המתח הגואה בין ארצות הברית לסין בזירה האינדו – פסיפית מביאה את הצבא האמריקאי להיכנס לתהליך תכנון ארוך טווח של היכולות האוויריות שלו. בחיל האוויר האמריקאי כבר החלו לתכנן את מטוס התידלוק הבא שאמור להיכנס לשירות מבצעי בתחילת 2040. הדרישה המבצעית למטוס פורסמה בתחילת 2023, וחברת לוקהיד מרטין הייתה הראשונה שפרסמה איור של המטוס החדש שמזכיר מאד במבנה הגוף שלו את ה F-22 וה F-35.
עוד לפני שחיל האוויר האמריקאי סיים לקלוט את מטוסי התידלוק החדשים מדגם KC-46 הוא כבר יצא בקריאה לתכנון המתדלקים הבאים שלו שאמורים להיכנס על פי התכנון לשירות מבצעי ב 2040.
התכנית שהושקה בינואר 2023 נקראת NGAS – Next Generation Air Refueling System. על פי הדרישות המבצעיות שהופיעו בקול הקורא שפורסם לחברות, המטוס אמור להיות מתקדם, בעל טווח טיסה גדול בכדי לפעול קרוב ככל הניתן לזירות פעולה רחוקות ובעל יכולת שרידות גובהה כדי לפעול באזורים שיש בהם איום טילי נ”מ.
החברה הראשונה שפירסמה מידע כלשהו לגבי המטוס שהיא מתכננת הייתה לוקהיד מרטין, שבמהלך חודש מאי האחרון חשפה איור ראשוני של מטוס התידלוק העתידי. תכנון המטוס נעשה ב Skunk Works , יחידת מעבדות הפיתוח והמחקר של החברה שעומדת מאחורי סדרה שלמה של מטוסים בהם מטוסי הריגול U-2 והציפור השחורה SR-71, מטוס הקרב החמקן הראשון F-117 Nighthawk, והחמקנים המודרנים יותר, ה F-22 וה F-35.
מומחים שמיהרו לנתח את האיור שפירסמה לוקהיד מרטין מדברים על מטוס גדול, בעל יכולות חמקנות, שמותאם כנראה לא רק למשימות תדלוק אלא גם בעל יכולות לשאת מערכות מודיעין ומעקב. על פי פתחי התידלוק בגב המטוס, המתדלק החדש יכול להיות מתודלק בכדי לשהות זמן ארוך יותר באוויר. מבנה הגוף של המטוס מזכיר מאד את החמקנים F-22 ו F-35 בעלי הזנב הכפול המוטה בצורת V, מה שאומר שלוקהיד מרטין מתבססת כאן על יכולות וידע קיימים ומוכחים. פתחי כונסי האוויר של המטוס החדש מתחת לכנפיים בנויים גם הם בצורה מעוגלת ולא חדה כמו במטוסי הקרב החמקנים וכך גם קווי החיבור בין הכנפיים למטוס, שבנויים כיחידה אחת בכדי להוריד ככל הניתן את חתימת המכ”מ. באיור לא ניתן לראות את פתחי הפליטה של המנועים, אבל ההערכה היא כי גם הם מעוגלים ועמוקים בכדי להוריד לא רק חתימת מכ”מ אלקטרונית אלא גם למנוע ככל הניתן זיהוי על פי פליטת חום. נראה שתא הטייס מותאם לשני טייסים, כאשר מוטות התידלוק נשלפים מהחלק האחורי של בטן המטוס. ברור שבשלב שבו המתדלק יתחבר למטוסי אחרים, חתימת המכ”מ שלו תהיה גבוהה יחסית. ההערכה היא כי מוט התדלוק עצמו יפעל באופן אוטונומי ללא צורך במפעיל אחורי וחלק מפעולת התדלוק עצמה תפוקח מהקוקפיט על ידי אחד הטייסים בהנחה שיהיה מדובר ביכולת אוטונומית לחלוטין של המטוס.
בדרישה המבצעית הראשונית שפורסמה בינואר 2023 הודגש במפורש הצורך ביכולת הגנה מפני מתקפות סייבר שישולבו על המטוס עצמו, יחד עם מרכיבי ארכיטקטורה פתוחה שיאפשרו שדרוגים עתידיים של היכולות.
תמונה: -46KC מתדלק מטוס קרב E-15F צילום: Parke .D John , מתוך אתר חיל האוויר האמריקני MIL.AF.W
כאמור מתאר הפעולה של המתדלק העתידי אמור להיות במרחקים גדולים מאד מארצות הברית, כאשר תרחיש האיום הוא סין והזירה הפסיפית. ההבנה האמריקנית היא כי עימות האזור האינדו פסיפי ירתק לאזור כוחות גדולים מאד של צבא ארצות הברית, יחד עם הצורך ברציפות תפקודית של כוחות אוויריים בשל גודל הזירה.
במקביל לקול הקורא שפורסם ליצרניות המטוסים, פיקוד התובלה האווירית האמריקני, Air Mobility Command – AMC, אמור להשלים עד סוף השנה את התכנית הרב שנתית האסטרטגית שלו לעשורים הבאים. בתכנית הזו הוא אמור להחליט על גודל צי מטוסי המטען והתידלוק. “אנחנו חייבים לקבל התחייבות תקציבית ראשונית מהממשל כדי להבין את סדרי הגודל של התכנון”, אומר בראיון למגזין AVIATION WEEK סגן אלוף ריצ’ארד מור ממחלקת התכנון של ה AMC. ההערכה היא שחיל האוויר יצטרך להשלים את תקציב ההצטיידות גם מהזרועות האחרות של הצבא האמריקני, ה NAVY וה ARMY שגם הן מתוכננות להשתמש במתדלקים העתידיים.
בחיל האוויר האמריקאי מבקשים במקביל לתקציב המחקר להסתמך על ידע ויכולות ייצור הקיימים בשוק, בכדי להאיץ את תהליך המחקר והפיתוח של המטוס. לכן זה נראה לא מקרי שדווקא לוקהיד מרטין הייתה החברה הראשונה שחשפה את התכנון שלה, על סמך הידע המצטבר שלה מבניית חמקנים מתקדמים. עד עכשיו, רק לצורך תכנון פרויקט ה NGAS, דרש חיל האוויר האמריקני בהצעת התקציב לשנת 2024, תקציב מחקר של כ 8 מיליון דולר. כרגע עד לשנת 2029, אין דרישה לתקציבי מחקר נוספים. המתדלק החדש שנקרא בינתיים KC -Z אמור להחליף את כל מערך המתדלקים הותיקים מדגם KC-135 ו KC-10. מבחינת לוחות הזמנים של חיל האוויר האמריקני שהוצגו לקונגרס, עד לשנת 2027 אמורה להסתיים קליטתו של המתדלק החדש KC-46, שגם ישראל הצטיידה בו. הצבא האמריקני הזמין עד כה 183 מתדלקים מהדגם הזה, עם אופציה להגדלה בעוד כ 140 מטוסים עד לשנת 2030. במקביל לקליטת ה KC-46, חיל האוויר האמריקני מבקש להתחיל בניסויי טיסה של ה KC-Z כבר ב 2032, “במתאר טיסה מורכבים המותאמים לפלטפורמות אוויריות מודרניות” כשהכוונה היא ליכולת תדלוק גם של כלים בלתי מאוישים.
תמונה: -135 KC מתדלק מטוס קרב -16F
צילום: Nickel Shawn .Sgt Staff by photo Force Air .S.U
תמונת שער: המתדלק החדש Z-KC
איור: AviationWeek via Works Skunk Martin L
