לוויינים להתראה מטילים

במציאות של ימינו, ובמיוחד בישראל, השימוש בלוויינים להתראה מפני טילים מהווה מרכיב קריטי וחשוב בשמירה על ביטחון המדינה ותושביה. מערכות לווייניות שונות, וביניהן SBIRS האמריקנית ו-EKS הרוסית, משתמשות בלוויינים מצוידים בחיישני אינפרה-אדום מתקדמים היכולים לאתר ולזהות איומי טילים בזמן אמת, מה שמאפשר התראה מוקדמת ותגובה מהירה.

ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לייצר טילים מדויקים ומהירים יותר מאי פעם. בתגובה לכך, מדינות רבות משקיעות בפיתוח מערכות לוויינים מתקדמות ומשלבות כלים מבוססי בינה מלאכותית. טכנולוגיות אלו מאפשרות זיהוי מהיר ומדויק ומאפשרות מתן מענה מהיר ואפקטיבי בהתאם. בעתיד הלא רחוק נצפה לראות פיתוח כלים מתוחכמים, רגישים ומדויקים יותר המבוססים על טכנולוגיות חדשניות וכלי בינה מלאכותית על מנת להתמודד עם טילי האויב בהצלחה.

רקע

לוויין הוא אובייקט שמקיף גוף גדול יותר בחלל. המאפיין הבולט של לוויין הוא יכולתו לנוע במסלול קבוע סביב גוף שמימי אליו הוא משויך, תוך שמירה על תקשורת מתמדת עם תחנות קרקעיות. מערכות לוויינים נועדו למלא משימות שונות בתחומי התקשורת, ניווט, מדע ומחקר, תצפית ושימושים צבאיים.

ללוויינים תפקיד חשוב בשמירה על הביטחון והענקת יתרון אסטרטגי. למדינות המחזיקות בהם ישנה  עצמאות והמידע אותו הן מקבלות אינו תלוי בגורם חיצוני ולפיכך יכולות לשלוט במידע ולמנוע את הפצתו. מדינות המשתמשות בלוויינים לצרכים צבאיים וביטחוניים נהנות מיתרונות רבים הודות ליכולות הלוויין בתחום המעקב ואיסוף המודיעין, תקשורת מאובטחת למרחקים גדולים, ניווט ואיכון ובנוסף כאמצעי להגנה והתרעה מפני טילי אויב.

מה הם טילים בליסטיים? טילים אלה הם כלי נשק המשוגרים מהקרקע, האוויר או הים, המסוגלים לעבור מרחקים ארוכים ולפגוע במטרות רחוקות בדיוק גבוה. אופן שיגורם מורכב משני חלקים עיקריים: חלק השיגור, האחראי להבאת הטיל למסלולו, והחלק הבליסטי, בו הטיל נופל באופן חופשי לכיוון המטרה. בשל יכולתם לנוע במהירות גבוהה ולשאת ראשי נפץ כבדים, כולל נשק גרעיני, הטילים הבליסטיים מהווים איום בטחוני משמעותי. על מנת להתמודד עם איום זה, ניתן להטמיע שימוש בלוויינים במערכות התראה מפני טילים וכך למעשה לנצל את יתרונותיו של הלוויין. יתרונות אלה כוללים: כיסוי אזורים גדולים,  זיהוי שיגורים בזמן אמת, מעקב וחיזוי מסלול והעברת תקשורת בצורה מהירה.

אחד הגורמים המרכזיים שהובילו ליכולת של לוויינים לתרום משמעותית להתראה מפני טילים הוא ההתקדמות הטכנולוגית בתחום. לוויינים מודרניים מצוידים בחיישנים רגישים מאוד, במערכות עיבוד נתונים מתקדמות וביכולות תקשורת מהירות ואמינות. התקדמות זו מאפשרת זיהוי מדויק ומהיר של איומים, שיפור הדיוק במעקב אחר מסלולים והעברת נתונים מהירה למרכזי הבקרה וההגנה.

איור :1 לוויין במהלך מעקב אחר טיל בליסטי
קרדיט: Harris3L

היכולת להתמודד עם איומים בליסטיים דורשת שיתוף פעולה בינלאומי. מדינות רבות משתפות פעולה ומפתחות מערכות לווייניות לצורך התראה מוקדמת, ומקיימות שיתוף מידע על מנת להבטיח תגובה מהירה ויעילה לאיומים גלובליים. שיתוף פעולה זה מחזק את הביטחון העולמי ומקטין את הסיכון למתקפות פתע.  פיתוחים אלו יכולים לסייע להגנה והתראה מפני טילי האויב וכך למנוע מלחמות המובילות להרס רב וקורבנות מיותרים.ואולם, על אף היתרונות הרבים של שימוש בלוויינים להתראה מפני טילים, קיימים גם אתגרים משמעותיים. מדינות אויבות יכולות לפתח טכנולוגיות נגד שמטרתן להשבית או לשבש את פעולת הלוויינים. בנוסף, השימוש בלוויינים עצמם דורש תחזוקה מתמדת, פיתוח טכנולוגי מתמשך והתמודדות עם תקלות אפשריות. גורמים אלו מחייבים פיתוח אסטרטגיות הגנה והבטחה שיותאמו למציאות המשתנה ולהתקדמות הטכנולוגית.

איור 2: טיל בליסטי תוצרת איראן במהלך שיגור לתקיפת בסיס אמריקאי צבאי

זיהוי והתראה

תהליך זיהוי הטילים באמצעות לוויינים כולל בתוכו מספר שלבים קריטיים. ראשית על הלוויין לזהות את שיגור הטיל. זיהוי זה מתבצע באמצעות חיישני אינפרה-אדום אשר מזהים את חתימות החום של השיגור. כאשר טיל בליסטי משוגר, הוא פולט כמות גדולה של חום הניתנת לזיהוי מהחלל. לאחר מכן, המידע מחיישני האינפרה-אדום מעובד בזמן אמת כדי לזהות את מיקום השיגור ונתיב השיגור הראשוני. בהמשך, על הלוויין לבצע מעקב אחר מסלול הטיל כדי לצפות את מיקום פגיעתו ברמת דיוק גבוהה ככל הניתן. מערכות המותקנות בלוויינים מחשבות את מסלול הטיל על בסיס המידע הראשוני שנאסף. הן משתמשות באלגוריתמים מתקדמים לחיזוי המסלול ולצפי של נקודת הפגיעה האפשרית. לא כל שכן, חיישני האינפרה-אדום מסוגלים לזהות חותמות חום גם בזמן תנועת הטיל בשלבים מוקדמים וכך לבצע מעקב הנמשך לאורך כל שלבי טיסתו, כולל שלב השהות בחלל ובשלב הכניסה מחדש לאטמוספירה. ברגע שזוהה שיגור טיל, נשלחת התרעה מוקדמת למרכזי הבקרה וההגנה על מנת לפעול בהתאם ולהכין את אמצעי ההגנה המתאימים.

מערכת DSP (ארה”ב)

Defense Support Program (DSP) הינה אחת המערכות המוקדמות והחשובות ביותר בתחום ההתראה מפני טילים. המערכת הוקמה כחלק מהמאמצים של ארצות הברית לשפר את יכולות ההגנה האסטרטגית שלה במהלך המלחמה הקרה. הלוויין הראשון של מערכת DSP שוגר ב-6 בנובמבר 1970. מאז, שוגרו מעל 20 לוויינים כחלק מהמערכת, כאשר השיגורים האחרונים היו בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.  הם תוכננו לזהות שיגורי טילים בליסטיים, ולספק התרעה מוקדמת למטרות הגנה לאומית. לווייני DSP מצוידים בחיישני אינפרה-אדום מתקדמים שמסוגלים לזהות את החום הנפלט משיגורי טילים. כל לוויין מצויד בטלסקופים ומערכות אופטיות מתקדמות שמאפשרות לו לכסות שטח רחב ולזהות שיגורים בזמן אמת.

איור 3: לוויין מסדרת DSP בחלל

לווייני המערכת ממוקמים במסלול גיאוסטציונרי (GEO), כלומר בגובה של כ-36,000 ק”מ מעל קו המשווה של כדור הארץ. במיקום זה, הלוויינים יכולים לכסות אזורים נרחבים ולספק מעקב מתמיד על אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית. במהלך מלחמת המפרץ (1991): המערכת זיהתה את שיגורי טילי הסקאד העיראקיים לעבר שטח ישראל. ההתראות המוקדמות שסיפקו הלוויינים אפשרו לכוחות הברית להתכונן ולהגיב בצורה מיטבית.

מערכת SBIRS (ארה”ב)

מערכת SBIRS (Space-Based Infrared System) פותחה כהמשך ושדרוג למערכת DSP, במטרה לספק יכולות מתקדמות יותר לגילוי והתרעה מפני שיגורי טילים בליסטיים ופעולות נוספות. פרויקט SBIRS החל בשנות ה-90 מתוך הצורך להתמודד עם איומים חדשים ולהציע כיסוי רחב ומדויק יותר. המערכת מנוהלת על ידי חיל האוויר האמריקני ונחשבת לאחת ממערכות ההגנה המתקדמות ביותר בעולם. הלוויין הראשון של מערכת SBIRS שוגר ב-2006. מאז, שוגרו מספר לוויינים GEO ואליפטיים, במסגרת תוכנית השיגורים של חיל האוויר האמריקני.

לווייני SBIRS מצוידים בחיישני אינפרה-אדום מתקדמים, המסוגלים לזהות חתימות חום מפורטות יותר ובמהירות רבה יותר מלווייני DSP. המערכת כוללת מספר סוגי לוויינים: לווייני GEO,

בדומה ללווייני DSP, וכמו כן לוויינים במסלול לווייני אליפטי גבוה (HEO) אשר מסלול ההקפה שלהם מאפשר כיסוי ממוקד על אזורים ספציפיים לזמנים מסוימים.

איור 4: לוויין SBIRS במסלול GEO

“היכולת לספק הערכה היכן הטילים עלולים לפגוע הינה בעלת חשיבות עצומה” אומר מסאו דאלגרן, עמית בפרויקט ההגנה מפני טילים במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בארה”ב, לעיתון ה- Wall Street Journal. הוא ממשיך ואומר ” זמן הטיסה הכולל של טיל בליסטי במרחקים בסביבת המזרח התיכון יכול להיות עניין של דקות. זו הסיבה שיכולות אלו הן כל כך קריטיות, כך שנוכל לזהות את חתימת החום של הטיל עוד בזמן השיגור”.

לווייני המערכת הצליחו לזהות שיגורי טילים בליסטיים מצפון קוריאה, והעבירו התראות מוקדמות לארצות הברית ובעלות בריתה. ההתראות סייעו בהכנה להגנה ובהערכות לפעולות המשך. כמו כן מערכת זו לקחה חלק חשוב במעקב אחר ניסויים גרעיניים של צפון קוריאה, ואיפשרה לארצות הברית לעקוב מקרוב אחרי הפעילות הגרעינית במדינה זו.

מערכת EKS (רוסיה)

מערכת זו, הידועה גם בשם “מערכת החלל המאוחדת” (Edinaya Kosmicheskaya Sistema – Integrated Cosmos System), היא מערכת רוסית להתראה מוקדמת מטילים שפותחה על מנת להחליף את מערכות ההתרעה הקודמות ולשפר את יכולות הגילוי המוקדם של שיגורי טילים בליסטיים בין-יבשתיים (ICBM). התכנון של EKS החל בשנות ה-2000, כאשר התברר כי המערכות הקיימות אינן מספקות כיסוי או יכולת מספקת לאיומים המודרניים. המערכת פותחה ומנוהלת על ידי הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית. הלוויין הראשון של מערכת EKS, הנקרא Tundra, שוגר ב-17 בנובמבר 2015. מאז שוגרו מספר לוויינים נוספים, כאשר כל שיגור מיועד לשפר את הכיסוי ואת הדיוק של המערכת.

איור 5: לוויין Tundra , אחד מלווייני EKS הרוסית

בדומה למערכות האמריקניות, לווייני EKS מצוידים בחיישני אינפרה-אדום מתקדמים שמאפשרים לזהות את חתימות החום של טילים בעת שיגורם. הלוויינים כוללים מערכות מתקדמות לגילוי ולעקיבה אחר שיגורים, ומספקים התרעה בזמן אמת למרכזי הבקרה וההגנה הרוסיים.

הלוויינים הינם לווייני GEO – לצורך כיסוי ומעקב רציף של אזורים גדולים, ומסלולים אליפטיים גבוהים (HEO) לצורך איסוף ממוקד מאזורים ספציפיים (כולל באזורי הקוטב וקווי רוחב גבוהים.

לווייני TJS של סין

רת לוויינים סינית שמטרתה לבצע ניסויים בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, כולל התראה מוקדמת מפני שיגורי טילים. המערכת היא חלק מהמאמצים של סין לשדרג את יכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות בחלל.

לפי ההערכות ממקורות סינים, המערכת Qianshao-3 הכוללת את הלוויינים TJS-1, TJS-4 ו- TJS-9 ,ששוגרו בשנים 2015, 2019 ו-2021 בהתאמה, נועדה בין היתר גם למטרות התראה מוקדמת על בסיס טכנולוגיית האינפרה-אדום (בדומה למערכת SBIRS האמריקנית), ומסייעת במעקב אחרי שיגורי טילים ופעילויות צבאיות באזורי האוקיינוס ההודי ומיקרונזיה.

בנוסף, סדרת לוויינים נוספת בשם Huoyan-1 הכוללת את הלוויינים  TJS-2, TJS-5 ו- TJS-6 ,ששוגרו בשנים 2017, 2020 ו-2021 בהתאמה, נחשבת למערך לווייני ההתראה המוקדמת הראשון של סין במסלול GEO.

איור 6: לוויין TJS-4 מסדרת Qianshao-3 הסינית

מערכות טילים קיימות

מערך הטילים של איראן

איראן מחזיקה במערך טילים בליסטיים מגוון, המורכב מטילים נוזליים ומוצקים. טילים נוזליים דורשים זמן הכנה ארוך יותר אך מציעים גמישות בשליטה על מסלול הטיל, בעוד שטילים מוצקים מאפשרים שיגור מהיר וזמני תגובה קצרים יותר. המערך כולל טילים מדויקים כמו Fateh-110 ו-Zolfaghar  , המסוגלים לפגוע במטרות צבאיות ותשתיות חשובות. איראן מתבססת על טכנולוגיה מיובאת אך גם מפתחת טילים בעצמה, כולל טילים ארוכי טווח .(ICBM) הטילים משמשים הן אמצעי לחץ פוליטי והן כאמצעי לוחמה מדויק בשדה הקרב.

מערך הטילים של צפון קוריאה

צפון קוריאה השיגה התקדמות משמעותית בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה מאז שעלה קים ג’ונג-און לשלטון ב-2012. לאחרונה דווח כי היא ביצעה ניסוי בו שוגר טיל בליסטי בעל מספר ראשי נפץ. ניסוי זה לטענתם בוצע בהצלחה ופגע בצורה מדויקת בשלוש מטרות שונות. בניסוי דווח כי טווח הטילים הוא ברדיוס של 170-200 ק”מ. זהו צעד משמעותי עבור צפון קוריאה ביחסיה הדיפלומטיים עם הרוסים וגורם משפיע בהתחממות מול דרום קוריאה וארה”ב.

מערכת BMD

הודו התחילה את תוכנית ההגנה מפני טילים בליסטיים (BMD) בשנת 1999, בתגובה לאיומים גוברים מצד מדינות שכנות כמו פקיסטן וסין. המערכת משלבת לוויינים ומכ”מים ארוכי טווח: המסוגלים לעקוב אחרי טילים בליסטיים מרגע שיגורם. הם מספקים נתונים בזמן אמת על מיקום ומהירות הטיל.

GSAT-7 הוא לוויין GEO המספק נתונים קריטיים בזמן אמת למערכת ההגנה על מנת לשפר את ניהול המידע וההתראות. בנוסף, מערכתNavIC  היא מערכת ניווט לוויינית עצמאית של הודו המספקת נתוני מיקום מדויקים. היכולות של NavIC משמשות לשיפור מעקב ודיוק של מערכות הטילים.

התראה מטילים בישראל

חשיבות

ישראל נמצאת במצב ביטחוני מורכב ומאתגר בשל האיומים הבליסטיים מכיוונן של מדינות וארגונים עוינים באזור. המדינות המאיימות כוללות את איראן ושלוחותיה הנמצאות בתימן, לבנון, עיראק וסוריה, שמפתחות ומשגרות טילים בליסטיים. ההתראה המוקדמת מפני שיגורי טילים באמצעות לוויינים היא קריטית לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל. היכולת לזהות שיגורי טילים בזמן אמת מספקת לצה”ל ולמערכת הביטחון את הזמן הנחוץ לפעול וליירט את הטילים לפני פגיעתם, וכן לאפשר לאזרחים להתגונן ולהיכנס למקלטים.

שימוש בלוויינים לצורך התראה מטילים בישראל

האיומים הללו יוצרים צורך מידי במערכת התראה מוקדמת מדויקת ויעילה שתאפשר זיהוי מוקדם של שיגורי טילים. כחלק מהמאמצים לשפר את יכולות ההגנה וההתראה, ישראל משתמשת בלוויינים לגילוי וזיהוי מוקדם של שיגורי טילים. הלוויינים מאפשרים כיסוי רחב ומתמשך של אזורים אסטרטגיים מחוץ לגבולות ישראל ומספקים מידע חשוב בזמן אמת למערכת ההגנה הלאומית. לצורך כך ישראל נהנית משיתוף פעולה

עם מערכות לווייניות בינלאומיות, כגון מערכת SBIRS של ארצות הברית.

איור 7: טיל בליסטי איראני מסוג “Emad”, ששוגר לעבר ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל

במוצאי שבת, 13 באפריל, סביב השעה 22:40 שעון ישראל, פתחה איראן במתקפת כטב”מים ולאחר מכן גם של טילי שיוט על ישראל בהיקף של 110–130 טילים בליסטיים לטווח בינוני מדגמי Emad ו- Ghadr-110.

במהלך הלילה, הודות לשיתוף פעולה של ישראל וארה”ב לווייני מערכת SBIRS זיהו את חתימות חום האינפרא-אדום של מנועי הטילים הבליסטיים ואפשרו לזהות את מיקום השיגור, מהירות הטילים, מסלולם וייעדם הסופי וכך למעשה להעריך את מידת האיום. “הלוויינים סטו ממסלולם על מנת להביא לכיסוי אופטימלי של אזור איראן וכל השטחים סביב מדינת ישראל” כך נמסר מפי סוכנות החלל האמריקנית. מדובר צה”ל דניאל הגרי נמסר כי באמצעות מערכות הזיהוי המוקדם ומערכות היירוט הכוללות את כיפת ברזל ומערכות הטילים חץ 2 וחץ 3 “99% מכלל האיומים האוויריים הושמדו”.

איור 8: מפת שיגורי הטילים לכיוון מדינת ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל

 ומה בעתיד?

 Next-Gen OPIR

Overhead Persistent Infrared (OPIR) היא חידוש משמעותי בתחום ההתראה מפני טילים, ונועדה להחליף את מערכת SBIRS  האמריקנית הקיימת. המערכת נועדה לספק כיסוי רציף בכל העולם להתראה והגנה מפני טילים, ואיסוף מודיעין לשימושים צבאיים. מערכת OPIR תסייע בשיפור היכולת של ארצות הברית לאתר ולעקוב אחר איומי טילים. היא תספק נתונים מדויקים ומהירים יותר להתראה והגנה מפני טילים וכך למעשה תשפר את הענקת הביטחון הלאומי ותאפשר למקבלי ההחלטות יותר זמן להגיב לאיומים פוטנציאליים. המערכת עתידה לכלול חמישה לוויינים: שלושה מהם ינועו במסלול GEO לצורך כיסוי מלא של כדה”א ועוד שניים במסלול אליפטי גבוה (HEO)  לכיסוי אזורי הקטבים

איור 9: קונסטלציית הלוויינים במערכת OPIR

בהשוואה ל-SBIRS, מערכת OPIR תכלול חיישנים משופרים עם רגישות ודיוק גבוהים יותר, עמידות משופרת נגד אמצעי נגד ותקיפות, ואוטומציה משופרת ומהירות עיבוד גבוהה יותר. לצורך שיפור הביצועים המערכת תעשה שימוש בחיישני אינפרה-אדום מתקדמים המסוגלים לאתר ולעקוב אחר טילים לכל אורך שלבי הטיסה שלהם, וכן תתממשק עם מערכת בקרת קרקע חדשנית בשם FORGE (Future Operationally Resilient Ground Evolution) אשר נמצאת בתהליכי פיתוח מתקדמים ותהיה אחראית לשליטה ובקרה של קונסטלציית הלוויינים בעת פעולה.

איור 10: הדמיה של לוויין חדשני במערכת OPIR

שימוש בבינה מלאכותית מול טילים מתקדמים

בעידן המודרני, אנו עדים להתקדמות משמעותית בשני תחומים טכנולוגיים מרכזיים – פיתוח לוויינים מתקדמים מצד אחד, והתקדמות בטכנולוגיות נשק  וטילים מצד שני. ניתן להצביע על התקדמות מהירה בטכנולוגיות הטילים, במיוחד בתחום הטילים ההיפר סוניים. טילים אלו, המסוגלים לטוס במהירויות שעולות על מאך 5, מהווים אתגר משמעותי למערכות ההגנה הקיימות. הטילים ההיפרסוניים יכולים לתמרן בצורה בלתי צפויה ולפגוע במטרות במהירות ובדיוק חסרי תקדים, מה שהופך את שיטות הזיהוי והיירוט המסורתיות לבלתי יעילות. המרוץ לפיתוח ולהשגת יתרון טכנולוגי בתחומים אלו מעלה שאלות חשובות לגבי עתיד הביטחון העולמי והאיזון בין הכוחות. ההתקדמות בטכנולוגיות ההגנה חייבת להדביק את הקצב כדי להבטיח ביטחון וליצור הרתעה אצל האויב מתקיפה בטילים היפר סוניים. חברת EpiSci, אשר מתמחה בפיתוח כלים מבוססי בינה מלאכותית למלטי”ם אוטונומיים ושיפור ביצועי טייסי קרב, נבחרה על ידי סוכנות לפיתוח החלל (SDA) לפתח כלי תוכנה מתוחכם המסוגל לזהות טילים היפרסוניים במהלך טיסתם באמצעות נתונים מלוויינים המצוידים בחיישנים. בשלב הפיתוח, המערכת תבחן ותשפר את הביצועים של התוכנה באמצעות נתונים הנאספים מחיישני הלוויינים הנעים במסלול LEO. התוכנה תלמד איך לשמור על מעקב מתמשך אחר טילים הנעים במהירות גבוהה, תוך תיאום נתונים ממספר לוויינים באמצעות אלגוריתמים מתקדמים ותקשורת רציפה ומהירה בין הלוויינים. התוכנה תשולב עם רשת של כ-100 לווייני LEO , ובאמצעות אלגוריתמיקה מבוססת AI תוכל לספק יכולות גלובליות להתראה ומעקב אחר טילים מתקדמים. “במהירויות שמתקרבות ל-10 מאך, נשק היפרסוני המשוגר ממדינות ציר הרשע יכול להגיע לאדמת ארה”ב תוך פחות משעה. ככל שהאיומים ממשיכים להתפתח והמהירויות עולות, משרד ההגנה האמריקני מעלה את הדרישות לפיתוח טכנולוגיות נגד הכוללות זיהוי, מעקב וסיווג מטרות היפרסוניות לצורך התראה מוקדמת” כך מסבירים ב – EpiSci.

איור 11: הדמיה של לווייני LEO לזיהוי ואיתור טילים, תוך הצלבת תקשורת ביניהם. תמונה מטעםRaytheon Technologies אשר מספקת כלי סימולציה לחברת EpiSci

כיום החברה נמצאת בשלבים מוקדמים של הפרויקט, אשר זכה למימון בסך 1.6 מיליון דולר, ומתוכנן להתחיל לאסוף נתונים מלוויין יחיד ולהוסיף בהדרגה מספר לוויינים לסימולציה. פיתוח מוצלח של טכנולוגיה זו ישפר משמעותית את יכולות ההגנה של ארה”ב באיתור ועקיבה אחר טילים מפותחים, ויספק יתרון קריטי בלוחמה המודרנית.

פיתוחים עתידיים נוספים

סוכנות ההגנה מפני טילים (MDA), לה לוויינים המסוגלים לעקוב אחר כלי נשק היפרסוני, וסוכנות פיתוח החלל (SDA), לה יש לווייני מעקב, משתפות פעולה על מנת להצליח להתריע על טילים היפר סוניים. לווייני מעקב הטילים הללו ביצעו לאחרונה את איסוף הנתונים הראשוני שלהם והראו תוצאות מוצלחות. קונסטלציית הלוויינים הנוכחית מורכבת כיום מ-10 לווייני מעקב, 8 מתוכם לוויינים השייכים ל-SDA ו-2 מה – MDA. ישנו תכנון עתידי להרחבתה לכ-100 לוויינים עד שנת 2030 לכיסוי עולמי. לווייני SDA עתידיים ישלבו יכולות נוספות וישפרו את יכולתם לעקוב אחר מטרות שונות ולשדר נתונים למערכות יירוט.  מאמצים אלה הם חלק מיוזמה גדולה יותר לשיפור יכולות מעקב הטילים וההגנה של ארה”ב מפני איומים היפרסוניים.

סיכום ומסקנות

מערכות התראה מוקדמת מפני טילים באמצעות לוויינים הן מרכיב חיוני בהבטחת ביטחון מדינות ותושביהן, במיוחד בישראל, לנוכח האיומים הבליסטיים המודרניים. התקדמות הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי מהיר ומדויק של איומים, שיפור הדיוק במעקב והעברת נתונים מהירה למרכזי בקרה והגנה. שיתוף פעולה בינלאומי ושימוש בבינה מלאכותית צפויים להמשיך ולשפר את היכולות הללו בעתיד, אך קיימים גם אתגרים טכנולוגיים וביטחוניים שיש להתמודד עימם. בסופו של דבר, השימוש בלוויינים להתראה מוקדמת מפני טילים מהווה אמצעי חשוב להגנה על חיי אדם ולשמירה על הביטחון הלאומי ואולי להרתעה  של אויבים ו למניעת מלחמות.