מיחזור שמנים או שומן מן החי. “חומר הגלם” הזה לא זמין בכל מדינה כמו הנפט הגולמי, ולכן מדינות רבות נתקלות בבעיה כאשר הן בוחנות את כדאיות הפקת הדלק הסילוני הירוק. כאן נכנס לתמונה המחקר והפיתוח שבעזרתם מנסים לאתר מקורות נוספים להפקת הדלק הירוק. צוות של NESTE עובד בימים אלה על מחקר גידולים כמו אורז, קני סוכר, קלחי תירס, זרעים שונים ואצות ים.
חברת מיצובישי היפנית חתמה בתחילת השנה הסכם שיתוף פעולה עם חברת Yield10 Bioscience האמריקנית, להפקת דלק סילוני ירוק מזרעי קמלינה סמורה, שנחשבים לעשירים מאד באחוזי שומן. “המטרה שלנו היא לנסות לגדל את הקמלינה בהתחלה בצפון אמריקה ואחר כך להתרחב גם לדרום היבשת”, אומר ד”ר אויבר פיפולס מנכל Yield10. “המיקוד בקמלינה אמור לפתור את בעיית השטחים של גידול סויה או תירס, ניתן להפיק יותר שמן מכל דונם, בנוסף למחזור גידול קצר יותר. מעבר לזה ניתן לעשות שימוש בשאריות הצמח לאחר הפקת הזמן למאכל בקר“.
מחקר הפקת דלק משאריות שמן ושומן מהחי צילום : NESTE
פתרון אפשרי נוסף שהוצג לאחרונה על ידי חברת הסטארט אפ LanzaTech, הוא הפקת אתנול מפסולת ביתית על ידי שימוש בבקטריה מיוחדת שמפרקת את החומר וגורמת לראקציה שמשחררת גז. האתנול נלכד במערכת שאיבה שהופכת אותו לדלק סילוני נוזלי. הפיתוח הזה זכה בשנה שעברה בפרס Earthshot בארצות הברית.
“השימוש בפסולת ביתית פותר למעשה את בעיית חומר הגלם להפקת דלק הסילוני הירוק”, אומר פרייה בורטון, המדען הראשי של החברה. “ביפן למשל יש לנו המון חומר גלם משום שאין בה מנגנוני מיחזור. בסין, שבה יש פליטות גדולות של גזי חממה, הצלחנו להפיק דלק על ידי עיבוד של אדי דלק ופחמן שנפלטו ממפעל פלדה. הוכחת ההתיכנות שלנו מעדיה שנוכל לעמוד בכל היעדים השאפתניים שמציבות לעצמו כיום ממשלות במערב”.
מטוסי חברת Vastflyg משבדיה שיטוסו עם דלק ירוק. צילום : Vastflyg
