המלחמה באוקראיינה גרמה לצבאות רבים לחשיבה מחדש על התמרון הקרקעי, והצורך לצייד כלים משוריינים במערכות הגנה אקטיביות. “רפאל”, שפיתחה את מערכת ““מעיל רוח” ” נמצאת במוקד ההתעניינות בתחום הזה בשל הצלחת המערכת בתנאי קרב אמיתיים ברצועת עזה. בתחילת ספטמבר הודיע הצבא הבריטי כי ירכוש את המערכת לטנקי הצ’נג’ר שלו, ובכך מצטרפת בריטניה לישראל, ארצות הברית, נורבגיה וגרמניה.
“חצינו את הגדר לבצע אקט מסוים כחלק מנוהל קבוע שעשינו באותה התקופה. שמונה שעות אחרי תחילת הפעילות התחלנו לחזור לכיוון הגדר, פתאום אני שומע בום. לא משהו חזק, רעש של נפץ. מיד אחרי הפיצוץ שמעתי את ההתראה בקשר של המערכת ש’יורים טילים’. הסתכלתי וראיתי שבאמת אחד מהראשים של המערכת הופעל, משהו שלא קרה עד אותו היום”.
כך באופן בהיר תיאר לאתר MAKO אוריאל, מפקד הטנק מגדוד 9 בחטיבה 401 את הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה הופעלה מערכת ““מעיל רוח” ” בשדה הקרב. אז, ב 1 במרץ 2011 זו הייתה רקטת RPG שנורתה לעבר טנק המרכבה סימן 4 של אוריאל ברצועת עזה. מאז הספיקה היצרנית “רפאל”, לספק את המערכת למספר צבאות בעולם בהם ארצות הברית, גרמניה ונורבגיה. בתחילת ספטמבר הודיע משרד ההגנה של בריטניה כי ““מעיל רוח” ” נבחרה למערכת שתוצב על טנקי הצ’אלנג’ר הבריטיים.
“מעיל רוח” על נגמ”ש “נמר”
“במשך שנתיים עבדנו צמוד לצבא הבריטי באיפיון תרחישים מבצעיים וביצוע התאמות פיסיות לטנקי הצ’אלנג’ר”, מספר בראיון מלונדון, ניב כהן ראש מנהלת מערכות שרידות ותמרון ב “רפאל”. “בגרסה הבריטית היינו צריכים קודם לעבוד על התאמה לטנק הצ’אלנג’ר. במשך שנתיים ביצענו עם הבריטיים עשרות ניסויים כשהמערכת מציגה נתון מדהים, 100% יירוט”.
על פי “רפאל” במהלך כל שנותיה עברה המערכת כ 7000 ניסויי ירי, והיא עומדת על למעלה מ 90 אחוזי הצלחה ביירוט טיל המטרה. לזה יש להוסיף עוד עשרות יירוטיים בתנאי קרב אמיתיים ברצועת עזה, שם עומדת הצלחת המערכת על100%. הנתון הזה כמובן שלא נעלם מעיני העולם, וב ”רפאל” מדברים על התעניינות הולכת וגוברת ב ““מעיל רוח” “. כל שכן בימים אלה לנוכח המלחמה באוקראיינה.
“אין ספק שהמלחמה באוקראיינה הביאה לחשיבה מחדש בהרבה מאד צבאות בעולם. העימות הזה החזיר את חשיבות התמרון הקרקעי לשולחן הדיונים, כולל אגב בישראל. הוכח שמלחמה מוכרעת על הקרקע ולזה נדרש תמרון מהיר וחד”, מספר כהן. הוא עצמו אגב, איש שיריון ותיק מחטיבה 7. “גם בישראל מבינים כיום שתמרון קרקעי אפקטיבי חייב לכלול כוח משוריין בעל יכולת הגנה אקטיבית מתקדמת. בשדה הקרב המודרני, בלי היכולות האלה, הכוח נשחק מהר מאד ומתחיל להיות נטל מבצעי ולא נכס. עם מערכות ההגנה האקטיביות, הכלים המשוריינים יכולים לנוע במהירות גדולה יותר. לשמחתנו אנחנו רואים שההבנה הזו מחלחלת לצבאות בעולם”.
“מעיל רוח” על טנק “אברהמס” של צבא ארה”ב
המערכת שתסופק לצבא הבריטי היא הדגם המתקדם ביותר, MV, שייוצר כולו בישראל. בהשוואה למערכות הראשונות שהוצבו על גבי הטנקים הישראלים, ה MV קטנה ב 40% בגודל הפיסי שלה, ומספקת את אותה מטריית הגנה של 360 מעלות, בכל המימדים, כולל נגד חימושים מדוייקים שפוגעים אנכית.
“לקח נוסף של המלחמה באוקראיינה הוא הצורך לתת מענה לנשק משוטט ומרחף. אנחנו בהחלט רואים את האיום הזה מתפתח, ולכן עשינו במהלך השנים התאמות טכנולוגיות. כחלק מההפעלה השגרתית של המערכות, אנחנו עורכים פעם בחצי שנה סקר בין הלקוחות, ומשפרים את המערכת בהתאם לצרכים שעולים. העדכונים הם בדרך כלל בתחום התוכנה, אם כי במהלך השנים ביצענו גם כמה שינויי חומרה”.
“מעיל רוח” על טנק “מרכבה”
היכולת הזו של מערכת ““מעיל רוח” ” לא נעלמה גם מעיני האוייב. לאחרונה פירסם חיזבאללה סרטון שבו נראה פיתוח חדש של טיל הקורנט. בסרטון נראה משגר כפול שמשגר שני טילים בהפרש של כמה שניות האחד מהשני. המטרה של השיגור הכפול היא להפעיל את מערכת ההגנה האקטיבית של הכלי המשוריין על הטיל הראשון, ולפגוע בו עם הטיל השני. כהן לא מתייחס ישירות לסרטון הזה אבל בין הדברים ניתן להבין שב”רפאל” כבר חשבו על אפשרות של ירי מטח טילים.
” אני יכול לומר שהמערכת יודעת להתמודד עם מצבים מורכבים בכל המימדים. זמן הטעינה שלה בין טיל מיירט למשנהו הוא מספיק מהיר כדי להתמודד עם איום כזה”.
שיפור משמעותי נוסף של המערכת היא יכולת האינטגרציה שלה עם מערכות השליטה והבקרה האחרות בכלים המשוריינים. כיום המכ”מ של “מעיל רוח” – מתוצרת אלתא של התעשייה האווירית- מסתנכרן עם מערכות הטנק ומצביע לצוות על מיקום החולייה היורה.
“התפיסה שמנחה אותנו היא שילוביות של חיישנים. המערכות שלנו כוללות מכ”מ ויכולות אלקרטואופטיות” , אומר כהן. “הבנו שניתן וצריך לשלב אותן במערכות הירי והבקרה לא רק של הכלי עצמו, אלא של היחידה כולה. כשטיל נורה לעבר אחד הכלים והמערכת מזהה אותו היא מעבירה מיד את המידע ברשת, כולל מיקום מדוייק של החוליה, אזימוט וטווח. כל כלי שמחובר רשתית יכול לבצע ירי לעבר המטרה. בנוסף, בהחלטה של מפקד הכלי היא יכולה גם להכווין אליו אוטומטית את התותח או כל אמצעי יורה אחר. בעזרת היכולת הזו אנחנו למעשה מגבירים משמעותית את קטלניות הכוח כולו ולא רק את שרידות הכלים”.
ש: אתה מדבר על מערכת מבצעית שהוכחה בלחימה אמיתית. ועדיין נשאלת השאלה איך יראה הדור הבא שלה? האם תגדילו את טווחי היירוט? מה עוד אפשר לשפר בה?
“אנחנו לומדים כל הזמן, ולמזלנו הייתה לנו טבילת אש אמיתית שסיפקה לנו את התנאים הטובים ביותר לבחון את המערכת. לצד זאת אנחנו בהחלט מביטים רחוק. הנחת העבודה שלנו היא שהמערכת צריכה לעבוד 15 שנה קדימה. כלומר, אנחנו חייבים לפתח התמודדות מול איומים שחלקם הגדול עדיין בכלל לא קיים. בעתיד אנחנו רוצים לשפר את מנגנוני החישה – הזיהוי המכ”מי של האיום, ובהחלט גם את יכולות היירוט. כיום המערכת יודעת להתמודד עם קשת רחבה של איומים, מ RPG ועד נשק משוטט. זה ספקטרום עצום של חימושים שמצריך מטריית הגנה רחבה. עובדתית זה מה ש”מעיל רוח” נותן היום, ולא בכדי יש התעניינות גדולה במערכת, כולל לקוח אירופי נוסף שנמצא איתנו במגעים מתקדמים”.
ש: ומה לגבי מיגון של רכבים רכים, כמו האמר למשל?
“יש לנו כיום דגם של “מעיל רוח” לרכבי שטח לא משוריינים, אבל כרגע אין לזה דרישה מיידית. הייתי מגדיר את זה יותר ברמת ההתעניינות ולא כתכניות הצטיידות עתידיות. העולם מרוכז יותר במיגון כלים משוריינים לסוגיהם, ושם יש לנו יתרון אדיר על כולם, זו המערכת היחידה שהוכחה עשרות פעמים, בתנאי קרב אמיתיים”.
קרדיט תמונות ותמונת כותרת: רפאל
