המחקר והפיתוח סביב הדור השישי 6G מצוי בעיצומו, וכבר היום ברור שהתעשייה תצטרך להתמודד עם מגוון של אתגרים בתחום, בין השאר – טכנולוגיים, עסקיים, וכלכליים. יש כבר מדינות, דוגמת הודו, שכבר היום מייעדות עצמן לעמוד בחזית של הטכנולוגיה החדשה, ויש טכנולוגיות דוגמת AI שנמצאות בעצמן בתהליכי פיתוח כדי שניתן יהיה לעשות בהן שימוש מיטבי בפיתוח הדור השישי. מספר תובנות לגבי מצב ההיערכות לדור השישי מפיו של רוג’ר ניקולס, המשמש בתפקיד מנהל תכנית הדור השישי 6G בחברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies). קיסייט הינה ספקית עולמית של פתרונות לתחומי האלקטרוניקה בדגש על תכנון, בדיקות, ולידציה ומדידות, כמו גם ספקית פתרונות בתחום ניהול, ניטור ואבטחה של הרשת הארגונית.
ניקולס אחראי בחברה על מכלולי הפיתוח, ההנדסה והייצור של פורטפוליו פתרונות המיועדים לגופים העוסקים בפיתוח הדור השישי 6G. ניקולס, שנהנה מניסיון עשיר בתעשייה הנפרס על פני כארבעה עשורים, משמש בתפקידו הנוכחי מאז שנת 2019, והוא משמש גם נציג חברת קיסייט בגופי התקינה, הרגולציה והתעשייה המקדמים את פיתוח הדור השישי.
נדרשת בינה מלאכותית אמינה יותר
לבינה מלאכותית (AI) יהיה תפקיד חשוב באופטימיזציה שתידרש בתהליך הפיתוח של רשתות הדור השישי 6G. אלא שלא מדובר ביישומי בינה מלאכותית מוכרים לרובנו מסוג ‘בינה מלאכותית יוצרת’ (Generative AI), הנסמכת על מודלים של שפה חופשית ומערכי נתונים גדולים ומאורגנים. כאן יידרש שילוב בין מערכי נתונים ספציפיים, מודלים ייעודיים של בינה מלאכותית והתמחות בעולמות תקשורת האלחוט – וזאת כדי לקבל פתרון לבעיות נקודתיות בתהליך הפיתוח. לדוגמא, אלגוריתמים של AI יוכלו לסייע לבצע שיפורים של תחום ה-Air Interface, ובכך לתרום לאופטימיזציה של מערכות מבוססות 6G. תרחישים נוספים כוללים ניהול הרשת, תכנון של מתקנים סלולריים, ואופטימיזציית MIMO. אבל, לפני שנגיע לשלב בו בינה מלאכותית תוכל לתרום לפיתוח של 6G יהיה עליה להיות אמינה יותר, מנוהלת טוב יותר וכלכלית יותר.
להכשיר כוח אדם מקצועי חדש
אלא שעוד לפני המודלים והאלגוריתמים הייעודיים יפותחו הרי שיהיה צורך להכשיר אנשי מקצוע בעלי התמחות כפולה – גם התמחות בתחום של AI וגם בעולמות התקשורת. כיום ישנם בתעשייה או מומחים בתחום האחד או בשני, אך אין מספיק אנשי מקצוע בעלי התמחות בשני העולמות. עד אשר נגיע למסה קריטית של מומחים בעלי התמקצעות בשני התחומים יהיה קשה למצוא את הנתיב הנכון לעשות את השימוש היעיל ביותר בטכנולוגיות בינה מלאכותית כדי לתמוך בפיתוח הדור השישי. הפער הזה ימשיך ללוות אותנו לכל הפחות במהלך העשור הקרוב.
הדור החמישי עדיין בעבודה
נכון להיום ישנן בעולם כולו פחות מ-50 רשתות מסחריות מבוססות רשת דור חמישי 5G מבוססת ליבה עצמאית (Standalone). מרבית השוק עודנו מבוסס על רשתות דור חמישי המבוססות על טכנולוגיה של הדור הרביעי, והצפי הוא שבמהלך השנים הקרובות יואץ המעבר מרשתות אלו לרשתות שהדור החמישי כבר מרכיב את הליבה שלהן. זה יאפשר למפעילות הטלקום לפתח את היישומים החדשניים של הדור החמישי, לפתור באגים במהלך הפריסה, ולהתמודד עם אתגרי ביצועים. האקוסיסטם שיווצר סביב הדור החמישי יגדל במהירות אל מעבר לסקטורים של הגיימינג ורשתות חברתיות, שייהנו מהיכולות החדשות ברמה המיידית. זה אמנם יניח את היסודות הנדרשים לקליטה עתידית של הדור השישי 6G, אולם הדבר ייקח זמן רב.
תמונה: הדור השישי יאפשר פיתוח הולוגרמות לשימושים רפואיים קרדיט: Keysight
מטאוורס – הרבה מעבר לבידור
למרות שהשיח סביב מטאוורס מתמקד ביישומיות שלו סביב תחום הגיימינג, הרי שההתפתחות של התחום תהיה לכיוונים רחבים הרבה יותר. עד סוף העשור הזה מציאות רבודה ומציאות וירטואלית יהיו כבר חלק בלתי נפרד מהחיים היומיומיים שלנו, ורשתות הדור השישי יהיו קריטיות לספק את רוחב הפס והקישוריות הדרושים כדי לתמוך בסביבות מלאכותיות אלה, ובדרישה לקיום ממשקים ומגעים בין העולמות הפיזיים והוירטואליים.
הגיימינג יניע את הספקטרום אל מרחבי ה-FR2
תעשיית האלחוט בוחנת את ההרכשה של תחום תדרים חדש בין 7 ועד 24 ג’יגה-הרץ (GHz). יחד עם זאת, תחום התדרים הידוע בכינויו FR2 (גלים מילימטריים, טווח שבין 24 ועד 52 ג’יגה-הרץ) כבר מוכן לשימוש ויש סביבו שימושיות רבה, אולם הוא גם יקר מדי לשימוש. תחום התדרים RF2 יחייב פיתוח של אפליקציות גיימינג או VR חדשות שיגדילו את הכדאיות הכלכלית בתחום זה, ויאפשרו להתגבר על מכשול הכדאיות הכלכלית. דור ה-Z ודור האלפא יניעו פיתוח של יישומי קונסיומר חדשים מבוססי VR או AR, שבתורם יניעו ביקושים לרוחבי פס גבוהים יותר וקיבולת גבוהה, ולתנאים של סיכון כלכלי נמוך. הרשתות הקיימות לא יוכלו לתמוך בדרישות האלו, והיצרניות ייאלצו לפנות לתחום התדרים FR2 כדי לתמוך בביקושים שיגיעו בעצימות גבוהה. כאשר נגיע לאבן הדרך הזו, אזי ייווצר לחץ נוסף להפחתת העלויות, וסקטורים נוספים של פעילות – מלבד גיימינג או פרסום – יוכלו להיכנס לפעולה במרחב התדרים שייפתח.
תחום התדר תת-טרהץ רחוק מבשלות
התכניות לגבי הדור השישי כוללות שימוש בטווח התדרים המוכר בשם תת-טרהרץ (Sub-Terahertz). טווח תדרים זה הנע בין 90 עד 300 GHz יתווסף לטווחי התדרים המוכרים לתעשיית המובייל, גם אם מדובר על תרחישי שימוש מאוד ספציפיים בהם נחוצה העברת כמות מידע גדולה או זמני שיהוי קצרים במיוחד – כמו שימושי בהולוגרמות במגזרי בריאות או תעשייה, קישוריות בדאטה סנטרים ועוד. אלא שמערכות כאלו הן במרחק של לפחות עשור מהבשלה. הן לא אפשריות עקב חוסר בשלות טכנולוגית והעלויות הכרוכות בכך. בנוסף, ישנן סוגיות המצריכות פיתוח והתמודדות דוגמת צריכת האנרגיה הכרוכה במכשירים הנתמכים בטווח תדרים זה ותהליכי ניהול הדאטה.
תמונה: הדור השישי יפתח אינסוף הזדמנויות בעולמות המציאות הרבודה קרדיט: Keysight
רשת הליבה לא צפויה לעבור שינוי מהותי
ההתקדמות לדור השישי לא תגרום לתהליך שדרוג מאסיבי של רשת הליבה (Core Network). היא תעבור התפתחות, אולם שדרוג דרסטי, כמו זה שראינו במעבר מהדור הרביעי 4G לדור החמישי 5G, לא יתקיים הפעם. מרבית תעשיית האלחוט והתקשורת מבינות כבר היום ששדרוג כזה יהיה טעות.
ערבוב הדורות – אתגר לתעשייה
במהלך חמש השנים הבאות תעשיית התקשורת העולמית תצטרך לתמוך ולנהל רשתות דור 2, דור 3, דור 4, דור 5 ואפילו ניצני דור 6. ערבוב דורות שכזה מייצר אתגרים טכניים ועסקיים. אפילו כיום יותר מחמישית מאוכלוסיית העולם עדיין מסתמכת על רשתות מובייל מהדור השני 2G, ובאזורים מתפתחים רבים דוגמת אפריקה ומרבית אסיה, לא תבוצע החלפת רשתות לפני סוף העשור הנוכחי. יוצאת מהכלל הינה הודו, שמכוסה כבר היום במערכות סלולר מהדור החמישי מסוג Standalone, מה שעושה אותה למדינה הגדולה ביותר שעומדת להפריש לגמלאות את רשתות הדור השני. החסם היחיד שיכול לעכב את השינוי הזה בהודו הוא עלויות המכשירים החדשים.
המדינה שאיחרה וכעת בחזית
הודו נהייתה אומה של צרכני דאטה, והיא מובילה עולמית במדד הצריכה החודשי של דאטה דיגיטלי. זה מגביר את הביקוש לרוחב פס וקיבולת. לאחר שאיחרה עם אימוץ הדור הרביעי, הודו הצליחה להאיץ את הפריסה של רשתות הדור החמישי במהלך 12 החודשים האחרונים. יתירה על כך, הודו שמה לה ליעד להוביל את מהפיכת הדור השישי 6G ולהיות אחת המעצבות שלה. הודו השיקה במהלך 2023 מספר רב של יוזמות מחקר לדור השישי, והיא צפויה להיות בעלת קול מוביל בגיבוש התקנים של הדור השישי, ולוודא את התאימות של הטכנולוגיה לצרכים של מדינות בעלות אוכלוסייה חקלאית גדולה.
