תידלוק אווירי העסיק צבאות מודרניים עוד מימי מלחמת העולם השנייה שבה המפציצים הכבדים נאלצו להיכנס לאזורים מאויימים ללא מטוסי קרב שיגנו עליהם. הסיבה, כמות הדלק של מטוסי הקרב לא איפשרה להם להתלוות למפציצים לכל אורך מסלול הטיסה. כיום תידלוק אווירי נחשב למכפיל כוח בצבאות מודרניים. חיל האוויר האמריקני הציג לאחרונה יכולת של הגדלת טווח הטיסה של המתדלקים המבצעיים שלו, על ידי שימוש במטוסי מטען כמתדלקים של המתדלקים. AIRBUS הציגה גם היא פתרון מתקדם של תידלוק אוטונומי לפלטפורמות בלתי מאויישות.
המלחמה באוקראינה והזירה המתחממת בין ארצות הברית וסין באוקיינוס הפסיפי הביאו את חיל האוויר האמריקני לחיפוש אחרי פתרונות יצירתיים לשימור נוכחות אווירית רציפה בזירות פעולה רחוקות. אחד הפתרונות הללו הוא תידלוק אווירי של מתדלקים כבדים. עד כמה שזה נשמע פשוט. בניסוי שנערך בסוף 2023 על ידי טייסת התובלה 22 של חיל האוויר האמריקני (US Air Force’s 22nd Airlift Squadron) מטוס תובלה מדגם C-5M Super Galaxy תידלק מטוס תידלוק מדגם KC-10. בניסוי שנעשה מעל שמי אורגון וצפון קליפורניה הועברו ל KC-10 במשך כחצי שעה 23,500 ליברות (10.7 טון ) דלק סילוני. באחת הכתבות שסיקרו את הניסוי השוו את המשקל הזה ל… שני פילים.
“העובדה שהצלחנו לתדלק בעזרת מטוס מטען פותחת בפנינו קשת שלמה של אפשרויות מבצעיות”, סיפר אחרי הניסוי מייג’ור ג’סטין ווילסון, קציו הניסוי מטעם טייסת התובלה 22 וטייס הניסוי הראשי שלה. “עד עכשיו במתארים המבצעיים מתדלק אחד היה חייב לתדלק את האחר או שאחד מהם היה חייב לעזוב את אזור הפעולה ולחזור לתדלק על הקרקע. עכשיו עם היכולת הזו שמתבססת על מטוס התובלה הגדול ביותר של חיל האוויר האמריקני, אנחנו מגדילים משמעותית את היכולת לשהות באוויר עם הרבה יותר פלטפורמות מגוונות”.
למרות הצלחת הניסוי בחיל האוויר האמריקני עדיין בוחנים את התוצאות שלו, לפני שהם ממשיכים בהמשך הטיסות בפרויקט הייחודי הזה. המורכבות של פעולת התדלוק הזו תלויה בעיקר במשקלי הטיסה של כל אחד מהמטוסים היא מצריכה תיאום מקסימלי, כל שכן כאשר מדובר בתרחיש פעולה מבצעי ורחוק. בתרחיש כזה מדובר בכמויות דלק גדולות יחסית שיועברו בין שני המטוסים. העובדה שה KC-10 יכול לקבל עוד כ 15,000 ליברות דלק, מגדילה את טווח הטיסה שלו בעוד כשעה וחצי עד שעתיים. לצורך כך בניסוי עצמו ביקשו המהנדסים לבדוק את השפעת שינוי המשקל המהיר על שני המטוסים וכיצד הטייסים מצליחים לשמור על מיקום ומהירות כאשר נקודת האיזון של המטוס משתנה באופן מהיר יחסית.
“בניסוי עצמו עשינו שימוש בכמות קטנה יחסית של דלק בכדי לבדוק קודם כל את ההיתכנות מבחינת ביצועי הטיסה של כל אחת מהפלטפורמות” מסביר ווילסון. “המשאבות יכולות להזרים דלק במהירות בין 6000 ל 7000 ליברה לדקה תלוי בפלטפורמה המקבלת. לכן בניסוי הזה היינו זהירים מאד, ובחנו באיזה מהירות ניתן להזרים את הדלק ועדיין לשמור על ה C-5 יציב. לכולם ברור שזו יכולת קריטית במתאר שבו משתתפים מטוסי קרב במשימה ארוכת טווח. הייחוד כאן הוא השימוש ב C-5 וכושר נשיאת המטען שלו. ברור שגם ה C-17 יכול לעשות את המשימה הזו, אבל עם הרבה פחות דלק”.
חידוש נוסף שהוצג לאחרונה בתחום התידלוק האווירי היה של חברת AIRBUS הצרפתית. החברה חשפה יכולת אוטונומית של תידלוק מל”טים מבוססת בינה מלאכותית. בסוף 2023 הדגימה החברה סימולציה שבה מטוס מתדלק מדגם A310 MRTT שולט ומתדלק חמישה כלי טיס בלתי מאויישים. ההדגמה הוירטואלית הזו באה בעקבות הצלחת ניסוי אמיתי שנעשה באמצע 2023, ובה A310 MRTT תידלק פיסית ארבעה כלי טיס בלתי מאויישים מדגם Airbus DT-25, כשכל התהליך אוטונומי לחלוטין. הפרויקט הזה בשם AUTOMATE הוא שיתוף פעולה בין שני גופים, AIRBUS וזרוע החדשנות שלה AIRBUS UPNEXT. על פי התרחיש שתורגל, מטוס התידלוק מקבל את הפיקוד על הפלטפורמה הלא מאויישת כשהיא נמצאת במרחק של כמה ק”מ ממנו. בשלב הזה המערכת מבצעת התאמת מהירות של כלי הטיס עד לנקודת ההתחברות. אחרי שהמערכת מוודא שהחיבור תקין, הדלק מוזרם בהתאם למדדים שמשדר המטוס המתודלק. בסוף התידלוק המערכת מבצעת את הניתוק והתאמת המהירות מחדש כדי לשמור על מרחקי בטיחות בין המתדלק למתודלק. היכולת האוטונומית הזו על פי AIRBUS מאפשרת תידלוק במצבים מורכבים מאד כמו מזג אוויר לא יציב ותנאי ראות גרועים. כיום כאשר רוב המערכות הללו מופעלות על ידי איש צוות, המגבלות גדולות יותר. על פי AIRBUS ה AUTOMATE יביא לחסכון משמעותי בעלויות הגבוהות של הכשרת צוותי תידלוק. תכנית התידלוק האוטונומי אמורה להשתלב גם בתכנית האירופאית FACS – Future Combat Air System , שעיקרה, שילוב מקסימלי בין פלטרפומות מאויישות ללא מאויישות תוך כדי סינכרון הדדי של משימות מבצעיות.
תידלוק אוטונומי של מל”טים על ידי A310 MRTT
צילום : AIRBUS