אירועי השבעה באוקטובר הביאו לטלטלה עצומה בהוויה הישראלית, וכחלק ממנה, גם בעולם ההיי-טק. בעוד העורף הישראלי התגייס לחיזוק החזית, הקטר הכלכלי של המשק ממשיך לדחוף קדימה ולקיים פעילות עסקית וטכנולוגית. גם בעולמות הפיתוח, המובן מאליו כבר אינו מובן מאליו.
קבוצות הפיתוח בחברות סטארט-אפ ובמטות הפיתוח של חברות גלובליות מחויבות ואף נדרשות לעמוד ביעדים העסקיים תוך התמודדות עם הקשיים הבלתי צפויים ואווירת אי-הוודאות. בחברות רבות, למטה הפיתוח הישראלי יש חשיבות אסטרטגית בקידום השקות מוצרים ושירותים בשנה הקרובה. בקבוצת הפיתוח שלנו, לדוגמה, אנחנו מספקים ללקוחות בחברות הפארמה בארה”ב, דוחות אשר יקבעו את אסטרטגית פרסום התרופות של החברות הללו ושיווקן בשנה הקרובה.
האתגר העומד בפני קבוצות פיתוח רבות בימים אלו מורכב ממספר אלמנטים הכרוכים זה בזה. ראשית, כפי שציינתי, קיים האתגר האובייקטיבי של עמידה ביעדים ופיתוח התוצרים הדרושים, כאשר חלק מהעובדים מגויסים למילואים ומתמודדים עם קשיים משפחתיים. שנית, יש להתמודד עם שינויים בשגרת העבודה – כפי שחווינו בקורונה, כאשר חלק מכוח האדם עובד מהבית, חלק נדרש לשמור על ילדים וכדומה. ולבסוף, קיים אתגר לא פחות חשוב של תקשורת נכונה מול קולגות בחו״ל, שמודעים למצב במדינה ויש להם שאלות הנוגעות ליכולתו של מרכז הפיתוח בישראל לתמוך ביעדים העסקיים.
קיום רוטינת הפיתוח תחת מלחמה
קיום הרוטינה עוזר להפגת מתחים ולייצוב מחזור חיי הפיתוח. כדי לצמצם את אי הוודאות, ולהקל את ההתמודדות עם המחסור בכוח אדם, הגדרנו חלון זמן ריאלי עם יעדים עסקיים ממוקדים לקבוצת הפיתוח. בחלון זמן זה, הנחת העבודה הייתה, שאנשים שיצאו למילואים לא יכולים להיחשב כמשאבים זמינים. תכננו בהתאם ועודדנו את העובדים לבקש עזרה בנקודות מסוימות מאנשי קבוצת המוצר, שבתורם היו נכונים לסייע. לצד זאת, המשכנו לקיים את תהליכי הפיתוח הרגילים, כולל פגישות יומיות תכנון עבודה בספרינטים וישיבות סטטוס עם מנהל המוצרים. במקרים מסוימים קבענו ציוותים זמניים שסייעו לגשר על חסרים נקודתיים בכוח אדם.
בנוסף, בקבוצות הפיתוח שלנו, ערכנו סדרי עדיפות מדויקים וביקשנו להתמקד בצרכים הדחופים ולדחות פעילויות לא דחופות. עם זאת, הקפדנו לגלות גם גמישות בכל הקשור ללימודים של העובדים והחופשות שלהם. רצוי לאפשר לעובדים לצאת לחופש, אפילו לימים בודדים, כדי להתרענן ולחזור עם כוחות מחודשים. כך גם בנוגע לקורסים וימי לימודים – אם החברה מקצה בשגרה לעובדים מלגות לימודים או ימי לימודים והדרכות במהלך השנה, והם טרם הספיקו לנצל אותם בשל המלחמה, הם לעשות כן אם לוח הזמנים מאפשר, או לדחות את זכות זאת לשנה הבאה.
תקשורת פנים-ארגונית היא המפתח
היכולת להכיר את צרכי העובדים ולרתום את אנשי הקבוצה לעבוד ביחד למרות הקשיים האובייקטיבים, היא המפתח להתמודדות בתקופה המורכבת. מסר חשוב לעובדים, שנכון לחברה שלנו כמו כל תעשיית ההייטק בישראל – חוסן עוזר למדינה להתמודד עם המשבר ומהווה נדבך חשוב במלחמה.
לפיכך, ביצענו התאמות נדרשות תוך קיום שיחות אישיות עם העובדים, מיפוי הצרכים הפרטניים, הקשיים האינדיבידואלים וההבנה כיצד ניתן לסייע. חשוב להתייחס לכך שהעובדים לא תמיד יהיו גלויים בשיחות. יש לעיתים להאזין לדברים שעולים בשיחות לא פורמליות, בארוחות צהריים ובשיחות מסדרון ולחבר אותם לדברים שנאמרו בשיחות עם המנהלים. במקרים מסוימים עוזרת שיחה עם מנהל שאינו המנהל הישיר.
מעבר לכך, מתחילת המשבר הבנו, שהמשרד צריך להיות פתוח. ההגעה למשרד אפשרה התנתקות ממתחים בבית, הרגשת שגרה, ואינטראקציה עם חברים מהעבודה, והבטיחה רציפות של הפעילות עסקית. לכן, המשרד שלנו נפתח ב-9 באוקטובר והמשכנו במסורת של ארוחת צהריים משותפת ביום שלישי. בתחילה היו מעט משתתפים ועם הזמן הגיעו יותר עובדים. לעובדים חדשים, ההגעה הרציפה למשרד היא יתרון וודאי. אישית – אני משתדל להגיע למשרדים ברוב ימות השבוע.
תקשורת מול חו”ל חשובה עוד יותר בימי משבר
מטות פיתוח של חברות בינלאומיות וחברות סטארט-אפ, המקיימות קשרים עסקיים מול גופים בחו”ל, התמודדו בשבועות האחרונים עם אתגר הסברתי לא קל. הארגון שלנו, לדוגמה, בנוי מקבוצת פיתוח ישראלית וארגון עסקי/ניהול מוצר שמרכזו בארצות הברית (בעיקר בניו יורק). בימים הראשונים לאחר תחילת המלחמה הבנו שקולגות מחו״ל לא הבינו אם המלחמה מגיעה לפתח המשרד ואם אפשר לפנות לאנשים שיכולים להיות במשבר.
מומלץ לבנות רשימת מסרים ולשתף אותה עם כל העובדים בישראל, במיוחד עובדים שיש להם אינטראקציה רבה עם קולגות בחו״ל. המסרים צריכים לעבור בצורה פורמלית בפורומים של מנהלים ובצורה לא פורמלית בפגישות זום של עובדים מול קולגות בחו״ל ובמיילים. אנחנו הדגשנו במסרים שלנו את החוסן הישראלי ואת העובדה שאנחנו קבוצת פיתוח חזקה, שתעבוד ביחד ותעמוד ביעדים העסקיים. אם יש פנייה מחו”ל להצעת עזרה ואמפתיה – הכרנו תודה על כך, מתוך עמדה המשדרת את האמונה שלנו בכוחנו להתגבר על האתגר ולא נזקקות.
עבורנו, שגרה ותקשורת ברורה ממשיכה להיות מפתח לאינטראקציה מתמשכת עם קולגות, ואנו מתמקדים בהמשכיות.
גדי וולפמן, סמנכ”ל הנדסה ב-Veeva Crossix קרדיט: יוסי פרץ
