מסורת חדשה באוניברסיטת תל אביב: אירוע יוניקורן יתקיים מידי שנה ב-9/4 לציון יום היוניקורן הבינלאומי, ביוזמת הפקולטה לניהול ע”ש קולר באוניברסיטת תל אביב וארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב. האירוע הראשון במסגרת המסורת החדשה התקיים באוניברסיטת תל אביב והביא את סיפורי היוניקורן הישראליים של בוגרי אוניברסיטת תל אביב: אריק פיינגולד ויואל בר-אל. בפאנל שיתף בר-אל כי רק לאחרונה דרג מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד את אוניברסיטת תל אביב במקום הראשון בישראל והראשון מחוץ לגבולות ארה”ב במספר היוניקורנים, סטרטאפים פרטיים ששוויים עולה על מיליארד דולר, שייסדו בוגרי האוניברסיטה.
בפאנלים שהתקיימו בכנס הציגו סיפורי חברות יוניקורן ישראליות והתקיים שיח על גיוס כספים בימינו עבור יוניקורן וסטארטאפים ישראלים. השתתפו וסיפרו את הדרך להפוך לחברת יוניקורן ישראלית: אריק פיינגולד, יזם סדרתי, יו”ר ונשיא Commit ומייסד משותף בפנטרה שהפכה ליוניקורן ב-2022, בוגר הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שסיפר כי בימים אלה הוא עובד על סטארטאפ חדש אותו הוא יחשוף בחודשים הקרובים ויואל בר-אל, מייסד משותף ויו”ר טראקס, בוגר הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב ובוגר הרווארד. את השיחות הנחתה מיטל שמיה, מנהלת פרויקטים גלובליים במיקרוסופט לסטארט-אפים, בוגרת הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
ד”ר אייל בנימין, חבר סגל ומנהל מכון קולר ליזמות בפקולטה לניהול ע”ש קולר באוניברסיטת תל אביב: “מעבר להישג היזמי המרשים של הצמחת מיזם לשווי של מיליארד דולר, מיזמי יוניקורן נחשבים בעולם השקעות הון ההצלחה פיננסית ראויה. אוניברסיטת תל אביב גאה להיות המוסד האקדמי המוביל בעולם מחוץ לארה”ב, שבוגריו מצמיחים יוניקורנים שכאלו. אך לא פחות מכך, אוניברסיטת תל אביב גאה להיות גם המוסד האקדמי המוביל בעולם מחוץ לארה”ב בהצמחת סטארטאפים שקיבלו מימון ממשקיעי הון סיכון מקצועיים. הדבר מעיד רבות על איכות הסטודנטים, אך גם על עוצמת ההזדמנויות שנפתחות בפניהם במהלך ולאחר סיום הלימודים באוניברסיטה הן באמצעות ההון החברתי שצברו והן בזכות פעילויות היזמות הרבות בקמפוס – כגון תחרות הסטאראפים של קולר, תכנית Dan Launchpad ועוד”.
“לכל אחד יש חלום. כשהייתי צעיר היה לי חלום להיות מנהל גדול, ואחרי 7 שנים מצאתי את עצמי בניו יורק בשדרה החמישית, במשרדים ענקיים, מנהל עשרות אנשים במכירות בשווי של עשרות מיליוני דולר. זה היה הרגע שבו ישבתי על גג העולם, מסתכל על מנהטן, והחלטתי לעזוב הכול ולהתפטר. החלטתי ללכת אחרי החלום ולפתוח את הסטארט אפ הראשון שלי” מספר יואל בר-אל, מייסד ושותף בחברת Trax Retail, חברת יוניקורן ישראלית, שפיתחה תוכנה המסייעת לחברות לדעת כיצד מוצרים שלהן נמכרים על המדפים ברשתות הקמעונאיות, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת של עיבוד תמונות.
“לפתוח סטארט אפ זה ג’וק שבוער בך ואין מה לעשות. אתה לומד לקפוץ לבריכה בלי לדעת אם יש בה מים. הסטארט אפ הראשון שלי היה בניית שפה חדשה לפיתוח תוכנה בשם טרסוס (אותה הקמתי עם יובל ברוניצקי ועופר ברנדס), היום עשרות אלפי מפתחים משתמשים בשפה הזו וגם טראקס נבנתה בתחילת הדרך עליה. לאחר מכן בסינגפור, במהלך שאני לא יודע להסביר עד היום, רכשתי חברה שבה עבדתי ללא הרבה ניסיון, והצלחתי להביא אותה לרווחיות ואז מכרתי אותה. חשבתי שאחרי הרבה שנים של עבודה, עכשיו אפשר לנוח. אבל חודש אחרי פגשתי את דרור פלדהיים שהגיע עם הרעיון שממנו נולדה טראקס, ומכאן יצאנו לעוד מסע מטורף. טראקס הייתה הצלחה מהיום הראשון והפכה ליוניקורן אחרי 8 שנים”.
לאורך השנים גייס בר-אל 1.2 מיליארד דולר ממשקיעים לחברת טראקס, חלק כהשקעה בחברה וחלק לקניית מניות של משקיעים קיימים. “זה לא קל לגייס משקיעים לחברת סטארט אפ, אבל גם לא קשה, אם יודעים איך לעשות את זה.” הוא מפרט: “משקיעים מסתכלים בעיקר על המרכיב האנושי, מי הם העובדים בחברה. כשבאים לגייס כסף ממשקיעים, המרכיב האנושי הוא סופר חשוב. משקיע לא משקיע בחברה, אלא במנכ”ל, ביזם ובהנהלה. כמובן שיש תנאי סף של גודל שוק, בדיקה ובחינת המוצר, זה ברור ויש תנאי היתכנות בסיסיים שצריך לעמוד בהם. הדרך הטובה לגייס היא להתחבר למשקיע וליצור שותפות הדדית”.
“בטראקס הצלחנו לרתום את המשקיעים להיות שותפים שלנו לדרך. הסבב הראשון של גיוס משקיעים היה בשווי של 300 אלף דולר והסבב האחרון של הגיוס היה בשווי 2.7 מיליארד דולר. היה לנו משקיע אחד שהשקיע בכל הסבבים, זה מעיד על סוג החיבור שלנו עם המשקיעים ובעלי המניות. אנחנו עד היום שומרים בקנאות על המשקיעים הראשונים של החברה, גם אם הם לא תאגידים כמו חברות ענק שהשקיעו בנו – בלאקרוק או סופטבנק. אם מצליחים לייצר שותפות עם משקיעים אפשר להגיע רחוק מאד”.
בר-אל משתף שעם גיוס המשקיעים מגיע גם כובד משקל, “אנחנו מחויבים להחזר הכספי עבור המשקיעים, ואני מודה שגם היו לילות ללא שינה כתוצאה מכך. אחרי ההחזר הראשוני למשקיעים הראשונים הגיעה הקלה. לא נחנו על זרי הדפנה, אבל העול הכבד ירד וזה היה ציון דרך. אפשר להתקדם קדימה”.
טראקס התחילה לפני עידן ה- AI. החברה מספקת נתונים וסטטיסטיקות לחברות המוכרות מוצרים ברשתות השיווק. החברה בנתה תשתיות שלמות של ראייה ממוחשבת, עובדי החברה כתבו מאמרים אקדמיים בתחום, והמציאו את התשתיות והבסיס למה שקוראים היום AI. כיום בר-אל מכהן בתפקיד יו”ר טראקס ומשקיע גם בכיוונים חדשים. בר-אל מאחל לעצמו שבעוד 5 שנים הוא כבר לא יעבוד, אבל הוא מודה שכנראה שהוא עדיין יעבוד ויקים סטארט אפים נוספים, זה חזק ממנו.
בימים אלה עובד בר-אל על מיזם חדש בתחום הספורט-טק: “עוד מוקדם לספר, אך מה שאני כן יכול להגיד שהחברה מציעה אפליקציה קהילתית בעולמות הכדורסל. מוצר טכנולוגי המשלב ראייה ממוחשבת, AI וקהילה, חיבור בין אוכלוסיות מוחלשות וחזקות. ואני עובד על מיזם נוסף שבוער בי כבר כמה שנים, שיאפשר למידה, ייתן את הכלים איך לעשות את זה נכון, עבור מנכ”לים ויזמים וצעירים”.
“הטיפ הכי חשוב שאני יכול לתת היום ליזמים צעירים הוא לבחור את השותפים שלכם נכון. לא הייתי מצליח לעשות את מה שעשיתי ללא השותפים שלי. לאורך השנים בחברות השונות שייסדתי תמיד הייתי עם שותף. אני מייעץ היום המון לסטארט אפים איך לנהל שותפויות, מצבים אתגרים ואיך להתמודד עם בעיות”.
“טיפ נוסף שאני נותן ליזמים צעירים הוא עמידות – תאמינו בדרך שלכם. להיות יזם הייטק זה מקצוע קשה, רוב הזמן שומעים את המילה לא. על כל 100 פעמים שתשמעו לא, תהיה פעם אחת שתשמעו כן. תאמינו ותחפשו את הכן, את המשקיעים שמקבלים את הרעיון והדרך שלכם, אל תוותרו. אני מאמין שהדרך הזו נותנת את התמורה”.
“וטיפ אחרון: תתרמו לעולם, תהיו פתוחים עם הסביבה וההזדמנויות יגיעו אליכם. היום טראקס הצליחה ויצרה נישה משל עצמה, וסטארט אפים נוספים רוצים לעשות את אותו הדבר אבל טוב יותר, ואני מייעץ להם. אני לא מאמין בשמירה על סודיות מוחלטת מול העולם, כל אחד צריך ויכול לעזור. כמה שתיתנו לעולם תקבלו בחזרה. המזל נמצא מסביב כולנו, החכמה היא לזהות ולקחת ממנו”.